רשלנות רפואית – מדריך המקיף בישראל לרשלנות רפואית

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית מתייחסת לסיטואציה שבה נותן שירות רפואי כלשהו, בדרך כלל רופא, סטה מסטנדרט ההתנהגות הסביר במתן השירות או הטיפול הרפואי וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק גוף. בנסיבות אלה בית המשפט יפסוק פיצויים בגין הנזק שנגרם למטופל, וזאת גם כאשר לא הייתה כל כוונה לפגוע במטופל ו/או לגרום לו לנזק.

רשלנות רפואית

בהיבט המשפטי רשלנות רפואית מוכרת ומושרשת היטב בפסיקתנו המשפטית והיא מצוייה בליבת דיני הנזיקין.
לרשלנות הרפואית אין הגדרה משל עצמה בחוק הישראלי אלא היא יונקת חיותה מהגדרה הכללית של עוולת הרשלנות המופיעה בסעיפים 35 ו 36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

 

לצורך הוכחת קיומה של רשלנות רפואית יש לעמוד בנטל כפול:

ראשית, יש להראות כי יש בהתנהגותו של הרופא משום התרשלות.
שנית, יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות זו לבין הנזק שנגרם לו.

אשר לשאלת הרשלנות, השאלה תבחן על סמך התנהלותו של אותו גורם רפואי בשעת מעשה ולא על סמך חוכמה שלאחר מעשה. בית המשפט יבחן את פעולותיו ותפקודו של אותו גורם רפואי בהתחשב בנתונים שעמדו לפניו בשעת מעשה ובהתייחס למה היה מצופה ממנו לפעול באותן הנסיבות. רק באם התנהלות הגורם הרפואי אינה עולה בקנה אחד מההתנהלות המצופה בנסיבות העניין הדבר ייחשב לרשלנות.
בשל כך מומלץ להכין מראש רשימת עדים שנכחו באירוע כולל כל גורם רפואי שהיו נוכחים ובנוסף למצוא רישומים, באם נמצא, על הנאמר/נעשה ו/או הקלטה ו/או צילומים שיאפשרו לחזק את טענות התביעה בבית המשפט.

על מנת לבדוק האם הייתה סטייה מנורמת ההתנהגות המצופה מכל גורם רפואי בנסיבות דומות וכי מדובר ברשלנות רפואית, יש לתמוך את התביעה בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלבנטי. גם התיק הרפואי המתעד את מהלך הטיפול בנסיבות המקרה מהווה ראיה מרכזית בתביעה לצורך בחינת קיומה של רשלנות רפואית. 

אשר לשאלת הקשר הסיבתי, על המטופל להוכיח כי הנזק שנגרם לו נגרם כתוצאה מהתרשלות הגורם המטפל ושהיא הגורם שבלעדיו לא היה נגרם הנזק.
חשוב להבין, גם כאשר נקבע שהרופא התרשל במתן הטיפול הרפואי אך המטופל לא הצליח להראות כי ההתרשלות היא זו שגרמה לנזקיו לא תוטל אחריות נזיקית. מכאן שהוכחת קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק שנגרם היא תנאי סף לקבלת פיצויים.

 

ניתן להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של רשלנות רפואית:

1. רשלנות במסגרת הטיפול הרפואי עצמו.

2. רשלנות בשל העדר הסכמה מדעת (על מנת שמטופל מן היישוב יכול לכלכל צעדיו ולהגיע להחלטות מושכלות בעניינו, מוטלת על הרופא חובה לספק למטופל מידע והסברים ברורים בשפה המובנת לו על מצבו הרפואי, האפשרויות העומדות בפניו על הסיכויים והסיכונים שבהם).

3. פגיעה באוטונומיה.

 

תהליך הגשת תביעת רשלנות רפואית:

בשלב הראשון, מומלץ להיפגש עם עורך דין מומחה בניהול תביעות של רשלנות רפואית, על מנת שיוכל לפרט לכם על התהליך ואלו אפשרויות משפטיות עומדות לרשותך, מומלץ להביא לפגישה כל חומר רפואי רלוונטי.

