פונדקאות בגיאורגיה – מדריך משפטי להורים מישראל

פונדקאות בגיאורגיה (המכונה לעיתים גם פונדקאות בגאורגיה) היא אחד המסלולים המשפטיים המוסדרים והנפוצים כיום עבור זוגות מישראל.
בעמוד זה תמצאו סקירה משפטית ברורה של הזכאות, שלבי ההליך, העלויות והדרך לחזרה לישראל עם הילד.

למה פונדקאות בגיאורגיה?

פונדקאות בגיאורגיה נחשבת כיום לאחד המסלולים החוקיים, היעילים והמהירים ביותר עבור זוגות נשואים וזוגות ידועים בציבור מישראל, המעוניינים להביא ילד לעולם במסגרת ברורה, מוסדרת ומפוקחת.

משרדנו ליווה לאורך השנים עשרות זוגות בהליכי פונדקאות בגיאורגיה, אשר הסתיימו בהצלחה מלאה ובחזרה לישראל עם ילד, לרוב בתוך פרק זמן ממוצע של כשנה ממועד תחילת ההליך.

בעמוד זה ריכזנו תשובות לשאלות הנפוצות והחשובות ביותר עבור הורים המתלבטים או מתכננים להתחיל הליך פונדקאות בגיאורגיה, מנקודת מבט משפטית ומעשית.

רוצים להבין את שלבי התהליך המלאים והמסלולים המרכזיים בחו״ל (בכלל המדינות), לפני שמתחילים בפועל? פונדקאות בחו״ל – מדריך להורים מישראל .

האם הליך הפונדקאות בגיאורגיה חוקי?

הליך הפונדקאות בגיאורגיה מוסדר במפורש בחוק הגיאורגי ונחשב להליך חוקי, מוכר ומפוקח, אשר מתקיים בכפוף לאישורים משפטיים ורגולטוריים ברורים.

מי רשאי על פי החוק לקיים הליך פונדקאות בגיאורגיה?

הדין הגיאורגי מתיר הליכי פונדקאות אך ורק לזוגות הטרוסקסואליים, אולם אינו מחייב נישואין פורמליים. גם זוגות ידועים בציבור, החיים תחת הסכם זוגיות או הסכם חיים משותפים, רשאים לקיים הליך פונדקאות בגיאורגיה – יתרון משמעותי עבור זוגות ישראלים רבים.

לצורך הוכחת הקשר הזוגי, נדרשים מסמכים רשמיים כגון: תעודת נישואין, תמצית רישום ממשרד הפנים, הסכם חיים משותפים מאושר נוטריונית, אישור מגורים משותפים או מסמכים מקבילים.

האם ההורים, הפונדקאית או התורמים חייבים להיות אזרחי גיאורגיה?

החקיקה הגיאורגית אינה מגבילה הליכי פונדקאות או הפריה חוץ־גופית לפי אזרחות. בהתאם לסעיף 143 לחוק הגנת הבריאות בגיאורגיה, ניתן לבצע הפריה חוץ־גופית גם כאשר ההורים, הפונדקאית או התורמים הם אזרחי מדינות זרות.

1. לצורך טיפול באי־פוריות או מניעת העברת מחלה גנטית, בכפוף להסכמה בכתב של בני הזוג.
2. כאשר לאישה אין רחם, באמצעות העברת העובר לרחמה של אם פונדקאית, בהסכמת בני הזוג.

מכאן, שהורים מיועדים, פונדקאיות ותורמי ביציות או זרע יכולים להיות אזרחי גיאורגיה או כל מדינה אחרת.

האם לאם הפונדקאית או לתורמת הביצית יש זכויות על הילד?

על פי החוק הגיאורגי, לאם הפונדקאית ולתורמת הביצית אין כל זכויות הורות על הילד. סעיף 143 לחוק קובע כי ההורים המיועדים הם ההורים החוקיים והבלעדיים של הילד, עם מלוא הסמכויות והאחריות ההורית.

מי נרשם כהורה בתעודת הלידה?

תעודת הלידה מונפקת על ידי סוכנות השירותים הציבוריים של משרד המשפטים בגיאורגיה, ובה נרשמים ההורים המיועדים בלבד. הפונדקאית או התורמים אינם מופיעים כהורים במסמכי הלידה.

מהם הכללים לגבי תרומת ביצית או זרע?

הדין הגיאורגי מאפשר הליכי פונדקאות גם באמצעות תרומת ביצית או זרע. עם זאת, על פי הדין הישראלי, נדרש קשר גנטי לפחות לאחד מההורים לצורך הכרה בהורות והענקת אזרחות ישראלית לילד.

כאשר נעשה שימוש בתרומת ביצית או זרע, התורם או התורמת חייבים להיות צד להסכם המשולש עם ההורים והפונדקאית, ואינם יכולים להיות אנונימיים על פי החוק הגיאורגי.

