תביעה ייצוגית נגד יוחננוף

ביום 2.7.23 הגיש משרדינו בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד יוחננוף.

יוחננוף מציינת על גבי מדבקת המחיר של האוכל המוכן כי משקל האריזה המקוזז ממשקל האוכל המוכן הוא משקל קבוע ואחיד של 12 גרם יהא גודלה של האריזה אשר יהא (גדול, בינוני, קטן).

תוצאות בדיקות מעבדה הוכיחו כי המשקל שהופחת על פי הצהרתה של יוחננוף נמוך בעשרות אחוזים ממשקל האריזה בפועל (כתלות בגודלה). 

בית המשפט מתבקש לחייב את יוחננוף לפצות את הלקוחות בגין כך שחשבו ששילמו רק עבור האוכל המוכן נטו, אבל הלכה ולמעשה שילמו גם על רכיב האריזה לפי המחיר של האוכל המוכן.

 

מהות התביעה: בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות; כספי.

הסעד האישי: 1,019.20 ₪ בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת הבקשה.

הסעד המבוקש לכלל חברי הקבוצה: 11,720,120 ₪ בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת הבקשה.

אגרה: המבקש שילם את המחצית הראשונה של האגרה בסך של 5,959 ₪, בהתאם לפרט 11ב לתוספת השנייה לתקנות בית משפט (אגרות), תשס”ז – 2007.

הליך דומה נוסף: בבדיקה שערכה הח”מ בפנקס התובענות הייצוגיות המפורסם באתר בתי המשפט, נמצא כי נכון למועד הגשת בקשה זו, לא הוגשה תובענה ייצוגית נגד המשיבה שהגדרת הקובצה בה דומה לקבוצה שבעניינו. יחד עם זאת יצוין, כי בת”צ (שלום י-ם) 40907-12-20 שושנה כהן נ’ מ. יוחננוף ובניו (1988) בע”מ (נבו 03.01.2023)‏‏ (להלן: “עניין כהן“) אישר בית משפט השלום בירושלים ניהול של תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בשל אי קיזוז משקל אריזות בקניית אוכל מוכן בסניף ירושלים בלבד וזאת עד ליום 20.12.20. ואולם, בעוד שבעניין כהן נטען כי המשיבה מטעה את לקוחותיה שכן על המדבקות שמוצמדות לאריזות מצוין כי משקל המוצר הינו משקל נטו מבלי שהיא מציינת מהו משקל האריזה שקוזז, בעניינו טענות המבקש מתמקדות בכך שהמשיבה מציינת על גבי מדבקת מחיר האוכל המוכן כי היא מפחיתה את משקל האריזה, אך המשקל המופחת על ידה נמוך בעשרות אחוזים ממשקל האריזה בפועל, בהתאם לתוצאות בדיקת מעבדה אשר מצורפות לבקשה. בנוסף, בעוד שבעניין כהן התובענה הייצוגית הינה אך ורק בקשר לאי הפחתת משקל האריזה של האוכל המוכן בסניף ירושלים ועד יום 20.12.20, בעניינו בקשת האישור מתייחסת לסניפים נוספים ואחרים של המשיבה (כגון: סניף מורשה רמת השרון, סניף המפעל אור יהודה וסניף סגולה פתח תקווה), וכי לגבי סניף ירושלים בקשת האישור מתייחסת לתקופה שמיום 21.12.20 ואילך, כך שאין חפיפה בין הקבוצה דנן לקבוצה בעניין כהן. תוצאת הדברים היא כי אין בעניין כהן כדי לגרוע מההליך דנן.

תמצית התביעה: המשיבה הפרה את חובותיה מקום בו ציינה על גבי מדבקת מחיר האוכל המוכן כי היא מקזזת את משקל האריזה, אך משקל האריזה המצוין שהופחת על ידה  (12 גרם) נמוך בעשרות אחוזים ממשקל האריזה בפועל על פי תוצאות בדיקות מעבדה.

תמצית העילות: הטעיה בהתאם לסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א – 1981 (להלן: “חוק הגנת הצרכן“); אי הצגת מחיר של אריזה בניגוד לסעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן ולהנחיית הממונה; אי גילוי לפי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן; הפרה חובה חקוקה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בשל הפרת הוראת סעיף 20ב לחוק המכר, תשכ”ח – 1968; עוולת הרשלנות מכוח הוראת סעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין; עשיית עושר בהתאם לסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל”ט – 1979.

המצאת כתבי טענות: בהתאם לתקנה 3(א)(1) לתקנות תובענות ייצוגיות, העתק יומצא לממונה על הגנת הצרכן.

כל הטענות נטענות במצטבר ו/או לחלופין ו/או בהשלמה, הכל לפי הקשר הדברים והדבקם.

הזמנה לדין הואיל והנ”ל הגישו נגדך/ם כתב תביעה ייצוגית ובקשה לאישור תובענה ייצוגית אלה, את/ה/ם מוזמן/ת/ים להגיש כתב תשובה בתוך 90 יום מיום שהומצאו לכם הבקשה לאישור התביעה הייצוגית וכתב התביעה הייצוגית. אם לא תגישו כתב תשובה במועד, אזי תהיה למבקשים/ים הזכות לבקש החלטה בבקשה לאישור שלא בפניך/ם.

כל ההדגשות שלהלן אינן במקור, אלא אם צוין אחרת.

תוכן עניינים

פתח דבר ..2

א.  מבוא. 4

ב. הצדדים לבקשה. 5

ג. הרקע העובדתי הרלבנטי לבקשת האישור. 6

ד. עילות התביעה. 10

ה. הנזקים שנגרמו למבקש ולחברי הקבוצה. 14

ו. התובענה דנן מקיימת את התנאים לאישורה הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות. 17

ו.1  התובענה דנן באה בגדרו של פרט 1 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות   17

ו.2  קיומה של עילת תביעה אישית.. 17

ו.3  התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה.. 18

ו.4  יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות דלעיל תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה.. 19

ו.5  התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין 19

ו.6  גודלה והגדרתה של הקבוצה.. 20

ו.7  קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתו”ל. 22

ז.  הסעדים המבוקשים. 22

ח.    סוף דבר. 23

 

פתח דבר

המבקש, ישראלי איתמר (להלן: “המבקש“), מתכבד בזאת להגיש לבית המשפט הנכבד בקשה לאישור התובענה המצורפת לבקשה זו כתובענה ייצוגית (להלן: “התובענה“), על פי חוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006 (להלן: “חוק תובענות ייצוגיות” או “החוק“), בגדרה מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את המשיבה לדין ולהורות, בין היתר, כדלקמן:

לאשר ולהכיר בתובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית בהתאם לפרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, בכל שינוי ו/או תוספת אשר בית המשפט הנכבד יורה עליו.

לקבוע, בהתאם לסעיף 4(א) לחוק, כי למבקש קיימת עילה אישית בתובענה וכי הינה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכל חברי הקבוצה, בהתאם להגדרתם להלן.

לקבוע, בהתאם לסעיף 8(א) לחוק, כי נתקיימו כל התנאים לאישור התובענה כייצוגית.

להגדיר את הקבוצה המיוצגת בשמה מוגשת התובענה בהתאם להגדרתה בבקשה זו או בכל דרך אחרת שבית המשפט הנכבד:

“כל לקוחות המשיבה בסניף מורשה רמת השרון ו/או בסניף המפעל אור יהודה ו/או בסניף סגולה פתח תקווה ו/או בכל סניף אחר של המשיבה, וזאת במהלך 7 השנים שקדמו להגשת בקשת אישור זו ועד למתן פסק דין בתובענה הייצוגית גופה, וכן בסניף תלפיות ירושלים החל מיום 21.12.20 ועד למתן פסק דין בתובענה הייצוגית גופה (להלן ביחד: “הסניפים“), אשר רכשו “אוכל מוכן” הנמכר לפי משקל מבלי שמשקל האריזה הופחת באופן מלא ממשקל האוכל המוכן שנרכש, וכפועל יוצא מכך שילמו עבור האוכל המוכן לפי משקל אשר גבוה ממשקל האוכל המוכן נטו”.

להגדיר את עילות התובענה ואת השאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה.  

לקבוע לפי סעיף 14(א)(3) לחוק, כי עילות התובענה הן כדלקמן:

1. הטעיה בהתאם לסעיף 2לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א – 1981 (להלן: “חוק הגנת הצרכן“);
2. אי הצגת מחיר של אריזה בניגוד לסעיף 17 ב לחוק הגנת הצרכן;
3. אי גילוי לפי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן;
4. הפרת חובה חקוקה מכוח הוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: “פקודת הנזיקין“) בשל הפרת הוראת סעיף 20ב לחוק המכר, תשכ”ח-1968  (להלן: “חוק המכר“).
5. עוולת הרשלנות מכוח הוראות סעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין.
6. עשיית עושר בהתאם לסעיף 1לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל”ט – 1979 (להלן: “חוק עשיית עושר ולא במשפט“).

 בהתאם לסעיף 14(א)(4) לחוק, לאשר את הסעדים הנתבעים בבקשה זו, כדלקמן:

1. הנתונים שבידי המבקש אינם מאפשרים לו לדעת מה גודלה של הקבוצה ושיעור הנזק שנגרם לה. אשר על כן, ביהמ”ש הנכבד מתבקש:
   • ליתן צו המורה למשיבה להשיב על שאלונים ו/או לגלות בפני המבקש את כל המסמכים ו/או החשבונות ו/או כל מידע מכל סוג ומין שהוא שיש בידה להשלים את הנתונים החסרים.
   • להתיר למבקש לתקן את כתב התובענה הייצוגית באופן של עדכון הנתונים המספרים והסכומים המתאימים כפי שיגולו ע”י המשיבה עפ”י הוראות ביהמ”ש.
2. לחייב את המשיבה לפצות את המבקש וכל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזקים הממוניים שנגרמו להם בשיעור ההפרש בין המחיר ששולם על ידי חבר הקבוצה לבין המחיר אשר היה על המשיבה לחייב אותו אילו הפחיתה כראוי את משקל האריזה (מיכל הפלסטיק + מכסה) של האוכל המוכן, בסכום המוערך בסך כולל של 11,720,120₪ (או כל סכום אחר אותו ימצא בית המשפט הנכבד לנכון לפסוק בנסיבות העניין) מכוח סמכותו לפי סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות.
3. ליתן צו הצהרתי לפיו המשיבה פעלה שלא כדין בכך שלא הפחיתה באופן מלא את משקל האריזה (מיכל הפלסטיק + מכסה) ממחיר האוכל המוכן שנמכר על ידה לפי משקל.
4. ליתן צו עשה המחייב את המשיבה למלא אחר חובתה ולמכור ללקוחותיה את האוכל המוכן לפי משקל בניכוי משקל האריזה (מיכל הפלסטיק + מכסה) במלואו.
5. לחילופין ו/או במצטבר ליתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כפי שיימצא בית המשפט הנכבד לנכון לעשות זאת בנסיבות העניין.
6. לקבוע את המבקש כתובע ייצוגי ואת באת כוחו, עו”ד רחלי קלקנר, כב”כ המייצגת את הקבוצה.
7. להורות על פי סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות על פרסום הודעה על אישור התובענה כתובענה ייצוגית ולהורות כי המשיבה תישאנה בעלויות הפרסום.
8. לפסוק, על פי סעיף 22 לחוק התובענות הייצוגיות, כי המבקש נטל על עצמו טרחה וסיכון במידה משמעותית, כי התובענה הביאה תועלת לחברי הקבוצה וכי הינה בעלת חשיבות ציבורית רבה ובהתאם לכך לאשר למבקש גמול הולם וראוי על טרחתו בהגשת התובענה והוכחתה בשיעור שלא יפחת משיעור של 5% משווי ההטבה לה תהא זכאית הקבוצה.
9. לפסוק, על פי סעיף 23 לחוק התובענות הייצוגיות, כי עסקינן בתובענה בעלת חשיבות ציבורית אשר הביאה תועלת רבה ומשמעותית לחברי הקבוצה המיוצגת, כי בהגשת ובניהול התובענה כייצוגית, באת כוח המבקש נטלה על עצמה הליך מורכב, טרחה רבה והוצאות רבות שהוציאה לשם כך, ועל כן בהתייחס לדרך ניהולה את התובענה הייצוגית, ראויה באת כוחו של המבקש לשכר טרחה הולם וראוי בשיעור שלא יפחת משיעור של 25% בתוספת מע”מ משווי ההטבה לה תהא זכאית הקבוצה.
10. לחייב את המשיבה בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בצירוף מע”מ כדין.

• מבוא
  1. עניינה של בקשת האישור דנן, בהתנהלות שיטתית ומתמשכת של המשיבה המנוגדת לדין, כמו גם לשורה ארוכה של פסקי דין והחלטות לרבות כנגד המשיבה עצמה, במסגרתה מחייבת המשיבה את המבקש ואת חברי הקבוצה לשלם עבור רכיב האריזה ברכישת “אוכל מוכן” הנמכר לפי משקל בסניפים נשוא התובענה.
  2. בתמצית, המשיבה הינה רשת מרכולים אשר מוכרת בחלק מסניפיה אוכל מוכן המבושל ומיוצר במקום (להלן: “האוכל המוכן“) ואשר נארז ונשקל במכלי פלסטיק (להלן: “האריזה“). בהתאם לפרסומי המשיבה, הפעילות הנוגעת לאוכל המוכן קיימת אצלה כבר שנים רבות, כאשר מתוך 40 סניפים 17 מצוידים במחלקת אוכל מוכן.
  3. המבקש הינו לקוח קבוע של המשיבה אשר נוהג לרכוש מידי שישי (אך לא רק) אוכל מוכן בסניף תלפיות בירושלים, כמו גם בסניפים מזדמנים נוספים. בחודשים האחרונים הבחין המבקש, לתדהמתו המוחלטת, כי על גבי מדבקת המחיר שמוצמדת למיכל הפלסטיק בה נארז האוכל המוכן מצוין, שחור על גבי לבן, כי משקל האריזה המקוזז ממשקל האוכל המוכן הוא משקל קבוע ואחיד של 0.012 ק”ג (12 גרם) יהא גודלה של האריזה אשר יהא.
  4. כפועל יוצא מכך, גם כאשר רכש המבקש אוכל מוכן באריזה גדולה או באריזה בינונית או באריזה קטנה, המשיבה קיזזה, על פי הודאתה ועל פי המצוין על גבי מדבקת המחיר, משקל קבוע ואחיד של 12 גרם בלבד בעבור רכיב האריזה, על אף שמדובר באריזות שונות בעלות גודל ומשקל אחר.
  5. המבקש החליט לשלוח את האריזות לבדיקה אצל מעבדת פ.ק מעבדות כיול וייעוץ בע”מ (להלן: “המעבדה“), על מנת לברר את משקל האריזות של האוכל המוכן בכל אחד מהגדלים. תוצאות המעבדה הוכיחו כי על אף שמשקל האריזה הגדולה הינו של 5 גרם, משקל האריזה הבינונית הינו של 52 גרם ומשקל האריזה הקטנה הינו של 45.5 גרם, המשיבה, על פי הודאתה, קיזזה רק 12 גרם בעבור רכיב האריזה, יהא גודלה של האריזה אשר יהא.
  6. המבקש, בעצת באת כוחו, ביקש לבדוק את התנהלות המשיבה באופן רוחבי, ולכן נסע לרכוש אוכל מוכן במשקל ב 12 סניפים של המשיבה (מתוך 17 הסניפים שבהם מוכרת המשיבה אוכל מוכן). במסגרת זו גילה המבקש, כי בארבעה סניפים גדולים ומרכזיים של המשיבה והם: סניף מורשה ברמת השרון, סניף תלפיות בירושלים, סניף סגולה בפתח תקווה וסניף המפעל באור יהודה, משקל האריזה של האוכל המוכן שמקוזז על ידי המשיבה בהתאם להודאתה הינו 12 גרם בלבד (יהא גודלה של האריזה אשר יהא), בעוד שביתר 8 הסניפים האחרים שנבדקו על ידו, המשיבה דאגה לציין על גבי מדבקת המחיר כי היא מפחיתה משקל אריזה (ללא מכסה) של 44 גרם באריזה גדולה ו- 34 גרם באריזה בינונית. ואולם, בסניפים נשוא התובענה דנן, בחרה המשיבה שלא לעשות כן, ואף הגדילה עשות כאשר שקלה את האוכל המוכן כשהוא ארוז בתוך מיכל הפלסטיק וסגור באמצעות המכסה.
  7. הדברים חמורים במיוחד נוכח העבודה כי ממש לאחרונה בת”צ (שלום י-ם) 40907-12-20 שושנה כהן נ’ מ. יוחננוף ובניו (1988) בע”מ (נבו 03.01.2023)‏‏ (להלן: “עניין כהן“) אישר בית משפט השלום בירושלים ניהול של תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בשל אי קיזוז משקל אריזות בקניית אוכל מוכן בסניף ירושלים בלבד וברכישות עד ליום 20.12.20. אמנם שם נטען כי המשיבה מטעה את לקוחותיה שכן על המדבקות שמוצמדות לאריזות מצוין כי משקל המוצר הינו משקל נטו מבלי שהיא מציינת מהו משקל האריזה שקוזז, ואילו בעניינו המשיבה אכן תיקנה, כביכול, מחדל זה וציינה כי היא מקזזת את משקל האריזה; ואולם, למרבה הצער, תחת תיקון דרכה כדין היא הוסיפה פשע על חטא, מקום בו בחרה להטעות ולסמא את עיני המבקש וחברי הקבוצה לסבור כאילו היא אכן מקזזת את מלוא משקל האריזה, בעוד שהמשקל שהופחת על ידה הלכה ולמעשה (של 12 גרם) היה נמוך בעשרות אחוזים ממשקל האריזה בפועל.
  8. לא זו אף זו. גם בת”צ (מחוזי ת”א) 29092-12-12 נחמיה גורל נ’ מ. יוחננוף ובניו (1988) בע”מ (נבו 31.05.2016) (להלן: “עניין גורל”) אושרה תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בגין כך שהמשיבה מחייבת את צרכניה בתשלום עבור מוצרי עוף/הודו/בשר טחון ו/או ענבי טל על פי משקל הכולל גם את אריזת הפלסטיק. בהחלטתו קבע בית המשפט שם, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי “הוצגו מצגים מטעים על גבי אריזות המוצרים, בדבר קיזוז משקל האריזה, בעוד שבפועל, בהתאם לבדיקותיו ובדיקות המעבדה, קיזוז משקל האריזה לא בוצע כנדרש. סביר להניח כי מי שרכש את המוצרים הללו הוטעה לחשוב שמשקל האריזה קוזז אף שבפועל לא קוזז כלל. ….דומני כי אין ספק שקיימת הסתמכות של חברי הקבוצה על מדבקה המציינת כי משקל האריזה קוזז מהמשקל ברוטו. מי שרכש את המוצרים הללו חזקה עליו שלא שקל אותם בעצמו על מנת לוודא אם המשקל המצוין על גבי המדבקה הוא משקל לאחר קיזוז או איפוס משקל האריזה.”
  9. הנה כי כן, תוך התעלמות מוחלטת מההחלטות חד משמעיות אלה כנגדה, המשיבה חייבה את המבקש ואת חברי הקבוצה בסניפים נשוא התובענה דנן לשלם עבור האוכל המוכן לפי משקל אשר גבוה ממשקל האוכל המוכן נטו, תוך שהיא מתיימרת להציג כאילו היא מקזזת את משקל האריזה שהינו, לפי מצגיה, 12 גרם (יהא גודלה של האריזה אשר יהא), בעוד שמשקלה האמיתי של האריזה עשרות אחוזים גבוה מכך (כתלות בגודלה).
  10. בנסיבות אלה, סבור המבקש כי הדרך היעילה, הנכונה והראויה לחיוב המשיבה לתקן את הפרותיה ולפצות את לקוחותיה בגין נזקיהם, כמו גם תיקון דרכה מכאן ולהבא, הינה הגשת הבקשה דנן לאישור התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית.
• הצדדים לבקשה
  11. המבקש, ה”ה ישראלי איתמר (לעיל ולהלן: “המבקש“), הינו אזרח ותושב המדינה, אשר מזה מספר שנים, ובפרט בשלוש השנים האחרונות, רוכש באופן קבוע, בעיקר בימי שישי אך לא רק, אוכל מוכן במשקל מהמשיבה.
  12. המשיבה, חברת מ. יוחננוף ובניו (1988) בע”מ (להלן: “המשיבה” או “יוחננוף“), הינה חברה ציבורית לשיווק ומכירה של מוצרי מזון וצריכה המונה כיום 41 סניפי סופרשוק בפריסה ארצית. בחלק מסניפיה מוכרת המשיבה אוכל מוכן לפי משקל הארוז במכלי פלסטיק, ובכלל זה בסניף מורשה ברחוב החרושת 10 רמת השרון (לעיל ולהלן: “סניף מורשה“), בסניף המפעל ברחוב המפעל 2 אור יהודה (לעיל ולהלן: “סניף המפעל“), בסניף סגולה ברחוב בן ציון גליס 22 בפתח תקווה (להלן: “סניף סגולה“), בסניף תלפיות ברחוב האומן 10 ירושלים (לעיל ולהלן: “סניף תלפיות“) ובסניפים נוספים.

צילום נכון של תדפיס רשם החברות אודות המשיבה מצורף כנספח “1” לבקשה.

13. הקבוצה בשמה מוגשת התובענה הייצוגית הינה:

“כל לקוחות המשיבה בסניף מורשה רמת השרון ו/או בסניף המפעל אור יהודה ו/או בסניף סגולה פתח תקווה ו/או בכל סניף אחר של המשיבה, וזאת במהלך 7 השנים שקדמו להגשת בקשת אישור זו ועד למתן פסק דין בתובענה הייצוגית גופה, וכן בסניף תלפיות ירושלים החל מיום 21.12.20 ועד למתן פסק דין בתובענה הייצוגית גופה (להלן ביחד: “הסניפים“), אשר רכשו “אוכל מוכן” הנמכר לפי משקל מבלי שמשקל האריזה הופחת באופן מלא ממשקל האוכל המוכן שנרכש, וכפועל יוצא מכך שילמו עבור האוכל המוכן לפי משקל אשר גבוה ממשקל האוכל המוכן נטו”.

 

 

• הרקע העובדתי הרלבנטי לבקשת האישור
  14. המשיבה הינה רשת מרכולים המתאפיינת בסניפי ענק הכוללים בתוכם עולם עשיר ומגוון של מוצרי צריכה. בחלק מסניפיה מוכרת המשיבה אוכל מוכן המבושל ומיוצר במקום (לעיל ולהלן: “האוכל המוכן“) אשר נארז ונשקל במכלי פלסטיק (לעיל ולהלן: “האריזה“). בהתאם לפרסומי המשיבה, הפעילות הנוגעת לאוכל המוכן קיימת אצלה כבר שנים רבות, כאשר מתוך 40 סניפים 17 מצוידים במחלקת אוכל מוכן, ובכללן סניף מורשה ברמת השרון, סניף המפעל באור יהודה, סניף סגולה בפתח תקווה, וסניף תלפיות בירושלים.

צילום נכון של דף אודות מאתר האינטרנט של המשיבה מצורף כנספח “2” לבקשה.

צילום נכון של כתבה מיום 24.6.23 שהוכנה בשיתוף יוחננוף וכותרתה “בלי כלים, בלי משלוחים: בשורת האוכל המוכן של יוחננוף” מצורף כנספח “3” לבקשה.

15. התפריט של האוכל המוכן הנמכר בסניפי המשיבה מגוון מאד וכולל: “תבשילים ביתיים, פשטידות וקישים, דגים בכל וריאציה אפשרית, שניצלים עופות וצלי, מעורב, שיפודים וגריל אמריקאי, מטבח אסיאתי, ממולאים, פסטלים וסיגרים, כמו גם סלטים הנחתכים ישר על המקום – וזו רק רשימה חלקית מארסנל המנות הממתין ללקוחות” (נספח “3”). בהתאם להצהרות המשיבה, “בסוף השבוע המגוון עומד על 150 – 200 מנות, לצד מאפים, לחמים וקינוחים”, וכי “80% מהמגיעים למחלקת האוכל המוכן ביוחננוף הם לקוחות קבועים” (נספח “3”).

צילום נכון של תפריט לדוגמה המפורסם באתר המשיבה מצורף כנספח “4” לבקשה.

16. ואכן גם המבקש, תושב ירושלים, הינו לקוח קבוע של מחלקת האוכל המוכן של המשיבה, אשר מזה מספר שנים, וביתר שאת בשלוש השנים האחרונות, רוכש בעיקר בימי שישי (אך לא רק) אוכל מוכן במשקל בסניף תלפיות של המשיבה, כמו גם בסניפים מזדמנים נוספים. המבקש נוהג לרכוש אוכל מוכן מגוון בכמויות ובגדלים משתנים. האוכל המוכן נמכר, למיטב ידיעת המבקש, בשלושה גדלים של אריזות (מכלי פלסטיק) – גדול, בינוני וקטן, כאשר במרבית רכישותיו המבקש רוכש את האוכל המוכן כשהוא ארוז במיכל פלסטיק בינוני או קטן.
17. בחודשים האחרונים הבחין המבקש, לתדהמתו המוחלטת, כי על גבי מדבקת המחיר שמוצמדת למיכל הפלסטיק בה נארז האוכל המוכן מצוין, שחור על גבי לבן, כי משקל האריזה המקוזז ממשקל האוכל המוכן הוא משקל קבוע ואחיד של 0.012 ק”ג (12 גרם) יהא גודלה של האריזה אשר יהא.
18. כפועל יוצא מכך, גם כאשר רכש המבקש אוכל מוכן באריזה גדולה או באריזה בינונית או באריזה קטנה, המשיבה קיזזה, על פי הודאתה ועל פי המצוין על גבי מדבקת המחיר, משקל קבוע ואחיד של 12 גרם בלבד בעבור רכיב האריזה, על אף שמדובר באריזות שונות בעלות גודל ומשקל אחר.
19. כך, למשל, ביום 3.3.23 רכש המבקש בסניף תלפיות בירושלים אוכל מוכן (שניצלונים) באריזה גדולה, כאשר על גבי מדבקת המחיר, צוין, ברחל ביתך הקטנה “קוזזה אריזה 0.012 ק”ג“; גם ביום 27.1.23 רכש המבקש אוכל מוכן (ממולאים צמחוני במשקל) אך הפעם באריזה בינונית, כאשר גם שם צוין על גבי מדבקת המחיר “קוזזה אריזה 0.012 ק”ג“; בדומה לכך, ביום 24.2.23 רכש המבקש אוכל מוכן (סיגרים/פסטלים) אשר נארז גם הוא באריזה בינונית כאשר גם במקרה זה על גבי מדבקת המחיר נרשם “קוזזה אריזה 0.012 ק”ג“; וביום 9.6.23 רכש המבקש אוכל מוכן (סיגרים/פסטלים) באריזה בינונית וכן (כרובית/ברוקלי מטוגן) באריזה קטנה, כאשר גם במקרים אלה, וכדרכה בקודש של המשיבה, על גבי מדבקת המחיר של שתי האריזות (הבינונית והקטנה) צוין קוזזה אריזה 0.012 ק”ג“.

צילומים נכונים של דוגמאות לרכישות של המבקש בסניף ירושלים מצורפים כנספח “5” לבקשה.

 

 

20. דוגמה נוספת. ביום 30.6.23, בסמוך למועד הגשת בקשת האישור, רכש המבקש בסניף תלפיות של המשיבה אוכל מוכן בשלוש אריזות בגדלים שונים – אריזה גדולה, בינונית וקטנה. גם הפעם – וכדרכה בקודש – ציינה המשיבה על גבי כל אחת ממדבקות המחיר המוצמדות לאריזה – הן הגדולה, הן הבינונית והן הקטנה, כי היא מקזזת בעבור משקל האריזה אותו משקל בדיוק של 0.012 ק”ג בלבד!!!, יהא גודלה של האריזה אשר יהא. וכך מצוין על גבי אריזות האוכל המוכן:

צילומים נכונים של רכישת אוכל מוכן בסניף ירושלים מיום 30.6.23 מצורפים כנספח “6” לבקשה.

21. המבקש, שהינו מהנדס במקצועו, החליט תחילה לבדוק בעצמו מה משקל האריזה של האוכל המוכן במשקל ביתי. במסגרת זו גילה המבקש, כי בעוד שמשקל האריזה בגודל הבינוני (כולל המכסה) הוא כ-51 גרם וכי משקל האריזה בגודל הקטן (כולל המכסה) הוא כ-45 גרם, המשיבה קיזזה, על פי הודאתה ועל פי המצוין על מדבקת המחיר, 12 גרם בלבד ממשקל האוכל המוכן, כך שמלוא משקל האריזה לא קוזז על ידי המשיבה ממחיר האוכל המוכן ברוטו.

צילומים נכונים של תמונות משקילה שביצע המבקש בעצמו בביתו מצורפים כנספח “7” לבקשה.

22. המבקש לא הסתפק בבדיקותיו והחליט אף לשלוח את האריזות לבדיקה אצל מעבדת פ.ק מעבדות כיול וייעוץ בע”מ (להלן: “המעבדה“), על מנת לברר את משקל האריזות של האוכל המוכן בכל אחד מהגדלים. ביום 22.3.23 מסר המבקש את האריזות למעבדה לבדיקה וביום 27.3.23 בוצע כיול ושקילה של כל אחת מהאריזות. להלן תוצאות המדידה (בגרמים):

	אריזה קטנה	אריזה בינונית	אריזה גדולה
מיכל פלסטיק בלבד	27.4	31.2	43
מכסה בלבד	18.1	20.8	20.5
משקל סה”כ	45.5	52	63.5

 

צילום נכון של תוצאות הכיול והשקילה של המעבדה מיום 22.3.23 מצורפים כנספח “8” לבקשה.

23. ודוק. לפחות ב 80% מהמקרים בו ביצע המבקש את רכישותיו בסניף תלפיות ירושלים, כמו גם ברכישות של לקוחות נוספים שעמדו בתור יחד עם המבקש, המשיבה שקלה את האוכל המוכן יחד עם האריזה כולל המכסה, כאשר ממשקל זה קוזז, על פי הודאתה של המשיבה עצמה כפי שבאה לידי ביטוי על גבי תווית המחיר, רק 12 גרם בלבד. למען הסדר הטוב יובהר גם, כי שקילת האוכל המוכן יחד עם מכסה האריזה הינה התנהלות שיטתית ומתמשכת לאורך שנים של הרוב המוחלט של עובדי המשיבה, כך שאין המדובר בטעות נקודתית של עובד ספציפי מסוים.

סרטון וידאו לדוגמה מיום 30.6.23 של שקילת האוכל המוכן ע”י המשיבה מצורף כנספח “9” לבקשה.

24. כיוצא בזה, תוצאות המעבדה הוכיחו כי על אף שמשקל האריזה הינו של 5 גרם של האריזה הגדולה, 52 גרם של האריזה הבינונית ו- 45.5 גרם של האריזה הקטנה, המשיבה, על פי הודאתה, קיזזה רק 12 גרם מכך. לא זו אף זו. אפילו בהנחה המקלה עם המשיבה, כי בחלק מהמקרים המשיבה שקלה את האוכל המוכן ללא המכסה (מיעוט מוחלט של המקרים), הרי שגם אז המשיבה כשלה מקום בו קיזזה 12 גרם בלבד בגין רכיבה האריזה, בעוד שמשקל האריזה (ללא מכסה) הינו 43 גרם באריזה הגדולה, 31.2 גרם באריזה הבינוניות ו- 27.4 גרם באריזה הקטנה.
25. ויודגש. שיעור הסטייה בין המשקל שקוזז בפועל על ידי המשיבה (של 12 גרם בלבד) לבין המשקל המלא של האריזה שהיה על המשיבה לקזז הינו משמעותי ומסתכם בעשרות אחוזים, כך שהמשיבה כשלה לקזז 81% (שהם 5 גרם) ממשקלה של האריזה הגדולה, 77% (שהם 40 גרם) ממשקלה של האריזה הבינונית ו- 74% (שהם 33.5 גרם) ממשקלה של האריזה הקטנה. גם בהנחה המקלה מאד עם המשיבה, כי בחלק מהמקרים האוכל המוכן נשקל ללא המכסה נקבל כי הסטיה בין המשקל שהיה על המשיבה לקזז בגין רכיב האריזה לבין זה שקוזז על ידה בפעול (12 גרם) הינו בשיעור של 72% (שהם 31 גרם) ממשקלה של האריזה הגדולה (ללא המכסה), 62% (שהם 19.2 גרם) ממשקלה של האריזה הבינונית (ללא המכסה) ו-  56% (שהם 15.4 גרם) ממשקלה של האריזה הקטנה (ללא המכסה).
26. הנה כי כן, המשיבה חייבה את המבקש, כמו גם את חברי הקבוצה, לשלם עבור כמות של אוכל מוכן שלא נרכש על ידם בפועל, וזאת בשל כך שלא ביצעה קיזוז של מלוא משקל האריזה.
27. המבקש, בעצת באת כוחו, ביקש לבדוק את התנהלות המשיבה באופן רוחבי, ולכן נסע לרכוש אוכל מוכן במשקל ב 12 סניפים של המשיבה (מתוך 17 הסניפים שבהם מוכרת המשיבה אוכל מוכן). במסגרת זו, גילה המבקש, לתדהמתו המוחלטת, כי בארבעה סניפים גדולים ומרכזיים של המשיבה והם: סניף מורשה, סניף תלפיות, סניף סגולה וסניף המפעל, משקל האריזה של האוכל המוכן לא הופחת במידה מספקת, לשון המעטה, בעוד שביתר 8 הסניפים האחרים שנבדקו על ידו המשיבה קיזזה המשיבה את משקל האריזה (ללא מכסה) כפי שנמדד על ידו במעבדה. ואלו ממצאי הבדיקה של המשקל בק”ג שמצוין על גבי מדבקת המחיר שקוזז על ידי המשיבה לפי סניף ולפי סוג האריזה:

מס’	עיר	סניף	כתובת	אריזה גדולה	אריזה בינונית	אריזה קטנה
1	רמת השרון	מורשה	החרושת 10	0.012	0.012	0.012
2	ירושלים	תלפיות	האומן 10	0.012	0.012	0.012
3	פתח תקווה	סגולה	בן ציון גליס 22	0.012	0.012	0.012
4	אור יהודה	המפעל	המפעל 2	0.018	0.012	0.012
5	אשדוד	סטאר סנטרו	זבוטינסקי 27	0.044	0.034
6	בת ים	ניסנבאום	נסנבאום 34	0.044	0.034
7	גן יבנה		המגינים 56	0.044	0.034
8	נתיבות		בעלי המלאכה 2	0.044	0.034
9	נתניה	צורן	הצורן 2	0.044	0.034
10	קריית עקרון		המלך חסן 1	0.044	0.034
11	ראשון לציון	רמת אליהו	משורר השואה 15	0.044	0.034
12	רמלה	רמ”א	ירושלים פינת נופי חמד	0.044	0.034

 

צילומים נכונים של רכישות שביצע המבקש בסניף מורשה מצורפים כנספח “10” לבקשה.

צילומים נכונים של רכישות שביצע המבקש בסניף סגולה מצורפים כנספח “11” לבקשה.

צילומים נכונים של רכישות שביצע המבקש בסניף המפעל מצורפים כנספח “12” לבקשה.

צילומים נכונים של רכישות שביצע המבקש בסניף אשדוד מצורפים כנספח “13” לבקשה.

צילומים נכונים של רכישות שביצע המבקש בסניף בת ים מצורפים כנספח “14” לבקשה.

צילומים נכונים של רכישות שביצע המבקש בסניף גן יבנה מצורפים כנספח “15” לבקשה.

צילומים נכונים של רכישות שביצע המבקש בסניף נתיבות מצורפים כנספח “16” לבקשה.

צילומים נכונים של רכישות שביצע המבקש בסניף נתניה מצורפים כנספח “17” לבקשה.

צילומים נכונים של רכישות שביצע המבקש בסניף קריית עקרון מצורפים כנספח “18” לבקשה.

צילומים נכונים של רכישות שביצע המבקש בסניף ראשון לציון מצורפים כנספח “19” לבקשה.

צילומים נכונים של רכישות שביצע המבקש בסניף רמלה מצורפים כנספח “20” לבקשה.

28. ויודגש. גם במסגרת רכישות אלה נוכח המבקש כי ברוב המוחלט של המקרים (מעל 50% מהסניפים שנבדקו על ידו) המשיבה שוקלת את האוכל המוכן כשהוא ארוז בתוך מיכל הפלסטיק וסגור באמצעות המכסה.
29. הנה כי כן, בארבעת הסניפים הגדולים והמרכזיים של המשיבה שנבדקו על ידי המבקש, בחרה המשיבה להפחית ממשקל האוכל המוכן רק 12 גרם בעבור רכיב האריזה (כאשר בסניף המפעל הופחת 18 גרם בעבור אריזה גדולה), וכפועל יוצא מכך חייבה את לקוחותיה, שלא כדין, גם על משקל האריזה לפי מחירו של האוכל המוכן שנרכש.
30. הדברים חמורים במיוחד נוכח העבודה כי בת”צ (שלום י-ם) 40907-12-20 שושנה כהן נ’ מ. יוחננוף ובניו (1988) בע”מ (נבו 03.01.2023)‏‏ (להלן: “עניין כהן“) אישר זה מכבר בית משפט השלום בירושלים ניהול של תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בשל אי קיזוז משקל אריזות בקניית אוכל מוכן בסניף ירושלים בלבד וברכישות עד ליום 20.12.20. אמנם שם נטען כי המשיבה מטעה את לקוחותיה שכן על המדבקות שמוצמדות לאריזות מצוין כי משקל המוצר הינו משקל נטו מבלי שהיא מציינת מהו משקל האריזה שקוזז, ואילו בעניינו המשיבה אכן תיקנה, כביכול, מחדל זה וציינה כי היא מקזזת את משקל האריזה; ואולם, למרבה הצער, תחת תיקון דרכה כדין היא הוסיפה פשע על חטא, מקום בו בחרה להטעות ולסמא את עיני המבקש וחברי הקבוצה לסבור כאילו היא אכן מקזזת את מלוא משקל האריזה, בעוד שהמשקל שהופחת על ידה הלכה ולמעשה (של 12 גרם) היה נמוך בעשרות אחוזים ממשקל האריזה בפועל.
31. לא זו אף זו. התנהלותה של המשיבה חמורה שבעתיים, שהרי ב 8 סניפים אחרים אשר נבדקו על ידי המבקש נמצא, כי המשיבה מודעת היטב לחובותיה ולפיכך דאגה לציין על גבי מדבקת המחיר כי ברכישת אוכל מוכן היא מפחיתה משקל אריזה (ללא מכסה) של 44 גרם באריזה גדולה ו- 34 גרם באריזה בינונית. למרבה הצער, בסניפים נשוא התובענה דנן, בחרה המשיבה שלא לעשות כן, ותחת זאת חייבה את לקוחותיה לא רק עבור משקל האוכל המוכן שרכשו אלא גם עבור רכיב האריזה, מקום בו הפחיתה 12 גרם בלבד ממשקלו (כאשר בסניף המפעל הופחת 18 גרם בעבור אריזה גדולה) ולא את משקלה המלא בפועל של האריזה (עם או בלי מכסה בהתאם לאופן שנשקל על ידה).
32. תוצאת הדברים היא, כי חלף ההליך הייצוגי בעניין כהן אשר אושר זה מכבר כנגדה, כמו גם חלף הליכים ייצוגים רבים נוספים אשר מתנהלים כנגדה בגין אי הפחתת משקל האריזה שלא כדין, המשיבה חייבה את המבקש ואת חברי הקבוצה בסניפים נשוא התובענה דנן לשלם עבור האוכל המוכן לפי משקל אשר גבוה ממשקל האוכל המוכן נטו, תוך שהיא מתיימרת להציג כאילו היא מקזזת את משקל אריזה שהינו, לפי מצגיה, 12 גרם, בעוד שמשקלה האמיתי של האריזה עשרות אחוזים גבוה מכך.
33. בנסיבות אלה, סבור המבקש כי הדרך היעילה, הנכונה והראויה לחיוב המשיבה לתקן את הפרותיה ולפצות את לקוחותיה בגין נזקיהם, כמו גם תיקון דרכה מכאן ולהבא, הינה הגשת הבקשה דנן לאישור התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית.

• עילות התביעה
  34. סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, שכותרתו “איסור הטעיה“, מטיל על עוסקים חובה לגלות לצרכנים פרטים מהותיים בנוגע לעסקה הצרכנית שבה הם מתקשרים, וקובע כדלקמן:

(א) לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

[…]

(2) המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;

[…]

(13) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית”

35. ודוק. הרציונל העומד בבסיס חוק הגנת הצרכן, בא להבטיח שיהיו בידי הצרכן הסביר כל הנתונים האמיתיים באשר לאותו מוצר. הטעיה לפיכך, היא הצהרה כוזבת הנוצרת, כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות. הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת, הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; השנייה, הטעיה במחדל, קרי: אי גילוי פרטים מקום שקיימת חובה לגלותם (ראו ע”א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע”מ נ’ סער, פ”ד מה (4) 405 (1991), רע”א 2837/98 ארד נ’ בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ, פ”ד נד (1) 600 (2000)).
36. סעיף 17א לחוק הגנת הצרכן מגדיר את “המחיר הכולל” כ”מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המיסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות –…(2) כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה“.סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן מוסיף וקובע חובת הצגת מחיר על טובין המחייב כי (א) עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.
37. בהמשך להוראת סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן, ביום 25.12.12 פרסמה הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מסמך שכותרתו, הנחיות ממונה – מכירת מוצר הנארז בבית עסק (להלן: “הנחיית הממונה“), במסגרתו נקבע כי כאשר המוצר נארז בבית העסק לפני מסירתו ללקוח, תחול ההנחיה הבאה:

1. בכל מקרה, על העוסק להניח את האריזה על גבי המשקל, לאפס את המשקל ורק אז להניח את המוצר בכמות שביקש הצרכן. איפוס המשקל מחויב בין אם העוסק גובה תשלום עבור האריזה ובין אם לאו.
2. אם העוסק גובה תשלום עבור האריזה עליו להציג לצרכן את מחירה.
3. הצגת המחיר תהיה על האריזה ואם האריזה מוצבת מאורי דלפק רחוק מעין הצרכן, על העוסק להעמיד שלט בסמוך למקום מסירת המוצר ללקוח, המגלה לצרכן מהו מחיר האריזה.
4. מחיר האריזה יהיה מחיר רגיל כגון 20 אגורות, ולא אחוז מסוים ממשקל המוצר.
5. המחיר הסופי המודבק על המוצר יהיה מחיר הכולל את מחיר האריזה, תוך פירוט מה מתוך המחיר הכולל הוא מחיר המוצר ומהו מחיר האריזה.

הפרת ההנחיה כאמור לעיל, מהווה עבירה של אי הצגת מחיר של אריזה בניגוד לסעיף 17ב וכן עבירה של הטעיה בניגוד לאמור בסעיף 2 לחוק.”

צילום נכון של הנחיית הממונה מצורף כנספח “21” לבקשה.

38. בת”צ (מחוזי ב”ש) 44841-08-16 רותם צור נ’ א.מ. יוסף תבל מרכז אירועים בע”מ (נבו 12.05.2020)‏‏, פס’ 6 (להלן: “עניין צור“) נדונה מכירת אוכל מוכן במשקל בדומה מאד לעניינו, כאשר משקל האריזה נכלל בתחשיב משקל המזון. כב’ השופט גד גדעון אישר את הבקשה ופסק כי אי ניכוי משקל האריזה בעת חישוב המחיר מהווה, בין היתר, הפרה של סעיף 17בלחוק, ואף הטעיה בניגוד לסעיף 2 לחוק:

“תכליתו של חוק הגנת הצרכן הינה, בין היתר, להגן על צרכנים, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק, בעת התקשרות עם עוסקים, כהגדרתם שם. ברקע תכלית זו, היתרון המובנה שיש לעוסקים במסגרת העסקאות האמורות, בהיות המידע שבידיהם אודות מוצריהם, עדיף על זה שבידי הצרכנים. מתוך ראייה זו, שלפיה, אין שוויון מלא בין הצדדים בעסקה בבסיס הדברים, מטיל החוק על העוסקים חובות מוגברות, לרבות לעניין גילוי, הגינות, והסרת מכשולים מפני הצרכנים. תכלית זו של החוק, מהווה, לענייננו, נקודת מוצא לצורך פרשנות הוראות החוק שבמוקד הדיון, לרבות הוראת סעיף 17ב לחוק.  

ההנחה אשר לגביה אין לסברתי מחלוקת בין הצדדים, הינה, כי מטרתו של צרכן המגיע לבית עסק כגון עסקה של המשיבה, הינה רכישת מזון, וכי אין הצרכן מגיע ברגיל לבית עסק שכזה, כדי לרכוש אריזות פלסטיק (או אחרות), גם אם בסופו של יום, עשוי הוא לעשות שימוש חוזר באריזות. אילו ביקש הצרכן לרכוש אריזות, יכול הוא כמובן, לרכוש אריזות חדשות שלא נעשה בהן שימוש, בכמות שירצה, ובמחירים ידועים, בבית עסק המוכר אריזות כאלה. קשה להניח, כי צרכן כלשהו היה בוחר לרכוש את האריזות במחירים משתנים, אשר נקבעים רק בדיעבד, לאחר אריזת המוצרים, והינם תלויים במחיר המוצר.  

תחושת ההגינות הבסיסית, נותרת בחוסר נוחות, נוכח אופן התנהלות שכזה במהלך עסקה, נוכח הפער הברור בין המצג המיידי, לעניין מחיר המוצר, ובין המחיר שבו יחויב הלקוח בפועל, או, נוכח תמונת המראה של  המצב שלפיה, מקבל הלקוח בפועל, כמות קטנה של המוצר, מזו שבגינה היה משלם את אותו מחיר, אלמלא שיטת התמחור הנוגעת לאריזות. חוסר הנוחות גובר, משניתן לנהוג אחרת במאמץ סביר, ובית העסק אינו עושה כן.   

….   לענייננו, סבורני, על רקע האמור, כי יש לפרש את הוראות סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן, המחייבות עוסק בהצגת מחיר כולל בגין טובין שהוא מוכר, כאוסרות על המשיבה, לחשב את מחירי דברי המאכל הארוזים, על פי המשקל הכולל גם את האריזות, במכפלת המחיר ליחידת משקל של דבר המאכל. אין כמובן מניעה, כי המשיבה תגבה תשלום עבור האריזות, אלא שאז, מחיר האריזות צריך להיות נקוב מראש, וכמובן, אין לקבל, כי יהא תלוי במחיר המאכל שייארז באריזה.”  

39. גם בעניינה של המשיבה עצמה אושרו תובענות ייצוגיות כנגדה, בשל אי הפחתת משקל האריזה וחיוב הלקוחות בתשלום עבור רכיב זה. כך, בת”צ (מחוזי ת”א) 29092-12-12 נחמיה גורל נ’ מ. יוחננוף ובניו (1988) בע”מ (נבו 31.05.2016) (לעיל ולהלן: “עניין גורל”) אושרה תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בגין כך שהמשיבה אינה מסמנת על גבי קופסאות האריזה של מוצרי עוף/הודו/בשר טחון ו/או ענבי טל הנמכרים בסניפיה את משקל הנטו של המוצר ומחייבת את צרכניה בתשלום עבור המוצר על פי משקל הכולל גם את אריזת הפלסטיק, וזאת בין היתר, מכוח עילת ההטעיה (פס’ 37-36):

“36. בענייננו, עלה בידי המבקש לבסס את אותם היסודות המרכיבים את עילת ההטעיה. ההטעיה הנטענת היא המצג המופיע על גבי המדבקה שהונפקה והודבקה על אריזת המוצר המציינת כי משקל האריזה קוזז. המבקש הציג ראיות מספקות ברמה הלכאורית הנדרשת בשלב זה, על פיהן הוצגו מצגים מטעים על גבי אריזות המוצרים, בדבר קיזוז משקל האריזה, בעוד שבפועל, בהתאם לבדיקותיו ובדיקות המעבדה, קיזוז משקל האריזה לא בוצע כנדרש. סביר להניח כי מי שרכש את המוצרים הללו הוטעה לחשוב שמשקל האריזה קוזז אף שבפועל לא קוזז כלל. אין להציב רף גבוה להוכחות ההסתמכות של חברי הקבוצה על הציון המטעה בדבר קיזוז משקל האריזה (ר’ לעניין זה: ת”א (ת”א) 1786/06  אלוני נ’ בזק חברה הישראלית לתקשורת בע”מ (פורסם בנבו, 10.5.10)). דומני כי אין ספק שקיימת הסתמכות של חברי הקבוצה על מדבקה המציינת כי משקל האריזה קוזז מהמשקל ברוטו. מי שרכש את המוצרים הללו חזקה עליו שלא שקל אותם בעצמו על מנת לוודא אם המשקל המצוין על גבי המדבקה הוא משקל לאחר קיזוז או איפוס משקל האריזה.

37. ויובהר, בכדי להוכיח באופן לכאורי (כנדרש בשלב זה) את עילת ההטעיה, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, אין צורך להוכיח כי מדובר ב”הטעיה מכוונת” מצידה של המשיבה. די בכך שיש במעשה ו/או במחדל של המשיבה דבר “העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה”. הוראות הסעיף אינן אוסרות אך ורק הטעיה בפועל אלא גם עשיית דבר העלול להטעות (דנ”א 5712/01 ברזני נ’ בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע”מ, פ”ד נז(6), 385).”

למען שלמות התמונה יציין, כי ביום 15.6.22 אישר בית המשפט הסכם פשרה בתובענה ייצוגית דשם.

40. באם בכך לא די, הרי שבעניין כהן אושרה תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בקשר עם אי הפחתת משקל האריזה בעת רכישת אוכל מוכן, ממש כמו במקרה דנן.
41. המבקש יטען, כי מקום בו המשיבה ציינה על גבי המדבקה שהודבקה על אריזת האוכל המוכן כי משקל האריזה קוזז, בעוד שבפועל, בהתאם לבדיקות המעבדה מטעמו (נספח “8”), קיזוז משקל האריזה לא בוצע כנדרש, כך שמשקל האריזה שהופחת על ידי המשיבה (כ- 12 גרם) היה נמוך בעשרות אחוזים ממשקל האריזה בפועל, קמה למבקש ולחברי הקבוצה עילת תביעה מכוח סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן בגין הטעיה, כמו גם מכוח סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן בגין אי הצגת מחיר של אריזה.
42. המבקש יוסיף ויטען, כי בנסיבות אלה המשיבה כשלה גם באי גילוי כי משקל האריזה האמיתי אשר היה ידוע לה ואשר היה צריך להיות מקוזז אינו מקוזז באופן מלא על ידה, כאמור בסעיף 4 לחוק הגנת הצרכן:

“(א) עוסק חייב לגלות לצרכן –

(1) כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס“.

43. יתרה מכך, סעיף 20(ב) לחוק המכר, תשכ”ח-1968 (להלן: “חוק המכר“) קובע כיף יש לחייב את הלקוח בהתאם למשקל נטו של דבר המאכל:

“נקבע המחיר לפי משקל, יחושב לפי המשקל הנקי“

44. פשיטא, שעל המשיבה לחייב את המבקש וחברי הקבוצה לפי המשקל נטו של האוכל המוכן, לאחר קיזוז מלוא משקל האריזה. המבקש יטען, כי מקום בו המשיבה לא קיזזה כנדרש את מלוא משקל האריזה, הפרה המשיבה גם את הוראת סעיף 20(ב) לחוק המכר, וכפועל יוצא מכך קמה למבקש ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: “פקודת הנזיקין“), שעניינו הפרת חובה חקוקה:

“(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

(ב) לעניין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני אדם בכלל או של בני אדם מסוג או הגדר שעמן נמנה פלוני.”

45. בע”א 145/80 ועקנין נ’ המועצה המקומית בית שמש, פ”ד לז(1) 113, בעמ’ 139 (1982) עמד בית המשפט העליון על היסודות הדרושים לצורך קיום עוולת הפרת חובה חקוקה שהינם (1) קיום חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; (2) החיקוק נועד לטובתו של הניזוק; (3) המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; (4) ההפרה גרמה לניזוק נזק; (5) הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים אליו נתכוון החיקוק.
46. המבקש יטען, כי כפי שפורט לעיל תנאים אלו מתקיימים בעניינו: (1) על המשיבה הוטלה חובה חוקית, בין היתר, מכוח הוראת סעיף 20(ב) לחוק המכר, לחייב את לקוחותיה בעבור האוכל המוכן לפי משקל נטו, וכפועל יוצא מכך לקזז את מלוא משקל האריזה; (2) הוראות אלה נועדו לטובת הניזוקים – המבקש וחברי הקבוצה שהינם לקוחותיה של המשיבה; (3) כאמור לעיל, המשיבה הפרה באופן בוטה את חובותיה הנ”ל מקום בו חייבה את המבקש וחברי הקבוצה גם עבור משקל רכיב האריזה ולא לפי המשקל נטו של האוכל המוכן; (4) כתוצאה מההפרה נגרמו למבקש ולחברי הקבוצה נזקים ממוניים בגין הסכומים ששולמו על ידם ביתר בעבור משקל האריזה (כמפורט בהרחבה להלן); (5) אין חולק כי הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים אשר אליו נתכוונו החיקוקים.   
47. עוד יטען המבקש, כי קמה לו ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח סעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין, שכן המשיבה פעלה ברשלנות בדרך שעוסק סביר במעמדה לא היה נוהג בה בנסיבות העניין, מקום בו ציינה על גבי המדבקה שהונפקה והודבקה על אריזת האוכל המוכן כי משקל האריזה קוזז, בעוד שבפועל, בהתאם לבדיקותיו ובדיקות המעבדה מטעמו (נספח “8”), קיזוז משקל האריזה לא בוצע כנדרש, כך שמשקל האריזה שהופחת על ידי המשיבה (כ- 12 גרם) היה נמוך בעשרות אחוזים ממשקל האריזה בפועל, קל וחומר לנוכח ההחלטות כנגדה בעניין גורל ובעניין כהן, בן בנו של קל וחומר נוכח העובדה כי ב 8 נסניפים אחרים ציינה על גבי המדבקה כי המשקל המקוזז הינו המשקל של האריזה (ללא מכסה) כפי שנמדד ונשקל על ידי המבקש, ולא 12 גרם בלבד כפי שציינה בעניינו.
48. לבסוף יטען המבקש, כי חוק עשיית עושר ולא במשפט קובע חובת השבה על מי שהתעשר שלא כדין על חשבון רעהו. משמעות הדבר, כי החיוב בעשיית עושר נעשה מכוח הדין, בעוד הסעד המבוקש הוא השבת הרווח שהפיק הנתבע על חשבונו של התובע, ואם השבה בעין אינה אפשרית לשלם לו את שוויה. בענייננו, המשיבה שקלה את האוכל המוכן ללא קיזוז מלוא משקל האריזה, כך שמשקל האריזה נלקח בחשבון בחיוב הכספי לצרכן. התנהגות זו של המשיבה מבססת גם עילה בשל עשיית עושר ולא במשפט על חשבון המבקש וחברי הקבוצה. ובלשונו של בית המשפט בעניין גורל (פס’ 41):

“ככל ואכן המשיבה שקלה את המוצרים יחד עם אריזתם, הרי שמשקל האריזה נלקח בחשבון בחיוב הסופי לצרכן. נוכח האמור, קיימת אפשרות לבסס עילה בשל עשיית עושר ולא במשפט על חשבון צרכני המשיבה.”

49. לפיכך, ולאור המקובץ לעיל, יטען המבקש, כי אין מנוס מלקבוע כי על המשיבה לפצות את המבקש וחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך שהמשיבה לא קיזזה את מלוא משקל האריזה של האוכל המוכן כנדרש.

 

 

• הנזקים שנגרמו למבקש ולחברי הקבוצה
  50. המבקש יטען, כי הנזקים שנגרמו לו, כמו גם לחברי הקבוצה, הינם נזקים ממוניים, הבאים לידי ביטוי בסכומים ששולמו על ידו ועל ידי חברי הקבוצה ביתר בעבור משקל האריזה, ואשר נגרם כתוצאה מכך שהמשיבה חישבה את מחיר האוכל המוכן באופן שכלל גם את משקל האריזה ו/או חלקה.
  51. ודוק. לפחות ב 80% מהמקרים בו ביצע המבקש את רכישותיו בסניף תלפיות ירושלים המשיבה שקלה את האוכל המוכן יחד עם האריזה כולל המכסה, כאשר ממשקל זה קוזז, על פי הודאתה של המשיבה עצמה כפי שבאה לידי ביטוי על גבי תווית המחיר, רק 12 גרם בלבד.
  52. כיוצא בזה, שיעור הסטייה בין המשקל שקוזז בפועל על ידי המשיבה (בד”כ 12 גרם בלבד) לבין המשקל המלא של האריזה שהיה על המשיבה לקזז הינו משמעותי ומסתכם בעשרות אחוזים, כך שהמשיבה כשלה לקזז 81% (שהם 5 גרם) ממשקלה של האריזה הגדולה, 77% (שהם 40 גרם) ממשקלה של האריזה הבינונית ו- 74% (שהם 33.5 גרם) ממשקלה של האריזה הקטנה.
  53. גם בהנחה המקלה מאד עם המשיבה, כי בחלק מהמקרים האוכל המוכן נשקל ללא המכסה נקבל כי הסטייה בין המשקל שהיה על המשיבה לקזז בגין רכיב האריזה לבין זה שקוזז על ידה בפעול (12 גרם) הינו בשיעור של 72% (שהם 31 גרם) ממשקלה של האריזה הגדולה (ללא המכסה), 62% (שהם 2 גרם) ממשקלה של האריזה הבינונית (ללא המכסה) ו-  56% (שהם 15.4 גרם) ממשקלה של האריזה הקטנה (ללא המכסה).
  54. בהתאם לדוגמאות שצורפו על ידי המבקש לרכישותיו, נזקו האישי של המבקש בשל הרכישות לדוגמה בסניף תלפיות בירושלים הינן כדלקמן (נספחים “5”-“6”) :

מוצר	מחיר לק”ג	סוג אריזה	משקל אריזה שלא קוזז (ללא מכסה)	הנזק האישי – אריזה ללא מכסה	משקל אריזה שלא קוזז (עם מכסה)	הנזק האישי – אריזה עם המכסה
שניצלונים	49 ₪	גדולה	0.031 ק”ג	1.519 ש”ח	0.0515 ק”ג	2.523 ₪
סיגרים/ פסטלים	39 ₪	בינונית	0.0192 ק”ג	0.75 ₪	0.040 ק”ג	1.56 ₪
ממולאים צמחוני	79 ₪	בינונית	0.0192 ק”ג	1.52 ₪	0.040 ק”ג	3.16 ₪
כרובית/ ברוקלי מטוגן	59 ₪	קטנה	0.0154 ק”ג	0.91 ₪	0.0335 ק”ג	1.98 ₪
סיגרים/ פסטלים	39 ₪	בינונית	0.0192 ק”ג	0.75 ₪	0.040 ק”ג	1.56 ₪
כרובית/ ברוקלי מטוגן	59 ₪	גדולה	0.031 ק”ג	1.83 ₪	0.0515 ק”ג	3.0385 ₪
ממולאים צמחוני	79 ₪	בינונית	0.0192 ק”ג	1.52 ₪	0.040 ק”ג	3.16 ₪
סיגרים/ פסטלים	49 ₪	קטנה	0.0154 ק”ג	0.75 ₪	0.0335 ק”ג	1.64 ₪
סה”כ				9.549 ₪		18.62 ₪

 

55. בנוסף המבקש רכש אוכל מוכן גם בסניפים הנוספים נשוא התובענה. נזקו האישי של המבקש בעבור רכישותיו בסניף מורשה (נספח” 10″) הינו כדלקמן:

מוצר	מחיר לק”ג	סוג אריזה	משקל אריזה שלא קוזז (ללא מכסה)	הנזק האישי – אריזה ללא מכסה	משקל אריזה שלא קוזז (עם מכסה)	הנזק האישי – אריזה עם המכסה
פירה	35 ₪	בינונית	0.0192 ק”ג	0.672 ₪	0.040 ק”ג	1.4 ₪
פרגיות על האש	89 ₪	גדולה	0.031 ק”ג	2.76 ₪	0.0515 ק”ג	4.58 ₪
סה”כ				3.432 ₪		5.98 ₪

56. נזקו האישי של המבקש בעבור רכישותיו בסניף סגולה בפתח תקווה (נספח “11”) הינו כדלקמן:

מוצר	מחיר לק”ג	סוג אריזה	משקל אריזה שלא קוזז (ללא מכסה)	הנזק האישי – אריזה ללא מכסה	משקל אריזה שלא קוזז (עם מכסה)	הנזק האישי – אריזה עם המכסה
שניצל	69 ₪	בינונית	0.0192 ק”ג	1.32 ₪	0.040 ק”ג	2.76 ₪
אורז	19 ₪	גדולה	0.031 ק”ג	0.59 ₪	0.0515 ק”ג	0.98 ₪
סה”כ				1.91 ₪		3.74 ₪

57. נזקו האישי של המבקש בעבור רכישותיו בסניף המפעל אור יהודה (נספח “12”) הינו כדלקמן:

מוצר	מחיר לק”ג	סוג אריזה	משקל אריזה שלא קוזז (ללא מכסה)	הנזק האישי – אריזה ללא מכסה	משקל אריזה שלא קוזז (עם מכסה)	הנזק האישי – אריזה עם המכסה
סיגרים/ פסטלים	39 ₪	בינונית	0.0192 ק”ג	0.75 ₪	0.040 ק”ג	1.56 ₪
שניצל	49 ₪	גדולה (קוזז 18 גרם)	0.025 ק”ג	1.23 ש”ח	0.045 ק”ג	2.205 ₪
סה”כ				1.98  ₪		3.765 ₪

58. מכאן, סך כל נזקיו של המבקש ברכישות לדוגמה שצורפו לבקשת האישור בשל חיובו בעבור אריזה עם מכסה הינם בסך של 105 ₪. גם בהנחה המקלה מאד עם המשיבה, ולמען הזהירות המופלגת, כאילו רק במחצית מהמקרים היא שוקלת את האריזה עם מכסה, נקבל שסך נזקי המבקש (כאשר מחצית מהרכישות האריזה נשקלה עם מכסה והמחצית האחרת ללא מכסה) ברכישות לדוגמה שצורפו על ידי המבקש הינם בסך של 8.44 ₪ + 16.05 ₪ = 24.49 ₪.
59. ויובהר. מזה שנים ארוכות המבקש רוכש בעיקר בימי שישי אוכל מוכן מאת המשיבה, כאשר הרכישה מיום 30.6.23 הינה רכישה מייצגת של רכישותיו. כיוצא בזה, נזקו האישי המוערך של המבקש בעבור רכישותיו בימי שישי בלבד במשך השנתיים וחצי האחרונות בסניף תלפיות הינו בסך כולל 1,019.2 ₪ לפי החישוב הבא: 7.84 ₪ (נזק מייצג בהתאם לרכישה מיום 30.6.23 עם מכסה) * 130 שבועות = 1,019.2 ₪. גם בהנחה המקלה מאד עם המשיבה, כאילו רק במחצית מרכישותיו שקלה המשיבה את האוכל המוכן עם המכסה, נזקו האישי של המבקש בסך כולל של 1 ₪ לפי החישוב הבא: (4.1/2 ₪ + 7.84/2)*130 = 776.1 ₪.
60. אשר לקבוצה, מידע מבוסס לגבי מספר הלקוחות אשר נפגעו כתוצאה מכך שהמשיבה לא קיזזה את מלוא משקל האריזה, כמו גם היקף המכירות של האוכל המוכן, מצוי בידי המשיבה עצמה, והמבקש שומר לעצמו את הזכות לתקן בקשה זו, כמו גם את כתב התביעה, ולערוך תחשיב מחודש לאחר שהמשיבה תחשוף את הנתונים המצויים בידה במסגרת בירור הבקשה דנן.
61. יחד עם זאת, עד לגילוי מלוא המידע על ידי המשיבה כפי שמתבקש להלן, ולמען הזהירות המופלגת, המבקש ינסה לאמוד נתונים אלה ולהעריך את גודלה של הקבוצה והיקף התביעה הקבוצתית.
62. מתצפיות שביצע המבקש מידי שישי בסניף תלפיות עולה, כי בכל שעה כ- 150 לקוחות רוכשים אוכל מוכן בסניפי המשיבה, כאשר ב 7 שעות פעילות של יום שישי רוכשים אוכל מוכן כ- 1,050 לקוחות. מתצפיות שביצע המבקש הוא הבחין כי כל לקוח רוכש בממוצע 5 אריזות אוכל מוכן. מכאן שסך כל האריזות אוכל מוכן שנמכר בכל אחד מהסניפים נשוא התובענה בימי שישי מוערך על ידי המבקש ב 5,250 יחידות ליום שישי לסניף.
63. כפי שעולה מפרסומים של המשיבה עצמה (נספח “3”) היקף המכירות בימי שישי הינו גבוה מאד והמבקש יעריך כי הוא שווה בהיקפו למכירות המבוצעות במהלך יתר השבוע בימים ראשון עד חמישי. מכאן שסך כל אריזות האוכל המוכן אשר המבקש מעריך כי נמכר על ידי המשיבה בכל אחד מהסניפים נשוא התובענה הינו בהיקף של 10,500 יחידות לשבוע לסניף.
64. כיוצא בזה, סך כל האריזות של האוכל המוכן אשר המבקש מעריך כי נמכרות בכל אחד מסניפי המשיבה נשוא התובענה במשך שנה אחת הינה 546,000 יחידות (לשנה לסניף).
65. כאמור לעיל, ביחס לסניף תלפיות בירושלים התובענה מתייחסת לפרק הזמן שמיום 21.12.20 (כשנתיים וחצי) ועד למועד מתן פסק הדין. מכאן שבסניף ירושלים, נכון למועד הגשת בקשת האישור, נמכרו, לפי הערכת המבקש, 1,365,000 יחידות.
66. לגבי שלושת הסניפים הנוספים נשוא התובענה המבקש יעריך, למען הזהירות בלבד, כי הם מוכרים אוכל מוכן בהיקפים נשוא התובענה במשך 4 השנים האחרונות בלבד. מכאן, שבסניף מורשה, סניף סגולה וסניף המפעל באור יהודה, יעריך המבקש כי נמכרו 2,184,000 יחידות בכל סניף במהלך ארבע השנים האחרונות, ובסך הכל 6,552,000 יחידות של אריזות אוכל מוכן.
67. כיוצא בזה, להערכת המבקש המשיבה מכרה לחברי הקבוצה 7,919,000 יחידות של אריזות אוכל מוכן בתקופה נשוא התובענה.
68. אשר לשיעור הנזק, המבקש יעריך כי מחיר ממוצע של אוכל מוכן במשקל הינו 50 ₪ לק”ג בלבד. המבקש יעריך בנוסף כי האריזה הבינונית מייצגת את ממוצע גודל האריזות של האוכל המוכן הנמכר על ידי המשיבה, כך שהפער הממוצע הינו 40 גרם עם מכסה ו- 2 גרם ללא מכסה.
69. בהנחה המקלה עם המשיבה שרק במחצית מהמקרים האריזה נשקלת עם המכסה נקבל כי, שיעור הנזק המצרפי המוערך על ידי המבקש הינו 11,720,120 ₪ לפי החישוב הבא:

3,959,500 יחידות * 0.040 (הפרש משקל אריזה עם מכסה) * 50 (מחיר ממוצע לק”ג) = 7,919,000   3,959,500 יחידות * 0.0192 (הפרש משקל אריזה ללא מכסה)  * 50 (מחיר ממוצע לק”ג)  = 3,801,120

                                                                                                                                                                    11,720,120

70. תוצאת הדברים היא, כי סך הנזק המצרפי הממוני שנגרם לחברי הקבוצה מוערך על ידי המבקש בסכום כולל של 11,720,120 ₪.
71. ויודגש, המבקש שומר על זכותו לתקן את האומדן בקשר לגודלה של הקבוצה ואת סכום התביעה המצרפי.

 

 

• התובענה דנן מקיימת את התנאים לאישורה הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות

ו.1     התובענה דנן באה בגדרו של פרט 1 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות

11. סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי “לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית”.
12. ס’ 1 לתוספת השניה לחוק קובע, כי תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, היא:

“תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינוי לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו “.

13. “עוסק” מוגדר בסעיף 1 לחוק הגנת הצרכן, תשמ”א-1981, כדלקמן: ” מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן”.
14. כאמור לעיל, המשיבה הינה חברה ציבורית העוסקת בשיווק ומכירה של מוצרי מזון וצריכה, ובכלל זה מוכרת בחלק מסניפיה אוכל מוכן לפי משקל הארוז במכלי פלסטיק. מכאן שהמשיבה הינה עוסק כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת הצרכן.
15. כמו כן, אין חולק כי המבקש הינו לקוח של המשיבה אשר התקשר עמה בעסקה לרכישת האוכל המוכן כמפורט לעיל.
16. כיוצא בזה, הבקשה דנן הינה תביעה כנגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוחותיו ולכן הינה תביעה אשר ניתן להגיש בה בקשה לאישור תביעה ייצוגית לפי פרט 1 לתוספת השניה לחוק התובענות הייצוגיות.

ו.2     קיומה של עילת תביעה אישית

72. סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי “אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א)…” רשאי לתבוע, באישור בית המשפט, בתובענה ייצוגית, “בשם אותה קבוצה”. בנוסף, סעיף 4(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע שכאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק, די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק.
73. כבר נפסק, כי על המבקש להגיש תובענה ייצוגית נדרש להוכיח את עילת תביעתו באופן לכאורי, וכי בשלב האישור התובענה די בכך שהתובע יראה לכאורה , לעניין הנזק, את נזקו הוא (רע”א 8268/96 שמש נ’ רייכרט, פ”ד נה(5) 276, פסקה 11 (2001) (להלן: “עניין רייכרט“)).
74. המבקש יטען, כי מן האמור לעיל עולה כי בידיו עילת תביעה מבוססת לכאורה, שטובים סיכוייה להתקבל, בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך שהמשיבה הפרה ברגל גסה את חובותיה, מקום בו חייבה את המבקש לשלם עבור האוכל המוכן לפי משקל אשר גבוה ממשקל האוכל המוכן נטו, תוך שהיא מתיימרת להציג כאילו היא מקזזת את משקל האריזה שהינה, לפי מצגיה, 12 גרם, בעוד שמשקלה האמיתי של האריזה עשרות אחוזים גבוה מכך.
75. בנסיבות אלה, יטען המבקש, כי קמה לו עילת תביעה אישית בת קיימא בעניין נשוא התובענה הייצוגית כנגד המשיבה, הכל כמפורט בפרק ד’ לעיל.
76. המבקש יוסיף ויטען, כי כתוצאה מכך שהמשיבה הפרה את חובותיה כמפורט לעיל נגרמו לו ולחברי הקבוצה נזקים ממוניים, כאשר סך נזקיו של המבקש מסתכם בסכום מוערך של 1,019.2 ₪, וכי בעבור הרכישות לדוגמה שצורפו על ידו לבקשת האישור סך נזקיו מסתכם בסכום של בסך של 105 ₪,   הכל כמפורט בפרק ה’ לעיל. ודוק. כאמור לעיל, בשלב זה של בקשת האישור די בכך כי המבקש יראה את הנזק הלכאורי אשר נגרם לו. אין ספק כי המבקש עמד בדרישה זו.
77. מכאן שהמבקש הוכיח את התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 4(א)(1) ו- 4(ב)(1) לחוק.

ו.3     התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה

78. סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי על המבקש להראות, כי “התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה”.
79. כלל זה, הנוגע להומוגניות של הקבוצה התובעת מרוכך בסעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות הקובע:

(א) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה;…

(ב)        …

(ג)         בית המשפט רשאי להגדיר תת-קבוצה, אם מצא שלגבי חלק מחברי הקבוצה מתעוררות שאלות של עובדה או משפט, אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה;….

80. הלכה פסוקה היא, כי “אין כל צורך שכל השאלות המתעוררות ביחס לקבוצה תהיינה משותפות. די בכך שהיסוד המשותף מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות. אם יש לאחד מהקבוצה עניין שהוא מיוחד לו – כגון נזק מיוחד – ניתן לבררו בשלב האינדיווידואלי, אשר יבוא לאחר סיום השלב הקבוצתי, ולאחר שנקבעה בו שאלת האחריות של הנתבעים” (דברי הנשיא (כתוארו אז א’ ברק ברע”א 4556/94 טצת נ’ זילברשץ ואח’, פ”ד מט(5) 774, עמ’ 788 (1996)). ובלשונה של כבוד השופטת ט’ שטרסברג כהן בעניין רייכרט, פס’ 15:

“אין לפרש את הדרישה לקיומן של שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה כדרישה לזהות מלאה בכל השאלות הטעונות הכרעה לגבי כל קבוצת התובעים. דרישה של זהות מוחלטת בכל השאלות הטעונות הכרעה, עובדתיות כמשפטיות, תסכל את תכלית התובענה הייצוגית ותהפוך את השימוש בה למשימה בלתי אפשרית. לפיכך יש לאמץ גישה ולפיה די בכך שהשאלות העיקריות העומדות במוקד הדיון תהיינה משותפות לחברי הקבוצה, ואין נפקא מנה אם מתקיים שוני בשאלה משנית זו או אחרת“.

81. בעניינו, השאלות נשוא התובענה הייצוגית שאישורה מבוקש הינן, בין היתר –
    • האם היה על המשיבה לחייב את לקוחותיה בעבור האוכל המוכן לפי משקל נטו, וכפועל יוצא מכך לקזז את מלוא משקל האריזה;
    • האם משקל האריזות כפי שהוצגו על ידי המשיבה על גבי מדבקת המחיר הינן מטעות ואינן תואמות את משקל האריזות בפועל;
    • האם המשיבה הפרה את חובותיה;
    • האם המשיבה כשלה גם בהצגת מחיר האריזה כקבוע בסעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן;
    • מה סכום הפיצוי לו זכאיים המבקש וחברי הקבוצה בגין הפרת חובותיה של המשיבה;
    • בנוסף, לחברי הקבוצה עילות משפטיות זהות כלפי המשיבה, כמפורט בפרק ד’ לעיל.
82. שאלות אלה הינן שאלות מהותית של עובדה ומשפט המשותפות למבקש ולכל חברי הקבוצה המיוצגת, ועל כן העילות שפורטו בבקשה זו כנגד המשיבה הינן משותפות וזהות לכלל חברי הקבוצה.
83. בנסיבות אלה, ברור, כי התובענה דנן מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. נוכח האמור לעיל עולה בבירור, כי המבקש הצליח גם להראות כי התובענה הייצוגית דנן מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.

ו.4     יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות דלעיל תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה

84. כאמור לעיל, סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות דורש גם כי בית המשפט ישתכנע כי “יש אפשרות סבירה” שאותן שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
85. המבקש יטען, כי תנאי זה מתקיים בענייננו, וזאת הן לנוכח העבודה כי המבקש הצליח לשכנע במידת הסבירות הראויה שיש לו עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה, וזאת הן במישור הטעוני והן במישור הראייתי (ולשם כך מצורף תצהירו על נספחיו), והן לנוכח העובדה כי המבקש הצליח לכאורה להוכיח גם את התנאי בדבר קיומה של עילת תביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה. בנסיבות אלה, ברור, כי טובים סיכוייה של התביעה להתקבל.

ו.5     התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין

86. סעיף 8(א)(2) ממשיך וקובע, כי על המבקש להראות, בין היתר, כי “התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין”.
87. כבוד הנשיאה ד’ בייניש ברע”א 345/03 רייכרט נ’ יורשי המנוח משה שמש ז”ל (נבו, מיום 7.6.07), פסקה 9 (2007), קבעה כדקלמן:

“…התובענה הייצוגית נועדה לשרת את אינטרס הפרט על-ידי מתן תרופה לנזקו. היא נועדה להקנות סעד לחברי הקבוצה התובעת. הפיצוי הכספי נועד, בין השאר, למנוע התעשרות בלתי מוצדקת של גופים כלכליים גדולים על חשבון היחידים, שאלמלא מכשיר התובענה הייצוגית אינם טורחים לתבוע את זכויותיהם. יחד עם זאת, יש לזכור כי כלי התובענה הייצוגית נועד בראש וראשונה לאותם מקרים בהם הנזק שנגרם לפרט אינו מצדיק מבחינה כלכלית פנייה לבית המשפט בהליך אינדיבידואלי לשם קבלת סעד (י’ גרוס, חוק החברות החדש (מהדורה שלישית, 2003) 256; להלן – גרוס). מדובר לרוב במצב שבו נזקו של כל תובע יחיד קטן יחסית, ולכן ככלל לא הייתה כדאיות בהגשת תביעה אינדיבידואלית, בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך. במצבים אלה, מנקודת מבטו של התובע היחיד המיוצג בהליך, הסעד אינו משמעותי בהכרח. במצב דברים זה, משקלו של אינטרס הפרט בפיצוי על נזקו עשוי להיות נמוך בהשוואה למשקלו של אינטרס זה בתביעות אינדיבידואליות. מרכז הכובד הוא באינטרס הציבורי, החותר להרתיע גופים כלכליים מפני הפרת החוק והמבקש לקדם אכיפתן של נורמות התנהגות ראויות.

לבסוף, התובענה הייצוגית מבקשיםת לקדם יעילות והוגנות בהתדיינות המשפטית. היעילות מושגת בכך שהמחלוקת מוכרעת בהליך אחד. בכך יש חסכון במשאבים הן של בית המשפט והן של הצדדים. נמנע גם חוסר אחידות בפסיקת בתי המשפט בתביעות אישיות דומות. ההוגנות מושגת, בין היתר, בהשוואת יחסי הכוחות בין המתדיינים. שכן תובענה ייצוגית בניירות ערך נועדה להתגבר על הנחיתות של המשקיעים מן הציבור, ביחס לתאגידים העומדים מולם.”

88. בהקשר זה לא למותר להפנות גם אל ספרם של גיל לוטן ואייל רז תובענות ייצוגיות, הוצאת תמר, תשנ”ו, עמ’ 30:

“מקרה ראשון בו קיים צורך בהליך ייצוגי הוא, כאשר הנסיבות הופכות הליך דיוני זה להליך היחיד למעשה אשר יאפשר לצדדים המעורבים להביא את עניינם להתדיינות משפטית. הכוונה היא למצבים בהם נגרם נזק קטן מבחינה כלכלית לכל אחד מחברי קבוצה גדולה של אנשים, בנסיבות המעוררות שאלות משותפות לכולם“.

89. במקרה דנן, אין ספק כי עסקינן בקבוצה גדולה של חברים, אשר סביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יגלו את קיומה של ההפרה וגם אם יגלו זאת, הרי שהנזק שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה הוא קטן באופן יחסי, כך שסביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יטרחו להגיש לבית המשפט הליך אינדיבידואלי לשם קבלת הסעד, בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך. משכך, ברי כי מדובר במקרה מובהק וקיצוני המתאים מעצם טיבו לניהול במסגרת של תובענה ייצוגית.
90. לא זו אף זו, המשיבה הינו גוף גדול חזק ומרתיע ויש להניח כי לרוב חברי הקבוצה אין את היכולת ו/או התושיה ו/או האמצעים על מנת להתמודד עם המשיבה באופן אישי וישיר. התובענה הייצוגית נועדה להתגבר על הנחיתות בה מצויים ציבור הלקוחות ולהשוות את יחסי הכוחות בין המתדיינים. לכן, גם מטעם זה, קיימת הצדקה לאשר להגיש את התובענה הייצוגית דנן.
91. זאת ועוד, המשיבה פועלות בדרך שבה היא פועלות מבלי שהיא חוששת לתוצאות אופן התנהלותה. אה הראיה גם לאחר שניתנו החלטות לאשר תובענות ייצוגיות כנגדה בגין אי הפחתת משקל האריזה (ראו, למשל, עניין גורל ועניין כהן), היא בחרה שלא לשנות דרכה בסניפים נשוא התובענה והמשיכה שלא לקזז את משקל האריזה כנדרש. התובענה הייצוגית הינה בדיוק הכלי המתאים על מנת להחזיר את המשיבה לדרך פעולה חוקית ולאלצה לפצות את חברי הקבוצה בגין הפרת חובותיה ולפעול עפ”י הסעדים המפורטים להלן, קל וחומר לנוכח הנסיבות המיוחדות בעניינו מקום בו ניתנו כבר החלטות בעניינים דומים כנגד המשיבה אך היא טרם הפנימה את מלוא החומרה שבמעשיה ו/או במחדליה. בנסיבות אלה גם האינטרס הציבורי מחייב את אישור התובענה הייצוגית.
92. לכך יוסף, כי במקרה דנן כבר על פני הדברים ברור (וכמפורט בהרחבה להלן), כי מדובר במספר רב מאד של תובעים. ניהול מאות ואפילו אלפי תביעות אישיות יגרום לבזבוז זמן שיפוטי יקר, ואף עשוי לפגוע באחידות השיפוטית. גם מטעמים אלה קיימת הצדקה לאשר את הגשת התובענה הייצוגית דנן.
93. ובלשונו של כבוד השופט נ’ ישעיה בת”א (ת”א) 2036/01 מנלה אברהם נ’ מפעל הפיס (נבו, 17.11.02), פס’ 7(ג) (להלן: “עניין מנלה“):

“לאור גודלה הרב מאד של קבוצת הצרכנים – רוכשי כרטיסי חיש גד – יהא זה אך יעיל והוגן לאפשר ניהול התדיינות אחת בין מפעל הפיס לבין כל רוכשי הכרטיסים, שאם לא כן יאלצו עשרות אלפי רוכשי כרטיסים ואולי אף יותר, המבקשים להגיש תובענות נפרדות נגד מפעל הפיס, לנהל משפטים רביים בבתי משפט שונים ברחבי הארץ כאשר השאלה המשפטית והעובדתית שתתעורר בכל התביעות תהיה זהה.

ההגינות כלפי כל הצדדים, לרבות מפעל הפיס, ואף היעילות, מחייבים ואף מצדיקים, במקרה כזה, לאפשר את בירור כל עשרות אלפי התביעות האישיות הצפויות תחת מטריה, או קורת גג אחת של תובענה ייצוגית ובכל יחסכו הן מהתובעים הפוטנציאליים והן ממפעל הפיס, שיאלץ לשלוח נציגים רבים מאד מטעמו על מנת להתגונן מפני עשרות אלפי תביעות שיוגשו נגדו, זמן יקר וטרחה מיותרת.

זאת ועוד: שיקולי היעילות והמדיניות המשפטית מצדיקים ניהול תביעה מעין זו כייצוגית, גם על מנת להימנע מהחלטות או פסקי דין סותרים של בתי המשפט השונים ועל מנת לחסוך מזמנם היקר.

במקרה שבפניי מתקיימים איפוא, התנאי שדרש המחוקק בסעיף 35(ב)(3) לשם אישור התביעה כייצוגית.”

94. אשר על כן, התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בעניין העומד בבסיסה של הבקשה ושל התובענה נשוא ההליך דנן.

ו.6     גודלה והגדרתה של הקבוצה

95. כאמור לעיל הגדרת הקבוצה הינה:

“כל לקוחות המשיבה בסניף מורשה רמת השרון ו/או בסניף המפעל אור יהודה ו/או בסניף סגולה פתח תקווה ו/או בכל סניף אחר של המשיבה, וזאת במהלך 7 השנים שקדמו להגשת בקשת אישור זו ועד למתן פסק דין בתובענה הייצוגית גופה, וכן בסניף תלפיות ירושלים החל מיום 21.12.20 ועד למתן פסק דין בתובענה הייצוגית גופה (להלן ביחד: “הסניפים“), אשר רכשו “אוכל מוכן” הנמכר לפי משקל מבלי שמשקל האריזה הופחת באופן מלא ממשקל האוכל המוכן שנרכש, וכפועל יוצא מכך שילמו עבור האוכל המוכן לפי משקל אשר גבוה ממשקל האוכל המוכן נטו”.

96. כבר נפסק, כי בשלב זה של הדיון בבקשת האישור אין כל צורך להראות את גודלה המדויק של הקבוצה, אלא רק להראות שקיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה. יפים לעניין זה דברי בית המשפט הנכבד בעניין מנלה, פס’ 7(ב):

“אין ספק, והמשיבה אינו חולק על כך, כי קבוצת הצרכנים הפוטנציאלית אשר אותה ייצג המבקש, אם וכאשר, תאושר תביעתו כתובענה ייצוגית, היא גדולה למדי. מדובר במספר רב מאד של רוכשי כרטיסי “חיש גד” (עשרות אלפים בכל רחבי הארץ ואולי אף יותר). עילות התביעה המקימות למבקשים זכות תביעה נגד מפעל הפיס, זהות לעילות תביעה העומדות לשאר רוכשי כרטיסים אלה מהמשיבה. על כן קיימת הצדקה לאפשר את ניהול תביעת המבקש כתובענה ייצוגית, בשמם של כל רוכשי הכרטיסים. די בכך שבית המשפט ישתכנע כי מדובר בקבוצה גדולה למדי של תובעים. אין צורך, בשלב זה לפחות, בזיהויים או באיתורם על מנת לאפשר הגשת תביעה בשמם.”

97. וראו גם בבש”א (ת”א) 57254/99 סבו תמר נ’ רשות שדות התעופה בישראל, (נבו, 30.7.02), עמ’ 11 לתדפיס (2002):

“לכאורה גודל הקבוצה מצדיק את אישור התביעה הייצוגית. המשיבהות טוענות כי המבקשת לא הוכיחה את גודל הקבוצה ועל כן לא עמדה בתנאי המקדים. ברם, בשלב הבדיקה המקדמית לא חלה חובה על המבקשת להגדיר במדויק את גודל הקבוצה וחבריה, מה עוד שהנתונים המדויקים בענין זה, נמצאים ברשות המשיבהות אשר סרבו לגלותם עד כה.”

98. המבקש יטען, כי בעניינו אין צל של ספק כי קיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה. די כבר בנסיבות המקרה דנן, כמו גם בעדויות והראיות, על מנת להעיד כי עסקינן בהפרה רחבת היקף המונה אלפי לקוחות.
99. מידע מבוסס לגבי מספר הלקוחות אשר נפגעו כתוצאה מכך שהמשיבה לא קיזזה את מלוא משקל האריזה, כמו גם היקף המכירות של האוכל המוכן, מצוי בידי המשיבה עצמה, והמבקש שומר לעצמו את הזכות לתקן בקשה זו, כמו גם את כתב התביעה, ולערוך תחשיב מחודש לאחר שהמשיבה תחשוף את הנתונים המצויים בידה במסגרת בירור הבקשה דנן.
100. יחד עם זאת, עד לגילוי מלוא המידע על ידי המשיבה כפי שמתבקש להלן, ולמען הזהירות המופלגת, המבקש ינסה לאמוד נתונים אלה ולהעריך את גודלה של הקבוצה והיקף התביעה הקבוצתית.
101. כמפורט בפרק ה’ לעיל, להערכת המבקש המשיבה מכרה לחברי הקבוצה 7,919,000 יחידות של אריזות אוכל מוכן בתקופה נשוא התובענה וכי סך הנזק המצרפי הממוני שנגרם לחברי הקבוצה מוערך על ידי המבקש בסכום כולל של 11,720,120 ₪.
102. ויודגש, המבקש שומר על זכותו לתקן את האומדן בקשר לגודלה של הקבוצה ואת סכום התביעה המצרפי.
103. לפני סיום יצויין גם, כי סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, מורה כדלקמן:

“מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין.”

104. המבקש יטען, כי אם וככל שבית המשפט הנכבד יקבע, כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין, וזאת בין מן הטעם של קושי באיתור וזיהוי חברי הקבוצה ובין מן הטעם של קושי בקביעת שיעור הנזק המדויק, הרי שבית המשפט הנכבד יכול לפסוק סעד לטובת הקבוצה.

ו.7     קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתו”ל

105. סעיף 8(א)(3) קובע כי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת”; סעיף 8(א)(4) ממשיך וקובע וכי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינים של כלל הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב”.
106. מבחינת התובע המייצג, תנאי זה נבחן בראש ובראשונה בכך שיש לו אינטרס אמיתי ועניין ממשי בתביעה והבנה מסוימת בתביעה אותה הוא מבקשים להוביל (עניין רייכרט). בענייננו, המבקש ניזוק כספית בשל מעשיה ו/או מחדליה של המשיבה. בנסיבות אלה, ברור, כי יש למבקש אינטרס אמיתי בתביעה ובתוצאותיה והוא מעוניין בפיצוי בגין נזקיו.
107. זאת ועוד, המבקש מאמין מאד בצדקת התובענה ובהכרח הציבורי לתקן את דרכי התנהלותה של המשיבה, והוא פעל ויפעל במידת המרץ הראויה ויקדיש את כל המשאבים הנדרשים לניהולה של התובענה ולזכייה בה.
108. בנוסף, למבקש אין כל ניגוד אינטרסים עם מי מחברי קבוצת התובעים. בין המבקש לבין כל חברי הקבוצה קיימת זהות אינטרסים של קבלת פיצוי בגין נזקיהם.
109. אשר לתנאי תום הלב יטען המבקש, כי עסקינן בתביעה סבירה והגונה אשר הוגשה על ידו רק לאחר שנוכח כי מדובר בהתנהלות שיטתית ומתמשכת של המשיבה, ובהתבסס על תוצאות בדיקות מעבדה שערך והוכיחו כי המשיבה אינה מקזזת את משקל האריזה כנדרש. בנסיבות אלה, ברור, כי גם תנאי תום הלב מתקיים ביתר שאת בנסיבות המקרה דנן.
110. אשר לבאת כוחו של המבקש והתובע הייצוגי, לח”מ ניסיון עשיר ומצטבר בייצוג צדדים בעשרות תובענות ייצוגיות, כמו גם ניהול תביעות אזרחיות ומסחריות מורכבות ורחבות היקף ואף תביעות גדולות מרכזיות ומשמעותיות כנגד גופים גדולים. משכך, אין להטיל ספק בכך שהח”מ תייצג את עניינים של חברי הקבוצה באופן ראוי והולם ובתום לב.
111. אשר על כן, המבקש, כמו גם באת כוחו, הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם להראות כי ייצגו בדרך הולמת ובתום לב את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה.

ו.8     לסיכום פרק זה

112. נוכח האמור לעיל עולה בבירור, כי המבקש הוכיח, לפחות במידת ההוכחה הלכאורית הנדרשת בשלב זה, כי מתקיימים כל התנאים לאישורה של התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית.

• הסעדים המבוקשים
  113. בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת כדלקמן:
       • הנתונים שבידי המבקש אינם מאפשרים לו לדעת מה גודלה של הקבוצה ושיעור הנזק שנגרם לה. אשר על כן, ביהמ”ש הנכבד מתבקש:
         • ליתן צו המורה למשיבה להשיב על שאלונים ו/או לגלות בפני המבקש את כל המסמכים ו/או החשבונות ו/או כל מידע מכל סוג ומין שהוא שיש בידן להשלים את הנתונים החסרים.
         • להתיר למבקש לתקן את כתב התובענה הייצוגית באופן של עדכון הנתונים המספרים והסכומים המתאימים כפי שיגולו ע”י המשיבה עפ”י הוראות ביהמ”ש.

114. לחייב את המשיבה לפצות את המבקש וכל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזקים הממוניים שנגרמו להם בשיעור ההפרש בין המחיר ששולם על ידי חבר הקבוצה לבין המחיר אשר היה על המשיבה לחייב אותו אילו הפחיתה כראוי את משקל האריזה (מיכל הפלסטיק + מכסה) של האוכל המוכן, בסכום המוערך בסך כולל של 11,720,120 ₪ (או כל סכום אחר אותו ימצא בית המשפט הנכבד לנכון לפסוק בנסיבות העניין) מכוח סמכותו לפי סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות.
115. ליתן צו הצהרתי לפיו המשיבה פעלה שלא כדין בכך שלא הפחיתה באופן מלא את משקל האריזה (מיכל הפלסטיק + מכסה) ממחיר האוכל המוכן שנמכר על ידה לפי משקל.
116. ליתן צו עשה המחייב את המשיבה למלא אחר חובתה ולמכור ללקוחותיה את האוכל המוכן לפי משקל בניכוי משקל האריזה (מיכל הפלסטיק + מכסה) במלואו.
117. לחילופין ו/או במצטבר ליתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כפי שיימצא בית המשפט הנכבד לנכון לעשות זאת בנסיבות העניין.
118. לקבוע את המבקש כתובע ייצוגי ואת באת כוחו, עו”ד רחלי קלקנר, כב”כ המייצגת את הקבוצה.
119. להורות על פי סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות על פרסום הודעה על אישור התובענה כתובענה ייצוגית ולהורות כי המשיבה תישאנה בעלויות הפרסום.
120. לפסוק, על פי סעיף 22 לחוק התובענות הייצוגיות, כי המבקש נטל על עצמו טרחה וסיכון במידה משמעותית, כי התובענה הביאה תועלת לחברי הקבוצה וכי הינה בעלת חשיבות ציבורית רבה ובהתאם לכך לאשר למבקש גמול הולם וראוי על טרחתו בהגשת התובענה והוכחתה בשיעור שלא יפחת משיעור של 5% משווי ההטבה לה תהא זכאית הקבוצה.
121. לפסוק, על פי סעיף 23 לחוק התובענות הייצוגיות, כי עסקינן בתובענה בעלת חשיבות ציבורית אשר הביאה תועלת רבה ומשמעותית לחברי הקבוצה המיוצגת, כי בהגשת ובניהול התובענה כייצוגית, באת כוח המבקש נטלה על עצמה הליך מורכב, טרחה רבה והוצאות רבות שהוציאה לשם כך, ועל כן בהתייחס לדרך ניהולה את התובענה הייצוגית, ראויה באת כוחו של המבקש לשכר טרחה הולם וראוי בשיעור שלא יפחת משיעור של 25% בתוספת מע”מ משווי ההטבה לה תהא זכאית הקבוצה.
122. לחייב את המשיבה בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בצירוף מע”מ כדין.

• סוף דבר
  123. לאור הנימוקים המפורטים בבקשה זו, מתבקש בית המשפט הנכבד לאשר ולהכיר בתובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית בהתאם לפרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, ולהורות כמבוקש ברישא.
  124. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בבקשה ובתובענה דנן מכוח הוראת סעיף 5(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, ותקנות 7(א) ו- 7(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע”ט – 2018.

אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כאמור בכותרת בקשה זו.