תביעה ייצוגית בשפה פשוטה

גוף גדול פגע בזכויותיכם?

אתה סבורים כי מדובר בהתנהלות שיטתית כך שהנזק שנגרם לכם קטן ככל שיהא נגרם לקבוצה גדולה?

אתה מעוניינים לגרום לגוף הגדול להפסיק להזיק ו/או לגזול מכם כספים שלא כדין?

הפתרון – הגשת תביעה ייצוגית (תובענה ייצוגית) לבית המשפט.

אז מהי בעצם תביעה ייצוגית?

תביעה ייצוגית היא תביעה המוגשת על ידי פרט בודד – הוא התובע הייצוגי – אשר מייצג קבוצה גדולה של נפגעים – כנגד גוף גדול אשר גרם נזק כלכלי או אחר לציבור.

לשם מה נחוץ המנגנון של תביעה ייצוגית?

המנגנון של תביעה ייצוגית נועד על מנת ששניתן יהיה לחייב את הגוף הגדול לפצות את כלל ציבור הנפגעים בגין הנזק שגרם להם, אפילו אם הנזק שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה הוא נזק קטן באופן יחסי (אפילו של שקלים בודדים) אך במצטבר נזק זה עשוי להגיע למיליוני עשרות וגם מאות מיליוני שקלים.

כך, למשל, אם הבנק גבה מכם עמלה שלא כדין, והוא באופן דומה גבה את אותה עמלה מכלל ציבור לקוחותיו, הרי שכאשר מדובר בכמות גדולה מאד של לקוחות יוצא שהבנק שלשל לכיסו שלא כדין מיליוני ועשרות מיליוני שקלים. באמצעות המנגנון של תביעה ייצוגית ניתן לחייב את הבנק להחזיר לכלל לקוחותיו את הכספים שנגבו על ידו שלא כדין ולפצותם בגין הנזק שנגרם להם.

דוגמה נוספת. חברת תקשורת התחייבה לספק שירותי גלישה באינטרנט. אותה חברה מכרה את השירות לכמות גדולה מידי של מנויים למול המשאבים ורוחב הפס הבינלאומי אשר עמד לרשותה באותה עת באופן שגרם לכך שהלקוחות לא קיבלו את השירות עליו שילמו במשך תקופה מסוימת. החברה סירבה לפצות את לקוחותיה בגין הנזק שנגרם להם ובאמצעות הגשתה של תביעה ייצוגית ניתן לחייב את החברה לפצות את הלקוחות בגין דמי המנוי אשר שולמו על ידם באותה תקופה במלואם ו/או חלקם.

עוד דוגמה. חברת יבוא של רכבים שיווקה רכב מסוג מסוים. בשלב כלשהו התגלתה תקלה ברכיב מסוים של הרכב. החברה לא גילתה לציבור הלקוחות ולא פעלה להחלפת הרכיב התקול. התביעה הייצוגית היא דרך מצוינת לחייב את החברה להחליף את הרכיב הפגום ולפצות על הנזק שנגרם לכל הלקוחות שרכשו את אותו הרכב.

גם במקרה של חברה שמזהמת את הסביבה, בניגוד לחוקים והתקנות החלים בנושא, התביעה הייצוגית תאפשר לתובע ייצוגי אחד לגרום לאותה חברה להפסיק את הפעילות המזהמת ולפצות את חברי הקבוצה בגין הנזק שנגרם להם.

לכף יוסף גם, כי חוק תובענות ייצוגיות מכיר בקיומה של עילת תביעה גם בשל קיומו של הסדר כובל ו/או תיאום מחירים בין גופים במשק באופן העולה כדי הפרה של חוק ההגבלים העסקיים.

לא למותר לציין גם מקרים בהם עוסק שיווק מוצר מסוים תוך הטעיית הציבור לגבי רכיביו ו/או משקלו ו/או מחירו וכיוצ”ב. גם תביעות צרכניות אלה עשויות להתאים מאד להליך של תביעה ייצוגית.

והמדובר בדוגמאות בלבד.

העניינים המתאימים להגשת תביעה ייצוגית

ניתן לסכם את העניינים שנכנסים תחת המטריה של חוק תובענות ייצוגיות כדלקמן:

• ענייני צרכנות, בנקאות וביטוח – בעניין שבין עוסק, בנק או מבטח לבין לקוח בין אן התקשרו בעסקה ובין אם לא.
• מפגעים סביבתיים – על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים.
• עניינים מסוימים בתחום דיני העבודה ובסמכות בית הדין לעבודה.
• הגבלים עסקיים וניירות ערך – על פי חוק ההגבלים העסקיים או חוק השקעות משותפות בנאמנות.
• השבת מסים ותשלומי חובה שנגבו שלא כדין – כנגד רשות ציבורית.
• עניינים הנוגעים לשוויון – לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, ולפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).

שלבי ההליך

בשלב הראשון עורך הדין אליו פנה התובע הייצוגי הפוטנציאלי נדרש לבחון את המקרה בצורה מדוקדקת ויסודית, לעשות חקירה מעמיקה ולבחון את כל ההיבטים המורכבים והתנאים השונים הדרושים לצורך קיומם של תנאי הסף להגשת תביעה ייצוגית.

אם עורך הדין השתכנע כי קיימת עילה ייצוגית טובה שסיכוייה טובים להתקבל וכי מתקיימים יתר תנאי הסף לאישורה של התביעה כייצוגית, עורך הדין יכין בקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית אליה יצורפו תצהירים, נספחים וראיות הדרושים לשם הוכחתם של תנאי הסף וכן העתק מכתב התביעה הייצוגית.

בשלב הבא, הנתבע יגיש תוך 60 יום את תגובתו לבקשה לאישור תביעה ייצוגית (ובמקרה של רשות תוך 90 יום). התובע הייצוגי רשאי להגיש את תשובתו לתגובת הנתבע תוך 30 יום ממועד המצאת תגובת הנתבע.

בדרך כלל, לאחר שהוגשו מלוא כתבי הטענות בתיק בית המשפט יזמן את הצדדים לדיון מקדמי על מנת לעמוד על המחלוקות העיקריות בתיק ולקבוע את האופן בו תנוהל הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית. לעתים בית המשפט עשוי לקבוע מועדים לקיומם של דיונים מקדמיים נוספים אם הוא סבור שזה דרוש בנסיבות העניין. כמו כן קיימת אפשרות כי בית משפט יחליט למנות מומחים מטעמו בנושאים שאינם במומחיותו על מנת לייעל את ניהול ההליך.

בתום השלב המקדמי מגיע שלב ההוכחות בתיק כאשר עדיו של כל צד ייחקרו בבית משפט במסגרת חקירה נגדית על התצהירים שהוגשו מטעמם בתיק. חשוב להדגיש כי כל מי שהגיש תצהיר בתיק מחויב להתייצב להיחקר בחקירה נגדית אחרת תצהירו יוצא מהתיק, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת.

בתום שלב ההוכחות בית המשפט יקבע מועדים להגשת סיכומי הצדדים. התובע יגיש את סיכומיו ראשון, לאחר מכן יוגשו סיכומי הנתבע, ובשלב האחרון התובע יהא ראשי להגיש סיכומי תשובה מטעמו בהתייחס לטענות שעלו בסיכומי הנתבע.

לאחר שהסתיים שלב הסיכומים, הצדדים ימתינו להחלטת בית המשפט בבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית. במקרים בהם בית המשפט יגיע למסקנה כי מדובר בתביעה ייצוגית שטובים סיכוייה להתקבל ומתקיימים יתר תנאי הסף הוא יאשר את הגשתה של התביעה הייצוגית ובזה יסתיים השלב הראשון והמכריע של הליך התביעה הייצוגית.

חשוב להדגיש כי אישור הבקשה להיות מוגשת כייצוגית מהווה אינדיקציה גבוהה מאד לכך שההליך הייצוגי בדין יסודו ובדרך כלל בשלב הדיון בתביעה הייצוגית גופה הנושא העיקרי שנדון הוא היקף הנזק וסכום הפיצויים.

במסגרת הדיון בתביעה הייצוגית בית המשפט ידון גם בגמול המיוחד שיש לפסוק לתובע הייצוגי כמפורט להלן.

הסכם פשרה

בכל שלב של ההליך הייצוגי, כמו בכל הליך אחר, הצדדים רשאים להגיע להסדר פשרה. יחד עם זאת, על מנת למנוע קיומם של הליכי סרק ו/או מצב שבו במסגרת הסכם פשרה התובע הייצוגי ובא כוחו יקבלו גמול הולם על חשבון הפיצוי לחברי הקבוצה, קבע המחוקק בחוק תובענות ייצוגית כי הסדר פשרה של תביעה ייצוגית חייב לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. במקרים בהם היועץ המשפטי לממשלה סבור כי ההסכם אינו משקף את טובת הציבור הוא יתנגד לקיומו של הסדר פשרה והסכמי פשרה מסוג זה יפסלו על ידי בתי המשפט ובצדק רב.

מה יוצא לתובע הייצוגי?

הואיל וקיים אינטרס ציבורי מובהק בקידום תביעות ייצוגיות שמטרתן לתקן עוול ציבורי גדול, ועל מנת לעודד תובעים ייצוגית לנקוט בהליך מורכב זה, חוק תובענות ייצוגית קובע בצורה מפורשת כי התובע הייצוגי אשר הניע את ההליך הייצוגי ונשא בנטל ניהול ההליך יהיה זכאי לגמול מיוחד בגין טרחתו בקידום ההליך, כאשר גמול זה נגזר מהשווי של הפיצוי הכולל לקבוצה (ולא רק בגין נזקו האישי) כאשר כבר היו מקרים שהגמול לתובע הייצוגי הגיע לסכומים משמעותיים של מאות אלפי שקלים וגם מיליוני שקלים.

כמה עולה ההליך לתובע הייצוגי?

התובע הייצוגי אינו נדרש לשלם שכר טרחה לעורך הדין המנהל את התביעה הייצוגית בשמו. שכר טרחת עורך הדין ייקבע על ידי בית המשפט בסוף ההליך וישולם על ידי הצד שכנגד באם תאושר התביעה כתביעה ייצוגית.

יחד עם זאת חשוב לציין כי התובע הייצוגי נושא בסיכון כי אם ההליך לא יצלח בסופו של יום ובית המשפט יחייב בהוצאות כלשהן על התובע הייצוגי יהיה לשלמם לנתבע. בנוסף אם במסגרת ניהול התיק נדרש למשל להגיש חוות דעת של מומחים וכדו’ עלות זו תשולם על ידי התובע הייצוגי. 

ואולם, כפי שציינו לעיל, לאור סיכונים אלה בית המשפט נוהג לפסוק גמול מיוחד בסכומים משמעותיים ביותר לתובע ייצוגי אשר ניהל הליך כשורה וצלח בתביעתו הייצוגית.

האם ניתן להעריך את סיכויי ההצלחה של תביעה ייצוגית?

ככל הליך משפטי אף פעם לא ניתן להתחייב מה תהא התוצאה ו/או לחזות במדוייק את סיכויי ההצלחה בהליך, קל וחומר של תביעה ייצוגית על מורכבותה וייחודה.

יחד עם זאת, בעת פניה למשרדי אני נוהגת לבדוק בקפידה וביסודיות יתרה את קיומם של התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית וזאת הן במישור החקיקה והפסיקה הרלבנטיים באותה עת והן לאור הניסיון הרב שצברתי בתחום במשך למעלה מעשור שנים. האחריות בניהול של תביעה ייצוגית הינה כבדה ביותר, ולכן יש להתייחס להליך זה בכובד ראש ואני נוהגת לבחור להגיש אך ורק את התביעות הייצוגיות שאני מאמינה בצורה החזקה ביותר בטענות נשוא התובענה ובסיכויי הצלחתם.

לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין תביעה ייצוגית נא ליצור קשר כעת עם עו”ד ונוטריון רחלי קלקנר לצורך בחינת השאלה האם תביעתכם עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית.  

בטלפון 052-3444-212 או מלאו פרטים בטופס הבא: