תביעה ייצוגית כנגד בנק ירושלים

הגשת תביעה ייצוגית – בנק ירושלים

משרדינו הגיש ביום 6.8.17 בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד בנק ירושלים בע”מ בסכום המוערך בסך של 9.2 מיליון ש”ח. 

עדכון מ – 24.6.19: בנק ירושלים יחזיר כ 4 מליון ש”ח ללקוחותיו בעבור עמלות שגבה מחשבונם !!! 

בית המשפט המחוזי מחוז מרכז אישר אתמול, 24.6.19, הסכם פשרה בתובענה ייצוגית שהגיש משרדה של עו”ד רחלי קלקנר כנגד בנק ירושלים בגין גביית עמלות עו”ש בניגוד להתחייבות הבנק חשבון עו”ש ללא עמלות וללא הגבלה בזמן.

במסגרת ההסכם הבנק התחייב כי כל העמלות שנגבו מחברי הקבוצה במשך 4 שנים יוחזרו בתשלום מזומן לחשבונות הלקוחות ובתוספת ריבית בשיעור 4.1%.

עוד התחייב הבנק כי כל לקוח אשר יהיה מעוניין לסגור את חשבון העו”ש אצלו בשל הפרת התחייבות הבנק לא לגבות עמלות מהחשבון ללא הגבלה בזמן יהיה זכאי לפיצוי נוסף על כל הטרחה בשיעור של שנה זיכוי נוספת מעמלות כאשר הבנק גם יישא במלוא הוצאות סגירת החשבון.

אין ספק שמדובר בהסכם מרענן ואיכותי בנוף הסדרי הפשרה בתביעות ייצוגיות שכן הבנק נדרש לבצע זיכוי כספי בפועל ולא רק לתת הנחה או הטבה בקניית שירותים כלשהם מהבנק. הציבור רק יכול לקוות כי משרדים נוספים יעמדו על זכויות הציבור כפי שעשתה עו”ד רחלי קלקנר וגם בהסדרי פשרה יעמדו על כך כי חברי הקבוצה יקבלו פיצוי אמיתי ראוי והולם.

פסק דין פשרה כקובץ pdf.

 

מבוא

1. עניינה של בקשת האישור דנן הינו פשוט ביותר. החל משנת 2012 המשיב, בנק ירושלים בע”מ (להלן: “המשיב” או “בנק ירושלים“), הציע לציבור הלקוחות הפרטיים מעל גיל 18 מסלול חשבון עו”ש ללא עמלות ללא תלות בהעברת משכורת ולא מוגבל בזמן. הן בפרסומים בתקשורת והן בעלוני פרסום מטעמו, התנוססה באותיות קידוש לבנה התחייבות המשיב להעניק את הפטור מעמלות עו”ש ללא הגבלה בזמן.
2. דא עקא, באופן חד צדדי ובניגוד מוחלט להתחייבויותיו מצגיו והצהרותיו, בחודש פברואר 2016 הודיע המשיב ללקוחותיו על שינוי ההטבה בחשבון וצמצום רשימת העמלות הפטורות, כך שתוך 20 יום המבקשים וחברי הקבוצה יידרשו לשלם עמלה בגין הפעולות שבוטל לגביהן הפטור בהתאם לתעריפון הבנק. לא זו אף זו, בחודש יולי 2017 המשיב הגדיל עשות והודיע למבקשים ולחברי הקבוצה כי החל מיום 1.8.17 הוא יחל בנוסף לגבות עמלת מינימום חודשית בגובה עמלת פעולה על ידי פקיד בסכום קבוע של 6.5 ₪ לחודש.
3. אין צורך להכביר מילים אודות עזות המצח של המשיב, אשר בחר להפר ברגל גסה את התחייבויותיו ומצגיו כלפי המבקשים וחברי הקבוצה ולבטל באופן חד צדדי את הפטור מהעמלות לו היו זכאיים על פי תנאי ההתקשרות ביניהם. התנהלות זו של המשיב חמורה שבעתיים נוכח הצהרותיו המפורשות גם באתר האינטרנט שלו, במסגרתן הבטיח המשיב כי הוא “בנק אחר” – בנק שבו הלקוחות צריכים להתרגל לקבל יותר, בנק ששומר על הערכים המאפיינים אותו ובכללם “פשטות יושר והגינות”, בנק שאין אצלו אותיות קטנות.
4. ויודגש. הסיבה היחידה בשלה הטריחו המבקשים את עצמם לעזוב את הבנק הקודם בו ניהלו את כספם במשך למעלה מ 40 שנה ולפתוח חשבון בנק חדש אצל המשיב, היא התחייבותו המפורשת של המשיב לחשבון עו”ש ללא עמלות לא מוגבל בזמן!!!. אילו המבקשים היו יודעים כי המשיב, אשר ממתג ומצהיר על עצמו כבנק ישר והוגן שאין אצלו אותיות קטנות, יבטל באופן חד צדדי חלק מההטבות והפטור מעמלות אשר עליהם התחייב, המבקשים לא היו מעלים בדעתם להעביר את הפעילויות הפיננסית שלהם, על כל הטרחה והמאמץ הרב שכרוך בכך, קל וחומר בשים לב לגילם המתקדם, ולפתוח חשבון בנק אצל המשיב.
5. בהמשך לכך, המבקשים פנו אל היחידה לפניות הציבור של המשיב בעניין. למרבה הצער פנייתם של המבקשים נפלה על אוזניים ערלות והמשיב נותר איתן בעמדתו כי הוא רשאי להפר את מצגיו והתחייבויותיו כלפי המבקשים וחברי הקבוצה ולשנות את תנאי ההטבות בעמלות בכפוף להודעה מראש של 14 יום.
6. המבקשים לא אמרו נואש ואף הגישו תלונה אל המפקח על הבנקים אשר קבע, שחור על גבי לבן, כי “במענה לפנייתך שבנדון, במסגרתה הלנת על כך שבנק ירושלים הודיע לך על ביטול ההטבות בעמלות עו”ש, שלטענתך הובטחו לך, הריני להשיבך, כי לאחר דיון שערכנו בעניין, מצאנו את פנייתך מוצדקת והנחנו את בנק ירושלים כיצד לפעול בנושא. בהתאם להנחיה כאמור, בימים הקרובים יעביר אליך בנק ירושלים מכתב בנושא בו יצוינו פרטי זיכוי חשבונך“.
7. ואולם, חרף דברים מפורשים אלה של המפקח על הבנקים המשיב לא זיכה את חשבונם של המבקשים בגין העמלה שנגבתה מחשבונם שלא כדין ואף המשיך לגבות שלא כדין עמלות בגין פעולות שלגביהם התחייב להעניק פטור מעמלות ללא הגבלה בזמן.
8. ודוק. הלכה פסוקה היא כי תאגיד בנקאי חב כלפי לקוחו חובות אמון ותום לב. עליו לגלות לו כל פרט חשוב ובוודאי לא להטעותו. הבנקים נתפשים כבעלי מעמד ‘מעין ציבורי’ וזוכים בשל כך לאמון עד כי אלה הבאים עימם במגע נוטים לסמוך על פעולותיהם ועל מצגיהם ללא חקירה ודרישה. לפיכך חלים על חוזים בנקאיים משטר נורמטיבימיוחד, היוצר חריג לדיני החוזים הרגילים ומרחיב את אחריותם של הבנקים.
9. המבקשים יטענו, כי נוכח האמור עד כה ולהלן, עולה בבירור כי המשיב הפר ברגל גסה את הוראת סעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ”א – 1981 (להלן: “חוק הבנקאות“), שעניינו איסור הטעיה, והטעה את המבקשים, כמו גם את חברי הקבוצה, בקשר לעניין מהותי במתן השירות, מקום בו ביטל באופן חד צדדי, ובניגוד מוחלט למצגיו והתחייבויותיו, את ההטבה לפטור מעמלות עו”ש לגבי חלק מהפעולות ואף החל לגבות עמלת מינימום חודשית.
10. זאת ועוד, מקום בו המשיב הפר את הוראת סעיף 3 לחוק הבנקאות קמה למבקשים ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין שעניינו הפרת חובה חקוקה. יתרה מכך, נוכח האמור לעיל ולהלן המשיב הפר גם את הוראות סעיף 15 לחוק החוזים שעניינה הטעיה.
11. המבקשים יוסיפו ויטענו, כי על המשיב חלה גם הוראות סעיף 12 ו- 39 בדבר חובת תום הלב בשלב המו”מ ובשלב קיום החוזה. המשיב הפר ברגל גסה גם את חובתו המוגברת לפעול בתום לב, בנאמנות בדרך מקובלת ובהגינות כלפי המבקשים וחברי הקבוצה, בין היתר, מקום בו הציג בהסכם ובפרסומים מצג שווא לפיו הוא מעניק פטור מעמלות עו”ש ללא הגבלה בזמן. ביטול המשיב באופן חד צדדי את רשימת הפעולות המזכות את המבקשים וחברי הקבוצה לפטור מעמלות מהווה מקרה ברור ומובהק של חוסר תום לב פעולה בדרך שאינה מקובלת ואינה הוגנת וגם מטעם זה יש לאשר את הבקשה דנן, קל וחומר לנוכח הצהרותיו המפורשות של המשיב בדבר היותו בנק ישר והוגן שאין אצלו אותיות קטנות.
12. לכך יוסף, כי קמה למבקשים ולחברי הקבוצה עילת תביעה בגין עוולת הרשלנות מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין. על המשיב – תאגיד בנקאי – חלה חובת זהירות מושגית כלפי לקוחותיו לפעול בצורה מיומנת זהירה והוגנת כפי שתאגיד בנקאי סביר היה פועל באותן נסיבות, ובכלל זה חובת זהירות מוגברת שלא להטעות את לקוחותיו ולגלות כל מידע אשר עשוי להיות רלבנטי לעסקה ולהשפיע על החלטת הלקוח באם להתקשר בעסקה באם לאו. בענייננו, כפי שכבר הובהר, המשיב הצהיר בפרסומים מטעמו כי הפטור מעמלות עו”ש אינו מוגבל בזמן. ואולם, הלכה ולמעשה המשיב הגביל את ההטבה בזמן וחייב את המבקשים ואת חברי הקבוצה בעמלה לפי תעריפון הבנק. בכל אלה סטה המשיב מסטנדרט ההתנהגות הסביר שמצופה מממנו ועל כן הפר את חובת הזהירות הקונקרטית והתרשל במעשיו ובמחדליו כמפורט לעיל ולהלן.
13. לבסוף יטענו המבקשים, כי התנהלות המשיב גרמה גם להתעשרותו שלא כדין ובניגוד לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל”ט 1979, הקובע חובת השבה על מי שהתעשר שלא כדין על חשבון רעהו (ובעניין על חשבון המבקשים וחברי הקבוצה).
14. לפיכך, ולאור המקובץ לעיל ולהלן, יטענו המבקשים, כי אין מנוס מלקבוע כי על המשיב לפצות את המבקשים וחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך שהמשיב הטעה אותם ובניגוד מוחלט להתחייבויותיו הצהרותיו ומצגיו גבה מהם עמלה בגין פעולות ושירותים שהוא התחייב כי הוא יעניק להם פטור מעמלה ללא הגבלה בזמן.
15. בנסיבות אלה, יטענו המבקשים, כי מתקיימים כל המבחנים לאישורה של התובענה המוגשת בד בבד עם הגשת בקשה זו כתובענה ייצוגית, כמפורט בהרחבה להלן.

 

הצדדים לבקשה

16. המבקשים 2-1, ה”ה בוגוסלבסקי ברנדו ובוגוסלבסקי רבקה מריה (להלן: “המבקשים“), הינם אזרחים, תושבי המדינה, גמלאיים בני למעלה מ 70. ביום 20.7.14, בעקבות פרסום של המשיב אשר הציע “חשבון עו”ש ללא עמלות, ללא תלות בהעברת משכורת וללא תלות בזמן“, פתחו חשבון בנק אצל המשיב, סניף בת ים 068, חשבון מס’ 680007051. כבר במסגרת מסמכי פתיחת החשבון מינו המבקשים את בנם, ליאור בוגוסלבסקי (להלן: “ליאור“), כמיופה כוח כללי בחשבונם. ליאור הינו גם בעל חשבון בבנק ירושלים (חשבון מס 930044417, סניף 093 פתח תקווה).

צילום נכון של הסכם פתיחת חשבון הכולל יפויי כוח לליאור מצורף כנספח “1” לבקשה זו.

17. המשיב, בנק ירושלים בע”מ (להלן: “המשיב” או “הבנק“) הינו תאגיד בנקאי, בעל רישיון בנק על פי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ”א 1981, ופועל כבנק מסחרי החל משנת 1998. הבנק נשען על בסיס לקוחות רחב של משקי בית, תושבי ישראל ותושבי חוץ ופועל בתחומי המשכנתאות, אשראי צרכני, חסכונות ופיקדונות, מימון בניה למגורים ופעילות בשוק ההון.

צילום נכון מתדפיס רשם החברות מצורף כנספח “2” לבקשה זו.

18.הקבוצה בשמה מוגשת התובענה הייצוגית הינה:

“כל לקוח של המשיב אשר הצטרף לתוכנית ‘חשבון עו”ש ללא עמלות’ במסגרת ו/או בעקבות פרסומי המשיב והצעתו לחשבון עו”ש ללא עמלות ללא הגבלה בזמן ו/או חתם על ‘נספח א’ – הטבות לקבוצת אוכלוסיה בעמלות הבנק נכון ל 15.10.12′ ו/או כל נספח אחר אשר בא תחתיו וזאת החל מיום 15.10.12 ועד ליום 4.2.16”.

צילום נכון של “נספח א’ – הטבות לקבוצת אוכלוסיה בעמלות הבנק נכון ל 15.10.12” מצורף כנספח “3” לבקשה זו.

 

הרקע העובדתי הרלבנטי לבקשת האישור

19. במשך שנים ארוכות בנק ירושלים מתג את עצמו בתור בנק אחר – בנק שבו הלקוחות צריכים להתרגל לקבל יותר, בנק ששומר על הערכים המאפיינים אותו ובכללם “פשטות יושר והגינות”. וכך באתר המשיב מציין המשיב באותיות קידוש לבנה:

“בנק ירושלים – תתרגלו לקבל יותר

בנק ירושלים מציע מגוון ייחודי של שירותים ומוצרים בנקאיים ללקוחות כל הבנקים, תוך שמירה על הערכים המאפיינים אותו – ביטחון, ישראליות, חמימות, נגישות, פשטות, יושר והוגנות.”

ראה דף הבית של המשיב אודות בנק ירושלים https://www.bankjerusalem.co.il/about

20. בהמשך, מציין המשיב באתרו:

“בנק ירושלים מציע חשבון עו”ש ללא אותיות קטנות. אצלנו תוכל לפתוח חשבון ללא תלות בהעברת משכורת וללא הגבלה למסלול מסוים​. בנוסף, תוכל ליהנות ממשיכת מזומן יומית מוגדלת – הגדלה חד פעמית של סכום המשיכה לעד 24,000 שקלים הניתנים למשיכה עד השעה 24:00 ביום בו בוצע ההגדלה או הגדלה קבועה עד 16,000 שקלים ליום (בכפוף ליתרה למשיכה הקיימת בחשבון).”

ראה באתר המשיב: https://www.bankjerusalem.co.il/loans/account-for-loan

21. אין ספק כי מיתוג ושיווק זה חדר לתודעת לקוחותיו של המשיב והוא נתפס בעיני המבקשים, כמו גם בעיני ליאור ויתר לקוחותיו, כבנק אמין, ישר והוגן שאין אצלו אותיות קטנות.

22. בשנת 2012 החל המשיב להציע לציבור הלקוחות מעל גיל 18 מסלול חשבון עו”ש ללא עמלות. כבר אז פורסם בעיתונות כי “בנק ירושלים מטלטל את השוק: עו”ש ללא עמלות”. בגוף הכתבה נכתב באותיות קידוש לבנה כי “הבנק יוצא במהלך נרחב במסגרתו יציע חשבון ללא עמלות – ללא הגבלות וללא תנאים.”

צילום נכון של כתבה לדוגמה מ ynet מיום 15.10.12 מצורף כנספח “4” לבקשה זו.

23. גם בעלוני פרסום מטעמו של המשיב, הציע המשיב, שחור על גבי לבן, לציבור הלקוחות מעל גיל 18, חשבון עו”ש ללא עמלות ללא תלות בהעברת משכורת ולא מוגבל בזמן. וכך נכתב בעלון הפרסומי:

24. במהלך שנת 2014 נחשפו גם המבקשים לעלוני הפרסום מטעם המשיב בזו הלשון:

צילום נכון של העלון הפרסומי לתושבי בת ים מצורף כנספח “5” לבקשה זו.

25. בהסתמך על פרסומי המשיב והתחייבויותיו לחשבון עו”ש ללא עמלות לא מוגבל בזמן, המבקשים, אשר היו במשך עשרות שנים (כ 40 שנה!!) לקוחות ותיקים ומסורים מאד של בנק דיסקונט סניף חצרות יפו (026), החליטו לעזוב את הבנק בו ניהלו את ענייניהם הכספיים, לתת את אמונם המלא במשיב ולפתוח חשבון בנק אצל המשיב במסלול חשבון עו”ש ללא עמלות לא מוגבל בזמן. בהמשך לכך, ביום 20.7.14, המבקשים פתחו חשבון בנק בסניף 068 בת ים מס’ חשבון 680007051, ומינו את בנם ליאור כמיופה כוח מלא בחשבונם (נספח “1”). ליאור הלכה ומעשה מנהל באופן מלא את החשבון עבור המבקשים.

26. ויודגש. הסיבה היחידה בשלה הטריחו המבקשים את עצמם לעזוב את הבנק הקודם בו ניהלו את כספם במשך למעלה מ 40 שנה ולפתוח חשבון בנק חדש אצל המשיב היא התחייבותו המפורשת של המשיב לחשבון עו”ש ללא עמלות ללא הגבלת זמן!!!.

27. אילו המבקשים היו יודעים כי בחלוף כשנה וחצי יחליט המשיב, אשר ממתג ומצהיר על עצמו כבנק ישר והוגן שאין אצלו אותיות קטנות, לשנות פתאום באופן חד צדדי את תנאי ההסכם ולבטל חלק מההטבות אשר עליהם התחייב, המבקשים לא היו מעלים בדעתם להעביר את הפעילויות הפיננסית שלהם, על כל הטרחה והמאמץ הרב שכרוך בכך, קל וחומר בשים לב לגילם המתקדם, ולפתוח חשבון בנק אצל המשיב.

28. ביום 4.2.16 נשלח למבקשים מכתב מאת המשיב שכותרתו “הודעה על שינוי ההטבה בחשבונך מס’ 680007051”, במסגרתו הודיע המשיב, באופן חד צדדי ובניגוד מוחלט להתחייבויותיו מצגיו והצהרותיו, כי “הבנק החליט לצמצם חלקית את רשימת העמלות הפטורות בחשבונך באופן שתהיה זכאי רק לפטור מהעמלות המפורטות להלן”, וכי “בחלוף 20 יום ממועד מכתבנו זו תהיה זכאי לפטור מהעמלות המפורטות לעיל בלבד, ויתר העמלות אשר בוטל לגביהן הפטור תגבנה בהתאם לתעריפון הבנק…”.

צילום נכון של מכתבו של המשיב מיום 4.2.16 מצורף כנספח “6” לבקשה זו.

29. המבקשים, כמו גם בנם ליאור, היו המומים ומאוכזבים על האופן בו בחר המשיב להפר ברגל גסה את התחייבויותיו ומצגיו כלפיהם, כמו גם כלפי יתר חברי הקבוצה, ולבטל באופן חד צדדי את הפטור מהעמלות לו היו זכאיים על פי תנאי ההתקשרות ביניהם.

30. ביום 7.4.16, פנה ליאור, כמיופה כוח בחשבונם של המבקשים, אל היחידה לפניות הציבור של המשיב. במסגרת זו הדגיש ליאור כי המשיב לא יכול להתחיל לגבות עמלות בניגוד למופיע בעלון הפרסומי, העלון הפרסומי מחייב את המשיב לא פחות מכל הסכם אחר, וכי הוא מבקש כי המשיב ימלא את התחייבויותיו ליתן פטור מלא מכל העמלות המפורטות בעלון לפחות כלפי כל הלקוחות שהצטרפו אל המשיב בתקופת מבצע ההצטרפות.

צילום נכון של מכתבם של המבקשים אל היחידה לפניות הציבור של המשיב מיום 7.4.16 מצורף כנספח “7” לבקשה זו.

31. ביום 17.4.16 נשלחה תשובה מטעם נציב תלונות הציבור אצל המשיב, ה”ה אורי בן דוד. במכתב זה טען המשיב כי “בהתאם להסכם לפתיחת חשבון, נספח א לתעריפון הבנק וכללי הבנקאות (שירות ללקוח)(גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ”ב 1992, הבנק רשאי לשנות את תנאי ההטבות בעמלות כפוף להודעה מראש של 14 יום”, וכי לפיכך החל “מיום 1.3.2016 יהיה צמצום חלקי של הפטורים מעמלות בחשבון עובר ושב”.

צילום נכון של תשובת המשיב מצורף כנספח “8” לבקשה זו.

32. יוקדם ויצוין כבר עתה, כי עמדה זו של המשיב עומדת בניגוד גמור להתחייבויותיו ומצגיו, כמו גם פרסומיו, לפיהם הוא מציע לציבור לקוחותיו חשבון עו”ש ללא עמלות ללא תלות בזמן. עמדת המשיב, לפיה הוא רשאי, כטענתו, בכל זמן, בהתראה מראש של 14 יום, להפסיק חד צדדית ולאחר זמן מסוים את ההטבות והפטור מעמלות בחשבון, עומדת בסתירה חזיתית להתחייבויותיו לחשבון עו”ש ללא עמלות ללא הגבלה בזמן.

33. בהמשך לכך, ביום 15.5.16 הגיש ליאור, בשם המבקשים, תלונה למפקח על הבנקים, במסגרתה עמד ליאור, בשם המבקשים, פעם נוספת על הטענה לפיה הבנק חזר בו מהתחייבויותיו להעמיד לרשות הלקוחות שהצטרפו במסגרת מבצע ההצטרפות שבנדון חשבון עו”ש ללא עמלות ללא הגבלה בזמן. ליאור הדגיש, כי הודעת הבנק לפיה הוא מבטל חלק מההטבות והפטורים מעמלות הינה פסולה ומנוגדת למצגיו, פרסומיו והתחייבויותיו בטרם כריתת ההסכם.

צילום נכון של מכתב התלונה מיום 15.5.16 שהוגש אל המפקח על הבנקים מצורף כנספח “9” לבקשה זו.

34. ביום 5.10.16 הזמינו המבקשים פנקסי שיקים בחשבונם. בניגוד מוחלט להתחייבויותיו של המשיב להעניק פטור מעמלות בגין פעולות אלה, גבה המשיב מהמבקשים עמלה בגין הנפקת השיקים בסך של 14.40 ₪.

צילום נכון של חיוב העמלה בסך 14.40 ₪ מיום 5.10.16 מצורף כנספח “10” לבקשה זו.

35. ביום 21.11.16 הפיקוח על הבנקים השיב לתלונה שהוגשה על ידי ליאור מטעם המבקשים. במכתב זה מציין המפקח על הבנקים, שחור על גבי לבן, כי “במענה לפנייתך שבנדון, במסגרתה הלנת על כך שבנק ירושלים הודיע לך על ביטול ההטבות בעמלות עו”ש, שלטענתך הובטחו לך, הריני להשיבך, כי לאחר דיון שערכנו בעניין, מצאנו את פנייתך מוצדקת והנחנו את בנק ירושלים כיצד לפעול בנושא. בהתאם להנחיה כאמור, בימים הקרובים יעביר אליך בנק ירושלים מכתב בנושא בו יצויינו פרטי זיכוי חשבונך“.

צילום נכון של תשובת המפקח על הבנקים מיום 21.11.16 מצורף כנספח “11” לבקשה זו.

36. כאן המקום לציין, כי נכון למועד כתיבת שורות אלה, וחרף פרק הזמן הארוך שחלף מאז מכתבו של המפקח על הבנקים (כתשעה חודשים) ועד למועד הגשת ההליך דנן, המשיב לא זיכה את חשבונם של המבקשים בגין העמלה שנגבתה מחשבונם שלא כדין בגין הנפקת פנקסי שיקים.

37. חמור מכך, ביום 12.7.17 התקבל אצל המבקשים הודעה נוספת מטעם המשיב על שינוי תעריפון העמלות – גביית עמלת מינימום בחשבונך. בהודעה חד צדדית נוספת זו, הודיע המשיב “כי החל מיום 1.8.17 יעודכן תעריפון הבנק באופן שתחל גבייתה של עמלת מינימום חודשית בגובה עמלת פעולה בפני פקיד בסכום קבוע של 6.5 ₪ לחודש (להלן: “עמלת המנימום”). למותר לציין כי גם הודעה זו עומדת בסתירה חזיתית להתחייבויותיו של המשיב להעניק פטור מעמלות עו”ש ללא הגבלה בזמן.

צילום נכון של הודעת המשיב על גביית עמלת מינימום מצורף כנספח “12” לבקשה זו.

38. להשלמת התמונה יצוין, כי במסגרת המכתב נרשם גם כי המשיב החליט לפטור מעמלת מינימום לקוחות אשר בחשבונם יתרת חסכונות בסך כולל של 75,000 ₪ ומעלה או שניתנה בחשבונם הלוואה צרכנית אשר לא שועבד להבטחתה נכס או הלוואת משכנתא או לקוחות המחזיקים בחשבון ניירות ערך. אמנם המבקשים, נכון למועד כתיבת שורות אלה ועד לחודש נובמבר 2018 עומדים באחד התנאים לעיל. יחד עם זאת, עמדת המבקשים היא כי שינוי תנאי ההטבה והפטור מעמלות בחשבונם אינה כדין, מנוגדת להתחייבויות המשיב ומצגיו, וכי גביית עמלת מינימום מהמבקשים ומחברי הקבוצה אשר לא עמדו ו/או יעמדו בעתיד באחד התנאים לעיל פסולה מעיקרא.

39. עוד יצויין, כי גם ליאור, בנם של המבקשים, הינו לקוח של המשיב. בשנת 2007 פתח ליאור חשבון חסכון אצל המשיב, ובשנת 2013 בהסתמך על מצגי המשיב והתחייבויותיו לחשבון עו”ש ללא עמלות לא מוגבל בזמן, ובמקביל לנטילת הלוואה, פתח גם ליאור חשבון עו”ש כאמור. אולם, מאחר וליאור טרם ניזוק באופן אישי מהחלטת המשיב לצמצם את רשימת העמלות הפטורות בחשבונו אין הוא נכלל כמבקש בבקשה זו.

40. בנסיבות אלה, סבורים המבקשים כי הדרך היעילה, הנכונה והראויה לחיוב המשיב לתקן את הפרותיו ולפצות את המבקשים וחברי הקבוצה בגין נזקיהם, כמו גם תיקון דרכו מכאן ולהבא, הינה הגשת הבקשה דנן לאישור התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית.

 

עילות התביעה

41. הלכה פסוקה היא כי תאגיד בנקאי חב כלפי לקוחו חובות אמון ותום לב. עליו לגלות לו כל פרט חשוב ובוודאי לא להטעותו. הבנקים נתפשים כבעלי מעמד ‘מעין ציבורי’ וזוכים בשל כך לאמון עד כי אלה הבאים עימם במגע נוטים לסמוך על פעולותיהם ועל מצגיהם ללא חקירה ודרישה. לפיכך חלים על חוזים בנקאיים משטר נורמטיבי מיוחד, היוצר חריג לדיני החוזים הרגילים ומרחיב את אחריותם של הבנקים. עמד על כך, למשל, כבוד השופט סלים ג’ובראן בע”א 3352/07 בנק הפועלים בע”מ נ’ קריסטין הורש, סג(3) 248 (2009) (פס’ 13) (להלן: “עניין הורש“), בקובעו כי בנק כפוף גם לדינים שונים ומגוונים, שהוראותיהם:

“[…] נועדו להחיל על חוזים בנקאיים משטר נורמטיבי מיוחד, היוצר חריג לדיני החוזים הרגילים ומרחיב את אחריותם של הבנקים. כללים מיוחדים אלו נובעים בעיקר מן המורכבות של החוזה הבנקאי ומחשיבותו הרבה […]. טעם נוסף וחשוב לדין החוזי המיוחד המוטל על הבנקים נעוץ במעמדם המרכזי של הבנקים בחיי הכלכלה והמסחר, עליו עמד בית משפט זה בפסיקתו פעמים רבות, בהדגישו כי, הבנקים נתפשים כבעלי מעמד ,מעין ציבורי’ וזוכים בשל כך לאמון עד כי אלה הבאים עימם במגע נוטים לסמוך על פעולותיהם ועל מצגיהם ללא חקירה ודרישה’ […].”

42. הואיל וכך המשיך וקבע כבוד השופט ג’ובראן (פס’ 16):

“[…] הליך פרשנותו של חוזה בנקאי, הינו מורכב ועדין, ועליו להביא בחשבון את כללי הפרשנות הרגילים, ולעיתים גם כללי הפרשנות המיוחדים, לאור אופיו של חוזה זה. ההליך הפרשני של החוזה הבנקאי צריך לאזן בצורה עדינה בין האינטרסים הנוגדים, ולחתור לפרשנות הראויה בהתאם לאומד דעת הצדדים על פי כללי הפרשנות המקובלים, אך יש לעשות כן בהתחשב בפערי הכוחות, הידע והמיומנות בין הצדדים, ולשם כך, לעיתים, יש להיזקק לכללי פרשנות מיוחדים. כמו כן, הפרשן של החוזה הבנקאי צריך לקחת בחשבון את השלכות הרוחב של ההליך הפרשני על חיי המסחר והבנקאות […].”

43. סעיף 3 לחוק הבנקאות, שעניינו איסור הטעיה, קובע כדלקמן:

“לא יעשה תאגיד בנקאי – במעשה או במחדל, בכתב או בעל-פה או בכל דרך אחרת – דבר העלול להטעות לקוח בכל ענין מהותי למתן שירות ללקוח (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים:

          (1)  המהות והטיב של השירות;

          (2)  מועד מתן השירות;

          (3)  התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;

          (4)  זהות נותן השירות;

          (5)  החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;

(6)  המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;

(7)  חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;

(8)  תנאי אחריות לשירות;

(9)  תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.”

44. הנה כי כן, סעיף 3לחוק הבנקאות אוסר בצורה מפורשת שאינה משתמעת לשתי פנים על תאגיד בנקאי לעשות כל דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות ללקוח. לקוח בא לידי טעות בעניין הנוגע למתן שירות לו, כאשר קיים פער בין השירות אותו הוא סבור שיקבל לבין השירות שהוא מקבל בפועל. מטבע הדברים, הטעיית לקוח – קרי: הבאתו לידי טעות – יכולה להיעשות במעשה או במחדל. כדי לקבוע כי מעשהו או מחדלו של בנק גרם ל”דבר העלול להטעות לקוח”, יש לברר מהו השירות לו ציפה הלקוח על פי המצג שהציג לו הבנק לעומת מה השירות שקיבל בפועל.

45. על תכליתה והיקף תחולתה של הוראת סעיף 3 לחוק הבנקאות עמד, למשל, בית המשפט העליון בע”א 1304/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע”מ נ’ ליפרט, פ”ד מז(3) 309, 326 (1993) (להלן: “עניין טפחות“):

“אשר לתכלית החקיקתית: מטרתו של החוק הינה, כמבואר לעיל, להגן על הציבור הבא במגע עם התאגידים הבנקאיים. אחד הכלים העיקריים שבאמצעותו ביקש המחוקק להגשים את תכלית החוק ביטויו בסעיף  3לחוק, האוסר הטעיה. בהוראה מפורשת זו מונה המחוקק, לצד העיקרון הכללי שלפיו אסור לבנק לעשות דבר העלול להטעות לקוח בכל “ענין מהותי” ללקוח ובנוסף לו, לא פחות מתשעה עניינים שאותם רואה המחוקק כמהותיים. הוראה זו נועדה להחיל על חוזים בנקאיים משטר נורמאטיבי מיוחד, היוצר חריג לדיני החוזים הרגילים ומרחיב את דיני ההטעיה הקבועים בסעיף  15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג-1973, במספר מישורים מרכזיים:

ראשית, אין בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) דרישה לקשר סיבתי בין ההטעיה ובין ההתקשרות בהסכם עם הבנק, כדוגמת זו המופיעה בסעיף  15הנ”ל.

שנית, האיסור בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) רחב יותר ואוסר על כל מעשה או מחדל העלולים להטעות – היינו, אין דרישה להטעיה בפועל (הגם שללא הטעיה כזו ספק אם ניתן יהיה להצביע על נזק שיהווה עילה לפיצוי על-פי החוק).

שלישית, הוראת סעיף  3לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) מפרטת, כמתואר, שורה ארוכה של עניינים שבהם נאסרת הטעיה, ובכך היא משריינת את תחום ההגנה המוסדר בעניינים אלה מראש.

רביעית, הוראת סעיף  3 אוסרת הטעיה גם לעניין תוכן החוזה אשר נכרת בין התאגיד הבנקאי ללקוח. … הכלל הרחב יותר, הקבוע בסעיף  3לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), נובע בעיקר מן המורכבות של החוזה הבנקאי ומן הרצון למנוע מצב שבו לקוחות יוחתמו על מסמכים ארוכים ומסובכים המנוסחים על-ידי הבנקים, כאשר אין להם כלים אלמנטאריים להתמודד עמם ולהבין כהלכה את משמעותם. עניין זה מוסדר, אמנם, גם על-ידי הכללים שקבע הנגיד מכוח סמכותו לפי סעיף 5 לחוק, אך במהותו הוא שייך לסוגיה שלפנינו – היינו, היקף החובה שלא להטעות, כפי שזו קבועה בחוק הבנקאות (שירות ללקוח).

לאור מגמת ההרחבה המתוארת אשר נקט המחוקק בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), יהיה זה בלתי ראוי לייחס למחוקק כוונה לצמצם את ההסדר הקבוע בחוק החוזים (חלק כללי) בדרך של קביעה דווקנית, כי נחוצה כוונה להטעות, בו בזמן שדרישה כזו אינה אחד מיסודות ההטעיה בדיני החוזים; על עניין זה עמדה פרופ ג שלו בספרה דיני חוזים  (דין, תש”ן) 234: “…נראה לי, כי סעיף  15(לחוק החוזים (חלק כללי) – מ ש ) אינו מחייב מצב נפשי מסוים שלו (של המטעה – מ ש ). כל טעות מוסבת מהווה הטעיה, בלי צורך להתחקות אחר מצב דעתו של המטעה: האם התכוון להטעות או שמא נהג בפזיזות או ברשלנות. … הרחבה זו של ההטעיה מתבקשת, לדעתי, מתוך בחינת מטרותיה של הוראת סעיף 15, ובעיקר השאיפה לדינמיות מסחרית, ההיבט הכלכלי של ההוראה, ההגנה על אינטרס ההסתמכות של המתקשר ומגמת איזון האינטרסים של הצדדים.”

46. בענייננו, כאמור לעיל, המשיב הציג בפני המבקשים ובפני חברי הקבוצה מצג שווא לפיו הוא מציע להם לפתוח אצלו חשבון עו”ש ללא עמלות ללא הגבלת זמן!!!. המבקשים, כמו גם חברי הקבוצה, הסתמכו על מצג זה, חלקם אף עזבו את הבנק הקודם בו ניהלו את כספם, ופתחו אצל המשיב חשבון בנק חדש במסלול שהוצע על ידו – חשבון עו”ש ללא עמלות לא מוגבל בזמן.

47. בנסיבות אלה, ולנוכח מצגי המשיב והתחייבויותיו, השירות לו ציפו המבקשים, כמו גם חברי הקבוצה, הוא כי יתאפשר להם לנהל את חשבון העו”ש שלהם אצל המשיב כאשר הם פטורים מכל העמלות המופיעות ברשימה שצורפה להסכם ולפרסומים מיום פתיחת החשבון ועד למועד סגירתו.

48. למרבה הצער, באופן חד צדדי ובניגוד מוחלט להתחייבויותיו מצגיו והצהרותיו, המשיב הודיע כי הוא מצמצם את רשימת העמלות הפטורות בחשבונם של המבקשים וחברי הקבוצה, באופן שהחל שבחלוף 20 יום ממועד ההודעה העמלות אשר בוטל לגביהן הפטור תגבנה בהתאם לתעריפון הבנק. בהמשך המשיב אף הודיע על גביית עמלה נוספת – עמלת מינימום חודשית בגובה עמלת פעולה על ידי פקיד – גם זאת בניגוד מוחלט למצגיו והתחייבויותיו של המשיב להעניק פטור מעמלת דמי ניהול מינימליים.

49. המבקשים יטענו, כי בכך הפר המשיב הפרה גסה את הוראת סעיף 3 לחוק הבנקאות, על סעיפי המשנה שבו, והטעה את המבקשים, כמו גם את חברי הקבוצה, בקשר לעניין מהותי במתן השירות לגבי התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות, המחיר שנדרש בעד השירות ואף תקופת מתן השירות.

50. ודוק. גם המפקח על הבנקים אישר בכתב (נספח “11”) כי הודעת המשיב על ביטול ההטבות בעמלות עו”ש אשר הובטחו למבקשים ולחברי הקבוצה אינה כדין והורה למשיב, לפי הנטען במכתב, לזכות את חשבונם של המבקשים. למרבה הצער, למיטב ידיעת המבקשים, המשיב התעלם מהוראה זו התעלמות מופגנת ונכון למועד כתיבת שורות אלה חשבונם לא זוכה.

51. בהקשר זה יצוין, כי בסיפת המכתב ציין המפקח על הבנקים, כי “החל מ 1 בינואר 2017 יהיה רשאי בנק ירושלים לגבות עמלות עו”ש, וזאת בכפוף להודעה מראש על סיום ההטבה כאמור”. המבקשים יטענו, כי עמדה זו של המפקח על הבנקים בדבר האפשרות של המשיב לחזור בו מהתחייבויותיו כלפיהם ולחייב אותם בעמלות בגין פעולות שהמבקשים היו פטורים מתשלום עמלות בגינם, וזאת החל מיום 1.1.17 הינה תמוהה, אינה יכולה לעמוד ודינה להידחות מכל וכל.

52. ראשית, המבקשים יטענו, כי המשיב אינו רשאי לחזור בו מהתחייבויותיו לחשבון עו”ש ללא עמלות ללא הגבלה בזמן. כל שביכולתו של המשיב להפסיק ליתן את ההטבה למצטרפים חדשים ו/או לצמצם את רשימת ההטבות שיינתנו ללקוחות חדשים, אך לגבי הלקוחות שהצטרפו במסגרת מבצע עו”ש ללא עמלות ללא הגבלה בזמן, כדוגמת המבקשים וחברי הקבוצה, המשיב מנוע מלבצע שינוי ברשימת הפטורים מעמלות וכל שינוי כאמור עולה כדי הפרה בוטה של התחייבויותיו.

53. למצער, אפילו היה ניתן לקבל את עמדת הפקח על הבנקים, לפיה המשיב רשאי לצמצם את רשימת ההטבות והפטור מעמלות וזאת רק החל מ 1.1.17, מה שאינו כך כלל ועיקר, הרי שגם אז לפי לעמדת המפקח על הבנקים אפשרות זאת עומדת בידי המשיב רק בכפוף לכך שימציא ללקוחותיו הודעה כדין בדבר ביטול הפטור מעמלות החל מיום 1.1.17. המשיב לא עמד בתנאי זה והודעה כאמור לא נשלחה על ידו, וגם מטעם זה גם לאחר 1.1.17 חיוב המבקשים וחברי הקבוצה בעמלות בגין פעולות בחשבון שעל פי הפרסומים הם היו זכאיים לפטור מעמלות אינה כדין.

54. עוד יטענו המבקשים, כי אין גם בשורה וארבעה מילים אשר מופיעה בסיפת נספח א (נספח “3”), לפיה “הבנק יהיה רשאי לבטל את הפטור מעמלות ואת ההטבות הנוספות … בכל עת ולפי שיקול דעתו הבלעדי בכפוף למתן הודעה ללקוחות עפ”י דין”, כדי לגרוע מאחריות המשיב. המבקשים יפנו בהקשר זה פעם נוספת להלכה בעניין טפחות, לפיה האיסור להטעות חל גם לגבי תוכן החוזה, במטרה למנוע מצב שבו לקוחות יוחתמו על מסמכים ארוכים ומסובכים המנוסחים על-ידי הבנקים, כאשר אין להם כלים אלמנטאריים להתמודד עמם ולהבין כהלכה את משמעותם. יש להגן על אינטרס ההסתמכות של המבקשים וחברי הקבוצה לנוכח מצגיו והצהרותיו המפורשים של המשיב בדבר חשבון עו”ש פטור מעמלות לא מוגבל בזמן אפילו קיים בסיפת נספח “3” שורה וארבעה מילים מתוך הסכם ארוך ומסובך שנוסח על ידי המשיב המסייג לכאורה את התחייבותו של המשיב לפטור מעמלות ללא הגבלה בזמן.

55. זאת ועוד, מקום בו המשיב הפר את הוראת סעיף 3 לחוק הבנקאות קמה למבקשים ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: “פקודת הנזיקין“), שעניינו הפרת חובה חקוקה:

“(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

(ב) לעניין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני אדם בכלל או של בני אדם מסוג או הגדר שעמן נמנה פלוני.”

56. בע”א 145/80 ועקנין נ’ המועצה המקומית בית שמש, פ”ד לז(1) 113, בעמ’ 139 (1982) עמד בית המשפט העליון על היסודות הדרושים לצורך קיום עוולת הפרת חובה חקוקה שהינם (1) קיום חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; (2) החיקוק נועד לטובתו של הניזוק; (3) המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; (4) ההפרה גרמה לניזוק נזק; (5) הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים אליו נתכוון החיקוק.

57. המבקשים יטענו, כי כפי שפורט לעיל תנאים אלו מתקיימים בעניינו: (1) על המשיב הוטלה חובה חוקית מכוח הוראת סעיף 3 לחוק הבנקאות האוסרת על הטעיה; (2) הוראות אלה נועדו לטובת הניזוקים – המבקשים וחברי הקבוצה; (3) כאמור לעיל, המשיב הפר באופן בוטה את חובותיו הנ”ל; (4) כתוצאה מההפרה נגרמו למבקשים ולחברי הקבוצה נזקים ממוניים (כמפורט בהרחבה להלן); (5) אין חולק כי הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים אשר אליו נתכוון החיקוק.

58. יתרה מכך, חוזה בנקאות הינו חוזה לכל דבר ועניין ולכן גם עליו חלות ההוראות הקבועות בחוק החוזים (חלק כללי) התשל”ג 1973 (להלן: “חוק החוזים“). המבקשים יטענו כי בנסיבות דנן כמפורט לעיל המשיב הפר גם את הוראות סעיף 15 לחוק החוזים שעניינה הטעיה. עמד על כך, למשל כבוד השופט פוגלמן בע”א 7730/09 כהן נ’ מבני גזית (2000 בע”מ) (פורסם בנבו, 6.6.2011) (להלן: “עניין כהן“), פס’ 12:

“אי-גילויה של עובדה ביחסים החוזיים המתקיימים עובר לכריתה, עשוי להוות הטעיה במובן סעיף 15 לחוק. לעתים נוצרת הטעיה באמצעות הצהרה פוזיטיבית כוזבת, ולעתים עשויה ההטעיה לבוא לידי ביטוי במחדל, קרי בהימנעות מגילוי נתון מסוים. זאת, מקום שבו מוטלת על אחד המתקשרים בחוזה חובת גילוי (ראו: ע”א 11/84 רבינוביץ נ’ שלב – הקואופרטיב המאוחד להובלה בע”מ, פ”ד מ(4) 533, 540-539 (1986) (להלן: פרשת רבינוביץ); ע”א 338/85 שפיגלמן נ’ צ’פניק, פ”ד מא(4) 421, 426 (1987); גבריאלה שלו, דיני חוזים – החלק הכללי – לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 321-316 (2005) (להלן: שלו); דניאל פרידמן נילי כהן חוזים כרך ב 810 (1992) (להלן: פרידמן וכהן)). התפיסה היא, ששתיקה או הסתרת מידע אינם שונים במהותם מהטעיה שבמעשה, וכי חובת הגילוי, מבטאת “מגמה של סוציאליזציה וקביעת נורמות של התנהגות מוסרית במהלך המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה” (ע”א 2469/06 סויסה נ’ חברת זאגא בגוש 5027 חלקה 1 בע”מ, פסקה 10 ([פורסם בנבו], 14.8.2008) (להלן: פרשת סויסה); וראו גם: שלו, בעמ’ 318-317). ואכן, הוראת סעיף 15 סיפא מרחיבה את הגדרת ההטעיה, ומוסיפה: “”הטעיה” – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן”. קרי, הוראת הסעיף מעגנת את חובת הגילוי של צד לחוזה בשלב הטרום-חוזי, בהתבסס על שלושה אדנים אפשריים: דין, נוהג ונסיבות.”

59. המבקשים יוסיפו ויטענו, כי על המשיב חלה גם הוראות סעיף 12 ו- 39 בדבר חובת תום הלב בשלב המו”מ ובשלב קיום החוזה. על מהותה של חובת הגילוי מכוח סעיף 12 ניתן ללמוד מפסק דינו של כבוד השופט ע’ פוגלמן בעניין כהן, פס’ 18:

“חובת הגילוי הנגזרת מסעיף 12 קמה מקום שבו על פי הנסיבות היה מקום לצפות שאדם המנהל משא ומתן יגלה נתונים משמעותיים לצד השני (ע”א 9447/06 פוקס נ’ אלבס, פסקה 21 ([פורסם בנבו], 25.3.2008); להרחבה ראו: גבריאלה שלו “סעיף 12 לחוק החוזים: תום לב במשא ומתן” משפטים ז  118, 140-138 (1976)). גילוי אינפורמציה רלוונטית לצד שכנגד נתפס, ככלל, כביטוי לדרישה להוגנות ביחסים בין צדדים עסקיים במשא ומתן. כך בפרט במקרה שבו אחד הצדדים מחזיק ממילא במידע המבוקש, או בעל נגישות גבוהה יותר לנתונים בקשר לנכס”.

60. ויודגש. כאמור לעיל, חוזה בנקאות מהווה דוגמה מובהקת לחוזים המחייבים דרגה גבוהה מן הרגיל של אמון, של גילוי ושל תום לב – הווה אומר ‘מירב הנאמנות’ מהצדדים. מכאן שעקרון הגילוי ותום הלב מחייב כל צד לחוזה הבנקאות לגלות לצד האחר כל עובדה שיש בה כדי להשפיע על החלטתו, או לפחות על החלטת אדם סביר במצבו, אם להתקשר בחוזה אם לאו ובאילו תנאים.

61. המבקשים יטענו, כי המשיב הפר ברגל גסה גם את חובתו המוגברת לפעול בתום לב, בנאמנות בדרך מקובלת ובהגינות כלפי המבקשים וחברי הקבוצה, בין היתר, מקום בו הציג מצג שווא לפיו הוא מעניק פטור מעמלות עו”ש ללא הגבלה בזמן. ביטול המשיב באופן חד צדדי את רשימת הפעולות המזכות את המבקשים וחברי הקבוצה לפטור מעמלות, ואף גביית עמלת מינימום חודשית, מהווה מקרה ברור ומובהק של חוסר תום לב, פעולה בדרך שאינה מקובלת ואינה הוגנת וגם מטעם זה יש לאשר את הבקשה דנן, קל וחומר לנוכח הצהרותיו המפורשות של המשיב בדבר היותו בנק ישר והוגן שאין אצלו אותיות קטנות.

62. ודוק. “משמעותה של הפרת חובת הגילוי החוזית עשויה להיות מגוונת. היא עשויה להוות הפרה של חובת תום הלב במשא ומתן, היא יכולה להגיע לכדי הטעיה חוזית ובמקרים מסוימים כדוגמת המקרה דנן היא עולה אף כדי הפרת חוזה” (ת”א 32162-06-13 קולטלרסקי נ’ מועצה מקומית תל מונד ואח’ (נבו, מיום 3.5.17), פס’ 69 (להלן: עניין קוטלרסקי“).

63. לכך יוסף, כי קמה למבקשים ולחברי הקבוצה עילת תביעה בגין עוולת הרשלנות מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין. על המשיב – תאגיד בנקאי – חלה חובת זהירות מושגית כלפי לקוחותיו לפעול בצורה מיומנת זהירה והוגנת כפי שתאגיד בנקאי סביר היה פועל באותן נסיבות, ובכלל זה חובת זהירות מוגברת שלא להטעות את לקוחותיו ולגלות כל מידע אשר עשוי להיות רלבנטי לעסקה ולהשפיע על החלטת הלקוח באם להתקשר בעסקה באם לאו. בענייננו, כפי שכבר הובהר, המשיב הצהיר בפרסומים מטעמו כי הפטור מעמלות עו”ש אינו מוגבל בזמן. ואולם, הלכה ולמעשה המשיב הגביל את ההטבה בזמן וחייב את המבקשים ואת חברי הקבוצה בעמלה לפי תעריפון הבנק. בכל אלה סטה המשיב מסטנדרט ההתנהגות הסביר שמצופה מממנו ועל כן הפר את חובת הזהירות הקונקרטית והתרשל במעשיו ובמחדליו כמפורט לעיל. על כן המשיב חב גם בנזק שגרם למבקשים ולחברי הקבוצה מכוח עוולת הרשלנות.

64. לבסוף יטענו המבקשים, כי התנהלות המשיב, כמתואר לעיל ולהלן, גרמה גם להתעשרותו של המשיב שלא כדין ובניגוד לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל”ט 1979, הקובע חובת השבה על מי שהתעשר שלא כדין על חשבון רעהו (ובעניין על חשבון המבקשים וחברי הקבוצה). התעשרות המשיב היא כתוצאה מכך שהוא גבה מהמבקשים ומחברי הקבוצה עמלה בעד שירותים ופעולות שהוא התחייב מלכתחילה להעניק להם פטור מלא מתשלום עמלה ללא הגבלה בזמן.

65. לפיכך, ולאור המקובץ לעיל, יטענו המבקשים, כי אין מנוס מלקבוע כי על המשיב לפצות את המבקשים וחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך שהמשיב הטעה אותם ובניגוד מוחלט להתחייבויותיו הצהרותיו ומצגיו גבה מהם עמלה בגין פעולות ושירותים שהוא התחייב כי הוא יעניק להם פטור מעמלה ללא הגבלה בזמן.

 

 

הנזק האישי שנגרם למבקשים

66. המבקשים יטענו, כי הנזקים הממוניים שנגרמו להם, כמו גם לחברי הקבוצה, הינם בשיעור העמלות שנגבו מחשבונם בגין פעולות ושירותים אשר המשיב התחייב להעניק להם פטור מתשלום עמלה לא מוגבל בזמן (נספח “3”).

67. כאמור לעיל, ביום 5.10.16 הזמינו המבקשים פנקסי שיקים בחשבונם. המשיב גבה מהמבקשים שלא כדין עמלה בגין הנפקת השיקים בסך של 14.40 ₪ (נספח “10”). מכאן שנזקם האישי של המבקשים, נכון למועד כתיבת שורות אלה, הינו בסך של 14.40 ₪.

68. ויודגש, גם לאחר שהמפקח על הבנקים אישר בכתב (נספח “11”) כי הודעת המשיב על ביטול ההטבות בעמלות עו”ש אשר הובטחו למבקשים ולחברי הקבוצה אינה כדין והורה למשיב, לפי הנטען במכתב, לזכות את חשבונם של המבקשים, המשיב התעלם מהוראה זו התעלמות מופגנת ונכון למועד כתיבת שורות אלה חשבונם לא זוכה.

69 בנוסף, החל מיום 1.8.17 החל המשיב לגבות גם עמלת מינימום חודשית בסך 6.5 ₪ בחשבונם. אמנם בשלב זה המבקשים פטורים מתשלום העמלה בשל כך שהם עומדים באחד התנאים החדשים המקנים פטור, אך מדובר במצב זמני אשר יכול להשתנות בכל שלב והמשיב עשוי לגבות מהם עמלה זו, בניגוד להתחייבויותיו והצהרותיו בדבר חשבון עו”ש ללא עמלות לא מוגבל בזמן.

70. מכאן שסך נזקיהם הממוניים של המבקשים נכון למועד הגשת הליך זה מסתכמים בסך של 40 ₪.

• התובענה דנן מקיימת את התנאים לאישורה הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות

ו.1     התובענה דנן באה בגדרו של פרט 3 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות

71. סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי “לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית”.

72. ס’ 3 לתוספת השניה לחוק קובע, כי תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, היא:

“תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו “.

73. כאמור לעיל, המשיב הינו תאגיד בנקאי אשר התחייב בפני המבקשים וחברי הקבוצה להעניק להם הטבה של פטור מעמלות בחשבון העו”ש ללא הגבלה בזמן. בעקבות כך התקשרו המבקשים וחברי הקבוצה עם המשיב בהסכם למתן שירותים בנקאיים.

74. כיוצא בזה, הבקשה דנן הינה תביעה כנגד תאגיד בנקאי בקשר לעניין שבינו לבין לקוחותיו ולכן הינה תביעה אשר ניתן להגיש בה בקשה לאישור תביעה ייצוגית לפי פרט 3 לתוספת השניה לחוק התובענות הייצוגיות.

ו.2            קיומה של עילת תביעה אישית

75. סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי “אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א)…” רשאי לתבוע, באישור בית המשפט, בתובענה ייצוגית, “בשם אותה קבוצה”. בנוסף, סעיף 4(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע שכאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק, די בכך שהמבקשים יראה כי לכאורה נגרם לו נזק.

76. כבר נפסק, כי המבקשים להגיש תובענה ייצוגית נדרש להוכיח את עילת תביעתו באופן לכאורי, וכי בשלב האישור התובענה די בכך שהתובע יראה לכאורה , לעניין הנזק, את נזקו הוא (רע”א 8268/96 שמש נ’ רייכרט, פ”ד נה(5) 276, פסקה 11 (2001) (להלן: “עניין רייכרט“)).

77. המבקשים יטענו, כי מן האמור לעיל עולה כי בידיהם עילת תביעה מבוססת לכאורה, שטובים סיכוייה להתקבל, בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך שהמשיב הפר את התחייבויותיו ומצגיו להעמיד לרשותם הטבה בחשבון העו”ש של פטור מעמלות ללא הגבלה בזמן וחייב את חשבונם בעמלות לפי תעריפון הבנק בגין שירותים ופעולות אשר היו אמורות להיות פטורות מתשלום עמלות, כמו גם בעמלת מינימום חודשית.

78. זאת ועוד, גם המפקח על הבנקים קבע נחרצות (נספח “11”) כי “במענה לפנייתך שבנדון, במסגרתה הלנת על כך שבנק ירושלים הודיע לך על ביטול ההטבות בעמלות עו”ש, שלטענתך הובטחו לך, הריני להשיבך, כי לאחר דיון שערכנו בעניין, מצאנו את פנייתך מוצדקת והנחנו את בנק ירושלים כיצד לפעול בנושא. בהתאם להנחיה כאמור, בימים הקרובים יעביר אליך בנק ירושלים מכתב בנושא בו יצויינו פרטי זיכוי חשבונך“.

79. כאן המקום לציין, כי נכון למועד כתיבת שורות אלה, וחרף פרק הזמן הארוך שחלף מאז מכתבו של המפקח על הבנקים (כתשעה חודשים) ועד למועד הגשת ההליך דנן, המשיב לא זיכה את חשבונם של המבקשים בגין העמלה שנגבתה מחשבונם שלא כדין בגין הנפקת פנקסי שיקים.

80. בנסיבות אלה, יטענו המבקשים, כי קמה להם עילת תביעה אישית בת קיימא בעניין נשוא התובענה הייצוגית כנגד המשיב, הכל כמפורט בפרק ד’ לעיל.

81. המבקשים יוסיפו ויטענו, כי כתוצאה מכך שהמשיב הטעה אותם והפר ברגל גסה את התחייבויותיו כלפיהם בקשר עם מתן ההטבה לפטור מעמלות בחשבון העו”ש ללא הגבלה בזמן, נגרמו להם נזקים ממוניים בסך 40 ש”ח הכל כמפורט בפרק ה’ לעיל.

82. ודוק. כאמור לעיל, בשלב זה של בקשת האישור די בכך כי המבקשים יראו את הנזק הלכאורי אשר נגרם להם. אין ספק כי המבקשים עמדו בדרישה זו.

83. מכאן שהמבקשים הוכיח את התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 4(א)(1) ו- 4(ב)(1) לחוק.

ו.3      התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה

84. סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי על המבקשים להראות, כי “התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה”.

85. כלל זה, הנוגע להומוגניות של הקבוצה התובעת מרוכך בסעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות הקובע:

• (א) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה;…
• (ב)             …
• (ג)              בית המשפט רשאי להגדיר תת-קבוצה, אם מצא שלגבי חלק מחברי הקבוצה מתעוררות שאלות של עובדה או משפט, אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה;….

86. הלכה פסוקה היא, כי “אין כל צורך שכל השאלות המתעוררות ביחס לקבוצה תהיינה משותפות. די בכך שהיסוד המשותף מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות. אם יש לאחד מהקבוצה עניין שהוא מיוחד לו – כגון נזק מיוחד – ניתן לבררו בשלב האינדיווידואלי, אשר יבוא לאחר סיום השלב הקבוצתי, ולאחר שנקבעה בו שאלת האחריות של הנתבעים” (דברי הנשיא (כתוארו אז א’ ברק ברע”א 4556/94 טצת נ’ זילברשץ ואח’, פ”ד מט(5) 774, עמ’ 788 (1996)). ובלשונה של כבוד השופטת ט’ שטרסברג כהן בעניין רייכרט, פס’ 15:

“אין לפרש את הדרישה לקיומן של שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה כדרישה לזהות מלאה בכל השאלות הטעונות הכרעה לגבי כל קבוצת התובעים. דרישה של זהות מוחלטת בכל השאלות הטעונות הכרעה, עובדתיות כמשפטיות, תסכל את תכלית התובענה הייצוגית ותהפוך את השימוש בה למשימה בלתי אפשרית. לפיכך יש לאמץ גישה ולפיה די בכך שהשאלות העיקריות העומדות במוקד הדיון תהיינה משותפות לחברי הקבוצה, ואין נפקא מנה אם מתקיים שוני בשאלה משנית זו או אחרת“.

87. בעניינו, השאלות נשוא התובענה הייצוגית שאישורה מבוקש הינן, בין היתר –

• האם המשיב הציג מצג שווא לפיו הוא מתחייב להעניק הטבה של פטור מעמלות עו”ש ללא הגבלה בזמן למצטרפים חדשים?
• האם המשיב הפר התחייבויות אלה כאשר הוא ביטל באופן חד צדדי את ההטבה לגבי חלק מהשירותים והפעולות וגבה בגין פעולות אלה עמלה לפי תעריפון הבנק?
• האם המשיב הטעה את המבקשים ואת חברי הקבוצה בעניין מהותי בקשר למתן השירות?
• האם המשיב זיכה את חשבונם של המבקשים וחברי הקבוצה בגין העמלה שנגבתה מהם שלא כדין בהתאם להוראת המפקח על הבנקים?
• מה סכום הפיצוי לו זכאיים המבקשים חברי הקבוצה בגין מעשיו ו/או מחדליו של המשיב?
• בנוסף, לחברי הקבוצה עילות משפטיות זהות כלפי המשיב, כמפורט בפרק ד’ לעיל.

88. שאלות אלה הינן שאלות מהותית של עובדה ומשפט המשותפות למבקשים ולכל חברי הקבוצה המיוצגת, ועל כן העילות שפורטו בבקשה זו כנגד המשיב הינן משותפות וזהות לכלל חברי הקבוצה.

89. בנסיבות אלה, ברור, כי התובענה דנן מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. נוכח האמור לעיל עולה בבירור, כי המבקשים הצליחו גם להראות כי התובענה הייצוגית דנן מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.

ו.4      יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות דלעיל תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה

90. כאמור לעיל, סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות דורש גם כי בית המשפט ישתכנע כי “יש אפשרות סבירה” שאותן שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.

91. המבקשים יטענו, כי תנאי זה מתקיים בענייננו, וזאת הן לנוכח העבודה כי המבקשים הצליחו לשכנע במידת הסבירות הראויה שיש להם עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה, וזאת הן במישור הטעוני והן במישור הראייתי (ולשם כך מצורף תצהיר על נספחיו), והן לנוכח העובדה כי המבקשים הצליחו לכאורה להוכיח גם את התנאי בדבר קיומה של עילת תביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה.

92. בנסיבות אלה, ברור, כי טובים סיכוייה של התביעה להתקבל.

ו.5            התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין

93. סעיף 8(א)(2) ממשיך וקובע, כי על המבקשים להראות, בין היתר, כי “התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין”.