 

בשלב השני, איסוף כל חומר הרפואי הרלוונטי וזאת על מנת לברר את השתלשלות המקרה, מציאת ליקויים ברשומות הרפואיות, תקל בהמשך על המומחים לחוות דעת לגבי המקרה ותשמש לבירור העובדות.

 

בשלב השלישי, פנייה לרופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת.  על פי החוק יש חובה להגיש חוות דעת מרופא המומחה בתחום של רשלנות רפואית, וזאת כחלק מכתב התביעה.
בחוות דעת יצויין האם נעשתה רשלנות רפואית ומה היקף הנזק. חוות הדעת עולה לא מעט, אך כאמור הכרחית לצורך הגשת תביעת הרשלנות. היא יכולה לנוע מאלפי שקלים עד כ – 20 אלף ש”ח.

 

בשלב הרביעי, עורך הדין יחל בכתיבת כתב התביעה בו יצויין השתלשלות המקרה, הנזקים שנגרמו בעקבות הרשלנות הרפואית ודרישת הפיצוי עקב הרשלנות.

 

בשלב החמישי, הגשת תביעה לבית המשפט השלום או המחוזי וזאת בהתאם לגובה התביעה. לבית משפט השלום עד לסכום תביעה של 2.5 מיליון ש”ח ומעבר לסכום זה לבית המשפט המחוזי.

 

בין תביעות הרשלנות הרפואית הנפוצות המוגשות מידי שנה לבית המשפט, ניתן למצוא:

רשלנות במעקב אחר הריון

אבחון בעיות רפואיות בהתפתחות העובר

רשלנות בעת הלידה

רשלנות בשל העדר הסכמה מדעת

רשלנות בניתוחים פלסטיים

טיפול רשלני אשר עלול לגרום לעוגמת נפש, כאב וסבל, לאובדן הכושר לעבוד, נכות קשה ואף לגרום למוות

מעקב רפואי לקוי

טיפולי שיניים רשלניים

טיפול פולשני שלא לצורך

אי אבחון של גידולים ממאירים ואבחון מחלת הסרטן

העדר רשומה רפואית

אבחון שגוי של תופעה רפואית

ניתוח רשלני הגורם לנכות או החמרה של המצב הקיים

מתן תרופות שגויות

 

שיעור הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית

בקביעת שיעור הפיצויים בתביעות של רשלנות רפואית בית המשפט פועל בדרך כלל לפי העיקרון המנחה של “השבת המצב לקדמותו”, כלומר מתן פיצויי לנפגע על מנת להעמידו במצב שהיה נתון אילולא ההליך הרפואי הרשלני.
במסגרת זו בית המשפט נותן דעתו על דרגת הנכות והיקף ההגבלה, טיפולים עתידיים, הפסד השכרות (לפי דוקטרינת השנים האבודות), גילו של המטופל, מצבו הכלכלי, עוגמת נפש, כאב וסבל, הוצאות בגין התאמת דיור וכיוצ”ב.
ויודגש כל מקרה הוא ייחודי ועומד בפני עצמו ולכן לא ניתן להצביע על כלל אצבע אחיד בקשר לשיעור הנכות שייקבע כמו גם לסכום הפיצויים שייפסקו.

יחד עם זאת ניתן לציין במקרים בהם הרשלנות הרפואית גרמה לנזקים בלתי הפיכים קשים כדוגמת מומים אצל ילוד, קיצור תוחלת חיים, אי גילוי גידולים, הפסדי השתכרות, נכות קבועה, מוות הפיצויים ינועו בד”כ בין מאות אלפי ש”ח למיליוני ש”ח וזאת בהתאם למשתנים נוספים כגון גיל, עיסוק, מצב סוציו-אקונומי ועוד.

 

ניתן לציין מספר דוגמאות לחישובי נכות:

⬅️ בגין איבוד כליה אחת שיעור הנכות עשוי לעמוד על 30%.

⬅️ בגין שיתוק בגפיים עליונות נע בין 10% ל 50%.

⬅️ צלקות משמעותיות עקב ניתוח פלסטי עשויה להעיד על נכות בשיעור של 20%.

⬅️ בגין כריתת רחם עשויה לגרום לנכות בשיעור של 40% (כתלות בגיל).

⬅️ פיגור שכלי קל נע בין 20% ל 40% נכות.

⬅️ פיגור שכלי קשה יכול לזכות מ-65% ועד 100% נכות.

⬅️ בגין עיוורון בעין אחת נקבע שיעור נכות של 30%.

⬅️ בגין פזילה בעיניים עשויה לזכות בנכות של עד 25%

⬅️ בגין איבוד קול נקבע שיעור נכות של 50%.

⬅️ בגין איבוד כל השיניים יכול לזכות בשיעור נכות של 40%.

⬅️ בגין קטיעת אגודל שיעור הנכות עשוי לעמוד על 25%.

⬅️ בגין שינוי באף הגורם להפרעות בנשימה יכול לזכות עד 30% נכות.

⬅️ בגין עקרות נקבע שיעור נכות של 30%.

⬅️ בגין כריתת שד אחד שיעור נכות של 30% עד גיל 30 ממועד הפגיעה. מעל גיל 30 שיעור הנכות נע בין 15% – 25%.

⬅️ כריתת שתי השדיים שיעור נכות של 50% עד גיל 30 ממועד הפגיעה. מעל גיל 30 שיעור הנכות נע בין 30% – 40%.

וכאמור מדובר בדוגמאות בלבד.

 

מי יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית ?

מטופל שנגרם לו נזק
במידה והמטופל קטין (מתחת לגיל 18), הוריו זכאים להגיש בשמו
שאריו של המנוח יכולים להגיש בשמו של הנפטר (במידה והמטופל נפטר בעקבות רשלנות רפואית)

 

כמה זמן נמשכת תביעת רשלנות רפואית ?

משך חיי תביעת רשלנות רפואית ממועד הגשתה ועד לסיומה בפשרה או בפסק דין, הוא לרוב בין שנתיים לארבע שנים.
לעיתים יש תיקים מורכבים במיוחד בהם לא מושגת פשרה והמשפט מתקדם לשלב הוכחות, הגשת תצהירים, סיכומים ומתן פסק דין ואז משך תביעה יכול להתארך.
ברוב המקרים מחליטים הצדדים בשלב כלשהו של ההתדיינות לסיים את התיק מחוץ לכותלי בית המשפט וזאת באמצעות פשרה בין הצדדים. 

 

כמה עולה להגיש תביעת רשלנות רפואית ?

1) אגרת בית משפט בגין הגשת תביעה לפיצוי על נזק גוף הינה 703 ש”ח בבית משפט שלום ו – 1196 ש”ח בבית משפט המחוזי. הסכומים מתעדכנים מעת לעת ומפורסמים באתר בתי המשפט.

2)חוות דעת רופא מומחה, טווח המחירים הוא גדול ונע בין 5000 ש”ח – 15000 ש”ח ובתחומים מסויימים אף מעבר לזה.
לפני שמשלמים סכום זה, הרופא המומחה בד”כ בודק בדיקה ראשונית בעזרת החומר המצוי בתיק הרפואי וקובע אם יש טעם במתן חוות דעת רפואית או שלדעתו יהיה קשה להוכיח שהייתה רשלנות. בדיקה זו עולה בין אלף לאלפיים ש”ח. 
במידה והרופא המומחה קובע שלא הייתה רשלנות, אין צורך לשלם על חוות דעת רפואית, מאחר ובמקרה כזה לא תוגש תביעת רשלנות רפואית.
במידה וקבע שהטיפול הרפואי היה לא ראוי/רשלני הסכום ששלום עבור הבדיקה הראשונית ירד לרוב מחוות הדעת, כך שלבסוף תשלמו רק את העלות עבור חוות הדעת.

3)איסוף מסמכים רפואיים מהמוסדות השונים – כמה מאות ש”ח.

4)קיימת אגרת תביעה, כ-2.5% מהסכום הנתבע. אם התביעה נדחית או נמחקת התובע נושא בעלות זו, ומכיוון שאין היום חובה לפרט את סכום התביעה, מומלץ שלא לעשות זאת.

חשוב לדעת – במידה וזוכים בתביעה מוחזרות לך כל ההוצאות ששילמת בצירוף ריבית והצמדה.

 

את מי ניתן לתבוע בתביעת רשלנות רפואית 

ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד המוסד הרפואי שעבורו עבד המטפל הרפואי כדוגמת: בית חולים, קופת חולים, מרפאת שיניים, מוסד לטיפול

נגד כל מטפל רפואי ו/או הצוות הרפואי שטיפל במטופל והתרשל כלפיו.

כנגד הנהלת בית החולים אשר אחראית לכל מעשה רפואי רשלני הנעשה בתחומי בית החולים.

הגשת תביעה כנגד גורמים במשרד הבריאות המעמידה בכך את המדינה על ספסל הנאשמים.

 

שכר טרחת עורך דין בתביעת רשלנות רפואית

השכר המקובל הוא בין 20% – 30% פלוס מע”מ מסכום הפיצויים הכולל, וזאת בהתאם לשלב בו הסתיימה התביעה. ככל שמוקדם יותר האחוז יורד.

חשוב לדעת – הפסד בתביעה פוטר את התובע מתשלום שכר טרחה לעורך דינו.

 

התיישנות בתביעת רשלנות רפואית

את תביעת הרשלנות הרפואית יש להגיש תוך 7 שנים ממועד גילוי האירוע הרשלני וקיומו של הנזק. יחד עם זאת, כאשר עסקינן בקטין חישוב ההתיישנות יחל רק במועד בו מלאו לקטין 18 כך שתביעת קטין לא תתיישן עד שימלאו לו 25 שנים. כמו כן כאשר נודע לנפגע אודות האירוע הרשלני והנזק אך הוא לא הגיש תביעתו בתוך 10 שנים ממועד האירוע עצמו (להבדיל ממועד גילוי הנזק) עשויה לעלות טענת התיישנות כנגדו. מכאן שחשוב מאד לפעול להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בהקדם האפשרי בו נודע על הנזק ועל האירוע הרשלני.

 

דוגמאות לפסקי דין בנושא רשלנות רפואית:

  • רשלנות רפואית בטיפול שלאחר לידתו של פג שגרמה לשיתוק מוחין – בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי באיכילוב התרשל בוויסות רמת הפחמן הדו חמצני בדמו של פג וכתוצאה מכך גרם הדבר לשיתוק מוחין לתינוק ופסק פיצויים בשיעור של כ 9 מיליון ₪ (ת”א 1190/07).

 

  • רשלנות רפואית באבחון ליקוי מוחי בתאומים – בית המשפט העליון קבע כי בית חולים אשר לא הסביר כראוי את המשמעות של תוצאות הבדיקות הגנטיות להורי תאומים שנולדו עם מחלה מוחית קשה שמקורה בפגם גנטי התרשל וחייב בפיצויים בסך של כ 3 מיליון ₪. בנוסף נפסק כי מרגע שיגיעו התאומים לגיל 11 ישולם להורים סכום של 20 אלף ₪ בחודש לצורכי הטיפול בהם (ע”א 1355/11, ע”א 1576/11, ע”א 2842/13).

 

  • רשלנות רפואית במתן טיפול ומעקב לא מיטבי לצעיר בן 30 שנפל מסולם – בית המשפט פסק פיצויים בסך של כ 2 מיליון ₪ לצעיר אשר נפל מסולם והובהל לבית חולים כשהוא מונשם וסובל מפגיעה רב מערכתית קשה בקובעו כי טכניקת הניתוח שבוצע במטופל לא היתה השיטה המיטבית נוכח מצבו והיא הובילה למעשה להידרדרות במצבו הרפואי (ת”א 52964-02-11).

 

  • רשלנות רפואית עקב מוות לאחר ניתוח לקיצור קיבה – בית המשפט העליון קבע כי המטופלת לא קיבלה טיפול מתאים בהתייחס לכך שהיתה מצויה בקבוצת סיכון להיווצרות תסחיף ראייתי וכי התנהלות הגורמים הרפואיים עולה כדי רשלנות רפואית המזכה בפיצוי בשיעור של 66% מהנזק (ע”א 1693/09).

 

  • רשלנות רפואית עקב טעות באבחון רפואי שגרמה למותו של ילד בן 6 – נקבע כי בית החולים התרשל כאשר ביצע ניקור מותני לילד בן 6 שאובחן כסובל מדלקת קרום המוח בעוד שבבדיקת CT היה עולה שמדובר בבצקת במוח ואז אסור לבצע ניקור מותני שהביא למותו. בית המשפט פסק פיצויים בשיעור של כ 1.1 מיליון ₪ להורים.

 

  • רשלנות רפואית בניתוח להוצאת אבן מאוזנה הימנית של ילדה כבת 6 – בית המשפט פסק כי בית החולים התרשל בטיפול הרפואי ובניתוח להוצאת אבן חצץ מאוזנה הימנית של ילדה בת 6 וכי בעקבות רשלנות זו הפכה הילדה לחירשת באוזן אחת. בית המשפט פסק פיצויים בשיעור של כ 600,000 ₪ (ת”א 5910/07).

 

  • רשלנות רפואית בלידת ואקום שהובילה למותו של תינוק – בית משפט פסק כי הצוות הרפואי התרשל כאשר לא עקב אחר נתוני המוניטור והתעלם מהנתונים שהעידו על החמרה מתמשכת במצבו של התינוק וקיבל מאוחר מידי החלטה על לידת ואקום כאשר התינוק נולד שחבל הטבור כרוך סביב גופו ללא נשימה וללא דופק. בית המשפט העמיד את שיעור הפיצויים על למעלה מ 1.5 מיליון ₪ (ת”א 7046/01).

 

  • רשלנות רפואית בניתוח עקב כך שלא הוצאו מסמרים – בית משפט קבע כי מדובר ברשלנות רפואית כאשר טבח שנחתך בידו הדומיננטית נותח ובמהלך הניתוח קובעה עצם שורש כף היד בשני תילי קירשנר, אולם הרופאים שכחו לציין בטופס השחרור כי יש להוציא את המסמרים ופגעו בסיכויי ההחלמה. בית המשפט פסק פיצויים בסך של למעלה מ 200,000 ₪ (ת”א 1557-12-10).

 

  • רשלנות רפואית בהריון בשל כשל באבחון מום מולד בשלפוחית השתן – בית המשפט המחוזי קבע כי בת החולים ישלם פיצוי בגובה של כ 4 מיליון ₪ עקב כשל באבחון מום קשה בשלפוחית השתן ממנו סובל הצעיר אשר בעקבותם נאלץ הצעיר לעבור עשרות ניתוחים ומצבו נותר מורכב וקשה.

 

  • רשלנות רפואית בגין כריתת רחם רשלנית בטיפול בסרטן – בית המשפט קבע כי הרופאים התרשלו בטיפול בגידול הסרטני וכי כריתת הרחם לא היתה הכרחית ונבעה מהרשלנות. בית משפט קבע כי ההוצאות אשר נחוצות להשיב את מצבה של התובעת לקדמותו הינן הוצאות הפונדקאות בישראל וכי יש לפסוק פיצויי בגין שני ילדים ולכן העמיד את הפיצויים על סך של 600,000 ₪.

 

  • פיצויים בעקבות ניתוח לאחר המוות ללא הסכמה מדעת – בית המשפט חייב את המרכז לרפואה משפטית לשלם פיצויים בסך של כחצי מיליון ₪ לבני משפחה בגין ביצוע ניתוח לאחר המוות ללא קבלת הסכמה מדעת כדין. בית המשפט קבע כי הסכמת האלמנה ניתנה שלא כדין לאחר שהופעל עליה לחץ מסיבי ובלתי חוקי וכי כל אחת מקורבי המת זכאית לפיצויי בעקבות הפגיעה באוטונומיה וחילול כבוד המת.

 

נפגעת עקב רשלנות רפואית ? הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו עוד היום, ולתאם פגישה עם עו”ד רחלי קלקנר לקבלת פרטים נוספים והערכת הסיכויים והסיכונים הנלווים בניהול התיק

צרו קשר כעת לתיאום פגישה בטלפון 052-3444-212
או מלאו פרטים בטופס הבא: