צוואה

למה כדאי לערוך צוואה ?

1) צוואה זו הדרך היחידה בה יכול אדם להבטיח כי לאחר הסתלקותו מהעולם ישמע קולו וכי עיזבונו יחולק בדיוק באופן שציווה ולא באופן אחר כלשהו אשר קבע חוק הירושה.

2) צוואה מאפשרת למנוע סכסוכים בין קרובי המשפחה על חלקם בעזבון, כיוון שבמידה ואין צוואה אז חוק הירושה קובע חלוקה על פי ערכו של הרכוש בלבד.

כתיבת צוואה

3) הסכסוכים הנוגעים לעזבון נוטים להגרר במשך שנים ארוכות ובמקביל לפגוע במרקם המשפחתי.

4) במקרים בהם אחד היורשים הוא בעל נכות פיזית ו/או נפשית המצריך הערכות כלכלית נוספת.

5) במצבים בהם הצאצאים לא ינהגו בהגינות כלפי בן או בת זוגו לאחר מותו.

6) אם יש לכם מספר נכסים בעלי ערך סנטימנטלי לחלק מהיורשים

7) במקרה של ידועים בציבור, שההורה רוצה להוריש רק לילדיו ולא לבן/בת הזוג.

8) בפרק ב של זוגיות, במידה ואנשים לא רוצים להוריש את רכושם לבן/בת הזוג שאינו ההורה של ילדיהם

9) במידה ואין למנוח קרובי משפחה מדרגות ראשונות כמוגדר בחוק הירושה והכוונה לבן/בת זוג, הורים, ילדים, נכדים, סבים, דודים, אחיינים – העזבון יעבור למדינה.

10) בתקופה שבה זוגות בתהליכי גירושין, תקופות שלעיתים לוקחות שנים, אם אחד מהמתגרשים יילך לעולמו הם יירשו אחד מהשני מאחר והמדינה עדיין מכירה בהם כנשואים.

11) בכדי שהיורשים לא יתקלו בבעיות מיסוי למשל בהעברת חלק יחסי של הדירה בין האחים או מצד שני יפספסו פטורים ממס במכירות עתידיות.

12) במקרה של עסק משפחתי בו אתם מעוניינים שימשיך לפעול לאחר לכתך מן העולם, מומלץ לדאוג מראש מי יירש את העסק על מנת שלא ינהלו קרבות בינהם היורשים דבר העלול בסופו של דבר לגרום לנפילת העסק.

סוגי צוואות ?

החוק בישראל מכיר כיום בארבע סוגים שונים של צוואות חוקיות, כדלקמן:

(1) צוואה בעדים: צוואה אשר נערכת בנוכחות של שני עדים לפחות, אשר חותמים יחד עם המצווה על הצוואה, וזאת לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם כי זה אכן רצונו וזו אכן צוואתו.
החוק מציב דרישות רבות על מנת שצוואה בעדים תהיה חוקית ולכן רצוי מאד לערוך אותה בפני עורך דין המתמחה בדבר, שכן מספיקה טעות אחת קטנה על מנת שניתן יהיה לתקוף את הצוואה ולגרום לביטולה.

(2) צוואה בפני רשות: צוואה אשר עורכים אותה בפני רשות שיפוטית (שופט, רשם של בית המשפט, דיין בבית דין רבני וכד’) או בפני נוטריון.

ניתן לערוך את הצוואה באחת משתי דרכים:
1) בעל-פה בפני הרשות השיפוטית;
2) בכתב בנוכחות הרשות השיפוטית ובאישורה.

(3) צוואה בכתב יד: צוואה אשר נכתבת מתחילתה ועד סופה בכתב ידו של המצווה. הצוואה חייבת לציין את התאריך המדויק שבו היא נערכה וכן לשאת את חתימתו של המצווה בכתב ידו. מאחר ובמקרה כזה קיים חשש גדול לקיומה של השפעה בלתי הוגנת על המצווה בית המשפט יבחן בשבע עיניים את אופן עריכתה של הצוואה כמו גם את חוקיותה.

(4) צוואה בעל פה: ובשמה האחר צוואת שכיב מרע. צוואה שנערכת בעל-פה על ידי המצווה, כאשר המצווה סבור כי תוך שעות ספורות ילך לעולמו. הצוואה חייבת להיעשות בנוכחות שני עדים לפחות, אשר שומעים את הדברים ומעלים אותם באופן מדויק על הכתב. על העדים להפקיד את הצוואה בהקדם האפשרי לאחר סיום עריכתה בבית המשפט או אצל הרשם לענייני ירושה. חשוב לציין שצוואה בעל פה הינה מוגבלת בזמן, ואם כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה, המצווה עדיין בחיים, היא מאבדת אוטומטית את תוקפה.

צוואה הדדית: בשנת 2005 הוכנס תיקון לחוק הירושה הנוגע בצוואות הדדיות.
צוואה הדדית זו צוואה שבני זוג עורכים כדי להוריש את עזבונם זה לזה או לצדדים שלישיים. צוואה זו מבוססת על הוראות הבן הזוג השני.
צוואה הדדית היא גם צוואה משותפת שכן הוראותיהן נסמכות על החלטה משותפת בן בני הזוג.
במידה והצוואה ההדדית נערכה לאחר שנת 2005 לא יהיה ניתן לבצע כל שינוי בצוואה ללא הודעה בכתב לבן הזוג בטרם השינוי.

האם ניתן לשנות את הצוואה וכיצד ?

צוואה, בדומה להסכם ממון, ניתן לחזור מהצוואה, לשנותה, לגרוע ממנה או להוסיף עליה בכל עת, וזאת בדרך של עריכת צוואה חדשה. כל עוד לא נערכה צוואה חדשה תהא הצוואה הקודמת תקפה וחוקית וזאת ללא הגבלת זמן. אולם, במקרים בהם מתגלה פגם בצוואה החדשה שנערכה אשר הופך אותה לבלתי חוקית, ייתכן מאד והצוואה החוקית האחרונה שנערכה לפניה תהיה הצוואה שעל פיה יחולק הרכוש. רק במקרים של עשיית צוואה בעל-פה, תהיה הצוואה תקפה עד למועד שבו יצא המצווה מכלל סכנה או עד לחלוף 30 יום ממועד עשייתה, לפי המוקדם מבניהם. מתי רצוי לעדכן את הצוואה ולערוך צוואה חדשה תחתיה ?

החיים הם דינמיים ונוצרים מצבים רבים בהם האמור בצוואה כבר אינו רלוונטי בחלקו ו/או בכללותו. לפיכך, חשוב מאד לעדכן את הצוואה ולערוך צוואה חדשה כל אימת שיש בשינויים האמורים כדי להשליך על הוראות הצוואה, כגון: כאשר נולדים ילדים ו/או נכדים נוספים, כאשר נפטרים קרובי משפחה, כאשר מתחתנים, מתגרשים או מחליפים בן/בת זוג שהיו ידועים בציבור, כאשר חל שינוי כלשהו במצבת הנכסים של המוריש, וכד’.

מהו צו קיום צוואה?

לא ניתן לחלק את רכושו של הנפטר ולתבוע זכות על פי הצוואה ללא קבלת צו קיום צוואה וזאת על פי סעיף 39 לחוק הירושה. לכן, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה אצל הרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני.

צו קיום צוואה, שנותן הרשם לענייני ירושה, מקנה לצוואה תוקף משפטי לרצון הנפטר, כפי שבא לידי ביטוי בצוואתו.
כאשר את הליך הבקשה של צו קיום צוואה יכולים ליזום הצדדים המופיעים בצוואה ו/או כל אדם המעוניין במתן תוקף לצוואה.

את הבקשה למתן צו קיום צוואה ניתן להגיש במספר דרכים:
משלוח בדואר רשום ו/או להגיש לרשם לענייני ירושה במחוז שבו היה מקום מושבו של המנוח בעת פטירתו.
באמצעות האינטרנט דרך האתר של רשם לענייני ירושה.
ישנם מקרים בהם מבקשים את הצו קיום הצוואה מבית המשפט.

יש לדעת:
צו קיום צוואה אינו מתיישן שכן דינו הוא כדין פסק דין וניתן לקבלו באמצעות המאגר הממוחשב אצל הרשם לענייני ירושה.
כל בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה מתפרסמות בעיתון יומי.
ישנה אפשרות להגיש התנגדות למתן צו קיום הצוואה וזאת תוך 14 יום מתאריך פרסום בעיתון

היכן שומרים צוואה ?

ניתן לשמור צוואה בכל מקום אשר לדעת המצווה נחשב למקום בטוח כגון: בבית, במשרד, בכספת בבנק, אצל עורך דין וכדו’.
אפשרות נוספת היא להפקיד את הצוואה בבית המשפט. זהו הצעד הבטוח ביותר שכן במצב כזה אין סכנה כי הצוואה תושחת, תשונה או תיעלם באופן מסתורי.
חשוב מאד ליידע את אחד האנשים הקרובים ביותר למצווה, אשר ניתן לסמוך עליו, על קיומה של הצוואה ועל מקום המצאה, על מנת שבבוא היום יוכל אותו גורם לאתר את הצוואה בקלות יחסית.

מה כדאי להכין לפני שפונים לעורך דין לצורך עריכת הצוואה?

לפני שפונים לעורך דין לצורך עריכת צוואה יש לבצע את הפעולות הבאות:

1) להכין מראש רשימה של כל הנכסים הקיימים בבעלותו של המוריש לרבות: נכסי מקרקעין ונדל”ן, מכוניות, חשבונות בנק, אחזקה במניות של חברות ישראליות וזרות, ביטוחי חיים, קופות גמל, אוספים יקרי ערך (כגון: תכשיטים, אומנות וכדו’) וכל דבר אחר שהינו בעל ערך כלשהו.

2) לחשוב מראש מי הם היורשים.

3) להחליט מי מן היורשים יירש מה.

4) במקרה שהמוריש מבוגר מאד ו/או במקרה שהמוריש החליט לנשל מצוואתו חלק מקרוביו – לקבל אישור רפואי המעיד כי המוריש צלול בדעתו ובריא בשכלו ובנפשו.

מיהם היורשים?

חוק הירושה, תשכ”ה – 1965 (להלן: “החוק“) קובע כי במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו. על מנת לקבוע מיהם היורשים יש להבחין בין שני מצבים: האחד, בהעדר צוואה, והשני, במקרה בו קיימת צוואה חוקית.
בהעדר צוואה – עובר רכושו של הנפטר כקבוע בחוק, היינו לבן זוגו ולילדיו בצורה שבן הזוג יורש מחצית מן הרכוש והילדים מתחלקים באופן שווה במחצית השנייה של הרכוש.
כאשר הנפטר דאג לערוך צוואה חוקית – במצב זה, יתחלק רכושו בדיוק על פי רצונו של הנפטר כפי שבא לידי ביטוי בצוואה.

מי לא יכול לרשת למרות שמופיעים בצוואה

אדם שהורשע בהעלמת צוואתו האחרונה של המוריש
אדם שהורשע בהשמדת הצוואה של המוריש
אדם שהורשע בזיוף צוואה של המוריש
אדם שהורשע במעורבות במותו של המוריש
אדם שהורשע בניסיון לגרום למותו של המוריש

במקרים אלו חלקו של יורש פסול מתווסף לשאר היורשים באופן יחסי על פי חלקיהם.