תביעה ייצוגית כנגד חברות נתיבי איילון, פוינטר, פנגו וסלופארק

ביום 8.6.23 הגיש משרדינו בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברות נתיבי איילון, פוינטר, פנגו וסלופארק.

עניינה של בקשת האישור בהפרת חובתן של המשיבות לשלם למשתתפים בפרויקט “דרך ערך” את התגמול הכספי לו הם זכאים בעבור השתתפותם בפרויקט.

מהות התביעה: בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות; כספי.

הסעד האישי: 2,200 ₪ בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת הבקשה.

הסעד המבוקש לכלל חברי הקבוצה: 13,600,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת הבקשה.

אגרה: המבקש שילם את המחצית הראשונה של האגרה בסך של 5,959 ₪, בהתאם לפרט 11ב לתוספת השנייה לתקנות בית משפט (אגרות), תשס”ז – 2007.

הליך דומה נוסף: בבדיקה שערכה הח”מ בפנקס התובענות הייצוגיות המפורסם באתר בתי המשפט, נמצא כי נכון למועד הגשת בקשה זו, לא הוגשה תובענה ייצוגית נגד המשיבות בעניין דומה.

תמצית התביעה: המשיבות הפרו את חובתן לשלם למבקש ולחברי הקבוצה את התגמול הכספי לו הם זכאים בעבור השתתפותם בפרויקט “דרך ערך”.

תמצית העילות: חוזית בגין הפרת הסכם; עוולת הרשלנות מכוח הוראת סעיף 35 לפקודת הנזיקין; הפרת חובת תום הלב מכוח הוראות סעיפים 12 ו 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל”ג-1973; עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל”ט – 1979.

המצאת כתבי טענות: בהתאם לתקנה 3(א)(1) לתקנות תובענות ייצוגיות, העתק יומצא לממונה על הגנת הצרכן.

כל הטענות נטענות במצטבר ו/או לחלופין ו/או בהשלמה, הכל לפי הקשר הדברים והדבקם.

 

גם אתם מעוניינים לגרום לגוף הגדול להפסיק להזיק ו/או לגזול מכם כספים שלא כדין? 

הפתרון – הגשת תביעה ייצוגית (תובענה ייצוגית) לבית המשפט. 

לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין תביעה ייצוגית נא ליצור קשר כעת עם עו”ד ונוטריון רחלי קלקנר לצורך בחינת השאלה האם תביעתכם עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית.  

בטלפון 052-3444-212 או מלאו פרטים בטופס הבא:

 

בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית

פתח דבר

המבקש, להב ברזילי יניב  (להלן: “המבקש“), מתכבד בזאת להגיש לבית המשפט הנכבד בקשה לאישור התובענה המצורפת לבקשה זו כתובענה ייצוגית (להלן: “התובענה“), על פי חוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006 (להלן: “חוק תובענות ייצוגיות” או “החוק“), בגדרה מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את המשיבות לדין ולהורות, בין היתר, כדלקמן:

לאשר ולהכיר בתובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית בהתאם לפרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, בכל שינוי ו/או תוספת אשר בית המשפט הנכבד יורה עליו.

לקבוע, בהתאם לסעיף 4(א) לחוק, כי למבקש קיימת עילה אישית בתובענה וכי הינה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכל חברי הקבוצה, בהתאם להגדרתם להלן.

לקבוע, בהתאם לסעיף 8(א) לחוק, כי נתקיימו כל התנאים לאישור התובענה כייצוגית.

להגדיר את הקבוצה המיוצגת בשמה מוגשת התובענה בהתאם להגדרתה בבקשה זו או בכל דרך אחרת שבית המשפט הנכבד ימצא לנכון:

“כלל המשתתפים בפרויקט “דרך ערך” אשר היו זכאיים לתגמול כספי בעבור השתתפותם בפרויקט, אך התשלום לא שולם להם כלל ו/או במלואו ו/או במועד”.

להגדיר את עילות התובענה ואת השאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה.  

לקבוע לפי סעיף 14(א)(3) לחוק, כי עילות התובענה הן כדלקמן:

1. חוזית בגין הפרת הסכם ההשתתפות בפרויקט “דרך ערך”;
2. עוולת הרשלנות מכוח הוראת סעיף 35 לפקודת הנזיקין;
3. הפרת חובת תום הלב מכוח הוראות סעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים;
4. עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל”ט – 1979;

בהתאם לסעיף 14(א)(4) לחוק, לאשר את הסעדים הנתבעים בבקשה זו, כדלקמן:

1. הנתונים שבידי המבקש אינם מאפשרים לו לדעת מה גודלה של הקבוצה ושיעור הנזק שנגרם לה. אשר על כן, ביהמ”ש הנכבד מתבקש:
   • ליתן צו המורה למשיבות להשיב על שאלונים ו/או לגלות בפני המבקש את כל המסמכים ו/או החשבונות ו/או כל מידע מכל סוג ומין שהוא שיש בידן להשלים את הנתונים החסרים.
   • להתיר למבקש לתקן את כתב התובענה הייצוגית באופן של עדכון הנתונים המספרים והסכומים המתאימים כפי שיגולו ע”י המשיבות עפ”י הוראות ביהמ”ש.
2. לחייב את המשיבות לפצות, ביחד ולחוד, את המבקש וכל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם בסכום המוערך בסך כולל של 13,600,000 ₪ (או כל סכום אחר אותו ימצא בית המשפט הנכבד לנכון לפסוק בנסיבות העניין) מכוח סמכותו לפי סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות.
3. לחילופין ו/או במצטבר ליתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כפי שיימצא בית המשפט הנכבד לנכון לעשות זאת בנסיבות העניין.
4. לקבוע את המבקש כתובע ייצוגי ואת באת כוחו, עו”ד רחלי קלקנר, כב”כ המייצגת את הקבוצה.
5. להורות על פי סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות על פרסום הודעה על אישור התובענה כתובענה ייצוגית ולהורות כי המשיבות תישאנה בעלויות הפרסום.
6. לפסוק, על פי סעיף 22 לחוק התובענות הייצוגיות, כי המבקש נטל על עצמו טרחה וסיכון במידה משמעותית, כי התובענה הביאה תועלת לחברי הקבוצה וכי הינה בעלת חשיבות ציבורית רבה ובהתאם לכך לאשר למבקש גמול הולם וראוי על טרחתו בהגשת התובענה והוכחתה בשיעור שלא יפחת משיעור של 5% משווי ההטבה לה תהא זכאית הקבוצה.
7. לפסוק, על פי סעיף 23 לחוק התובענות הייצוגיות, כי עסקינן בתובענה בעלת חשיבות ציבורית אשר הביאה תועלת רבה ומשמעותית לחברי הקבוצה המיוצגת, כי בהגשת ובניהול התובענה כייצוגית, באת כוח המבקש נטלה על עצמה הליך מורכב, טרחה רבה והוצאות רבות שהוציאה לשם כך, ועל כן בהתייחס לדרך ניהולה את התובענה הייצוגית, ראויה באת כוחו של המבקש לשכר טרחה הולם וראוי בשיעור שלא יפחת משיעור של 25% בתוספת מע”מ משווי ההטבה לה תהא זכאית הקבוצה.
8. לחייב את המשיבות בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בצירוף מע”מ כדין.

 

• מבוא
  9. משרד האוצר ומשרד התחבורה, באמצעות חברת נתיבי איילון, ערכו ניסוי שתכליתו לבחון את השפעתם של תמריצים שונים כזרז לשינוי הרגלי נסיעה של משתמשים ברכב פרטי, במטרה לעודד נסיעות מחוץ לשעות העומס, נסיעות משותפות, נסיעות בתחבורה ציבורית ועוד. הניסוי היה צפוי לכלול גיוס של כמאה אלף משתתפים אשר ברכבם תותקן מערכת ניטור שתתעד את נתוני הנסיעה שלהם כדוגמת מיקום, משך ומועד הנסיעה (להלן: “מערכת הניטור“). בנוסף, במסגרת הניסוי נבחן אופי השימוש של המשתתפים בתחבורה ציבורית באמצעות כרטיס הרב קו.
  10. בהמשך לכך, נתיבי איילון פרסמה מכרז 21/18 לניהול ותפעול הפרויקט, כאשר בסיומו נבחרו המשיבות 4-2 לשמש כמפעילות של הפרויקט מטעם נתיבי איילון. המשיבות 4-2 התבקשו על ידי נתיבי איילון למנף את שירות הלקוחות שלהן כדי לגייס כ 15 אלף משתתפים במסגרת הפעימה הראשונה של הפרויקט. בהתאם לדו”ח אחריות סביבתית לשנת 2021 של המשיבה 1  (נספח “2”), בין השנים 2021-2019 גויסו כ 13,000 משתתפים לפרויקט, כאשר המשתתפים הראשונים שהצטרפו לפרוייקט החלו את תקופת התיעוד כבר בנובמבר 2019, ונכנסו לשלב העיקרי כבר במאי 2020.
  11. על פי תנאי ההשתתפות בפרויקט, בחצי השנה הראשונה מנוטרים ומתועדים הרגלי הנסיעה של כל נהג משתתף באמצעות רכיב ניטור שמתוקן ברכב. במהלך תקופה זו, המשתתפים אינם זכאים לתמורה כספית בעבור השתתפותם. לאחר תום תקופת הניטור, כל משתתף מקבל תקציב וירטואלי של 4,500 ₪. תקציב זה משתנה בהתאם לרמת השימוש של המשתתף ברכבו הפרטי או בתחבורה ציבורית. בסוף שנת השתתפות כל משתתף זכאי לתשלום של תגמול כספי בעבור השתתפותו בפרויקט בסך של היתרה הלא מנוצלת של התקציב שבחשבונו עד לסכום של 2,000 ₪; וכן תוספת תגמול בסך של 110 ₪ לשנת השתתפות נוספת, אשר מותנית בקיומה של יתרת תקציב חיובית (ס’ 5.2 לנספח “6”).
  12. בעניינו, המבקש, ובדומה לכך גם חברי הקבוצה, אשר סיימו שנת השתתפות מלאה בתקופת התגמול, לא קיבלו את התגמול הכספי לו הוא זכאיים בעבור השתתפותם בפרויקט בסכום של יתרת התקציב שבחשבונם עד לתקרה של 2,000 ₪, ולמצער במועדו. גם התחייבויות של נציגי שירות הלקוחות של מי מהמשיבות שהתשלום ישולם עד למועד נקוב מסוים לא קוים. בכך הפרו המשיבות את התחייבויותיהן החוזיות כלפי המבקש וכלפי יתר חברי הקבוצה באופן המקים למבקש, כמו גם ליתר לחברי הקבוצה, עילת תביעה חוזית בגין הפרת הסכם.
  13. לא זו אף זו. על פי ההסכם ותנאי ההשתתפות בפרויקט, במקרה שהפרויקט יופסק על ידי גורם ממשלתי לפני מועד סיומו המתוכנן, כל משתתף המצוי במהלך שנת השתתפותו הראשונה, יהיה זכאי לקבלת התגמול בגין ההשתתפות בפרויקט כאילו סיים שנת השתתפות מלאה; וכל משתתף לאחר שנת השתתפותו הראשונה יהיה זכאי לקבלת התגמול באופן יחסי עד למועד סיום השתתפותו בפרויקט ( ס’ 6.3 לנספח “6”). למען שלמות התמונה יצוין, כי במסגרת ההסכם נתיבי איילון שמרה לעצמה את הזכות לבצע שינויים והתאמות בפרויקט במהלך תקופת ההשתתפות, לרבות בתקופת והיקף הניסוי, סוגי המתנדבים המאושרים, בתמהיל המתנדבים וכיוצ”ב, אך זאת בכפוף לכך ששינויים אלה יובאו לידיעת המשתתף (סעיף 8.1 לנספח “6”).
  14. ביום 8.12.22 התקבלה אצל המבקש הודעה לפיה “בקרוב הפרויקט יעבור מספר שינויים ועדכונים. לאור זאת השתתפותך בפרויקט תופסק” (נספח “11”). יוקדם ויצוין כבר עתה, כי המבקש, כמו גם חברי הקבוצה, לא קיבלו הודעת עדכון כלשהי אודות מהות השינויים שבוצעו במתווה הפרויקט באופן שיאפשר להם לבחון האם הם עומדים בקריטריונים החדשים לאחר שינוי המתווה אם לאו.

15. המבקש יטען, כי אפילו המבקש, כמו גם מי מחברי הקבוצה, לא היו מסיימים שנת השתתפות מלאה בפרויקט בתקופת הגמול, הרי שמקום בו סיום ההשתתפות בפרויקט נעשה בשל נסיבות חיצוניות שאינן קשורות למשתתף ועניינן שינוי מתווה הפרויקט בשל החלטות של גורם ממשלתי, הוא זכאי לקבלת התגמול בגין ההשתתפות בפרויקט כאילו סיים שנת השתתפות מלאה (ס’ 6.3 לנספח “6”), ולמצער את החלק היחסי בגין השתתפותו בפרויקט. כיוצא בזה, המשיבות הפרו גם את חובתן החוזיות והאחרות כלפי המבקש וחברי הקבוצה לשלם את התגמול הכספי במקרה של סיום ההשתתפות בפרויקט עקב נסיבות חיצוניות.
16. ויודגש. הלכה ידועה היא כי ראוי לפרש את ההסכם בניגוד לעמדת מנסחו. משמעות הדבר, כי יש להעדיף את הפרשנות המובילה לזכאותו של הלקוח אשר אינו שולט בטקסט (א’ ברק פרשנות במשפט, כרך ד, פרשנות החוזה בעמ’ 641-638 (תשס”א); ע”א 3375/06קמטק מערכות בע”מ נ’ מדינת ישראל, משרד הביטחון, פסקה 19 (פורסם בנבו, 22.3.2011)).
17. המבקש יטען, כי במקרה של סיום השתתפותם בפרוייקט עקב שינוי חיצוני שאינו תלוי במששתף, כגון שינוי מתווה הפרוייקט באופן משמעותי כבעניינו (להבדיל מהפסקתו המוחלטת), יש להעדיף פרשנות המטיבה עם המששתף בפרוייקט ולפיה גם שינוי במתווה הפרוייקט שהביא לסיום מוקדם של השתתפותו של חבר הקבוצה בפרוייקט יזכה אותו במלוא התגמול הכספי כקבוע בסעיף 6.3 לנספח “6”, ולכל הפחות בתגמול כספי יחסי בהתאם לתקופת השתתפותו בפעול בפרוייקט. פרשנות אחרת לפיה סיום מוקדם של ההשתתפות בפרוייקט עקב שינוי חיצוני של מתווה הפרוייקט, להבדיל מטעמים הקשורים במשתתף, שוללת כליל את הזכאות לקבלת תגמול כספי בעבור ההשתתפות בפרוייקט באם טרם הושלמה שנת השתתפות מלאה בתקופת התגמול, כפי שטענה המשיבה 1 בפני המבקש (נספח 12), אינה מתקבלת על הדעת.
18. פרשנות זו עולה בקנה אחד גם עם הפרסום באתר פנגו, לפיה רק במקרה שבו עורכי הפרויקט הפסיקו את ההשתתפות בשל טעמים שמקורם במשתתף עצמו, דהיינו “במידה והוא אינו ממלא את הכללים” או שאינו תורם לפרויקט (למשל, במקרה אי שינוי דפוסי הנסיעה), אזי המשתתף לא יהיה זכאי לקבל את התגמול הכספי (נספח “7”, עמ’ 86 לבקשה). פשיטא שבמקרה בו ההשתתפות הופסקה בשל טעמים חיצוניים שאין מקורם במשתתף, כבעניינו, הרי שהמשתתף זכאי למלוא הגמול הכספי בעבור השתתפותו כקבוע בסעיף 6.3 לנספח 6.
19. תמיכה לפרשנות זו ניתן למצוא גם בבחינת תנאי הסכם ההפעלה בין נתיבי איילון לבין המשיבות 4-2 (נספח “2”). סעיף 6.4 להסכם ההפעלה קובע כי, סיום מוקדם של ההסכם מטעמים שאינם תלויים במפעיל (לרבות במקרה בו יוחלט על ידי המדינה להפסיק את הניסוי), להבדיל מסיום ההסכם מטעמים שמקורם במפעיל (ס’ 6.7), מזכה את המפעיל בפיצוי מוסכם בגין הסיום המוקדם של הפרויקט בהתאם למספר המשתתפים שגויסו על ידו על פי החישוב שקבוע שם (סעיף 6.4 לנספח “2”). 
20. לכך יוסף, כי בחודש מרץ 23 או בסמוך לכך, נחסמה לחלוטין הגישה לאפליקציה הייעודית של פרויקט דרך ערך ,וכי גם שירות הלקוחות, הן באמצעות המייל והן הטלפוני ,לא מספק מענה כלשהו, כאשר אפילו קו הטלפון (6317*) חדל להיות פעיל. ברי כי חסימת הגישה לאפליקציה, ניתוק קווי הטלפון של שירות הלקוחות של הפרויקט, ואי מתן מענה לתכתובות מייל, מעידים כאלף עדים כי עסקינן בנסיבות בו סיום ההשתתפות בפרויקט מקנה את הזכאות לקבלת הגמול הכספי.
21. עוד יצוין, כי מפרסומים בדף הפייסבוק של הפרויקט עולה, כי המבקש אינו המשתתף היחידי אשר לא שולם לו התגמול הכספי לו הוא זכאי בגין השתתפותו בפרויקט, וכי מדובר בהתנהלות שיטתית ומתמשכת של המשיבות כלפי כל חברי הקבוצה.
22. בנסיבות אלה, יטען המבקש, כי לא נותרה לו כל ברירה אלא להגיש את הבקשה הייצוגית דנן.

 

• הצדדים לבקשה
  23. המבקש, ה”ה להב ברזילי יניב (לעיל ולהלן: “המבקש“), הינו אזרח ותושב המדינה, אשר ביום 14.9.21 התקשר באמצעות המשיבה 4, חברת סלופארק בע”מ, בהסכם להשתתפותו בפרויקט “דרך ערך” שערכה חברת נתיבי איילון בעבור משרד התחבורה.
  24. המשיבה 1, חברת נתיבי איילון בע”מ (לעיל ולהלן: “המשיבה 1” או “נתיבי איילון“), היא חברה ממשלתית הממונה על קידום התכנון והביצוע של פרויקטים תחבורתיים אשר תכליתם לייצר העדפה לתחבורה ציבורית והפחתת שימוש ברכב הפרטי, ומהווה זרוע ביצועית של משרד התחבורה. במסגרת זו נתיבי איילון ביצעה את פרויקט “דרך ערך”, שמטרתו לבחון האם תמריץ כספי יכול להוביל להפחתת העומס בכבישים באמצעות שינוי הרגלי נסיעה (לעיל ולהלן: “הפרויקט” או “הניסוי“). הפרויקט החל במאי 2019 ובמסגרתו גויסו כ- 13,000 משתתפים. במסגרת מכרז 21/18 נבחרו המשיבות 4-2 לשמש כמפעילות של הפרויקט מטעמה של נתיבי איילון.

צילום נכון של העמודים הרלבנטיים מדו”ח אחריות חברתית סביבתית וכלכלית לשנת 2021 של המשיבה 1 מצורף כנספח “1” לבקשה זו.

צילום נכון של נוסח ההסכם למתן שירותי ניהול ותפעול של הפרויקט שפורסם במסגרת מכרז 21/18 (להלן: “ההסכם ההפעלה“) מצורף כנספח “2” לבקשה זו.

25. המשיבה 2, חברת פוינטר טלוקשיין בע”מ (לעיל ולהלן: “פוינטר” או “המשיבה 2“), היא חברה פרטית ישראלית המתמחה בשירותי איתור ומיגון לרכב ולנהג, בסיכול גנבות, איתור כלי רכב ומתן שירותי מידע, ניווט ועזרה בדרך. חברת פוינטר מונתה על ידי נתיבי איילון לשמש כאחת מבין שלושת המפעילות של הפרויקט.

צילום נכון של תדפיס מרשם החברות של פוינטר מצורף כנספח “3” לבקשה זו.

26. המשיבה 3, חברת פנגו פיי אנד גו בע”מ (לעיל ולהלן: “פנגו” או “המשיבה 3“), היא חברה פרטית ישראלית המפעילה מערכת תשלום באמצעות טלפון סלולרי עבור שירותי חניה בישראל. פנגו היא מבין האפליקציות הפופולריות ביותר בישראל מבחינת כמות ההורדות ותדירות השימוש. חברת פנגו מונתה על ידי נתיבי איילון לשמש כאחת מבין שלושת המפעילות של הפרויקט.

צילום נכון של תדפיס מרשם החברות של פנגו מצורף כנספח “4” לבקשה זו.

27. המשיבה 4, חברת סלופארק טכנולוגיות בע”מ (לעיל ולהלן: “סלופארק” או “המשיבה 4“), היא חברה פרטית ישראלית המפעילה מערכת תשלום באמצעות טלפון סלולרי עבור שירותי חניה בישראל ומחוצה לה. החברה מפעילה בישראל אפליקציה המאפשרת תשלום דמי חניה בחניית רחוב, בחניונים, תשלום בכבישי אגרה, שירותי חילוץ ועוד. חברת סלופארק מונתה על ידי נתיבי איילון לשמש כאחת מבין שלושת המפעילות של הפרויקט.

צילום נכון של תדפיס מרשם החברות של סלופארק מצורף כנספח “5” לבקשה זו.

28. הקבוצה בשמה מוגשת התובענה הייצוגית הינה:

“כלל המשתתפים בפרויקט “דרך ערך” אשר היו זכאיים לתגמול כספי בעבור השתתפותם בפרויקט, אך התשלום לא שולם להם כלל ו/או במלואו ו/או במועד”.

 

 

• הרקע העובדתי הרלבנטי לבקשת האישור
  29. משרד האוצר ומשרד התחבורה, באמצעות חברת נתיבי איילון, ערכו ניסוי שתכליתו לבחון את השפעתם של תמריצים שונים כזרז לשינוי הרגלי נסיעה של משתמשים ברכב פרטי, במטרה לעודד נסיעות מחוץ לשעות העומס, נסיעות משותפות, נסיעות בתחבורה ציבורית ועוד. הניסוי היה צפוי לכלול גיוס של כמאה אלף משתתפים אשר ברכבם תותקן מערכת ניטור שתתעד את נתוני הנסיעה שלהם כדוגמת מיקום, משך ומועד הנסיעה (להלן: “מערכת הניטור“). בנוסף, במסגרת הניסוי נבחן אופי השימוש של המשתתפים בתחבורה ציבורית באמצעות כרטיס הרב קו.
  30. על גיוס המשתתפים בפרויקט, הפעלת מערכת הניטור ומתן שירותים שונים במסגרת הפרויקט מונו שלוש מפעילות, הן המשיבות 2-4 (להלן: “המפעילות“), אשר פעלו בכפיפות לנתיבי איילון ובהתאם להוראותיה. בהתאם לדו”ח אחריות סביבתית לשנת 2021 של נתיבי איילון (נספח 1), בין השנים 2021-2019 גויסו כ 13,000 משתתפים לפרויקט, כאשר המשתתפים הראשונים שהצטרפו לפרויקט החלו את תקופת התיעוד כבר בנובמבר 2019.

צילום נכון של הסכם לדוגמה בין המפעילות לבין המשתתפים כפי שפורסם באתר פוינטר מצורף כנספח “6” לבקשה זו.

צילום נכון של תנאי ההתקשרות בין המפעילות לבין המשתתפים כפי שפורסם באתר פנגו מצורף כנספח “7” לבקשה זו.

31. במסגרת הפרויקט נקבע, כי בחצי השנה הראשונה להצטרפותו של המשתתף לפרויקט, ייעשו פעולות ניטור ותיעוד למטרת לימוד ואיסוף נתונים על הרגלי הנסיעה של המשתתף (להלן: “תקופת התיעוד“), וכי לא ישולם תגמול כלשהו למשתתף בעבור תקופה זו. לחילופין, וככל שהמפעיל קיבל אישור לכך מנתיבי איילון, יוכל המשתתף לאפשר שימוש באמצעים טכנולוגיים שיועמדו לרשותו על ידי המפעיל (כגון איתורן), באמצעותם ניתן יהיה להפיק נתונים אודות הרגלי נסיעתו על בסיס מידע קיים, כך שתקופת התיעוד לגביו תקוצר או לא תקוים כלל.
32. לאחר תום תקופת הניטור, לרשות כל משתתף יעמוד תקציב וירטואלי של 4,500 ₪, אשר יפחת או יגדל בהדרגה כתלות בהרגלי הנסיעה שלו, אופן ותדירות השימוש ברכב הפרטי, שימוש בתחבורה ציבורית, בנסיעות שיתופיות ופתרונות תחבורתיים אחרים. התגמול יורכב משני רכיבים כדלקמן (להלן ביחד: “התגמול בגין ההשתתפות בפרויקט“; ס’ 5.2 לנספח “6”):
    • היתרה הלא מנוצלת של התקציב הכולל את רכיב התמורה הנוספת למשתתף (להלן: “יתרת התקציב“), ובלבד שסכום זה לא יעלה על 2,000 ₪ (ללא תוספת מע”מ) לשנת השתתפות מלאה בת 12 חודשים מלאים, שמניינה יתחיל בסיום תקופת התיעוד (להלן: “שנת השתתפות“).
    • תוספת תגמול בגובה 110 ₪ לשנת השתתפות (להלן: “התמורה הנוספת למשתתף“), אשר מותנית בקיומה של יתרת תקציב חיובית כאמור בסעיף א לעיל.
33. התגמול בגין ההשתתפות בפרויקט לו יהיה זכאי המשתתף ישולם במלואו לחשבון הבנק אחת לשנה, במהלך החודש הקלנדרי בו חל מועד חידוש רישיון הרכב (להלן: “מועד תשלום התגמול למשתתף“; ס’ 5.3 לנספח “6”). במידה ועד חודשיים קודם למועד תשלום התגמול למשתתף, טרם השלים המשתתף שנת השתתפות מלאה אחת (“12 חודשים מלאים”), אך עברו למעלה מ- 3 חודשים מתום תקופת התיעוד, יחושב התגמול בגין ההשתתפות בניסוי באופן יחסי, הן לגבי יתרת התקציב והן לגבי התמורה הנוספת למשתתף; במידה וטרם חלפו 3 חודשים מתום תקופת התיעוד, יידחה מועד תשלום התגמול עבור תקופה זו, למועד תשלום התגמול למשתתף של השנה העוקבת ( ס’ 5.4 לנספח “6”).

 

34. אופן חישוב תגמול לו זכאי המשתתף בגין ההשתתפות בפרויקט יבוצע על פי 3 פרמטרים: (1) שעות הנסיעה; (2) האזורים שבהם התבצעו הנסיעות; (3) רמת זיהום האויר של הרכב. בהתאם לכך, מהתקציב ההתחלתי של כל משתתף הופחתו תשלומים בגין כל ק”מ נסיעה לפי השעות והאזורים המפורטים להלן:

	שעות	מטרופולין	שולי מטרופולין
שעות שיא	6:45 עד 9:30 15:30 עד 18:30	1.5 – ש”ח	0.3 – ₪
שעות שפל	9:30 עד 15:30 18:30 עד 20:00	0.1 – ש”ח	0  ₪
שעות פנאי	20:00 עד 6:45 שישי, שבת, ערבי חג וימי חג	0 ש”ח	0 ₪

35. בנוסף, בכדי לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית, נקבע כי יתוגמל כל משתתף על ידי תוספת תשלום לתקציב לפי השעות והאזורים המפורטים מטה:

	שעות	מטרופולין	שולי מטרופולין	פריפריה
שעות שיא	6:45 עד 9:30 15:30 עד 18:30	החזר של 50% מתעריף הנסיעה	החזר של 50% מתעריף הנסיעה	החזר של 50% מתעריף הנסיעה
שעות שפל	9:30 עד 15:30 18:30 עד 20:00	0	0	0
שעות פנאי	20:00 עד 6:45 שישי, שבת, ערבי חג וימי חג	6 ₪ לנסיעה ומקסימום  60 ₪ לחודש	6 ₪ לנסיעה ומקסימום  60 ₪ לחודש	6 ₪ לנסיעה ומקסימום  60 ₪ לחודש

“מטרופולין” – כולל את הערים הבאות: כפר סבא, רעננה, הרצליה, רמת השרון, פתח תקווה, ראשון לציון, חולון, בת ים, אור יהודה, יהוד, אזור, גני תקווה, קריית אונו, בני ברק, תל אביב, נשר, חיפה, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית ים קריית מוצקין, ירושלים, מבשרת ציון, באר שבע.

“שולי מטרופולין” – כולל את הערים הבאות: אשדוד, גן יבנה, גדרה, יבנה, רמלה, לוד, מודיעין מכבים רעות, מודיעין עלית, שוהם, אלעד, ראש העין, כפר קאסם, טייבה, טירה, קלנסאוה, נתניה, כפר יונה, פרדס חנה – כרכור, זכרון, גאסר’אזרקה, באקה אל גרביה, כפר קרע, יוקנעם, דלית אל כרמל, טירת כרמל, קריית טבעון, כפר כנא, נצרת עלית, שפרעם, סחנין, כרמיאל, נהריה, גבעת זאב, מעלה אדומים.

“פריפריה” – כל הערים שאינן מוגדרות כערי מטרופולין או שולי מטרופולין.

צילום נכון של אופן חישוב התגמול כפי שמפורסם באתר פוינטר מצורף כנספח “8” לבקשה זו.

36. עוד נקבע, כי המפעיל יהיה רשאי להפסיק השתתפותו של מתנדב מכל סיבה שהיא, ובכלל זה במקרים בהם למתנדב לא נותרה יתרת תקציב, המתנדב לא ימלא אחר כללי ההשתתפות בניסוי, או לא ישתף פעולה כנדרש, וזאת במתן הודעה למתנדב בת 7 ימים מראש. בנוסף, נתיבי איילון רשאית להפסיק את השתתפותו של מתנדב, על פי שיקול דעתה הבלעדי ובהתאם לצרכי הניסוי, וזאת במתן הודעה של 7 ימים מראש כאמור לעיל (ס’ 6.2 לנספח “6”).
37. במקרה שהפרויקט יופסק על ידי גורם ממשלתי לפני מועד סיומו המתוכנן, כל משתתף המצוי במהלך שנת השתתפותו הראשונה, יהיה זכאי לקבלת התגמול בגין ההשתתפות בניסוי כאילו סיים שנת השתתפות מלאה (בהתבסס על נתוני נסיעתו עד אותו מועד ובכל מקרה שלא יעלה על 2,000 ₪ (לא כולל מע”מ)); ככל שהניסוי יופסק על ידי גורם ממשלתי לפני מועד סיומו המתוכנן, לאחר שנת השתתפותו הראשונה של המשתתף, יהיה זכאי המשתתף לקבלת התגמול בגין ההשתתפות בניסוי בשנה שבה הופסק הניסוי באופן יחסי עד למועד סיום השתתפותו בניסוי (בהתבסס על נתוני נסיעתו עד אותו מועד( ס’ 6.3 לנספח “6”)).
38. למען שלמות התמונה יצוין, כי במסגרת ההסכם נתיבי איילון שמרה לעצמה את הזכות לבצע שינויים והתאמות בניסוי במהלך תקופת ההשתתפות, לרבות בתקופת והיקף הניסוי, סוגי המתנדבים המאושרים לניסוי בתמהיל המתנדבים וכיוצ”ב, אך זאת בכפוף לכך ששינויים אלה יובאו לידיעת המשתתף (סעיף 8.1 לנספח “6”).
39. בחודש מאי 21 רכש המבקש רכב חדש מסוג סובארו. ביום 2.6.21 נמסר הרכב לידי המבקש, מספר רישוי 47642802. במועד רכישת הרכב התקין המבקש איתורן ברכבו והצטרף כמנוי לשירותי איתורן.

צילום נכון של רישיון הרכב של המבקש מצורף כנספח “9” לבקשה זו.

40. ביום 14.9.21 פנה אל המבקש ערן, נציג מטעם חברת סלופארק, והציע לו להצטרף לפרויקט דרך ערך. במהלך השיחה נמסר למבקש כי הואיל והוא מנויי לשירותי איתורן ניתן לתעד ולנטר את הרגלי הנסיעה שלו באמצעות האיתורן ואין צורך בהתקנת יחידת ניטור חיצונית כלשהי. למיטב זכרונו של המבקש, באותו שיחה אף נמסר לו כי בנסיבות אלה ניתן לבצע ניטור ותיעוד של הרגלי הנסיעה באופן רטרואקטיבי החל מיום 2.6.21, כך שתקופת התיעוד תקוצר בהתאם.

צילום נכון של  תכתובת וואטס-אפ עם נציג סלופארק מיום 14.9.21  מצורף כנספח “10” לבקשה זו.

41. כאן המקום לציין כי העתק מההסכם מעולם לא נשלח לידי המבקש. זאת ועוד, בחודש מרץ 23 או בסמוך לכך סלופארק הסירה מאתר האינטרנט שלה כל זכר אודות קיומו של הפרויקט ואחריותה כמפעילה בגדרו, ובכלל זה את תנאי ההתקשרות בפרויקט, קל וחומר העתק הסכם אם וככל שפורסם.
42. ביום 8.12.22 התקבלה אצל המבקש הודעה מפרויקט דרך ערך בזו הלשון:

“מתנב.ת יקר.ה שלום,

תודה רבה על השתתפותך בפרויקט דרך ערך העוסק בשינוי הרגלי הנסיעה בישראל. בקרוב הפרויקט יעבור מספר שינויים ועדכונים. לאור זאת, השתתפותך בפרויקט תופסק בתוך כ- 7 ימי עסקים ממועד הודעה זו. ייתכן ותוכל.י להצטרף למתווים החדשים – פרטים נוספים יימסרו בקרוב. בהמשך גם נודיע לגבי הזכאות לתשלום עבור השלב הנוכחי …”

43. בהמשך לכך, ביום 22.2.23 התקבלה אצל המבקש הודעה נוספת מפרויקט “דרך ערך” כדלקמן:

“מתנב.ת יקר.ה שלום,

תודה רבה על השתתפותך בפרויקט דרך ערך העוסק בשינוי הרגלי הנסיעה בישראל. כפי שאת.ה יודע.ת, המתווה הנוכחי של הפרויקט עובר מספר שינויים ועדכונים והשתתפותך בו הופסקה. בשבועות הקרובים ייצרו איתך קשר לגבי התגמול עבור השתתפותך בפרוייקט. לקבלת התגמול, יש לוודא כי השלמת את המענה על שאלון הפתיחה והעברת את פרטי הבנק שלך. יש להשלים את האמור עד ליום 09/03/2023 … להשלמת פרטי חשבון בנק יש לפנות למוקד שירות הלקוחות של דרך ערך בטלפון 6317*. ניתן ליצור קשר גם במייל, תשובה תינתן עד 3 ימי עסקים derecherech@cellopark.com אני מודים על השתתפותך בפרוייקט ומאחלים לך המשך נסיעה טובה ובטוחה!.”

הודעה דומה נוספת נשלחה אל המבקש גם ביום 27.2.23.

צילום נכון של ההודעות מיום 8.12.22, מיום 22.2.23 ומיום 27.2.23 מצורפים כנספח “11” לבקשה.

44. יוקדם ויצוין כבר עתה, כי המבקש, כמו גם חברי הקבוצה, לא ידע ולא יודע, קל וחומר לא קיבל הודעת עדכון כלשהי מטעם מי מהמשיבות, אודות מהות השינויים ו/או העדכונים שבוצעו במתווה הפרויקט, מטרתם והאם הוא עומד בקריטריונים החדשים אם לאו. מדובר בהודעה חד צדדית סתומה וחסרה אשר אינה עומדת בתנאי ההתקשרות בהסכם (סעיף 8.1 לנספח “6”).
45. בסמוך לאחר משלוח ההודעות על סיום ההשתתפות בפרויקט, עלה בידי המבקש לשוחח טלפונית עם מוקד שירות הלקוחות של הפרויקט בטלפון שצוין בהודעה (6317*), אשר אישר בפניו כי אכן התקבלה החלטת ממשלה על סיום הפרויקט ושינוי המתווה למתווה אחר לחלוטין (מבלי לפרט את מהותם ועניינם של השינויים), וכי הוא זכאי למלוא התגמול הכספי בגין השתתפותו בפרויקט אשר יועבר לחשבונו עד לסוף חודש מרץ 23. משהתגמול הכספי לא שולם למבקש בחודש מרץ 23, פנה המבקש פעם נוספת אל שירות הלקוחות בטלפון 6317* אשר התחייב בפניו כי התגמול הכספי ישולם לו לכל המאוחר עד לסוף אפריל 23. למרבה הצער, נכון למועד כתיבת שורות אלה, וחרף העובדה כי חלפו כבר למעלה מ 6 חודשים מאז ההודעה בדבר סיום ההשתתפות בפרויקט, לא שולם למבקש תשלום כלשהו בגין התגמול הכספי לו הוא זכאי בעבור השתתפותו בפרויקט, תוך הפרה בוטה ויסודית של הסכם ההשתתפות בפרויקט.
46. לא זו אף זו, בחודש מרץ 23 או בסמוך לכך נחסמה לחלוטין הגישה לאפליקציה הייעודית של פרויקט דרך ערך אשר באמצעותה נוהל התקציב והתגמול הכספי לו זכאי המשתתף בהתאם להפחתת/תוספת התשלומים שבוצעו לתקציב על פי תנאי הפרויקט. גם שירות הלקוחות של הפרויקט, הן הטלפוני והן באמצעות המייל, אינו מספק מענה כלשהן, כאשר אפילו קו הטלפון (6317*), באמצעותו יצר המבקש קשר עם שירות הלקוחות של הפרויקט, אינו פעיל. ברי כי חסימת הגישה לאפליקציה, ניתוק קווי הטלפון ואי מתן מענה במייל, מעידים כאלף עדים כי עסקינן בנסיבות בו סיום ההשתתפות בפרויקט מקנה את הזכאות לקבלת הגמול הכספי.
47. בנסיבות אלה, ולאחר שהמבקש נוכח כי ככל הנראה התגמול הכספי להם זכאיים המשתתפים בפרויקט לא ישולם, ביום 29.5.23 (או בסמוך לכך), פרסם המבקש בדף הפייסבוק של הפרויקט, תגובה במסגרתה הודיע כי בכוונתו להגיש תביעה ייצוגית כנגד המשיבות בשל אי תשלום התגמול הכספי להם זכאים המשתתפים בפרויקט. תגובה זו של המבקש הוסרה שלא כדין על ידי נתיבי איילון באמצעות מנהלי הדף, מטעמים שהשתיקה יפה להם. תחת זאת, במקביל להסרת תגובת המבקש מדף הפייסבוק של הפרויקט, נתיבי איילון שלחה למבקש הודעה פרטית בזו הלשון:

“שלום רב יניב,

הצטערנו לקרוא את תגובתך בעמוד. חתמת על הסכם ההתנדבות והתחלת את תקופת התיעוד ב 14/9/22, כאשר ששת חודשי התיעוד הראשונים הסתיימו ב 14/3/22. במקרה דנן, ונוכח נסיבות הניסוי, לא נעשה מעבר מתקופת התיעוד (בגינה אין המתנדבים זכאים לתשלום כלשהו) לתקופת התגמול המזכה בתגמול. יחד עם זאת, כמחווה של רצון טוב, ולפנים משורת הדין, ישולם לך תשלום בסך 50 ₪ בגין כל חודש בו השתתפת בניסוי מעבר לתקופה בת חצי שנה (תקופת התיעוד המתוכננת), ועל כן אתה זכאי לתשלום של 450 ₪ שיועבר בחודשים הקרובים. אנו מתנצלים מראש על העיכוב בהעברת התשלום. כאמור, תשלום זה ייעשה הגם שאין כל זכאות לו לפי הסכם ההתנדבות בניסוי והגם שבהתאם להוראות ההסכם, רשאית נתיבי איילון, בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי, לאפשר המשך השתתפות המתנדבים או חלק מהם בניסוי או סיום השתתפותם מכל סיבה שהיא. …

צילום נכון של פניית המשיבה אל המבקש מיום 29.5.23 מצורף כנספח “12” לבקשה זו.

48. במענה לכך השיב המבקש עוד באותו היום כדלקמן [תוקנו שגיאות הקלדה – הח”מ]:

“לפי הסכם ההתקשרות אתם טועים ומטעים לא רק אותי אלא אלפי נהגים אחרים כפי שגיליתי בימים האחרונים … התשלום הובטח לא מעט פעמים. ניתקתם טלפונים ואת דרכי התקשרות בחודשים האחרונים ולמעשה אם לא התגובה בפייסבוק גם לא הייתם חוזרים אליי ולהוכחה עשרות פניות נתקלו באטימות. חבל שחברה בקנה מידה כזה מתנהגת בצורה כזו שאינה מכבדת. בשורה התחתונה אם הייתי יודע שכך יהיה, אם הייתי יודע שכך תתנהגו, לא הייתי תורם את פרטי המידע שלי ולא הייתי משתף פעולה. אגב, תקופת התיעוד אצלי הינה מאי 21 [צ”ל 2.6.21 – הח”מ] ולהזכירכם אתם פניתם אליי אני לא פניתי אליכם.

סליחה אכן ספטמבר [לאחר שהמבקש בדק את תאריכי הוואטסאפ למרות שנמסר לו כי תקופת התיעוד תחושב רטרואקטיבית – הח”מ]  אך אף אחד לא דיבר על תקופה שנגמרה. דיברו על 2,000 ₪ לניצול שנתי והיתרות יישארו ברשותי. אני מזכיר לכם שכסף זה ניתן לי בזכות ולא בחסד. קיבלתם אישור לנטר תנועות של רכבי ולחדור לפרטיות שלי בתואנות שווא. את הכסף הזה קיבלתם ממשרד התחבורה על מנת להעביר לנו ואף קיבלתם תמורה בגין פעולה זו ולכן יש פה חוסר צדק משווע. הייתי חושב שאתם צודקים אם לא מבול התגובות של אנשים שנתקלו בדיוק באותם חסמים כמוני. היות ואין אני לבד במערכה אני יכול להבין כי זו שיטה ובחשבון פשוט נשדדו מיליוני שקלים מכסף שאינו שלכם”.

צילום נכון של מענה המבקש להודעת המשיבה 1 מיום 29.5.23 מצורף כנספח “13” לבקשה זו.

49. להודעה זו של המבקש השיבה המשיבה 1 ביום 30.5.23 “שלום רב, קיבלנו את פנייתך. חברת נתבי איילון מתנהלת על פי כל דין. בברכה, צוות דרך ערך” (נספח “13”). אה ותו לאו.
50. ודוק. בשים לב כי תקופת התיעוד של המבקש החלה ביום 2.6.21 כפי שנמסר לו על ידי נציג סלופארק (באמצעות שליפת הרגלי הנסיעה רטרואקטיבית מאיתורן) ולא ביום 14.9.21, הרי שתקופת התיעוד הסתיימה כבר ביום 2.12.21, כך שבמועד משלוח ההודעה על סיום הפרויקט ביום 8.12.22, חלפה כשנה מלאה של השתתפות בפרויקט בתקופת התגמול, כך שהמבקש זכאי בהתאם לתנאי ההסכם של הפרויקט לתגמול כספי מלא בסך של 2,000 ₪ (בהתאם ליתרת התקציב שבחשבונו).
51. יתרה מכך. אפילו המבקש לא היה מסיים שנה מלאה של השתתפות מלאה בפרויקט בתקופת הגמול, מה שאינו כך, הרי שבהתאם לתנאי ההסכם, הוא זכאי לקבלת התגמול בגין ההשתתפות בניסוי כאילו סיים שנת השתתפות, וזאת הואיל וסיום ההשתתפות בפרויקט נעשתה בשל נסיבות חיצוניות שאינן קשורות למבקש, ועניינן שינוי מתווה הפרויקט בשל החלטות של גורם ממשלתי.
52. גם ההודאה בדבר ביצוע התשלומים באיחור אינה כדין ומהווה הפרה של תנאי ההסכם.
53. זאת ועוד, מפרסומים בדף הפייסבוק של הפרויקט עולה, כי המבקש אינו המשתתף היחידי אשר לא שולם לו התגמול הכספי לו הוא זכאי בגין השתתפותו בפרויקט, וכי מדובר בהתנהלות שיטתית ומתמשכת של המשיבות כלפי כל חברי הקבוצה. כך, למשל, כבר לפני כשלוש שנים, בחודש יולי 2020, בתגובה לפוסט שפרסמה המשיבה 1 מיום 19.7.20, העלו מי מחברי הקבוצה תגובות בזו הלשון:

Orly ruth

“התשלום לא מגיע. אמרו שבינואר. לא הגיע. יצרתי קשר ואמרו בתחילת פברואר. לא הגיע. יצרתי קשר – אמרו שבסוף פברואר. לא הגיע. יצרתי קשר – אמרו שבמרץ. לא הגיע. יצרתי קשר – אמרו שבתחילת אפריל. נחשו מה? לא הגיע. חרטוט אחד גדול. …”

Hagit eilas

“נראה שהדרך לא ברורה וערך זה ממש לא. מה שמוביל את הפרויקט הזה, הבטחות להעברת תשלום לאזרחים שהתנדבו להעביר מידע ולנטר את הנסיעות. התשלום לא מגיע. פרויקט ממשלתי שאין עליו אכיפה. ככה לא מנהלים פרויקט – ממש אכזבה !!!”

Sigal rachel budal

“היי, לא עונים בפנגו. הייתי אמורה כבר לקבל תשלום ולא יצרו איתי קשר ולא עונים בפנגו.”

צילום נכון של התגובות שפורסמו בדף הפייסבוק של הפרויקט כתגובה על פוסט מיום 19.7.20 מצורף כנספח “14” לבקשה זו.

54. ויודגש. במסגרת חילופי הדברים בדף הפיסבוק של הפרויקט אישרה נתיבי איילון כי היא אמונה על הפיקוח והבקרה על הפרויקט ועל קיום ההתחייבויות כלפי המשתתפים באמצעות המשיבות 4-2 (נספח “14”), בזו הלשון:

“.. בדרך ערך חברים יותר מ 10,000 איש מתוכם כבר יותר מ 8,000 בתקופת התגמול [נכון ליולי 2020 – הח”מ]. אנחנו בדרך ערך מבקרים ומפקחים על הפרויקט ועל המפעילים שזכו לשווק ולנהל אותו.”

55. גם בחלוף שלוש שנים, בחודשים אפריל מאי 23, או בסמוך לכך, פורסמו על ידי מי מחברי הקבוצה תגובות בדף הפייסבוק של הפרויקט בדבר אי קבלת התגמול הכספי המגיע להם בגין השתתפותם בפרויקט. רק לשם הדוגמה:

Sharon Markovich

“יש כאן מישהו שאשכרה קיבל מהם תשלום אחרי שהתלונן וענו לי?”

 Shay tamayev

“שותף בפרויקט, ממש מאכזב, לא מצליח להשיג אותם בטלפון. כסף בעבור השתתפות לא קיבלתי.”

  Asya Greenberg

“באתי להתלונן שאני מקבלת כל פעם תירוצים בטלפון ומועד חדש שבו הכסף אמור לעבור, ואז ראיתי שאני לא לבד. חבל שמסרתי את הרכיב חזרה והאמנתי להבטחה שהכסף יעבור. עוד יותר חבל שהאמנתי בפרויקט ובמה שהוא מנסה להשיג ואשכרה שיניתי את הרגלי הנסיעה כדי לשפר את מצב הכבישים בארץ. חבל שלא הקלטתי את השיחות שבהן אמרו שהכסף יעבור בסוף מרץ או ב 30.4. בקיצור בזבוז זמן, על לא דבר.”

Sharon Markovich

“גם אני מצטרפת לכל אותם אנשים שהובטח להם סכום כסף ועדיין התשלום לא בוצע. אין מענה מצידכם בשום צורה. שלחתי מספר מיילים ואף אחד לא מגיב ובטח שאין מענה טלפוני. ביזיון.”

Ofri hafter

“אתם פשוט חצופים. אנשים התנדבו שתעקבו אחרי הנסיעות שלהם בתמורה לכסף שלא הגיע. לקחתם את הרכיב בתוך יום !!! אבל הכסף .. נעלם. אי אפשר לדבר איתכם. שולחים לכם מיילים אין מענה. ביזיון !!!”

Elad shtain

“הובטח לי קבלת הזכאות. בנתיים לקחו את הרכיב. לא עונים במוקד פנגו דרך ערך, וכשנציג עונה זה נציג הודעות בלבד שמעביר פניה ואף אחד לא חוזר … ירדתם למחתרת בלי לשלם למשתתפים את הזכאות ???“

אפרת אמסלם

וואי, גם לי ביטלו את התוכנית ולקחו את הרכיב וחייבים לי עכשיו מלא כסף. הבטיחו כבר 3 חודשים וכלום לא הגיע. אף אחד לא עונה בטלפון … ממש חוצפה. … מישהו קיבל את הכסף??? גם לי פנגו לא עונים”.

Asya Greenberg

“המוקד הטלפוני לא קיים יותר ויש מוקד העברת הודעות לתוך הריק … אחרת לא ברור איך אני כבר שלושה ימים מעבירה הודעות שאמורים לחזור אליי תוך 24 שעות כבר 72 שעות.”

Oren Hollander

שלום … אשמח לתגובתכם בנוגע למתרחש בפנגו דרך ערך שפשוט התאיידו … מאז שמילאתי שאלון הסיום בינואר 2023, לא קיבלתי שום עדכון בנוגע לזכאות שלי/גמר חשבון, כל שכן תשלום …. אין שום מענה בטלפון (רק שירות הודעות שלא ממש מועיל) או במייל. לטעמי מדובר בזלזול בוטה במשתתפי הפרויקט, כל שכן בהפרה אפשרית של תנאי ההתקשרות שמהווה עילת תביעה … משתתפים אחרים עם אותה בעיה מוזמנים ליצור איתי קשר …

לוח כל ישראל

“גם אני לא קיבלתי תשלום 2022 כ 2000 ₪ ולא מצליח לקבל תשובות …”

Oren yardeni

“הבנתי שהפרויקט בוטל. טענתם שמגיע למשתתפים 500 ₪. זה היה לפני כמה חודשים. מאז נעלמתם. אין מענה טלפוני ואני רואה שהתופעה קוראת לעוד אנשים”.

Yaron ozarov

“שלום, גם אני הייתי פעיל בפיילוט שלכם והתשלום טרם עבר. לא ניתן להשיג אותכם טלפונית. אשמח אם תחזרו אליי.”

Nitzan eshet

“היי, גם אני הצטרפתי לפני למעלה משנה. האפליקציה לא עובדת, חידשתי את רישוי הרכב בדצמבר, קיבלתי הודעה שהפרויקט במתכונתו הנוכחית משתנה, אבל לא קיבלתי כל תשלום עבור כל התקופה שעברה …”

צילום נכון של התגובות שפורסמו בדף הפייסבוק של הפרויקט כתגובה לפוסט מיום 15.1.23 מצורף כנספח “15” לבקשה זו.

56. ודוק. לא זו בלבד שבדף הפייסבוק של הפרויקט חברים רק כ 15% מכלל המשתתפים בפרוייקט (כ 2000 מתוך כ 13,000 משתתפים), כאשר מספר הפעילים בדף מסתכם בבודדים, אלא שמעבר לכך, ככל הידוע למבקש, בהחלט יתכן כי תגובות רבות נוספות הוסרו על ידי המשיבה 1 כפי שהיא הסירה את תגובתו והודעתו של המבקש בדבר התארגנות להגשת תביעה ייצוגית, על כל הנובע ומשתמע מכך.
57. כאן המקום לציין, כי מחילופי ההתכתבויות בדף הפייסבוק של הפרויקט (נספח 15) עולה, כי גם יתר חברי הקבוצה לא קיבלו הודעה כלשהי מאת מי מהמשיבות אודות מהות השינויים במתווה הפרוייקט והטעמים הספציפיים בגינם הופסקה השתתפותם. במענה לכך טענה נתיבי איילון, באופן חלקי, סתום ולא ממצא, אשר ממילא אינו עומד בחובת היידוע הקבועה בהסכם, כי המתווה של הפרויקט, בתצורה ובאופן אליו נרשמו המבקש וחברי הקבוצה השתנה, וכי בשל קביעת קריטריוני השתתפות חדשים הופסקה ההשתתפות בפרויקט. וזו לשון התגובה:

“דרך ערך ממשיך לפעול בתצורה חדשה עם קריטריוני השתתפות חדשים. לדוגמה, במתווה החדש אנו נתמקד בנסיעות שמבוצעות באזור מטרופולין תל אביב ולכן מתנדבי דרך ערך שלא נוסעים באופן קבוע באזור זה אינם יכולים להמשיך להשתתף בפרוייקט. לצערנו לא נוכל להמשיך את השתתפות של כל המשתתפים הנוכחיים …”

58. בנסיבות אלה, סבור המבקש כי הדרך היעילה, הנכונה והראויה לחיוב המשיבות לשלם לחברי הקבוצה את התגמול הכספי לו הם זכאים בגין השתתפות בפרויקט ולפצות את חברי הקבוצה בגין נזקיהם, הינה הגשת הבקשה דנן לאישור התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית.

 

• עילות התביעה
  59. המבקש יטען, כי על פי ההסכם ותנאי ההתקשרות, כפי שנמסרו למשתתפים ופורסמו על ידי מי מהמשיבות באתר האינטרנט שלהן, המשיבות התחייבו לשלם לכל משתתף בפרויקט “דרך ערך” תגמול כספי בסך של היתרה הלא מנוצלת של התקציב שבחשבונו עד לסכום של 2,000 ₪ לשנת השתתפות מלאה שמניינה יתחיל בסיום תקופת התיעוד; וכן תוספת תגמול בסך של 110 ₪ לשנת השתתפות נוספת, אשר מותנית בקיומה של יתרת תקציב חיובית (ס’ 5.2 לנספח “6”).
  60. בעניינו, המבקש, ובדומה לכך גם חברי הקבוצה, אשר סיימו שנת השתתפות מלאה בתקופת התגמול, לא קיבלו את התגמול הכספי לו הוא זכאיים בעבור השתתפותם בפרויקט בסכום של יתרת התקציב שבחשבונם עד לתקרה של 2,000 ₪, ולמצער במועדו. גם התחייבויות נציגי שירות הלקוחות של מי מהמשיבות שהתשלום ישולם עד למועד נקוב כלשהו, לא קויימו. בכך הפרו המשיבות את התחייבויותיהן החוזיות כלפי המבקש וכלפי יתר חברי הקבוצה באופן המקים למבקש, כמו גם ליתר לחברי הקבוצה, עילת תביעה חוזית בגין הפרת הסכם.
  61. לא זו אף זו. על פי ההסכם ותנאי ההתקשרות, במקרה שהפרויקט יופסק על ידי גורם ממשלתי לפני מועד סיומו המתוכנן, כל משתתף המצוי במהלך שנת השתתפותו הראשונה, יהיה זכאי לקבלת התגמול בגין ההשתתפות בפרויקט כאילו סיים שנת השתתפות מלאה; וכי לאחר שנת השתתפותו הראשונה של המשתתף, יהיה זכאי המשתתף לקבלת התגמול בגין ההשתתפות בפרויקט בשנה שבה הופסק הניסוי באופן יחסי עד למועד סיום השתתפותו בניסוי ( ס’ 6.3 לנספח “6”).
  62. המבקש יטען, כי אפילו המבקש, כמו גם מי מחברי הקבוצה, לא היו מסיימים שנת השתתפות מלאה בפרויקט בתקופת הגמול, הרי שמקום בו סיום ההשתתפות בפרויקט נעשתה בשל נסיבות חיצוניות שאינן קשורות למשתתף ועניינן שינוי מתווה הפרויקט בשל החלטות של גורם ממשלתי, הוא זכאי לקבלת התגמול בגין ההשתתפות בניסוי כאילו סיים שנת השתתפות מלאה ( ס’ 6.3 לנספח “6”), ולמצער את החלק היחסי בגין השתתפותו בפרויקט. כיוצא בזה, המשיבות הפרו גם את חובתן החוזיות כלפי המבקש וחברי הקבוצה לשלם את התגמול הכספי במקרה של סיום ההשתתפות בפרויקט עקב נסיבות חיצוניות.
  63. ויודגש. הלכה ידועה היא כי ראוי לפרש את ההסכם בניגוד לעמדת מנסחו. משמעות הדבר, כי יש להעדיף את הפרשנות המובילה לזכאותו של הלקוח אשר אינו שולט בטקסט (א’ ברק פרשנות במשפט, כרך ד, פרשנות החוזה בעמ’ 641-638 (תשס”א); ע”א 3375/06קמטק מערכות בע”מ נ’ מדינת ישראל, משרד הביטחון, פסקה 19 (פורסם בנבו, 22.3.2011)).
  64. כיוצא בזה, במקרה של סיום השתתפותם בפרוייקט עקב שינוי חיצוני שאינו תלוי במששתף, כגון שינוי מתווה הפרוייקט באופן משמעותי כבעניינו (להבדיל מהפסקתו המוחלטת), יש להעדיף פרשנות המטיבה עם המששתף בפרוייקט ולפיה גם שינוי במתווה הפרוייקט שהביא לסיום מוקדם של השתתפותו של חבר הקבוצה בפרוייקט יזכה אותו במלוא התגמול הכספי כקבוע בסעיף 6.3 לנספח “6”, ולכל הפחות בתגמול כספי יחסי בהתאם לתקופת השתתפותו בפעול בפרוייקט. פרשנות אחרת לפיה סיום מוקדם של ההשתתפות בפרוייקט עקב שינוי חיצוני של מתווה הפרוייקט, להבדיל מטעמים הקשורים במשתתף, שוללת כליל את הזכאות לקבלת תגמול כספי בעבור ההשתתפות בפרוייקט באם טרם הושלמה שנת השתתפות מלאה בתקופת התגמול, כפי שטענה המשיבה 1 בפני המבקש (נספח 12), אינה מתקבלת על הדעת.
  65. פרשנות זו עולה בקנה אחד גם עם הפרסום באתר פנגו, לפיה רק במקרה שבו עורכי הפרויקט הפסיקו את ההשתתפות בשל טעמים שמקורם במשתתף עצמו, דהיינו “במידה והוא אינו ממלא את הכללים” או שאינו תורם לפרויקט (למשל, במקרה אי שינוי דפוסי הנסיעה), אזי המשתתף לא יהיה זכאי לקבל את התגמול הכספי (נספח “7”, עמ’ 86 לבקשה). פשיטא שבמקרה בו ההשתתפות הופסקה בשל טעמים חיצוניים שאין מקורם במשתתף, כבעניינו, הרי שהמשתתף זכאי למלוא הגמול הכספי בעבור השתתפותו כקבוע בסעיף 6.3 לנספח 6.
  66. תמיכה לפרשנות זו ניתן למצוא גם בבחינת תנאי הסכם ההפעלה בין נתיבי איילון לבין המשיבות 4-2 (נספח “2”). סעיף 6.4 להסכם ההפעלה קובע כי, סיום מוקדם של ההסכם מטעמים שאינם תלויים במפעיל (לרבות במקרה בו יוחלט על ידי המדינה להפסיק את הניסוי), להבדיל מסיום ההסכם מטעמים שמקורם במפעיל (ס’ 6.7), מזכה את המפעיל בפיצוי מוסכם בגין הסיום המוקדם של הפרויקט בהתאם למספר המשתתפים שגויסו על ידו על פי החישוב שקבוע שם (סעיף 6.4 לנספח “2”). 
  67. לכך יוסף, כי בחודש מרץ 23 או בסמוך לכך, נחסמה לחלוטין הגישה לאפליקציה הייעודית של פרויקט דרך ערך , וכי גם שירות הלקוחות, הן באמצעות המייל והן הטלפוני ,לא מספק מענה כלשהו, כאשר אפילו קו הטלפון (6317*) חדל להיות פעיל. ברי כי חסימת הגישה לאפליקציה, ניתוק קווי הטלפון של שירות הלקוחות של הפרויקט, ואי מתן מענה לתכתובות מייל, מעידים כאלף עדים כי עסקינן בנסיבות בו סיום ההשתתפות בפרויקט מקנה את הזכאות לקבלת הגמול הכספי.
  68. ויוזכר, סעיף 8.1 להסכם ההתקשרות מחייב להביא לידיעת המשתתפים בפרויקט אודות שינויים אשר נערכים במתווה של הפרויקט (נספח “6”). בהסכם ההפעלה (נספח “2”) הובהר, ברחל ביתך הקטנה, כי שינוי של תמהיל גיוס המתנדבים הינו שינוי חיצוני משמעותי במתווה הפרויקט שמחייב הודעה מוקדמת בכתב בת שלושה חודשים למפעילות (ס’ 5.4 שם). המבקש, כמו גם חברי הקבוצה, לא קיבלו הודעה כלשהי, קל וחומר בכתב, אודות מהות השינויים שנעשו במתווה ההסכם והטעמים אשר בגינם הופסקה השתתפותם בפרויקט. בהעדר כל הודעה, קל וחומר הודעה מוקדמת בכתב, אודות מהות השינויים במתווה הפרויקט, ברי כי אין המשיבות יכולות לתלות יהבן על שינוי במתווה הפרויקט על מנת לשלול את הגמול הכספי המלא לו זכאים המבקש וחברי הקבוצה.
  69. לא זו אף זו. המשיבות 4-2, אשר גייסו את המבקש ואת חברי הקבוצה והתחייבו כלפיהם במישרין לתשלום התגמול הכספי בעבור השתתפותם בפרויקט, פעלו בכפיפות לנתיבי איילון ובהתאם להוראותיה. בנוסף, במסגרת הסכם ההפעלה שמרה נתיבי איילון לעצמה את הזכות לבצע את התשלום בגין התגמול הכספי לו זכאיים המשתתפים באופן ישיר (סעיף 8.7.8 לנספח “2”). מכאן, שמקום בו המשיבות 4-2 הפרו את התחייבויותיהן ולא שילמו את התגמול הכספי לו זכאיים המבקש וחברי הקבוצה בגין השתתפותם בפרויקט, היה על נתיבי איילון לקיים בעצמה את ההתחייבויות החוזיות כלפי המבקש וחברי הקבוצה ולשלם להם במישרין את התגמול הכספי האמור. משלא עשתה כן, אין לנתיבי איילון אלא להלין על עצמה.
  70. מסקנה זו מתבקשת ביתר שאת, שהרי על נתיבי איילון, שבשליטתה ותחת פיקוחה בוצע הפרויקט, מוטלת החובה לוודא ולפקח כי כל מי שהיא מעניקה לו הרשאה להפעיל ולנהל את הפרויקט מטעמה, ובכלל זה המשיבות 2-4, יעמוד במלוא ההתחייבויות כלפי המשתתפים בפרויקט. נתיבי איילון הפרה חובה זו מקום בו לא פיקחה ו/או לא פעלה באופן סביר ואחראי על מנת לדאוג ולוודא כי המשיבות 4-2 אשר פעלו מטעמה ישלמו את מלוא התמורה הכספית לה זכאים המשתתפים בפרויקט; ולחילופין ביצעה את התשלום בעבור יתרת התקציב למשתתפים בפרויקט באופן ישיר (סעיף 8.7.8 לנספח “2”).
  71. בנסיבות אלה יטען המבקש, כי קמה למבקש ולחברי הקבוצה עילת תביעה בגין עוולת הרשלנות מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין. ודוק. על המשיבה חלה חובת זהירות מושגית כלפי המשתתפים בפרויקט לפעול בצורה מיומנת זהירה והוגנת בדרך שעוסק סביר במעמדה היה נוהג בנסיבות העניין, ובכלל זה חובת זהירות מוגברת לוודא כי המשיבות 4-2 ימלאו את מלוא ההתחייבויות שנטלו על עצמן כלפי המשתתפים בפרויקט לרבות תשלום התגמול הכספי במלואו ובמועדו. בענייננו, כפי שכבר הובהר, נתיבי איילון לא עשתה מספיק כי לוודא כי ישולם למבקש וחברי הקבוצה התגמול הכספי לו הם זכאים בעבור השתתפותם בפרויקט. בכך סטתה נתיבי איילון מסטנדרט ההתנהגות הסביר שמצופה ממנה ועל כן הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית והתרשלה במעשיה ובמחדליה כמפורט לעיל. על כן נתיבי איילון חבה גם בנזק שגרמה למבקש ולחברי הקבוצה מכוח עוולת הרשלנות.
  72. המבקש יוסיף ויטען, כי בנסיבות המקרה דנן, על המשיבות מוטלות חובות מוגברות של תום לב, הגינות אמון וסבירות, וזאת בשים לאופי פעולתן של המשיבות במסגרת הפרויקט שבנדון, ולכך שהמבקש וחברי הקבוצה הסכימו לאפשר את הפגיעה בזכותם היסודית לפרטיות ושינוי הרגלי הנסיעה ברכבם הפרטי בעבור התגמול הכספי שהובטח להם. למרבה הצער, המשיבות הפרו ברגל גסה גם את חובתן המוגברת לפעול בתום לב, בנאמנות בדרך מקובלת ובהגינות כלפי המבקש וחברי הקבוצה, מקום בו לא שילמו בכלל ו/או באופן מלא ו/או במועד את התגמול הכספי לו התחייבו לשלם בעבור ההשתתפות בפרויקט, וזאת חרף העבודה כי סיום ההשתתפות בפרויקט נעשה מטעמים חיצוניים בשל שינוי מתווה הפרוייקט (שמהותו גם לא הובאה לידיעת המבקש וחברי הקבוצה). מכאן כי קמה למבקש ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח הוראות סעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים.
  73. לבסוף יטען המבקש, כי חוק עשיית עושר ולא במשפט קובע חובת השבה על מי שהתעשר שלא כדין על חשבון רעהו. משמעות הדבר, כי החיוב בעשיית עושר נעשה מכוח הדין, בעוד הסעד המבוקש הוא השבת הרווח שהפיק הנתבע על חשבונו של התובע, ואם השבה בעין אינה אפשרית לשלם לו את שוויה. בענייננו, המשיבות, במסגרת הפרויקט, תיעדו וניטרו את תנועתם של המבקש וחברי הקבוצה ואף הביאו לשינוי הרגלי הנסיעה שלהם אך לא שילמו את התמורה הכספית לה הם זכאים בעבור השתתפותם בפרויקט.
  74. בנוסף, המדינה העבירה לידי המשיבה 1 את התקציב בעבור תשלום מלוא התמורה הכספית לה זכאיים המבקש וחברי הקבוצה בעבור השתתפותם בפרויקט. מכאן עולה, כי שלילת התגמול הכספי בעבור השתתפות המבקש וחברי הקבוצה בפרויקט גרמה גם להתעשרותה של המשיבה 1 שלא כדין וזאת בניגוד לחוק עשיית עושר ולא במשפט.
  75. למען הזהירות יובהר, כי אם וככל שהמשיבה 1 העבירה לידי מי מהמשיבות 4-2 את התמורה הכספית, לה זכאים המבקש וחברי הקבוצה בגין השתתפותם בפרויקט, באופן מלא או חלקי, הרי שמקום בו תמורה זו לא שולמה למבקש ולחברי הקבוצה, הרי שמי מהמשיבות 4-2 התעשרו שלא כדין ובניגוד לחוק עשיית עושר ולא במשפט.
  76. לפיכך, ולאור המקובץ לעיל, יטען המבקש, כי אין מנוס מלקבוע כי על המשיבות לפצות את המבקש וחברי קבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך שהמשיבות לא שילמו להם את מלוא התמורה הכספית לה הם זכאים בגין השתתפותם בפרוייקט, וזאת בין אם לא שולמה תמורה כלל, בין אם שולמה תמורה באופן חלקי, ובין אם שולמה התמורה שלא במועד שהוסכם בין הצדדים.

 

• הנזקים שנגרמו למבקש ולחברי הקבוצה
  77. המבקש יטען, כי הנזקים שנגרמו לו, כמו גם לחברי הקבוצה, הינם נזקים ממוניים ונזקים שאינם ממוניים. הנזק הממוני הוא התגמול הכספי לו זכאי המבקש בעבור השתתפותו בפרויקט וזאת בסכום של 2,000 ₪, בין אם בשל כך שסיים שנת השתתפות מלאה בתקופת התגמול ובאין אם בשל כך שסיום ההשתתפות בפרויקט נעשה בשל נסיבות חיצוניות שאינן קשורות למבקש, ולפיכך הוא זכאי לקבלת התגמול בגין ההשתתפות בניסוי כאילו סיים שנת השתתפות מלאה ( ס’ 6.3 לנספח “6”).
  78. בנוסף, התנהלות המשיבות הסבה למבקש, כמו גם לחברי הקבוצה, עוגמת נפש רב, והציפה רגשות של כעס ותסכול, מקום בו המשיבות לא שילמו למבקש ולחברי הקבוצה את התגמול הכספי בגין השתתפותם בפרויקט במועד בו התחייבו לשלמו, ואף לא במועדים נדחים לאחר מכן, כמו גם התעלמו מפניותיהם החוזרות ונשנות של המבקש וחברי הקבוצה, חסמו את הגישה לאפליקציה, סגרו את מוקדי שירות הלקוחות, ואף ניתקו את קו הטלפון שהפך ללא פעיל. המבקש מעריך את הנזק הבלתי ממוני שנגרם לו ולחברי הקבוצה באופן זהיר ושמרני בסך של 200 ₪ בלבד.
  79. מכאן שסך נזקיו של המבקש הינם בסך של 2,200 ₪.
  80. אשר לקבוצה, מידע מבוסס לגבי מספר המשתתפים בפרויקט דרך ערך” אשר היו זכאיים לתגמול כספי בעבור השתתפותם בפרויקט, אך התשלום לא שולם להם כלל ו/או במלואו ו/או במועד, אין בידי המבקש בשלב זה, והמבקש שומר לעצמו את הזכות לתקן בקשה זו, כמו גם את כתב התביעה, ולערוך תחשיב מחודש לאחר שיהיו בידיו נתונים מדויקים.
  81. יחד עם זאת, למען הזהירות המופלגת, המבקש ינסה לאמוד נתונים אלה ולהעריך את גודלה של הקבוצה והיקף התביעה הקבוצתית.
  82. כאמור לעיל הגדרת הקבוצה הינה:

“כלל המשתתפים בפרויקט “דרך ערך” אשר היו זכאיים לתגמול כספי בעבור השתתפותם בפרויקט, אך התשלום לא שולם להם כלל ו/או במלואו ו/או במועד”.

83. על פי דו”ח אחריות חברתית סביבתית וכלכלית לשנת 2021 של המשיבה 1 (נספח “1”) הפרויקט החל במאי 2019 ובמסגרתו גויסו כ- 13,000 משתתפים. למען הסדר הטוב יצוין כי קיימים פרסומים לפיהם גויסו לפרויקט 15,000 משתתפים, אך למען הזהירות המופלגת המבקש יעריך את גודלה של הקבוצה בהתייחס לנתון מהדו”ח נספח “1” של 13,000 משתתפים.
84. חרף העובדה כי ניכר כי התנהלות המשיבות היא שיטתית ומתמשכת לאורך שנים, המבקש יעריך, באופן זהיר ושמרני, כי רק כ 8,000 מהמשתתפים לא קיבלו את מלוא התגמול הכספי לו הם זכאים בעבור השתתפותם בפרויקט ו/או במועדו, וזאת בין אם המשתתף סיים שנת השתתפות מלאה בתקופת התגמול ובאין אם סיום ההשתתפות בפרויקט נעשה בשל נסיבות חיצוניות שאינן קשורות למשתתף, ולפיכך הוא זכאי לקבלת התגמול בגין ההשתתפות בניסוי כאילו סיים שנת השתתפות מלאה ולאחר שנת ההשתתפות הראשונה לפי החלק היחסי עד למועד הסיום ( ס’ 6.3 לנספח “6”). כיוצא בזה, המבקש יעריך את גודלה של הקבוצה בגודל של 8,000 חברים.
85. עוד יעריך המבקש, למען הזהירות המופלגת, כי רק כמחצית מחברי הקבוצה – 4,000 חברים, היו זכאים לתגמול הכספי המקסימאלי הקבוע בהסכם בסך של 2,000 ₪, בעוד המחצית השניה של חברי הקבוצה היו זכאים למחצית התגמול המקסימאלי, היינו לסך של 1,000 ₪ בלבד.
86. מכאן, הנזק הממוני הכולל המוערך שנגרם לחברי הקבוצה הינו בסך כולל של 12,000,000 ₪.  
87. בנוסף, וכאמור לעיל, הנזק הבלתי ממוני בגין עוגמת הנפש, הכעס והתסכול שנגרם למבקש ולחברי הקבוצה בשל התנהלות המשיבות כמתואר לעיל, הוערך על ידי המבקש באופן זהיר ושמרני בסך של 200 ₪ בלבד.
88. מכאן, שהנזק הבלתי ממנוי הכולל המוערך שנגרם לחברי הקבוצה הינו בסך של 1,600,000 ₪.
89. תוצאת הדברים היא, כי סך הנזק המצרפי (הממוני והבלתי ממוני) שנגרם לחברי הקבוצה מוערך על ידי המבקש בסכום כולל של 13,600,000 ₪.
90. ויודגש, המבקש שומר על זכותו לתקן את האומדן בקשר לגודלה של הקבוצה ואת סכום התביעה המצרפי.

 

• התובענה דנן מקיימת את התנאים לאישורה הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות

ו.1     התובענה דנן באה בגדרו של פרט 1 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות

91. סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי “לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית”.
92. ס’ 1 לתוספת השניה לחוק קובע, כי תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, היא:

“תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינוי לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו “.

93. בסעיף 1 לחוק הגנת הצרכן מוגדר “עוסק” כ”מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן”; ו”נכס” מוגדר כ”טובין, מקרקעין, זכויות…”. סעיף 42 לחוק הגנת הצרכן קובע כי “דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר” כמשמעו בחוק הגנת הצרכן.  
94. ודוק. התאגדותה של חברה כחברה ממשלתית מטה את הכף לסיווגה כחברה עסקית הנשלטת על ידי דיני המשפט הפרטי. ראו, למשל, יצחק זמיר, הסמכות המנהלית (כרך א’) (תש”ע-2010), בעמ’ 505-506:  

“מבחינת התפיסה יש טעם להבחין בין שני סוגים עיקריים של חברות ממשלתיות. סוג אחד כולל חברות הממלאות תפקידים ציבוריים מובהקים, שבהם נודעת חשיבות רבה ולעתים גם חשיבות מכרעת לשיקולים של מדיניות חברתית, להבדיל משיקולים של רווח כספי. על חברות כאלה ניתן לומר כי הפעילות העסקית שלהן נגררת, כפעילות משנית, אחר התפקיד הציבורי. אין הרבה חברות כאלה. … אולם יש גם חברות ממשלתיות מסוג שונה: חברות שעוסקות רק, או בעיקר, בפעילות עסקית, לא פעם תוך תחרות עם חברות פרטיות. … בחברות כאלה נודעת חשיבות רבה לעצמאות עסקית וחשיבות מעטה למעורבות ממשלתית. דומה שכאלה הן רוב החברות הממשלתיות“.

95. המשיבה 1 הינה חברה ממשלתית הממונה על קידום התכנון והביצוע של פרויקטים תחבורתיים ומהווה זרוע ביצועית של משרד התחבורה. מרכז הכובד של פעילותה הוא פעילות עסקית כלכלית, והמימד הדומיננטי הוא המימד העסקי. אלמלא הבלעדיות שהוענקה למשיבה 1 כזרוע הביצוע של משרד התחבורה, דומה כי הפעילות יכלה להתבצע על ידי גופים עסקיים “רגילים”. לא בכדי המשיבה 1 מתקשרת עם גופים עסקיים פרטיים לשם ביצוע הפרויקטים עליהן היא אמונה.
96. בעניינו, המשיבה 1 ערכה את פרויקט “דרך ערך” ובמסגרת זו התחייבה, באמצעות המפעילות מטעמה, המשיבות 4-2, לשלם תגמול כספי לחברי הקבוצה בעבור השתתפותם בפרויקט. מדובר בהתקשרות בעלת מאפיינים פרטיים מובהקים, אשר מחייבת את המסקנה כי יש לראות במשיבה 1 “עוסק” כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת הצרכן.
97. לא זו אף זו. המשיבה 1 מקיימת פעילויות רבות ומורכבות עם לקוחות ספציפיים, ונדרשת לעסקאות מידי יום ביומו, כאשר בידיה המומחיות ובעיקר הידע באשר ליישום וביצוע הפרויקטים עליהם היא אמונה. לפיכך, הרציונאל הניצב בבסיס חוק הגנת הצרכן, שעניינו צמצום פערי כוחות ומידע, מתקיים בנסיבות המקרה דנן ומוביל למסקנה כי יש לראות במשיבה 1 כ”עוסק” לצורך חוק תובענות ייצוגיות.  
98. אשר למשיבות 4-2, הרי שהן חברות פרטיות, אשר התקשרו עם המשיבה 1 בהסכם ההפעלה (נספח “2”), ובהמשך לכך, עם המבקש ועם חברי הקבוצה בהסכם להשתתפות בפרויקט דרך ערך, תוך שהתחייבו לשלם תגמול כספי בעבור ההשתתפות בפרויקט. מכאן שגם המשיבות 4-2 הינן “עוסק” לצורך חוק תובענות ייצוגיות.
99. למען שלמות התמונה יצויין גם, כי בע”א 887/19 מלכה שמול נ’ שירותי בריאות כללית (נבו 21.11.2022)‏‏, עמד בית המשפט העליון על כך, כי מקום בו מדובר בניסוי בו מועברת תמורה כספית משמעותית, יש לראות בניסוי כפעולה בעלת אופי עסקי מסחרי פרטי של מתן השירות, ובמשיבה כעוסק מכוח חוק הגנת הצרכן (פס’ 66-65):

“… לדעתי, לכל הפחות בנסיבות המתוארות של המשיבה, ניסויים רפואיים מהווים פעולה בעלת אופי ציבורי כאשר הם מבוצעים על-ידי קופות החולים שאמונות על מתן השירות הרפואי במדינה, וזאת, ככל שלא יוכח שיש בניסויים אופי עסקי, המלווה בתמורה כספית או מניע פרטי אחר במקרה ספציפי. כך בכל מקרה לגופו, וללא קביעה קטגורית או מקדמית. 

נתתי דעתי גם לטענת המערערים, בכל הנוגע לסיווג הפעולה הספציפית של ניסויים קליניים כפעולה “פרטית”. אכן, יכול ועריכת ניסויים כאמור תהיה בעלת מאפיינים פרטיים, דוגמת אינטרסים כלכליים ואישיים, ולמשל – רצון החוקרים והרופאים “לעשות לעצמם שם” בתחום המחקר (השוו: עמוס שפירא “ניסויים רפואיים בבני-אדם – קווים לדיון” עיוני משפט ה 504, 507 (התשל”ו-תשל”ז)). וכך גם, ייתכנו בהחלט מקרים בהם מועברת תמורה כספית משמעותית עבור הניסוי, כתוצאה מאי-אילו אינטרסים שונים.“

100. כמו כן, אין חולק כי המבקש הינו לקוח של המשיבה 1 ו/או המשיבה 4, אשר התקשר בהסכם להשתתפות בפרויקט דרך ערך תמורת תגמול כספי.
101. כיוצא בזה, הבקשה דנן הינה תביעה כנגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוחותיו ולכן הינה תביעה אשר ניתן להגיש בה בקשה לאישור תביעה ייצוגית לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות.

 

 

ו.2     קיומה של עילת תביעה אישית

102. סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי “אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א)…” רשאי לתבוע, באישור בית המשפט, בתובענה ייצוגית, “בשם אותה קבוצה”. בנוסף, סעיף 4(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע שכאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק, די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק.
103. כבר נפסק, כי על המבקש להגיש תובענה ייצוגית נדרש להוכיח את עילת תביעתו באופן לכאורי, וכי בשלב האישור התובענה די בכך שהתובע יראה לכאורה , לעניין הנזק, את נזקו הוא (רע”א 8268/96 שמש נ’ רייכרט, פ”ד נה(5) 276, פסקה 11 (2001) (להלן: “עניין רייכרט“)).
104. המבקש יטען, כי מן האמור לעיל עולה כי בידיו עילת תביעה מבוססת לכאורה, שטובים סיכוייה להתקבל, בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך שהמשיבות הפרו ברגל גסה את חובותיהן במסגרת ההתקשרות בפרויקט דרך ערך, וזאת, בין היתר, בשל כך שלא שילמו את התגמול הכספי לו הוא זכאי בעבור השתתפותו בפרויקט, בין אם בשל כך שסיים שנת השתתפות מלאה בתקופת התגמול ובאין אם בשל כך שסיום ההשתתפות בפרויקט נעשה בשל נסיבות חיצוניות שאינן קשורות למבקש, ולפיכך הוא זכאי לקבלת התגמול בגין ההשתתפות בניסוי כאילו סיים שנת השתתפות מלאה ( ס’ 6.3 לנספח “6”). גם ההודאה בדבר ביצוע התשלומים באיחור אינה כדין ומהווה הפרה של תנאי ההסכם.
105. בנסיבות אלה, יטען המבקש, כי קמה לו עילת תביעה אישית בת קיימא בעניין נשוא התובענה הייצוגית כנגד המשיבות, הכל כמפורט בפרק ד’ לעיל.
106. המבקש יוסיף ויטען, כי כתוצאה מכך שהמשיבות הפרו את חובותיהן כמפורט לעיל נגרמו לו ולחברי הקבוצה נזקים ממוניים ובלתי ממוניים, כאשר סך נזקיו של המבקש מסתכם בסכום של 2,220 ₪, הכל כמפורט בפרק ה’ לעיל.
107. ודוק. כאמור לעיל, בשלב זה של בקשת האישור די בכך כי המבקש יראה את הנזק הלכאורי אשר נגרם לו. אין ספק כי המבקש עמדו בדרישה זו.
108. מכאן שהמבקש הוכיח את התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 4(א)(1) ו- 4(ב)(1) לחוק.

ו.3     התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה

109. סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי על המבקש להראות, כי “התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה”.
110. כלל זה, הנוגע להומוגניות של הקבוצה התובעת מרוכך בסעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות הקובע:

(א) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה;…

(ב)             …

(ג)              בית המשפט רשאי להגדיר תת-קבוצה, אם מצא שלגבי חלק מחברי הקבוצה מתעוררות שאלות של עובדה או משפט, אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה;….

111. הלכה פסוקה היא, כי “אין כל צורך שכל השאלות המתעוררות ביחס לקבוצה תהיינה משותפות. די בכך שהיסוד המשותף מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות. אם יש לאחד מהקבוצה עניין שהוא מיוחד לו – כגון נזק מיוחד – ניתן לבררו בשלב האינדיווידואלי, אשר יבוא לאחר סיום השלב הקבוצתי, ולאחר שנקבעה בו שאלת האחריות של הנתבעים” (דברי הנשיא (כתוארו אז א’ ברק ברע”א 4556/94 טצת נ’ זילברשץ ואח’, פ”ד מט(5) 774, עמ’ 788 (1996)). ובלשונה של כבוד השופטת ט’ שטרסברג כהן בעניין רייכרט, פס’ 15:

“אין לפרש את הדרישה לקיומן של שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה כדרישה לזהות מלאה בכל השאלות הטעונות הכרעה לגבי כל קבוצת התובעים. דרישה של זהות מוחלטת בכל השאלות הטעונות הכרעה, עובדתיות כמשפטיות, תסכל את תכלית התובענה הייצוגית ותהפוך את השימוש בה למשימה בלתי אפשרית. לפיכך יש לאמץ גישה ולפיה די בכך שהשאלות העיקריות העומדות במוקד הדיון תהיינה משותפות לחברי הקבוצה, ואין נפקא מנה אם מתקיים שוני בשאלה משנית זו או אחרת“.

112. בעניינו, השאלות נשוא התובענה הייצוגית שאישורה מבוקש הינן, בין היתר –
     • האם המשיבות הפרו את חובתן על פי תנאי ההתקשרות בפרויקט דרך ערך לשלם למבקש ולחברי הקבוצה את התגמול הכספי לו הם זכאיים בעבור השתתפותם בפרויקט;
     • האם סיום ההשתתפות בפרוייקט עקב שינוי חיצוני שאינו תלוי במששתף, כגון שינוי מתווה הפרוייקט באופן משמעותי כבעניינו (להבדיל מהפסקתו המוחלטת), מזכה את המשתתף שטרם סיים שנת השתתפות מלאה במלוא התגמול הכספי, ולמצער בחלק יחסי בהתאם לתקופת ההשתתפות;
     • האם בנסיבות המקרה דנן, ההודעה בדבר הפסקת ההשתתפות בפרויקט בשל שינוי משמעותי במתווה הפרויקט הנה בגדר הודעה בדבר הפסקת הפרויקט לפני מועד סיומו המתוכנן על ידי גורם ממשלתי;
     • מה המשמעות של חסימת הגישה לאפליקציה של הפרויקט וסגירת שירות הלקוחות והקו הטלפוני של הפרויקט מבחינת משתתפי הפרויקט;
     • האם המשיבות הפרו את חובתן ליידע את חברי הקבוצה במהות השינויים במתווה הפרויקט אשר הביאו לסיום השתתפותם בפרויקט;
     • האם המשיבה 1 כשלה מקום בו לא פיקחה ו/או וידאה כי המשיבות 4-2 מקיימות את מלוא התחייבויותיהן כלפי משתתפי הפרויקט, ולחילופין מקום בו לא שילמה בעצמה ובמישרין את התגמול הכספי לו זכאים המבקש וחברי הקבוצה?
     • מה סכום הפיצוי לו זכאיים המבקש וחברי הקבוצה בגין הפרת חובותיהן של המשיבות על פי ההסכם והדין ?
     • בנוסף, לחברי הקבוצה עילות משפטיות זהות כלפי המשיבות, כמפורט בפרק ד’ לעיל.
113. שאלות אלה הינן שאלות מהותית של עובדה ומשפט המשותפות למבקש ולכל חברי הקבוצה המיוצגת, ועל כן העילות שפורטו בבקשה זו כנגד המשיבות הינן משותפות וזהות לכלל חברי הקבוצה.
114. בנסיבות אלה, ברור, כי התובענה דנן מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. נוכח האמור לעיל עולה בבירור, כי המבקש הצליח גם להראות כי התובענה הייצוגית דנן מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.

ו.4     יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות דלעיל תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה

115. כאמור לעיל, סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות דורש גם כי בית המשפט ישתכנע כי “יש אפשרות סבירה” שאותן שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
116. המבקש יטען, כי תנאי זה מתקיים בענייננו, וזאת הן לנוכח העבודה כי המבקש הצליח לשכנע במידת הסבירות הראויה שיש לו עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה, וזאת הן במישור הטעוני והן במישור הראייתי (ולשם כך מצורף תצהירו על נספחיו), והן לנוכח העובדה כי המבקש הצליח לכאורה להוכיח גם את התנאי בדבר קיומה של עילת תביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה. בנסיבות אלה, ברור, כי טובים סיכוייה של התביעה להתקבל.

ו.5     התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין

117. סעיף 8(א)(2) ממשיך וקובע, כי על המבקש להראות, בין היתר, כי “התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין”.
118. כבוד הנשיאה ד’ בייניש ברע”א 345/03 רייכרט נ’ יורשי המנוח משה שמש ז”ל (נבו, מיום 7.6.07), פסקה 9 (2007), קבעה כדקלמן:

“…התובענה הייצוגית נועדה לשרת את אינטרס הפרט על-ידי מתן תרופה לנזקו. היא נועדה להקנות סעד לחברי הקבוצה התובעת. הפיצוי הכספי נועד, בין השאר, למנוע התעשרות בלתי מוצדקת של גופים כלכליים גדולים על חשבון היחידים, שאלמלא מכשיר התובענה הייצוגית אינם טורחים לתבוע את זכויותיהם. יחד עם זאת, יש לזכור כי כלי התובענה הייצוגית נועד בראש וראשונה לאותם מקרים בהם הנזק שנגרם לפרט אינו מצדיק מבחינה כלכלית פנייה לבית המשפט בהליך אינדיבידואלי לשם קבלת סעד (י’ גרוס, חוק החברות החדש (מהדורה שלישית, 2003) 256; להלן – גרוס). מדובר לרוב במצב שבו נזקו של כל תובע יחיד קטן יחסית, ולכן ככלל לא הייתה כדאיות בהגשת תביעה אינדיבידואלית, בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך. במצבים אלה, מנקודת מבטו של התובע היחיד המיוצג בהליך, הסעד אינו משמעותי בהכרח. במצב דברים זה, משקלו של אינטרס הפרט בפיצוי על נזקו עשוי להיות נמוך בהשוואה למשקלו של אינטרס זה בתביעות אינדיבידואליות. מרכז הכובד הוא באינטרס הציבורי, החותר להרתיע גופים כלכליים מפני הפרת החוק והמבקש לקדם אכיפתן של נורמות התנהגות ראויות.

לבסוף, התובענה הייצוגית מבקשיםת לקדם יעילות והוגנות בהתדיינות המשפטית. היעילות מושגת בכך שהמחלוקת מוכרעת בהליך אחד. בכך יש חסכון במשאבים הן של בית המשפט והן של הצדדים. נמנע גם חוסר אחידות בפסיקת בתי המשפט בתביעות אישיות דומות. ההוגנות מושגת, בין היתר, בהשוואת יחסי הכוחות בין המתדיינים. שכן תובענה ייצוגית בניירות ערך נועדה להתגבר על הנחיתות של המשקיעים מן הציבור, ביחס לתאגידים העומדים מולם.”

119. בהקשר זה לא למותר להפנות גם אל ספרם של גיל לוטן ואייל רז תובענות ייצוגיות, הוצאת תמר, תשנ”ו, עמ’ 30:

“מקרה ראשון בו קיים צורך בהליך ייצוגי הוא, כאשר הנסיבות הופכות הליך דיוני זה להליך היחיד למעשה אשר יאפשר לצדדים המעורבים להביא את עניינם להתדיינות משפטית. הכוונה היא למצבים בהם נגרם נזק קטן מבחינה כלכלית לכל אחד מחברי קבוצה גדולה של אנשים, בנסיבות המעוררות שאלות משותפות לכולם“.

120. במקרה דנן, אין ספק כי עסקינן בקבוצה גדולה של חברים, אשר סביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יטרחו להגיש לבית המשפט הליך אינדיבידואלי לשם קבלת הסעד, בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך. משכך, ברי כי מדובר במקרה מובהק וקיצוני המתאים מעצם טיבו לניהול במסגרת של תובענה ייצוגית.
121. לא זו אף זו, המשיבות הינה גוף גדול חזק ומרתיע ויש להניח כי לרוב חברי הקבוצה אין את היכולת ו/או התושיה ו/או האמצעים על מנת להתמודד עם המשיבות באופן אישי וישיר. התובענה הייצוגית נועדה להתגבר על הנחיתות בה מצויים ציבור הלקוחות ולהשוות את יחסי הכוחות בין המתדיינים. לכן, גם מטעם זה, קיימת הצדקה לאשר להגיש את התובענה הייצוגית דנן.
122. זאת ועוד, המשיבות פועלות בדרך שבה הן פועלות מבלי שהן חוששות לתוצאות אופן התנהלותהן. אה הראיה גם לאחר שהמבקש פנה מספר פעמים על מנת לקבל את התגמול הכספי לו הוא זכאי בעבור השתתפותו הפרויקט, התגמול הכספי לא שולם לו חרף הבטחות חוזרות ונשנות להעברתו עד מועד מסוים, כאשר המשיבה 1 הגדילה עשות ואף טענה כי המבקש אינו זכאי לתגמול כספי כלשהו בגין השתתפותו בפרויקט. התובענה הייצוגית הינה בדיוק הכלי המתאים על מנת להחזיר את המשיבות לדרך פעולה חוקית ולאלצה לפצות את חברי הקבוצה בגין הפרת חובותיהן ולפעול עפ”י הסעדים המפורטים להלן. בנסיבות אלה גם האינטרס הציבורי מחייב את אישור התובענה הייצוגית.
123. לכך יוסף, כי במקרה דנן כבר על פני הדברים ברור (וכמפורט בהרחבה להלן), כי מדובר במספר רב מאד של תובעים. ניהול מאות ואפילו אלפי תביעות אישיות יגרום לבזבוז זמן שיפוטי יקר, ואף עשוי לפגוע באחידות השיפוטית. גם מטעמים אלה קיימת הצדקה לאשר את הגשת התובענה הייצוגית דנן.
124. ובלשונו של כבוד השופט נ’ ישעיה בת”א (ת”א) 2036/01 מנלה אברהם נ’ מפעל הפיס (נבו, 17.11.02), פס’ 7(ג) (להלן: “עניין מנלה“):

“לאור גודלה הרב מאד של קבוצת הצרכנים – רוכשי כרטיסי חיש גד – יהא זה אך יעיל והוגן לאפשר ניהול התדיינות אחת בין מפעל הפיס לבין כל רוכשי הכרטיסים, שאם לא כן יאלצו עשרות אלפי רוכשי כרטיסים ואולי אף יותר, המבקשים להגיש תובענות נפרדות נגד מפעל הפיס, לנהל משפטים רביים בבתי משפט שונים ברחבי הארץ כאשר השאלה המשפטית והעובדתית שתתעורר בכל התביעות תהיה זהה.

ההגינות כלפי כל הצדדים, לרבות מפעל הפיס, ואף היעילות, מחייבים ואף מצדיקים, במקרה כזה, לאפשר את בירור כל עשרות אלפי התביעות האישיות הצפויות תחת מטריה, או קורת גג אחת של תובענה ייצוגית ובכל יחסכו הן מהתובעים הפוטנציאליים והן ממפעל הפיס, שיאלץ לשלוח נציגים רבים מאד מטעמו על מנת להתגונן מפני עשרות אלפי תביעות שיוגשו נגדו, זמן יקר וטרחה מיותרת.

זאת ועוד: שיקולי היעילות והמדיניות המשפטית מצדיקים ניהול תביעה מעין זו כייצוגית, גם על מנת להימנע מהחלטות או פסקי דין סותרים של בתי המשפט השונים ועל מנת לחסוך מזמנם היקר.

במקרה שבפניי מתקיימים איפוא, התנאי שדרש המחוקק בסעיף 35(ב)(3) לשם אישור התביעה כייצוגית.”

125. אשר על כן, התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בעניין העומד בבסיסה של הבקשה ושל התובענה נשוא ההליך דנן.

ו.6     גודלה והגדרתה של הקבוצה

126. כאמור לעיל הגדרת הקבוצה הינה:

“כלל המשתתפים בפרויקט “דרך ערך” אשר נערך על ידי המשיבה 1, נתיבי איילון, והופעל באמצעות המשיבות 4-2, אשר היו זכאיים לתגמול כספי בעבור השתתפותם בפרויקט, אך התשלום לא שולם להם כלל ו/או במלואו ו/או במועד”.

127. כבר נפסק, כי בשלב זה של הדיון בבקשת האישור אין כל צורך להראות את גודלה המדויק של הקבוצה, אלא רק להראות שקיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה. יפים לעניין זה דברי בית המשפט הנכבד בעניין מנלה, פס’ 7(ב):

“אין ספק, והמשיבות אינו חולק על כך, כי קבוצת הצרכנים הפוטנציאלית אשר אותה ייצג המבקש, אם וכאשר, תאושר תביעתו כתובענה ייצוגית, היא גדולה למדי. מדובר במספר רב מאד של רוכשי כרטיסי “חיש גד” (עשרות אלפים בכל רחבי הארץ ואולי אף יותר). עילות התביעה המקימות למבקשים זכות תביעה נגד מפעל הפיס, זהות לעילות תביעה העומדות לשאר רוכשי כרטיסים אלה מהמשיבות. על כן קיימת הצדקה לאפשר את ניהול תביעת המבקש כתובענה ייצוגית, בשמם של כל רוכשי הכרטיסים. די בכך שבית המשפט ישתכנע כי מדובר בקבוצה גדולה למדי של תובעים. אין צורך, בשלב זה לפחות, בזיהויים או באיתורם על מנת לאפשר הגשת תביעה בשמם.”

 

 

128. וראו גם בבש”א (ת”א) 57254/99 סבו תמר נ’ רשות שדות התעופה בישראל, (נבו, 30.7.02), עמ’ 11 לתדפיס (2002):

“לכאורה גודל הקבוצה מצדיק את אישור התביעה הייצוגית. המשיבותות טוענות כי המבקשת לא הוכיחה את גודל הקבוצה ועל כן לא עמדה בתנאי המקדים. ברם, בשלב הבדיקה המקדמית לא חלה חובה על המבקשת להגדיר במדויק את גודל הקבוצה וחבריה, מה עוד שהנתונים המדויקים בענין זה, נמצאים ברשות המשיבותות אשר סרבו לגלותם עד כה.”

129. המבקש יטען, כי בעניינו אין צל של ספק כי קיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה. די כבר בנסיבות המקרה דנן, כמו גם בעדויות והראיות, על מנת להעיד כי עסקינן בהפרה רחבת היקף המונה אלפי לקוחות.
130. מידע מבוסס לגבי מספר המשתתפים בפרויקט דרך ערך” אשר היו זכאיים לתגמול כספי בעבור השתתפותם בפרויקט, אך התשלום לא שולם להם כלל ו/או במלואו ו/או במועד, אין בידי המבקש בשלב זה, והמבקש שומרת לעצמו את הזכות לתקן בקשה זו, כמו גם את כתב התביעה, ולערוך תחשיב מחודש לאחר שיהיו בידיו נתונים מדויקים. יחד עם זאת, למען הזהירות המופלגת, המבקש ינסה לאמוד נתונים אלה ולהעריך את גודלה של הקבוצה והיקף התביעה הקבוצתית.
131. על פי דו”ח אחריות חברתית סביבתית וכלכלית לשנת 2021 של המשיבה 1 (נספח “1”) הפרויקט החל במאי 2019 ובמסגרתו גויסו כ- 13,000 משתתפים. למען הסדר הטוב יצויין כי קיימים פרסומים אחרים לפיהם גוייסו לפרויקט 15,000 משתתפים, אך למען הזהירות המופלגת המבקש יעריך את גודלה של הקבוצה בהתייחס לנתון מהדו”ח נספח “2” של 13,000 משתתפים.
132. חרף העובדה כי ניכר כי התנהלות המשיבות היא שיטתית ומתמשכת לאורך שנים, המבקש יעריך, באופן זהיר ושמרני, כי רק כ 8,000 מהמשתתפים לא קיבלו את התגמול הכספי לו הם זכאים בעבור השתתפותם בפרויקט, וזאת בין אם המשתתף סיים שנת השתתפות מלאה בתקופת התגמול ובאין אם סיום ההשתתפות בפרויקט נעשה בשל נסיבות חיצוניות שאינן קשורות למשתתף, ולפיכך הוא זכאי לקבלת התגמול בגין ההשתתפות בניסוי כאילו סיים שנת השתתפות מלאה ולאחר שנת ההשתתפות הראשונה לפי החלק היחסי עד למועד הסיום ( ס’ 6.3 לנספח “6”).
133. כיוצא בזה, המבקש יעריך כי גודלה של הקבוצה הוא 8,000 חברים.
134. עוד יעריך המבקש, למען הזהירות המופלגת, כי רק כמחצית מחברי הקבוצה – 4,000 חברים, היו זכאים לתגמול הכספי המקסימאלי הקבוע בהסכם בסך של 2,000 ₪, בעוד המחצית השניה של חברי הקבוצה היו זכאים למחצית התגמול המקסימאלי, היינו לסך של 1,000 ₪ בלבד. מכאן, הנזק הממוני הכולל המוערך שנגרם לחברי הקבוצה הינו בסך כולל של 12,000,000 ₪.
135. בנוסף, וכאמור לעיל, הנזק הבלתי ממוני בגין עוגמת הנפש, הכעס והתסכול שנגרם למבקש ולחברי הקבוצה בשל התנהלות המשיבות כמתואר לעיל, הוערך על ידי המבקש באופן זהיר ושמרני בסך של 200 ₪ בלבד. מכאן, שהנזק הבלתי ממנוי הכולל המוערך שנגרם לחברי הקבוצה הינו בסך של 1,600,000 ₪.
136. תוצאת הדברים היא, כי סך הנזק המצרפי (הממוני והבלתי ממוני) שנגרם לחברי הקבוצה מוערך על ידי המבקש בסכום כולל של 13,600,000 ₪.
137. ויודגש, המבקש שומר על זכותו לתקן את האומדן בקשר לגודלה של הקבוצה ואת סכום התביעה המצרפי.
138. לפני סיום יצויין גם, כי סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, מורה כדלקמן:

“מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין.”

139. המבקש יטען, כי אם וככל שבית המשפט הנכבד יקבע, כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין, וזאת בין מן הטעם של קושי באיתור וזיהוי חברי הקבוצה ובין מן הטעם של קושי בקביעת שיעור הנזק המדויק, הרי שבית המשפט הנכבד יכול לפסוק סעד לטובת הקבוצה.

ו.7     קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתו”ל

140. סעיף 8(א)(3) קובע כי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת”; סעיף 8(א)(4) ממשיך וקובע וכי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינים של כלל הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב”.
141. מבחינת התובע המייצג, תנאי זה נבחן בראש ובראשונה בכך שיש לו אינטרס אמיתי ועניין ממשי בתביעה והבנה מסוימת בתביעה אותה הוא מבקשים להוביל (עניין רייכרט). בענייננו, המבקש ניזוק כספית בשל מעשיהן ו/או מחדליהן של המשיבות. בנסיבות אלה, ברור, כי יש למבקש אינטרס אמיתי בתביעה ובתוצאותיה והוא מעוניין בפיצוי בגין נזקיו.
142. זאת ועוד, המבקש מאמין מאד בצדקת התובענה ובהכרח הציבורי לתקן את דרכי התנהלותן של המשיבות, והוא פעל ויפעל במידת המרץ הראויה ויקדיש את כל המשאבים הנדרשים לניהולה של התובענה ולזכייה בה.
143. בנוסף, למבקש אין כל ניגוד אינטרסים עם מי מחברי קבוצת התובעים. בין המבקש לבין כל חברי הקבוצה קיימת זהות אינטרסים של קבלת פיצוי בגין נזקיהם.
144. אשר לתנאי תום הלב יטען המבקש, כי עסקינן בתביעה סבירה והגונה אשר הוגשה על ידו רק לאחר שכל ניסיונותיו של המבקש לקבל התגמול הכספי לו הוא זכאי בגין השתתפותו בפרויקט כשלו. בנסיבות אלה, ברור, כי גם תנאי תום הלב מתקיים ביתר שאת בנסיבות המקרה דנן.
145. אשר לבאת כוחם של המבקש והתובעים הייצוגים, לח”מ ניסיון עשיר ומצטבר בייצוג צדדים בעשרות תובענות ייצוגיות, כמו גם ניהול תביעות אזרחיות ומסחריות מורכבות ורחבות היקף ואף תביעות גדולות מרכזיות ומשמעותיות כנגד גופים גדולים. משכך, אין להטיל ספק בכך שהח”מ תייצג את עניינים של חברי הקבוצה באופן ראוי והולם ובתום לב.
146. אשר על כן, המבקש, כמו גם באת כוחו, הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם להראות כי ייצגו בדרך הולמת ובתום לב את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה.

 

ו.8     לסיכום פרק זה

147. נוכח האמור לעיל עולה בבירור, כי המבקש הוכיח, לפחות במידת ההוכחה הלכאורית הנדרשת בשלב זה, כי מתקיימים כל התנאים לאישורה של התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית.

 

• הסעדים המבוקשים
  148. בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת כדלקמן:
       • הנתונים שבידי המבקש אינם מאפשרים לו לדעת מה גודלה של הקבוצה ושיעור הנזק שנגרם לה. אשר על כן, ביהמ”ש הנכבד מתבקש:
         • ליתן צו המורה למשיבות להשיב על שאלונים ו/או לגלות בפני המבקש את כל המסמכים ו/או החשבונות ו/או כל מידע מכל סוג ומין שהוא שיש בידן להשלים את הנתונים החסרים.
         • להתיר למבקש לתקן את כתב התובענה הייצוגית באופן של עדכון הנתונים המספרים והסכומים המתאימים כפי שיגולו ע”י המשיבות עפ”י הוראות ביהמ”ש.
       • לחייב את המשיבות לפצות, ביחד ולחוד, את המבקש וכל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם בסכום המוערך בסך כולל של 13,600,000 ₪ (או כל סכום אחר אותו ימצא בית המשפט הנכבד לנכון לפסוק בנסיבות העניין) מכוח סמכותו לפי סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות.
       • לחילופין ו/או במצטבר ליתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כפי שיימצא בית המשפט הנכבד לנכון לעשות זאת בנסיבות העניין.
       • לקבוע את המבקש כתובע ייצוגי ואת באת כוחו, עו”ד רחלי קלקנר, כב”כ המייצגת את הקבוצה.
       • להורות על פי סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות על פרסום הודעה על אישור התובענה כתובענה ייצוגית ולהורות כי המשיבות תישאנה בעלויות הפרסום.
       • לפסוק, על פי סעיף 22 לחוק התובענות הייצוגיות, כי המבקש נטל על עצמו טרחה וסיכון במידה משמעותית, כי התובענה הביאה תועלת לחברי הקבוצה וכי הינה בעלת חשיבות ציבורית רבה ובהתאם לכך לאשר למבקש גמול הולם וראוי על טרחתו בהגשת התובענה והוכחתה בשיעור שלא יפחת משיעור של 5% משווי ההטבה לה תהא זכאית הקבוצה.
       • לפסוק, על פי סעיף 23 לחוק התובענות הייצוגיות, כי עסקינן בתובענה בעלת חשיבות ציבורית אשר הביאה תועלת רבה ומשמעותית לחברי הקבוצה המיוצגת, כי בהגשת ובניהול התובענה כייצוגית, באת כוח המבקש נטלה על עצמה הליך מורכב, טרחה רבה והוצאות רבות שהוציאה לשם כך, ועל כן בהתייחס לדרך ניהולה את התובענה הייצוגית, ראויה באת כוחו של המבקש לשכר טרחה הולם וראוי בשיעור שלא יפחת משיעור של 25% בתוספת מע”מ משווי ההטבה לה תהא זכאית הקבוצה.
       • לחייב את המשיבות בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בצירוף מע”מ כדין.

 

• סוף דבר
  149. לאור הנימוקים המפורטים בבקשה זו, מתבקש בית המשפט הנכבד לאשר ולהכיר בתובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית בהתאם לפרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, ולהורות כמבוקש ברישא.
  150. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בבקשה ובתובענה דנן מכוח הוראת סעיף 5(ב)(1) לחוק תובענוות ייצוגיות, תקנות 7(א) ו- 7(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע”ט – 2018, וכן לנוכח הוראת סעיף 8.3 להסכם ההתקשרות בפרויקט (נספח “6”) הקובע כי “כל עניין הנוגע להסכם זה יידון אך ורק בבתי המשפט המוסמכים של העיר תל אביב יפו”..

אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כאמור בכותרת בקשה זו.