הוצאת חומר ביולוגי מישראל והעברתו לגיאורגיה מחייבת רישיונות ואישורים מיוחדים, ולכן יש לבצע את ההליך אך ורק באמצעות גורמים רפואיים ומשפטיים מוסמכים.

האם ניתן להתחיל את ההליך לפני חתימה על הסכם פונדקאות?

החוק הגיאורגי מאפשר התחלת הליך טיפולי פוריות גם ללא הסכם פונדקאות מאושר נוטריונית. עם זאת, במקרה של פונדקאות בפועל – נדרש הסכם מאושר בפני נוטריון ציבורי, וזאת לפני יצירת העובר או לפני העברתו לרחם הפונדקאית.

האם הילד יקבל אזרחות גיאורגית?

ילד שנולד בגיאורגיה בהליך פונדקאות יקבל אזרחות גיאורגית רק אם אחד מהוריו הרשומים הוא אזרח גיאורגי. ברוב המקרים של הורים ישראלים, הילד אינו מקבל אזרחות גיאורגית ויש להסדיר עבורו אזרחות ישראלית בטרם היציאה מגיאורגיה.

כיצד ניתן להוציא את הילד מגיאורגיה ולהחזירו לישראל?

יציאת הילד מגיאורגיה מתאפשרת רק לאחר רישום ההורים בתעודת הלידה והשלמת ההליכים הנדרשים לפי החוק הגיאורגי והישראלי, בהתאם לצווים של משרד המשפטים ומשרד הפנים בגיאורגיה.

בהתאם לדין הגיאורגי, יציאת זרים מגיאורגיה מותרת בכפוף להחזקה במסמך נסיעה תקף ובהסדרת מעמד חוקי במדינה. משמעות הדבר היא כי על מנת להוציא את הילד מגיאורגיה ולהחזירו לישראל, יש להסדיר תחילה את אזרחותו הישראלית ולהנפיק עבורו דרכון ישראלי.

מהם ההליכים המשפטיים הנדרשים בישראל לאחר הלידה?

השלב הראשון וההכרחי הוא כינון הורות על פי הדין הישראלי בין הילד לבין ההורה הגנטי, וזאת לצורך הענקת אזרחות ישראלית והנפקת דרכון.

כבר במהלך ההיריון מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה תובענה למתן צו בדיקת רקמות (תביעת אבהות). ההליך מתנהל מול היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר קבלת עמדת המדינה נחתם צו לביצוע בדיקת הרקמות.

בדיקת הרקמות מתבצעת אך ורק במעבדה המוסמכת בבית החולים שיבא תל השומר. דגימת הדם של ההורה הגנטי נלקחת בישראל, ודגימת הרוק של הילד נלקחת לאחר הלידה בשגרירות ישראל בטביליסי ומועברת למעבדה בישראל.

לאחר קבלת תוצאות הבדיקה, מוגשת חוות הדעת לבית המשפט, ובהמשך ניתן פסק דין המצהיר על ההורות הגנטית. פסק הדין מועבר למשרד הפנים לצורך רישום הילד, הנפקת מספר זהות והנפקת דרכון ישראלי.

כמה זמן נדרש להישאר בגיאורגיה לאחר הלידה?

משך השהייה לאחר הלידה תלוי במספר גורמים חיצוניים: הנפקת תעודת הלידה בגיאורגיה, משלוח בדיקות הרקמות לישראל, מתן פסק הדין והשלמת הרישום במשרד הפנים.

ברוב המקרים מדובר בפרק זמן ממוצע של כחודש עד חודש וחצי. לעיתים אחד ההורים יכול לשוב לישראל מוקדם יותר, בהתאם לנסיבות.

כיצד מוסדר מעמדו המשפטי של ההורה הלא ביולוגי?

לאחר כינון ההורות הגנטית והענקת אזרחות ישראלית לילד, מוגשת תובענה נוספת למתן פסק דין של הורות עבור ההורה הלא ביולוגי, מכוח הקשר הזוגי בין ההורים.

במסגרת הליך זה נדרש להוכיח קשר זוגי רציף של לפחות שנה טרם החתימה על הסכם הפונדקאות. עם מתן פסק הדין, נרשם ההורה הלא ביולוגי כהורה לכל דבר ועניין, לרבות זכויות סוציאליות מלאות.

מהן העלויות של הליך פונדקאות בגיאורגיה?

משרדנו מלווה את ההליך המשפטי בלבד ואינו סוכנות או מרפאה. שכר הטרחה נגבה בנפרד ואינו חלק מעלויות ההליך הרפואי בגיאורגיה.

מניסיון מצטבר עם מרפאות מובילות בגיאורגיה, עלות כוללת של הליך פונדקאות נעה לרוב בין כ-50,000 אירו (במקרים של עוברים קיימים) ועד כ-65,000 אירו (במסלולים הכוללים תרומת ביצית והליך מבוטח עד לידה).