94. כבוד הנשיאה ד’ בייניש ברע”א 345/03 רייכרט נ’ יורשי המנוח משה שמש ז”ל (נבו, מיום 7.6.07), פסקה 9 (2007), קבעה כדקלמן:

“…התובענה הייצוגית נועדה לשרת את אינטרס הפרט על-ידי מתן תרופה לנזקו. היא נועדה להקנות סעד לחברי הקבוצה התובעת. הפיצוי הכספי נועד, בין השאר, למנוע התעשרות בלתי מוצדקת של גופים כלכליים גדולים על חשבון היחידים, שאלמלא מכשיר התובענה הייצוגית אינם טורחים לתבוע את זכויותיהם. יחד עם זאת, יש לזכור כי כלי התובענה הייצוגית נועד בראש וראשונה לאותם מקרים בהם הנזק שנגרם לפרט אינו מצדיק מבחינה כלכלית פנייה לבית המשפט בהליך אינדיבידואלי לשם קבלת סעד (י’ גרוס, חוק החברות החדש (מהדורה שלישית, 2003) 256; להלן – גרוס). מדובר לרוב במצב שבו נזקו של כל תובע יחיד קטן יחסית, ולכן ככלל לא הייתה כדאיות בהגשת תביעה אינדיבידואלית, בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך. במצבים אלה, מנקודת מבטו של התובע היחיד המיוצג בהליך, הסעד אינו משמעותי בהכרח. במצב דברים זה, משקלו של אינטרס הפרט בפיצוי על נזקו עשוי להיות נמוך בהשוואה למשקלו של אינטרס זה בתביעות אינדיבידואליות. מרכז הכובד הוא באינטרס הציבורי, החותר להרתיע גופים כלכליים מפני הפרת החוק והמבקשים לקדם אכיפתן של נורמות התנהגות ראויות.

לבסוף, התובענה הייצוגית מבקשת לקדם יעילות והוגנות בהתדיינות המשפטית. היעילות מושגת בכך שהמחלוקת מוכרעת בהליך אחד. בכך יש חסכון במשאבים הן של בית המשפט והן של הצדדים. נמנע גם חוסר אחידות בפסיקת בתי המשפט בתביעות אישיות דומות. ההוגנות מושגת, בין היתר, בהשוואת יחסי הכוחות בין המתדיינים. שכן תובענה ייצוגית בניירות ערך נועדה להתגבר על הנחיתות של המשקיעים מן הציבור, ביחס לתאגידים העומדים מולם.”

95. בהקשר זה לא למותר להפנות גם אל ספרם של גיל לוטן ואייל רז תובענות ייצוגיות, הוצאת תמר, תשנ”ו, עמ’ 30:

“מקרה ראשון בו קיים צורך בהליך ייצוגי הוא, כאשר הנסיבות הופכות הליך דיוני זה להליך היחיד למעשה אשר יאפשר לצדדים המעורבים להביא את עניינם להתדיינות משפטית. הכוונה היא למצבים בהם נגרם נזק קטן מבחינה כלכלית לכל אחד מחברי קבוצה גדולה של אנשים, בנסיבות המעוררות שאלות משותפות לכולם“.

96. במקרה דנן, אין ספק כי עסקינן בקבוצה גדולה של חברים, אשר סביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יגלו את קיומה של ההפרה וגם אם יגלו זאת, הרי שהנזק שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה הוא קטן באופן יחסי, כך שסביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יטרחו להגיש לבית המשפט הליך אינדיבידואלי לשם קבלת הסעד, בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך. משכך, ברי כי מדובר במקרה מובהק וקיצוני המתאים מעצם טיבו לניהול במסגרת של תובענה ייצוגית.

97. לא זו אף זו, המשיב הינו גוף גדול חזק ומרתיע ויש להניח כי לרוב חברי הקבוצה אין את היכולת ו/או התושיה ו/או האמצעים על מנת להתמודד עם המשיב באופן אישי וישיר. התובענה הייצוגית נועדה להתגבר על הנחיתות בה מצויים ציבור הלקוחות ולהשוות את יחסי הכוחות בין המתדיינים. לכן, גם מטעם זה, קיימת הצדקה לאשר להגיש את התובענה הייצוגית דנן.

98. זאת ועוד, המשיב פועל בדרך שבו הוא פועל מבלי שהוא חושש לתוצאות אופן התנהלותו. אה הראיה גם לאחר שהמבקשים, באמצעות ליאור, פנו בנושא הן לתלונות הציבור והן למפקח על הבנקים, שאף אישר כי התנהלות המשיב אינה כדין והורה למשיב לזכות את חשבונם של המבקשים, לא פעל לתיקון ההפרה ופיצוי הלקוחות בגין נזקיהם, כפי שהיה מצופה כי יעשה. התובענה הייצוגית הינה בדיוק הכלי המתאים על מנת להחזיר את המשיב לדרך פעולה חוקית ולאלצו לפצות את לקוחותיו בגין הפרת התחייבויותיו ולפעול עפ”י הסעדים המפורטים להלן. בנסיבות אלה גם האינטרס הציבורי מחייב את אישור התובענה הייצוגית.

99. לכך יוסף, כי במקרה דנן כבר על פני הדברים ברור (וכמפורט בהרחבה להלן), כי מדובר במספר רב מאד של תובעים. ניהול עשרות אלפי תביעות אישיות יגרום לבזבוז זמן שיפוטי יקר, ואף עשוי לפגוע באחידות השיפוטית. גם מטעמים אלה קיימת הצדקה לאשר את הגשת התובענה הייצוגית דנן.

100. ובלשונו של כבוד השופט נ’ ישעיה בת”א (ת”א) 2036/01 מנלה אברהם נ’ מפעל הפיס (נבו, 17.11.02), פס’ 7(ג) (להלן: “עניין מנלה“):

“לאור גודלה הרב מאד של קבוצת הצרכנים – רוכשי כרטיסי חיש גד – יהא זה אך יעיל והוגן לאפשר ניהול התדיינות אחת בין מפעל הפיס לבין כל רוכשי הכרטיסים, שאם לא כן יאלצו עשרות אלפי רוכשי כרטיסים ואולי אף יותר, המבקשים להגיש תובענות נפרדות נגד מפעל הפיס, לנהל משפטים רבים בבתי משפט שונים ברחבי הארץ כאשר השאלה המשפטית והעובדתית שתתעורר בכל התביעות תהיה זהה.

ההגינות כלפי כל הצדדים, לרבות מפעל הפיס, ואף היעילות, מחייבים ואף מצדיקים, במקרה כזה, לאפשר את בירור כל עשרות אלפי התביעות האישיות הצפויות תחת מטריה, או קורת גג אחת של תובענה ייצוגית ובכל יחסכו הן מהתובעים הפוטנציאליים והן ממפעל הפיס, שיאלץ לשלוח נציגים רבים מאד מטעמו על מנת להתגונן מפני עשרות אלפי תביעות שיוגשו נגדו, זמן יקר וטרחה מיותרת.

זאת ועוד: שיקולי היעילות והמדיניות המשפטית מצדיקים ניהול תביעה מעין זו כייצוגית, גם על מנת להימנע מהחלטות או פסקי דין סותרים של בתי המשפט השונים ועל מנת לחסוך מזמנם היקר.

במקרה שבפניי מתקיימים איפוא, התנאי שדרש המחוקק בסעיף 35(ב)(3) לשם אישור התביעה כייצוגית.”

101. אשר על כן, התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בעניין העומד בבסיסה של הבקשה ושל התובענה נשוא ההליך דנן.

ו.6             גודלה והגדרתה של הקבוצה

102. כאמור לעיל, הקבוצה המיוצגת בשמה מוגשת התובענה היא:

“כל לקוח של המשיב אשר הצטרף לתוכנית ‘חשבון עו”ש ללא עמלות’ במסגרת ו/או בעקבות פרסומי המשיב והצעתו לחשבון עו”ש ללא עמלות ללא הגבלה בזמן ו/או חתם על ‘נספח א’ – הטבות לקבוצת אוכלוסיה בעמלות הבנק נכון ל 15.10.12′ ו/או כל נספח אחר אשר בא תחתיו וזאת החל מיום 15.10.12 ועד ליום 4.2.16”.

103. כבר בפתח הדברים יצוין, כי בידי המשיב מצויים כל הנתונים כדבעי על מנת לאתר את כל חברי הקבוצה הנ”ל ולחשב את שיעור הנזק הכולל וסכום ההשבה המצרפי.

104. כבר נפסק, כי בשלב זה של הדיון בבקשת האישור אין כל צורך להראות את גודלה המדויק של הקבוצה, אלא רק להראות שקיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה. יפים לעניין זה דברי בית המשפט הנכבד בעניין מנלה, פס’ 7(ב):

“אין ספק, והמשיב אינו חולק על כך, כי קבוצת הצרכנים הפוטנציאלית אשר אותה ייצג המבקשים, אם וכאשר, תאושר תביעתו כתובענה ייצוגית, היא גדולה למדי. מדובר במספר רב מאד של רוכשי כרטיסי “חיש גד” (עשרות אלפים בכל רחבי הארץ ואולי אף יותר). עילות התביעה המקימות למבקש זכות תביעה נגד מפעל הפיס, זהות לעילות תביעה העומדות לשאר רוכשי כרטיסים אלה מהמשיב. על כן קיימת הצדקה לאפשר את ניהול תביעת המבקשים כתובענה ייצוגית, בשמם של כל רוכשי הכרטיסים. די בכך שבית המשפט ישתכנע כי מדובר בקבוצה גדולה למדי של תובעים. אין צורך, בשלב זה לפחות, בזיהויים או באיתורם על מנת לאפשר הגשת תביעה בשמם.”

105. וראו גם בבש”א (ת”א) 57254/99 סבו תמר נ’ רשות שדות התעופה בישראל, (נבו, 30.7.02), עמ’ 11 לתדפיס (2002):

“לכאורה גודל הקבוצה מצדיק את אישור התביעה הייצוגית. המשיבות טוענות כי המבקשת לא הוכיחה את גודל הקבוצה ועל כן לא עמדה בתנאי המקדים. ברם, בשלב הבדיקה המקדמית לא חלה חובה על המבקשת להגדיר במדויק את גודל הקבוצה וחבריה, מה עוד שהנתונים המדויקים בענין זה, נמצאים ברשות המשיבות אשר סרבו לגלותם עד כה.”

106. המבקשים יטענו, כי בעניינו אין צל של ספק כי קיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה. די בנסיבות המקרה דנן, כמו גם בהודעתו של המפקח על הבנקים אשר קבע כי ביטול הפטור מעמלות באופן חד צדדי על ידי המשיב נעשה שלא כדין, על מנת להעיד כי עסקינן בהפרה רחבת היקף המונה עשרות אלפי לקוחות.

107. מידע מדויק ביחס למספר הלקוחות אשר נפגעו כתוצאה מכך שהמשיב הטעה אותם והפר את התחייבויותיו כלפיהם מצוי בידי המשיב עצמו, והמבקשים שומרים לעצמם את הזכות לתקן בקשה זו, כמו גם את כתב התביעה, ולערוך תחשיב מחודש לאחר שהמשיב יחשוף את הנתונים המצויים בידו במסגרת בירור הבקשה דנן.

108. יחד עם זאת, עד לגילוי מלוא המידע על ידי המשיב כפי שמתבקש להלן, ולמען הזהירות המופלגת, המבקשים ינסו לאמוד נתונים אלה ולהעריך את גודלה של הקבוצה והיקף התביעה הקבוצתית.

109. על פי הדו”ח השנתי לשנת 2016 של המשיב, הכנסותיו של המשיב מעמלות אחרות עמד על סך של 2.6 מיליוני ₪ בשנת 2014, סך של 2.8 מיליוני ₪ בשנת 2015 וסך של 4 מיליוני ₪ בשנת 2016, כאשר החל מחודש מרץ 2016 החל המשיב, על פי הודעתו, לגבות עמלות עו”ש מלקוחותיו בגין פעולות ושירותים אשר היו צריכים להיות פטורים מעמלה ללא הגבלה בזמן.

צילום נכון של העמודים הרלבנטיים מהדו”ח השנתי של המשיב לשנת 2016 מצורפים כנספח “13” לבקשה זו.

110. מכאן שבגין עשרת החודשים בהם ביטל המשיב את הפטור מעמלות העו”ש נשוא התובענה דנן המשיב הגדיל את הכנסותיו מעמלות אחרות בשיעור של 6 מיליוני ₪.

111. גם בשנת 2017 המשיך המשיב לגבות מהמבקשים וחברי הקבוצה עמלות עו”ש בגין פעולות בגינם התחייב המשיב להעניק פטור מעמלות ללא הגבלת זמן. המבקשים יעריכו כי גם בגין תקופה זו עד למועד הגשת הבקשה דנן שיעור הכנסותיו של המשיב מאותן עמלות הוא בסך של 6 מיליוני ₪.

112. בנוסף, החל מיום 1.8.17 החל המשיב לגבות עמלת מינימום חודשית בגובה עמלת פעולת פקיד בסך של 6.5 ₪. בשלב זה אין בידי המבקשים כלים להעריך את סכום הנזק המצרפי שנגבה על ידי המשיב בגין עמלה זו והם יוסיפו את סכום הנזק המצרפי בגין עמלה זו על פי נתונים שיתקבלו במהלך הדיון בתובענה דנן מהמשיב.

113. נוכח נתונים אלה, המבקשים יעריכו כי החל מחודש מרץ 2016 ועד למועד הגשת הבקשה דנן שיעור הכנסותיו של המשיב בגין עמלות העו”ש שבעניינו הינו בסך כולל של 2 מיליוני ₪. כיוצא בזה הנזק המצרפי המוערך על ידי המבקשים הינו בסכום כולל של 9,200,000 ₪.

114. ויודגש, המבקשים שומרים על זכותם לתקן את האומדן בקשר לגודלה של הקבוצה ואת סכום התביעה האישי והמצרפי על פי הנתונים אשר יתקבלו מהמשיב.

115. לפני סיום יצויין גם, כי סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, מורה כדלקמן:

מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין.

116. המבקשים יטענו, כי אם וככל שבית המשפט הנכבד יקבע, כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין, וזאת בין מן הטעם של קושי באיתור וזיהוי חברי הקבוצה ובין מן הטעם של קושי בקביעת שיעור הנזק המדויק, הרי שבית המשפט הנכבד יכול לפסוק סעד לטובת הקבוצה.

 

ו.7            קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב

117. סעיף 8(א)(3) קובע כי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת”; סעיף 8(א)(4) ממשיך וקובע וכי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינים של כלל הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב”.

118. מבחינת התובע המייצג, תנאי זה נבחן בראש ובראשונה בכך שיש לו אינטרס אמיתי ועניין ממשי בתביעה והבנה מסוימת בתביעה אותה הוא מבקש להוביל (עניין רייכרט). בענייננו, המבקשים ניזוקו כספית בשל מעשיו ו/או מחדליו של המשיב. בנסיבות אלה, ברור, כי יש למבקשים אינטרס אמיתי בתביעה ובתוצאותיה והם מעוניינים בפיצוי בגין נזקיהם.

119. זאת ועוד, המבקשים מאמינים מאד בצדקת התובענה ובהכרח הציבורי לתקן את דרכי התנהלותו של המשיב, והם פעלו ויפעלו במידת המרץ הראויה ויקדישו את כל המשאבים הנדרשים לניהולה של התובענה ולזכייה בה.

120. בנוסף, למבקשים אין כל ניגוד אינטרסים עם מי מחברי קבוצת התובעים. בין המבקשים לבין כל חברי הקבוצה קיימת זהות אינטרסים של קבלת פיצוי בגין נזקיהם.

121. אשר לתנאי תום הלב יטענו המבקשים, כי עסקינן בתביעה סבירה והגונה אשר הוגשה על ידם רק לאחר שהם נוכחו להבין כי המשיב הטעה באופן חמור אותם ואת חברי הקבוצה, והפר את התחייבויותיו כלפיהם. המבקשים אף פנו במישרין הן אל אגף תלונות הציבור אצל המשיב והן למפקח על הבנקים על מנת לגרום למשיב לתקן דרכו אך זה בחר שלא. בנסיבות אלה, ברור, כי גם תנאי תום הלב מתקיים ביתר שאת בנסיבות המקרה דנן.

122. אשר לבאת כוחו של המבקשים והתובעים הייצוגים, לח”מ ניסיון עשיר ומצטבר בייצוג צדדים בעשרות תובענות ייצוגיות, כמו גם ניהול תביעות אזרחיות ומסחריות מורכבות ורחבות היקף ואף תביעות גדולות מרכזיות ומשמעותיות כנגד גופים גדולים. הח”מ אף מנהלת תביעה ייצוגית שאושרה זה מכבר על ידי בית משפט נכבד זה (כבוד השופט פרופ’ ע’ גרוסקופף) כנגד בזק בינלאומי בסכום שהוערך במאות מיליוני שקלים. משכך, אין להטיל ספק בכך שהח”מ תייצג את עניינים של חברי הקבוצה באופן ראוי והולם ובתום לב.

123. אשר על כן, המבקשים, כמו גם באת כוחו, הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם להראות כי ייצגו בדרך הולמת ובתום לב את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה.

 

ו.8            לסיכום פרק זה

124. נוכח האמור לעיל עולה בבירור, כי המבקשים הוכיחו, לפחות במידת ההוכחה הלכאורית הנדרשת בשלב זה, כי מתקיימים כל התנאים לאישורה של התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית.

 

הסעדים המבוקשים

125. בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת כדלקמן:

• הנתונים שבידי המבקשים אינם מאפשרים להם לדעת מה גודלה של הקבוצה ושיעור הנזק שנגרם לה. אשר על כן, ביהמ”ש הנכבד מתבקש:
• ליתן צו המורה למשיב להשיב על שאלונים ו/או לגלות בפני המבקשים את כל המסמכים ו/או החשבונות ו/או כל מידע מכל סוג ומין שהוא שיש בידו להשלים את הנתונים החסרים.
• להתיר למבקשים לתקן את כתב התובענה הייצוגית באופן של עדכון הנתונים המספרים והסכומים המתאימים כפי שיגולו ע”י המשיב עפ”י הוראות ביהמ”ש.
• לפסוק לטובת חברי הקבוצה פיצוי כולל בסך של 9,200,000 ש”ח (או כל סכום אחר אותו ימצא בית המשפט הנכבד לנכון לפסוק בנסיבות העניין) מכוח סמכותו לפי סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות.
• ליתן צו עשה המחייב את המשיב ליתן למבקשים ולחברי הקבוצה פטור מעמלות העו”ש להם התחייב המשיב עד למועד סגירת החשבון, לרבות פטור מעמלת מינימום חודשית.
• לחילופין ו/או במצטבר ליתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה כפי שיימצא בית המשפט הנכבד לנכון לעשות זאת בנסיבות העניין.
• גמול למבקשים: בית המשפט הנכבד מתבקש לחייב את המשיב לשלם למבקשים, אשר יזמו את הגשת התביעה הייצוגית וטרחו בהכנתה, גמול הולם וראוי בשיעור המרבי האפשרי וזאת בהתאם לשיקולים המוזכרים בסעיף 22 לחוק ובפסיקה, לרבות התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, שווי ההטבה לה זכו חברי הקבוצה, מורכבות ההליך, הטרחה שטרחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת התובענה וניהולה, מידת החשיבות הציבורית וכיו”ב.
• תשלום שכר טרחה לבאת הכוח: בית המשפט הנכבד מתבקש לפסוק שכר טרחה הולם וראוי בשיעור המקסימאלי האפשרי, ובצירוף מע”מ כדין, לבאת כוחם של המבקשים וזאת בהתאם לשיקולים המוזכרים בסעיף 23 לחוק ובפסיקה, לרבות התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, שווי ההטבה לה זכו חברי הקבוצה, מורכבות ההליך, רמת השקידה והטרחה שטרחה באת הכוח, הסיכון שנטלה על עצמה בהגשת התובענה וניהולה, מידת החשיבות הציבורית וכיו”ב.
• לחייב את המשיב בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בצירוף מע”מ כדין.

 

סוף דבר

126. לאור הנימוקים המפורטים בבקשה זו, מתבקש בית המשפט הנכבד לאשר ולהכיר בתובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית בהתאם לפרט 3 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, ולהורות כמבוקש ברישא.

127. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בבקשה ובתובענה דנן מכוח הוראת סעיף 5ב(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

128. בבדיקה שערכה הח”מ בפנקס התובענות הייצוגיות המפורסם באתר בתי המשפט, נמצא כי נכון למועד הגשת בקשה זו, לא הוגשה תובענה ייצוגית נגד המשיב בעניין דומה.

129. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כאמור בכותרת בקשה זו.

בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד בנק ירושלים כקובץ pdf.

 

לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין תביעה ייצוגית נא ליצור קשר כעת עם עו”ד רחלי קלקנר לצורך בחינת השאלה האם תביעתכם עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית.  

בטלפון 052-3444-212 או מלאו פרטים בטופס הבא: