תביעה ייצוגית – פארק אריאל שרון

תקציר תביעה הייצוגית

תביעה ייצוגית בגין מפגע סביבתי !!!

היום 19.06.22 משרדנו הגיש תביעה ייצוגית כנגד חברת פארק אריאל שרון, חברת פיוצ’ר ממורי וחברת סלברייט בגין הפעלת רעש חזק ו/או רעש בלתי נסבל ו/או רעש בשעות הלילה באירועים שהתקיימו בפארק אריאל שרון.

גם כאשר יש סיבות טובות ומצויינות לחגוג ולהנות אין מקום לרמוס ברגל גסה את הזכויות של התושבים והמתגוררים בסמוך ולגרום להם לסבל ומטרד משמעותי.

מהות התביעה: בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לפי פרט 6 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006; כספי;  צוי עשה.

הסעד הכספי האישי: 9,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת הבקשה.

הסעד הכספי המבוקש לכלל חברי הקבוצה: 5,878,500 ₪ בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת הבקשה.

אגרה: המבקשים ישלמו אגרה בסך 16,498 ₪ לפי פרט 11א לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות).

הליך דומה נוסף: נכון למועד הגשת בקשה זו, לא הוגשה תובענה ייצוגית נגד המשיבות בעניין דומה.

תמצית התביעה: המשיבות בניגוד לדין הפעילו ו/או לא פיקחו ומנעו את הפעלתו של רעש חזק או רעש בלתי סביר או רעש בשעות הלילה אשר גרם ו/או חזקה שהוא עשוי לגרום להפרעה ו/או למטרד ו/או לסבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה.

 

תמצית העילות:

הפרת חובה חקוקה מכוח הוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בשל הפרת התב”ע, הפרת הוראת סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים תשכ”א-1961, הפרת הוראת סעיף 2 לתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש”ן-1990, הפרת הוראת סעיף 3 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ”ג-1992 והפרת הוראת סעיף 3 לחוק עזר לתל אביב יפו (מניעת רעש), התשמ”ג – 1982; עוולת מטרד ליחיד מכוח הוראת סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין; עוולת הרשלנות מכוח הוראת סעיף 35 לפקודת הנזיקין;

המצאת כתבי טענות: בהתאם לתקנה 3(א)(6) לתקנות תובענות ייצוגיות, העתק יומצא למשרד להגנת הסביבה.

כל הטענות נטענות במצטבר ו/או לחלופין ו/או בהשלמה, הכל לפי הקשר הדברים והדבקם.

כל ההדגשות שלהלן אינן במקור, אלא אם צוין אחרת.

 

 

גם אתם מעוניינים לגרום לגוף הגדול להפסיק להזיק ו/או לגזול מכם כספים שלא כדין? 

הפתרון – הגשת תביעה ייצוגית (תובענה ייצוגית) לבית המשפט. 

לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין תביעה ייצוגית נא ליצור קשר כעת עם עו”ד ונוטריון רחלי קלקנר לצורך בחינת השאלה האם תביעתכם עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית.  

בטלפון 052-3444-212 או מלאו פרטים בטופס הבא:

 

בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית

פתח דבר

המבקשים, חבאני זיו, חבאני שחר וחבני אייל  (להלן: “המבקשים“), מתכבדים בזאת להגיש לבית המשפט הנכבד בקשה לאישור התובענה המצורפת לבקשה זו כתובענה ייצוגית (להלן: “התובענה“), על פי חוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006 (להלן: “חוק תובענות ייצוגיות” או “החוק“), בגדרה מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את המשיבות לדין ולהורות, בין היתר, כדלקמן:

לאשר ולהכיר בתובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית בהתאם לפרט 6 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, בכל שינוי ו/או תוספת אשר בית המשפט הנכבד יורה עליה.

לקבוע, בהתאם לסעיף 4(א) לחוק, כי למבקשים קיימת עילה אישית בתובענה וכי הינה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכל חברי הקבוצה, בהתאם להגדרתם להלן.

לקבוע, בהתאם לסעיף 8(א) לחוק, כי נתקיימו כל התנאים לאישור התובענה כייצוגית.

להגדיר את הקבוצה המיוצגת בשמה מוגשת התובענה בהתאם להגדרתה בבקשה זו או בכל דרך אחרת שבית המשפט הנכבד ימצא לנכון:

“כל תושבי שכונות המגורים אשר נפגעו ו/או ייפגעו לאחר מועד הגשת בקשה זו ועד למועד אישור התובענה בתיק זה כייצוגית מרעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או מרעש בשעות הלילה אשר הופעל על ידי המשיבות ו/או מי מטעמן במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון, אשר גרם ו/או חזקה שעשוי היה לגרום להם להפרעה ו/או מטרד ו/או סבל ממשי”.

להגדיר את עילות התובענה ואת השאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה. 

לקבוע לפי סעיף 14(א)(3) לחוק, כי עילות התובענה הן כדלקמן:

1. הפרת חובה חקוקה מכוח הוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: “פקודת הנזיקין“) בשל הפרת התב”ע, סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים תשכ”א-1961, סעיף 2 לתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש”ן-1990, סעיף 3 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ”ג-1992 וסעיף 3 לחוק עזר לתל אביב (מניעת רעש), תשמ”ג –

2. עוולת מטרד ליחיד מכוח הוראת סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין;

3. עוולת הרשלנות מכוח הוראת סעיף 35 לפקודת הנזיקין;

בהתאם לסעיף 14(א)(4) לחוק, לאשר את הסעדים הנתבעים בבקשה זו, כדלקמן:

1. צו עשה המחייב את המשיבה 1 לפקח ולוודא כי באירועים אשר מתקיימים במתחמי פארק אריאל שרון לא יופעל רעש חזק או רעש בלתי סביר או רעש בשעות הלילה, וזאת, בין היתר, בדרך של מינוי מפקח מטעמה אשר תפקידו לערוך ביקורות לגורמים אשר קיבלו מאת המשיבה הרשאה לקיים אירוע במתחמי הפארק ולמנוע מאותם גורמים כל הפעלה של רעש כאמור.

2. צו עשה המחייב את המשיבה 1 לקבוע במסגרת התקשרויות עתידיות להענקת הרשאה לשימוש במתחמי הפארק, כי הפרת האיסור על הפעלת רעש חזק או רעש בלתי סביר או רעש בשעות הלילה ייחשב כהפרה יסודית של תנאי החוזה עמם, ולמשיבה תעמוד הזכות להפסיק את ההתקשרות עמם לאלתר ולהפסיק את המשך קיומו של האירוע או המופע נשוא ההרשאה, כמו גם המורה על קנס כספי משמעותי בגין גרימת רעש כאמור.

3. צו עשה המחייב את המשיבה 1 לקבוע במסגרת התקשרויות עתידיות להענקת הרשאה לשימוש במתחמי הפארק, כי תנאי מתלה להענקת ההרשאה הוא קבלת חוות דעת של יועץ אקוסטי אשר יוודא כי מערכות הקול וההגברה אשר מותקנות במתחם הפארק לא יופעלו באופן אשר עשוי לגרום לרעש חזק או לרעש בלתי סביר למבקשים ולחברי הקבוצה.

4. צו עשה המחייב את המשיבה 1 להפעיל אמצעי אכיפה יעילים כנגד מפירי האיסור החוקי של הפעלת רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה.

5. צו עשה המחייב את המשיבה 1 להתקין במתחמי פארק אריאל שרון, ובפרט במתחם חוות שלם שבפארק, ו/או בשכונות המגורים שחשופים למפגעי הרעש מהפארק, אמצעים טכנולוגיים ואקוסטיים שמטרתם למנוע את מפגע הרעש נשוא התובענה דנן.

6. לחייב את המשיבה 1 לפצות, ביחד ולחוד, את המבקשים וכל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו ו/או יגרמו להם עד למועד מתן פסק הדין בתובענה זו בשל הפעלת רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש מטריד ומציק ו/או רעש בשעות הלילה במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון בסכום המוערך בסך כולל של 5,878,500 ₪.

7. לחייב את המשיבה 2 לפצות, ביחד ולחוד, את המבקשים וכל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם בשל הפעלת רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש מטריד ומציק במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון בימים 12.11.21 וה- 13.11.21 בסכום המוערך בסך של 3,919,000 ₪.

8. לחייב את המשיבה 3 לפצות, ביחד ולחוד, את המבקשים וכל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם בשל הפעלת רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש מטריד ומציק ו/או רעש בשעות הלילה במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון באירוע שהתקיים ביום 6.10.21 בסכום המוערך בסך של 1,959,500 ₪.

9. לחילופין ו/או במצטבר ליתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כפי שיימצא בית המשפט הנכבד לנכון לעשות זאת בנסיבות העניין.

10. לקבוע את המבקשים כתובעים ייצוגים ואת באת כוחם, עו”ד רחלי קלקנר, כב”כ המייצגת את הקבוצה.

11. להורות על פי סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות על פרסום הודעה על אישור התובענה כתובענה ייצוגית ולהורות כי המשיבות תישאנה בעלויות הפרסום;

12. לפסוק, על פי סעיף 22 לחוק התובענות הייצוגיות, כי המבקשים נטלו על עצמם טרחה וסיכון במידה משמעותית, כי התובענה הביאה תועלת לחברי הקבוצה וכי הינה בעלת חשיבות ציבורית רבה ובהתאם לכך לאשר למבקשים גמול הולם וראוי על טרחתם בהגשת התובענה והוכחתה בשיעור שלא יפחת משיעור של 5% משווי ההטבה לה תהא זכאית הקבוצה.

13. לפסוק, על פי סעיף 23 לחוק התובענות הייצוגיות, כי עסקינן בתובענה בעלת חשיבות ציבורית אשר הביאה תועלת רבה ומשמעותית לחברי הקבוצה המיוצגת, כי בהגשת ובניהול התובענה כייצוגית, באת כוח המבקשים נטלה על עצמה הליך מורכב, טרחה רבה והוצאות רבות שהוציאה לשם כך, ועל כן בהתייחס לדרך ניהולה את התובענה הייצוגית, ראויה באת כוחו של המבקשים לשכר טרחה הולם וראוי בשיעור שלא יפחת משיעור של 25% בתוספת מע”מ משווי ההטבה לה תהא זכאית הקבוצה.

14. לחייב את המשיבות בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בצירוף מע”מ כדין.

 

מבוא

1. מפגעי רעש הם מטרד מתמשך ומשפיעים על אנשים רבים בעולם המערבי והמתועש. בישראל, המשרד להגנת הסביבה מגדיר מפגע רעש כ”קול לא רצוי והפרעה סביבתית”. הגדרת הרעש נקבעת על- פי מדידת רמת הקול: רמת קול של 30 דציבלים מוגדרת כרעש סביר, רמת קול של מעל 60 דציבלים מוגדרת כרעש חזק ומפריע ואילו רמת קול של מעל 80 דציבלים מוגדרת כרעש מזיק ובלתי סביר.

2. יש מפגעי רעש הנמשכים זמן מה (למשל רעש עקב אירוע בגן אירועים, שנמשך כמה שעות), ויש מפגעי רעש שמקורם באירועים בודדים בעוצמת רעש חזקה המתרחשים כמה פעמים ביום (למשל רעש הנובע מהמראות ומנחיתות של מטוסים).

3. המשרד אף מתאר את מפגע הרעש כ“סוג של אלימות שגורמת לתחושת חוסר אונים, המגביר את הצורך להשתמש באלימות נגד גורם הרעש” (מרכז המחק והמידע של הכנסת, “מפגעי רעש בחיי היום יום – סקירה השוואיתית” (אתר הכנסת, 4.11.2008) עמ’ 2.

4. בישראל, בשל האקלים הים תיכוני והטמפרטורות הגבוהות יחסית, החלונות בבתי המגורים פתוחים במשך רוב עונות השנה ובמשך שעות רבות ביממה. לכן, רעש סביבתי פוגע באנשים רבים יותר ובמקומות רבים יותר ולפיכך הוא מפגע של ממש. על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מפגעי הרעש פוגעים כמעט ב 25% מהאוכלוסייה במדינה – יותר מכל מטרד סביבתי אחר.

5. בעניינו, המבקשים מתגוררים יחד עם בני משפחתם ובעלי החיים שבבעלותם בשכונת ידידיה שבתל אביב הממוקמת בסמוך לפארק אריאל שרון. שלושת המבקשים הינם אנשים מסורתיים השומרים שבת יחד עם בני משפחתם.

6. במהלך שנת 2021 החלה המשיבה 1 להעניק הרשאה לשימוש במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון לגופים שונים לצורך הפקת אירועים ומופעים גדולים של אלפי משתתפים. במסגרת זו העניקה המשיבה 1 למשיבה 2 הרשאה להפיק שני פסטיבלי מוסיקה גדולים בימים 12.11.21 וה- 11.21, וכן העניקה למשיבה 3 הרשאה להפיק אירוע חברה ביום 6.10.21 במתחם חוות שלם שבפארק.

7. למרבה הצער, במהלך אירועים אלה הפעילו המשיבות, בין במעשה ובין במחדל, רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה אשר הטריד את המבקשים ואת חברי הקבוצה באופן בלתי רגיל,  גרם להם חוסר נוחות קיצונית, פלש לביתם שלא כדין, הפריע באופן משמעותי ביותר לשגרת חייהם, מנע מהם מנוחה ואף שלל מהם כל אפשרות להנות מחיים רגילים ושקטים ולבצע פעולות פשוטות יומיומית בביתם, קל וחומר כאלה הדורשות ריכוז כגון קריאה, למידה וכיוצ”ב.

8. המבקשים אף הזמינו מומחה מטעמם על מנת שימדוד את עוצמות הרעש אשר הופעלו בכל אחד מהאירועים אשר התקיימו על ידי המשיבה 2 בשטח שבשליטתה של המשיבה 1. על פי חוות הדעת (נספח “10”) בכל אחד מהאירועים טווח זמן הפעולה של מפגעי הרעש שנגרמו בשל מעשיהן ו/או מחדליהן של המשיבות היה מעל 3 שעות, כך שחל איסור מוחלט להפעיל מקור רעש בשעות היום במדד של מעל 55 דציבלים. רעש המקור הנמדד בכל אחד מהאירועים הנ”ל היה 5dB(A), היינו כ 10 דציבלים מעל מפלס הרעש המקסימאלי הקבוע בחוק, באופן שהסב למבקשים ולחברי הקבוצה נזקים כבדים ובכלל זה גרם להפרעה ו/או מטרד ו/או לסבל ממשי.

9. ויודגש. למיטב ידיעת המבקשים, האירועים המתוארים לעיל הינם רק יריית הפתיחה וכי המשיבה 1 מתעדת להעניק הרשאות תמורת תשלום לשימוש במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון באופן שיטתי וקבוע כחלק מפעילותה העסקית השוטפת לאורך כל השנה. הדבר גם עולה מפורשות מהפרסום באתר האינטרנט של המשיבה 1 (נספח “2” לבקשה זו), שם מדגישה המשיבה 1 כי היא “פותחת את שעריה לייזום והפקת אירועים במתחמי פארק אריאל שרון , הכוללים בין היתר את ההר המשוקם וחוות שלם“. חוות שלם זהו מתחם ובו 5 מבנים היסטוריים שעברו שיחזור ושימור, כאשר בין מבנים אלו – רחבה גדולה התשמש כמקום לקיום אירועים תחת כיפת השמיים.

10. בנוסף, בעוד שיתר המתחמים כפי שמתוארים על ידי המשיבה 1 באתר האינטרנט שלה מוגבלים, ככל הנראה, עד כ 1500 איש לכל היותר, חוות שלם מיועדת לאירועים גדולים במיוחד של אלפי משתתפים ואף עשרות אלפי משתתפים, בדומה לאירועים שתוארו לעיל, כך שאין זה מפתיע כי דווקא באירועים מסוג זה יופעל רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר אשר יסב נזקים כבדים למבקשים וחברי הקבוצה.

11. בנסיבות אלה, ולאור חששם הכבד של המבקשים כי הם יאלצו לסבול מהפרעה ו/או מטרד ו/או סבל ממשי מהרעש אשר יופעל באירועים שהתקיימו ויתקיימו בעתיד בחוות שלם שבפארק אריאל שרון, סבורים המבקשים כי הדרך היעילה, הנכונה והראויה לחיוב המשיבות לתקן הפרותיהן ודרכן מכאן ולהבא, לעשות ככל הדרוש כדי למנוע הישנותו של המפגע הסביבתי, כמו גם לפצות את חברי הקבוצה בגין נזקיהם, הינה הגשת הבקשה דנן לאישור התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית.

 

הצדדים לבקשה

1. המבקש 1, ה”ה חבני אייל (לעיל ולהלן: “המבקש 1” או “אייל”), הינו אזרח ותושב המדינה, המתגורר יחד עם משפחתו המונה 4 נפשות ברחוב הרב בידאני עובדיה 16 שבשכונת ידידיה שבתל אביב. דירתו של המבקש 1 ממוקמת במרחק של כ- 371 מטרים מחוות שלם הממוקמת בתוך פארק אריאל שרון. המבקש 1 הינו אדם שומר מסורת המקפיד על אורח חיים דתי בשבת ובכלל.

2. המבקש 2, ה”ה חבאני זיו (לעיל ולהלן: “המבקש 2” או “זיו”), הינו אזרח ותושב המדינה, המתגורר יחד עם משפחתו המונה 6 נפשות ברחוב הרב בידאני עובדיה 20 שבשכונת ידידה בתל אביב. דירתו של המבקש 2 ממוקמת במרחק של כ 485 מטרים מחוות שלם הממוקמת בתוך פארק אריאל שרון. המבקש 2 הינו אדם שומר מסורת המקפיד על אורח חיים דתי בשבת ובכלל.

3. המבקש 3, ה”ה חבאני שחר (לעיל ולהלן: “המבקש 3” או “שחר”), הינו אזרח ותושב המדינה, המתגורר יחד עם משפחתו המונה 2 נפשות ברחוב הרב בידאני עובדיה 12 שבשכונת ידידיה שבתל אביב. דירתו של המבקש 3 ממוקמת במרחק של כ 570 מטרים מחוות שלם הממוקמת בתוך פארק אריאל שרון. המבקש3 הינו אדם שומר מסורת המקפיד על אורח חיים דתי בשבת ובכלל.

4. המשיבה 1, חברת פארק אריאל שרון בע”מ (חל”צ) (לעיל ולהלן: “המשיבה 1” או “חברת פארק אריאל שרון”), הינה חברה פרטית הפועלת על פי חוק החברות הממשלתיות. חברת פארק אריאל שרון עוסקת בהפעלה, תכנון, פיתוח, תחזוקה וניהול של פארק אריאל שרון. במסגרת פעילותה השוטפת משווקת חברת פארק אריאל שרון את מתחמי הפארק השונים, ובכלל זה את מתחם חוות שלם, לקיום והפקת מופעים ואירועים, כגון פסטיבלי מוסיקה, ירידים, אירועי תרבות, אירועי חברות ועוד. חברת פארק אריאל שרון מעניקה את הזכות וההרשאה לקיום המופעים/אירועים במתחם הפארק, ובכלל זה במתחם חוות שלם שבפארק, תמורת תשלום של עשרות אלפי שקלים למופע/אירוע. למיטב ידיעת המבקשים חברת פארק אריאל שרון העניקה הרשאה למשיבה 2, חברת פיוצ’ר ממורי, ו/או למי מטעמה, להפיק שני פסטיבלי מוסיקה גדולים בימים 12.11.21 וה- 11.21 במתחם חוות שלם שבפארק. בנוסף, למיטב ידיעת המבקשים חברת פארק אריאל שרון העניקה למשיבה 3, חברת סלברייט ו/או מי מטעמה, הרשאה להפיק אירוע חברה ביום 6.10.21 במתחם חוות שלם שבפארק.

5. צילום נכון של תדפיס מרשם החברות של חברת פארק אריאל שרון מצורף כנספח “1” לבקשה זו.

6. צילום נכון מאתר האינטרנט של המשיבה בעניין “אירועים בפארק” והמחירון המצורף לו מצורף כנספח “2” לבקשה זו.

7. המשיבה 2, חברת פיוצ’ר ממורי בע”מ (לעיל ולהלן: “המשיבה 2” או “חברת פיוצ’ר ממורי”), הינה חברה פרטית אשר למיטב ידעת המבקשים עוסקת בהפקת פסטיבלי ואירועי מוסיקה שונים ברחבי הארץ. למיטב ידיעת המבקשים, חברת פי’וצר ממורי ו/או מי מטעמה רכשה מאת חברת פארק אריאל שרון את ההרשאה לעשות שימוש במתחם חוות שלם שבפארק לצורך הפקת שני פסטיבלי מוסיקה גדולים של הצמד “פולו & פאן” בתאריכים 12.11.21 וה- 13.11.21.

8. צילום נכון של תדפיס מרשם החברות של חברת פיוצ’ר ממורי מצורף כנספח “3” לבקשה זו.

9. צילומים נכונים של הפרסומים של המופעים בימים 12.11.21 וה- 13.11.21 מצורפים כנספח “4” לבקשה זו.

10. המשיבה 3, חברת סלברייט די איי בע”מ (לעיל ולהלן: “המשיבה 3” או “חברת סלברייט”), הינה חברה ציבורית מתחום ההייטק אשר הונפקה בנאסד”ק. למיטב ידיעת המבקשים, חברת סלברייט ו/או מי מטעמה קיבלה מאת חברת פארק אריאל שרון את ההרשאה לקיים מסיבת הנפקה במתחם חוות שלם בפארק ביום 6.10.21.

11. צילום נכון של תדפיס מרשם החברות של חברת סלברייט מצורף כנספח “5” לבקשה זו.

12. צילומים נכונים של הפרסומים אודות מסיבת ההנפקה מיום 6.10.21 מצורפים כנספח “6” לבקשה.

13. הקבוצה בשמה מוגשת התובענה הייצוגית הינה:

14. “כל תושבי שכונות המגורים אשר נפגעו ו/או ייפגעו לאחר מועד הגשת בקשה זו ועד למועד אישור התובענה בתיק זה כייצוגית מרעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או מרעש בשעות הלילה אשר הופעל על ידי המשיבות ו/או מי מטעמן במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון, אשר גרם ו/או חזקה שעשוי היה לגרום להם להפרעה ו/או מטרד ו/או סבל ממשי”.

15. הרקע העובדתי הרלבנטי לבקשת האישור

16. מפגעי רעש הם מטרד מתמשך ומשפיעים על אנשים רבים בעולם המערבי והמתועש. בישראל, המשרד להגנת הסביבה מגדיר מפגע רעש כ”קול לא רצוי והפרעה סביבתית”. הגדרת הרעש נקבעת על- פי מדידת רמת הקול: רמת קול של 30 דציבלים מוגדרת כרעש סביר, רמת קול של מעל 60 דציבלים מוגדרת כרעש חזק ומפריע ואילו רמת קול של מעל 80 דציבלים מוגדרת כרעש מזיק ובלתי סביר.

17. יש מפגעי רעש הנמשכים זמן מה (למשל רעש עקב אירוע בגן אירועים, שנמשך כמה שעות), ויש מפגעי רעש שמקורם באירועים בודדים בעוצמת רעש חזקה המתרחשים כמה פעמים ביום (למשל רעש הנובע מהמראות ומנחיתות של מטוסים).

18. המשרד אף מתאר את מפגע הרעש כ”סוג של אלימות שגורמת לתחושת חוסר אונים, המגביר את הצורך להשתמש באלימות נגד גורם הרעש” (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, “מפגעי רעש בחיי היום יום – סקירה השוואיתית” (אתר הכנסת, 4.11.2008) בעמ’

19. צילום נכון של המחקר שפורסם על ידי מרכז המידע והמחקר הכנסת שכותרתו “מפגעי רעש בחיי היום יום – סקירה השוואתית” מיום 4.11.2008 מצורף כנספח “7” לבקשה זו.

20. בישראל, בשל האקלים הים תיכוני והטמפרטורות הגבוהות יחסית, החלונות בבתי המגורים פתוחים במשך רוב עונות השנה ובמשך שעות רבות ביממה. לכן, רעש סביבתי פוגע באנשים רבים יותר ובמקומות רבים יותר ולפיכך הוא מפגע של ממש. על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מפגעי הרעש פוגעים כמעט ב 25% מהאוכלוסייה במדינה – יותר מכל מטרד סביבתי אחר (מרכז המידע והמחקר של הכנסת, “מפגעי רעש בחיי היום יום – סקירה השוואתית”, מיום 11.2008, בעמ’ 3; נספח “7”).

21. המבקשים מתגוררים יחד עם בני משפחתם ובעלי החיים שבבעלותם בשכונת ידידיה שבתל אביב הממוקמת בסמוך לפארק אריאל שרון. שלושת המבקשים הינם אנשים מסורתיים השומרים שבת יחד עם בני משפחתם.

22. ביום 6.10.21 בשעה 20:00 לערך גילו המבקשים, כמו גם יתר חברי הקבוצה, לתדהמתם המוחלטת כי רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר פולש לתוך בתיהם וגורם להפרעה ולמטרד של ממש לשגרת חייהם ולמנוחתם. ויודגש. הרעש היה כה חזק ועוצמתי שאפילו סגירת החלונות לא מנעה את חדירתו של הרעש לבתים, תוך גרימת מטרד רב למבקשים וחברי הקבוצה. כן התברר למבקשים כי מקור הרעש מסיבת הנפקה אשר קיימה המשיבה 3, חברת סלברייט, בחוות שלם שבפארק אריאל שרון (נספח “6” לבקשה זו).

23. כך, המבקש 1, ה”ה חבני אייל, המתגורר יחד עם אשתו ושני ילדיו הקטנים (בני 9 חודשים ו 1.9 חודשים) במרחק של כ 371 מטרים מחוות שלם שבפארק אריאל שרון, החל משעות הערב המאוחרות שמע רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר אשר גרם לו ולבני משפחתו, ואפילו לכלבה שבבעלותו להפרעה משמעותית, למטרד, ולסבל שלל ממש.

24. המבקש 1, אשר בחלונות ביתו מותקנים חלונות כפולים ניסה לאטום את כל החלונות ולעשות כל שביכולתו על מנת למנוע את חדירת הרעש שחדר בעל כורחו לתוך ביתו הפרטי, אך ללא הועיל. בשל מפגע רעש זה ילדיו הקטנים של המבקש לא הצליחו למצוא מנוחה, הם התעוררו כל כמה דקות בוכים ומבוהלים משנתם, ובידי המבקש 1 ורעייתו לא נותרה כל ברירה אלה לשאת על הידיים את ילדיהם במשך שעות ארוכות, תוך שהדבר מסב אי נוחות גדולה, עוגמת נפש עצומה, ופגיעה משמעותית בשגרת חייהם ומנוחתם.

25. לא זו אף זו. אפילו כלבתו של המבקש 1 ג’וי נכנסה למלונה, רעדה מפחד, וניכר עליה שהיא חשה חוסר נוחות ומצוקה של ממש. המבקש 1, אשר נשא על ידיו באותה עת את אחד מילדיו, ניסה לסייע ולהרגיע את כלבתו בשיחה ואף בממתקים שהציע לה. ואולם, ללא הצלחה, והכלבה לאורך שעות ארוכות המשיכה לרעוד מפחד ולהפגין תחושות של מצוקה וחוסר נוחות.

26. עייפים, תשושים, עצבנים ומתוסכלים המתינו המבקש 1 ורעייתו בכיליון עיניים לשעה 23:00 בתקווה כי אז ייפסק הרעש החזק והבלתי סביר שפלש לתוך ביתם והפריע משמעותית לשגרת חייהם. למרבה הצער, חיש מהר הבינו המבקש 1 ורעייתו כי תקוותם היתה תקוות שווא, וכי מפגע רעש זה נמשך גם מעבר לשעה 23:00 בלילה עד לשעה 2:00 לפנות בוקר לערך.

27. גם לאחר שמפגע הרעש פסק בשעה 2:00 לפנות בוקר או בסמוך לכך, ילדיו של המבקש 1, כמו גם כלבתו, המשיכו להיות נסערים, מפוחדים וחשו חוסר נוחות קיצוני, ולפיכך רעייתו של המבקש 1 נאלצה לישון עם הילדים כל הלילה בחדרם ולהרגיעם מפעם לפעם, בזמן שהמבקש 1 ניסה להרגיע את כלבתו ג’וי אשר המשיכה ליילל ולבכות זמן רב גם לאחר שהרעש פסק.

28. בדומה לכך, גם המבקש 2, ה”ה חבאני זיו, אשר מתגורר יחד עם בת זוגתו וארבעת ילדיהם במרחק של כ 485 מ’ מחוות שלם שבפארק אריאל שרון, נחשף ביום 6.10.21 לרעש חזק ו/או רעש בלתי סביר, אשר חדר לביתו ופלש לכל חללי הבית גם לאחר שהוגפו ונסגרו החלונות. במשך שעות ארוכות ועד השעה 2:00 לפנות בוקר לערך מפגע הרעש הפריע את מנוחתם של בני הבית, גרם למטרד משמעותי, והסב סבל של ממש למבקש ולבני ביתו, ובכלל זה לילדו בן ה 3 של המבקש 2 שלא הצליח להירדם ולמצוא מנוחה כל הלילה.

29. בשל ההפרעה לשגרת חייהם ולמנוחתם של המבקש 2 ובני משפחתו, כמו גם הסבל הממשי שחוו, ביום שלמחרת רעייתו של המבקש 2 לא הצליחה להגיע למקום עבודתה והיא נאלצה להישאר בבית בשל עייפות ועצבנות אשר נגרמה כפועל יוצא ממפגע הרעש שנמשך עד לשעה 2 לפנות בוקר לערך, וכי גם רמת התפקוד של המבקש 2 באותו יום היתה נמוכה משמעותית מהרגיל.

30. להשלמת התמונה יצוין, כי המבקש 2 פנה פעמים רבות באותו ערב אל המשטרה והתלונן על מפגע הרעש. המשטרה אף מסרה למבקש 2 כי הגיעו אליה תלונות רבות באותו ערב בנושא. במסגרת ניסיונות למגר את מקור הרעש, ביום 6.10.21 בשעה 23:35 המבקש 2 שלח הודעת וואטסאפ אל חברו המתגורר על גבול הפארק לברר האם מקור הרעש מאצלו. ביום 7.10.21 בשעה 0:05 השיב לו חברו כי הרעש מפארק אריאל שרון וכי עליו לפנות למשטרה. במענה לכך, ביום 7.10.21 בשעה 0:07 הבהיר המבקש 2 כי כבר יצר קשר עם המשטרה מספר פעמים.

31. צילום נכון של הודעות הוואטאפ מהימים 6.10.21 -7.10.21 מצורפים כנספח “8” לבקשה זו.

32. אשר למבקש 3, ה”ה חבאני שחר, המתגורר במרחק של כ 570 מ’ מחוות שלם שבפארק אריאל שרון, הרי שגם הוא חווה את אותו רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר במשך שעות ארוכות ועד השעה 2:00 לפנות בוקר לערך אשר גרם להפרעה משמעותית למנוחתו ושגרת חייו, למטרד ולסבל של ממש. גם המבקש 3 פנה מספר פעמים אל המשטרה בקשר עם מפגע הרעש, כאשר בפניותיו הראשונות נמסר לו מהמשטרה כי האירוע מאושר ולכן אין בכוונת המשטרה לעשות דבר, ואילו בפניותיו לאחר השעה 23:00 נמסר לו כי המשטרה מודעת למפגע והתקבלו אצלה מספר גדול של פניות בנושא.

33. עוד יצוין, כי המבקש 3 הינו נהג משאית אשר משכים קום לעבודה בשעה 4:45 בבוקר. למבקש 3 יש גם כלבה אשר אף היא נבחה וייללה במשך שעות ארוכות בשל הסבל וחוסר הנוחות שנגרם לה ממפגע הרעש. בשל מפגע הרעש אשר נמשך עד לשעה 2:00 לפנות בוקר בערך, ביום 7.10.21 התעורר המבקש 3 מרוט, עייף ועצבני ולא היה בידו לסיים את יום עבודתו בשל חוסר שינה וחוסר מנוחה אשר נגרמו בשל מפגע הרעש. המבקש 3 נאלץ לקצר את יום עבודתו ולפרוש לביתו מוקדם יותר מהרגיל מתוך חשש אמיתי לשלומו ולחייו ולאפשרות כי יעשה תאונה בכביש לנוכח מצבו הפיזי והנפשי.

34. המבקשים סברו לתומם כי מדובר באירוע חד פעמי של הפעלת רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר אשר נמשך עד לשעות הלילה המאוחרות אשר גרם להפרעה ו/או למטרד ו/או לסבל ממשי להם ולחברי הקבוצה. למרבה הצער המבקשים התבדו והתברר להם כי מדובר למעשה רק “ביריית הפתיחה” וכי המשיבה 1 החלה להעניק הרשאות לקיום מופעי מוסיקה גדולים בחוות שלם שבפארק אריאל שרון ותמשיך לעשות זאת באופן שגרתי במסגרת פעילותה.

35. כך, מפרסום באינטרנט נודע למבקשים באקראי כי המשיבות מתעדות לקיים פסטיבל מוסיקה גדול ביום 12.11.21 (למבקשים באותו מועד לא היה ידוע כי למעשה מדובר בשני פסטיבלים שונים אשר יתקיימו יום אחרי יום) בחוות שלם שבפארק אריאל שרון. פרסומים אלה אף הועברו בקבוצת הוואטסאפ של תושבי שכונת ידידיה והעלו חשש כבד שמא מפגע הרעש אשר סבלו ביום 6.10.21 יחזור על עצמו.

36. בנסיבות אלה, החליטו המבקשים כנציגי ועד תושבי שכונת ידידה שבתל אביב לפנות בכתב אל המשיבה 1, חברת פארק אריאל שרון. במכתבם מיום 9.11.21 ציינו המבקשים כבר בפתח הדברים כי “לפני מספר שבועות התקיים בתחומי הפארק באזור המכונה חוות שלם …. מופע מוזיקה אשר גרם סבל רב לתושביה, בעקבות רעש בלתי נסבל שבקע מאמצעי הגברה. על אף שהחוק אוסר שימוש באמצעי הגברה בסמיכות לבתי מגורים החל מהשעה 23:00, האירוע נמשך כסדרו עד לשעה 2:00 לפנות בוקר לערך”.

37. צילום נכון של פניית המבקשים אל המשיבה 1 מיום 9.11.21 אשר נמסרה למשרד המנכ”ל במסירה אישית מצורף כנספח “9” לבקשה זו.
     
38. בהמשך עמדו המבקשים על כך שנודע להם כי מתוכננת להתקיים בחוות שלם ביום שישי, ה- 12.11.2021 מופע מוזיקה נוסף שצפוי להיות רועש במיוחד, נוכח הסגנון המוזיקלי של האמנים המשתתפים ובשים לב למספר המשתתפים הצפוי, ודרשו, בין היתר, לבטל לאלתר את קיום האירוע.

39. המבקשים אף הבהירו כי תושבי השכונה הינם ברובם המוחלט שומרי מסורת, כך שקיום מופע מוזיקה בסמיכות כה רבה לבית מגוריהם בערב שבת הינה חסרת רגישות, והיא עומדת בניגוד לכללי מנהל תקין החלים על גופים ציבוריים, המחייבים שמירה על יום המנוחה על פי דין; וכי תושבי השכונה נערכים למחות כנגד חילול השבת והפרת יום המנוחה במהלך המופע המתוכנן, ובמקביל תתבצע מדידת רעש על ידי גורם המוסמך לכך.

40. למותר לציין כי פניית המבקשים זכתה להתעלמות מופגנת מצד המשיבה 1, וכי המשיבה 2 קיימה את 2 פסטיבלי המוסיקה שהופקו על ידה בחוות שלם שבפארק אריאל שרון, וזאת מהשעה 16:30 ועד לחצות לערך בערב שישי 12.11.21 ומהשעה 16:00 ועד חצות לערך ביום שבת 13.11.21 (נספח “4”).

41. יוקדם ויצויין כבר עתה, כי בכל אחד מהאירועים האמורים, המבקשים וחברי הקבוצה נחשפו בעל כורחם לרעש חזק ו/או רעש בלתי סביר אשר חדר לביתם וגרם להפרעה ו/או למטרד ו/או לסבל ממשי למבקשים וחברי הקבוצה, כמו גם לבעלי החיים שבבעלותם. נזקם של המבקשים וחברי הקבוצה חמור ביתר שאת, שכן לא זו בלבד שהם פנו מבעוד מועד אל המשיבה 1 והתראו בפניה אודות מפגע הרעש האמור, אלא שבנוסף לכך הם הביאו בפניה את עובדת היותם שומרי מסורת וכי הפעלת מפגע הרעש לאורך כל השישי שבת הינה חסרת רגישות, עולה כדי חילול השבת עבורם והפרת יום המנוחה, על כל הנובע ומשתמע מכך.

42. לא זו אף זו. המבקשים הגדילו עשות, ובשל חומרת ההפרעה ו/או המטרד ו/או הסבל הממשי שנגרם להם בשל מפגע הרעש שהופעל ביום 6.10.21 בשטח הפארק, המבקשים גמרו אומר בליבם להזמין מדידת רעש אצל מומחה אקוסטי על מנת שיבחן ויאשר כי הרעש החודר לבתיהם ושמקורו בחוות שלם שבפארק אריאל שרון אכן הינו רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר אשר מסב להם נזקים.

43. ואכן בהתאם לכך, בימים 12.11.21 וה- 13.11.21 התבצעה מדידת רעש על פי הגדרות חוק מפגעים סביבתיים ועל פי תקנות רעש בלתי סביר על ידי המומחה ה”ה נתן מלחי (להלן: “המומחה”). מדידות הרעש בוצעו ביום 12.11.21 בין השעות 18:50 – 20:30 וביום 13.11.21 בין השעות 15:58 – 22:52 בתוך ארבעה בתי מגורים שונים המצויים בתוך האזור אשר נחשף למפגע הרעש שהופעל על ידי המשיבות והם: רחוב הרב אליהו שרים 10א ת”א, רחוב הרב עובדיה בידאני 20, ת”א, רחוב גירית קדמן 14 ת”א ודרך חיים בר לב 220, ת”א.

44.  צילום נכון של חוות הדעת מצורף כנספח “10” לבקשה זו.  

45. על פי חוות הדעת (נספח “10”) בכל אחד מהאירועים טווח זמן הפעולה של מפגעי הרעש שנגרמו בשל מעשיהן ו/או מחדליהן של המשיבות היה מעל 3 שעות, כך שחל איסור מוחלט להפעיל מקור רעש בשעות היום במדד של מעל 55 דציבלים. רעש המקור הנמדד בכל אחד מהאירועים הנ”ל היה 5dB(A), היינו כ 10 דציבלים מעל מפלס הרעש המקסימאלי הקבוע בחוק, באופן שהסב למבקשים ולחברי הקבוצה נזקים כבדים ובכלל זה גרם להפרעה ו/או מטרד ו/או לסבל ממשי.

46. ויודגש. עוצמות אלה של רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר אשר נמדדו על ידי מכשירי המדידה גם הורגשו היטב על ידי המבקשים וחברי הקבוצה. המבקש 1 אף בחר לעזוב את ביתו בערב שישי 12.11.21 וללכת לישון עם משפחתו אצל חמותו בשל ההפרעה, המטרד והסבל הממשי והבלתי נסבל שנגרם לו ולמשפחתו, ובכלל זה לילדיו הקטנים ואף לכלבתו שלא הפסיקו לבכות ולהפגין חוסר נוחות ומצוקה בשל מפגע הרעש. ביום 13.11.21 המבקש 1 שב עם משפחתו לביתו והוא חווה שוב וביתר שאת את מפגע הרעש שבקע מהאירוע שהפיקה המשיבה 2 בשטחה של המשיבה 1, כאשר ילדיו הקטנים לא הצליחו לישון, בכו ללא הרף והמבקש 1 ואשתו מצאו עצמם שוב מנסים לנחם ולסייע לילדיהם הקטנים, כמו גם לכלבה ג’וי ללא הצלחה. למען שלמות התמונה יצוין כי בשעה 23:00 הגיש המבקש 1 תלונה למשטרה שמספרה 3194.

47. אשר למבקשים 2-3 ובני משפחתם הרי שגם הם חוו את אותה ההפרעה ו/או המטרד ו/או הסבל הממשי בשל מפגע הרעש שהופעל על ידי המשיבות 1-2 ואף בחומרה יתרה בשל העובדה כי הדבר התרחש במהלך השישי והשבת תוך חילול השבת. המבקשים 2-3 אף נאלצו להפסיק באמצע ארוחת שישי את המפגש המשפחתי על מנת לצאת וללוות את המומחה במדידות שבוצעו על ידו בבתים שונים בתוך השכונה. כמו כן, בשל השבת המבקשים 2-3 גם הם הגישו תלונות למשטרה לאחר צאת השבת ביום 13.11.21.

48. להשלמת התמונה יצוין, כי גם בשכונת רמת שקמה ברמת גן הורגש הרעש החזק ו/או הרעש הבלתי סביר. כפי שעולה מתגובה של תושבת שכונת רמת שקמה המתגוררת ברחוב אחד העם  16 רמת גן, היא ושכניה הרגישו היטב את המוסיקה ואת הבסים ביום המנוחה היחיד שיש להם, תוך שהיא מדגישה כי למסיבות שכאלה אין מקום בסמיכות לאזורי מגורים. יצויין כי אחד העם 16 הינו הבניין בן 27 קומות וכ 100 דירות, ובצמוד לו מצוי בניין נוסף שכתובתו אחד העם 14, בניין בן 33 קומות וכ 120 דירות.

49. צילום נכון של הפרסומים והתגובות בדף הפייסבוק של המשיבה 1 מצורף כנספח “11” לבקשה זו.  

50. עוד יצוין, כי במענה לתגובת המשיבה 1 לתלונה בפייסבוק תושב נוסף המכונה יובל הללי מדגיש כי טענת המשיבה 1 בדף הפייסבוק שלה כאילו לא הוגשו תלונות למשטרה בגין מפגע הרעש מגוחכת על פניה, שכן עשרות תלונות הוגשו כאשר לפחות 5 על ידו (נספח “11” לבקשה זו).

51. הנה כי כן, הרעש החזק ו/או הבלתי סביר אשר הופעל ממתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון הטריד את המבקשים ואת חברי הקבוצה באופן בלתי רגיל, גרם להם חוסר נוחות קיצונית, פלש לביתם שלא כדין, הפריע באופן משמעותי ביותר לשגרת חייהם, מנע מהם מנוחה ואף שלל מהם כל אפשרות להנות מחיים רגילים ושקטים ולבצע פעולות פשוטות יומיומית בביתם, קל וחומר כאלה הדורשות ריכוז כגון קריאה, למידה וכיוצ”ב.

52. ויודגש. למיטב ידיעת המבקשים, האירועים המתוארים לעיל הינם רק יריית הפתיחה וכי המשיבה 1 מתעדת להעניק הרשאות תמורת תשלום לשימוש במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון באופן שיטתי וקבוע כחלק מפעילותה העסקית השוטפת לאורך כל השנה. הדבר גם עולה מפורשות מהפרסום באתר האינטרנט של המשיבה 1 (נספח “2” לבקשה זו), שם מדגישה המשיבה 1 כי היא “פותחת את שעריה לייזום והפקת אירועים במתחמי פארק אריאל שרון , הכוללים בין היתר את ההר המשוקם וחוות שלם”. חוות שלם זהו מתחם ובו 5 מבנים היסטוריים שעברו שיחזור ושימור, כאשר בין מבנים אלו – רחבה גדולה התשמש כמקום לקיום אירועים תחת כיפת השמיים.

53. בנוסף, בעוד שיתר המתחמים כפי שמתוארים על ידי המשיבה 1 באתר האינטרנט שלה מוגבלים, ככל הנראה, עד כ 1500 איש לכל היותר, חוות שלם מיועדת לאירועים גדולים במיוחד של אלפי משתתפים ואף עשרות אלפי משתתפים, בדומה לאירועים שתוארו לעיל, כך שאין זה מפתיע כי דווקא באירועים מסוג זה יופעל רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר אשר יסב נזקים כבדים למבקשים וחברי הקבוצה.

54. בנסיבות אלה, ולאור חששם הכבד של המבקשים כי הם יאלצו לסבול מהפרעה ו/או מטרד ו/או סבל ממשי מהרעש אשר יופעל באירועים שהתקיימו ויתקיימו בעתיד בחוות שלם שבפארק אריאל שרון, סבורים המבקשים כי הדרך היעילה, הנכונה והראויה לחיוב המשיבות לתקן הפרותיהן ודרכן מכאן ולהבא, לעשות ככל הדרוש כדי למנוע הישנותו של המפגע הסביבתי, כמו גם לפצות את חברי הקבוצה בגין נזקיהם, הינה הגשת הבקשה דנן לאישור התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית.

 

עילות התביעה

   53. החוק המסדיר את ההתמודדות עם מפגעי הרעש במדינת ישראל הוא החוק למניעת מפגעים, תשכ”א- 1961 (להלן: “החוק למניעת מפגעים“). סעיף 2 של החוק קובע:

“לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים”.

54. סעיף 10(1) לחוק למניעת מפגעים ממשיך וקובע:

” מפגע שנקבע כחזק או כבלתי סביר בתקנות לפי סעיף 5, חזקה שהוא עשוי לגרום הפרעה לאדם המצוי בקרבת מקום, כל עוד לא הוכח היפוכו”.

55. על פי סעיף 13 לחוק למניעת מפגעים:

“לענין פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944, דין כל הפרה של הוראות חוק זה כדין מטרד היחיד“.

56. ובסעיף 14 לחוק למניעת מפגעים מוגדר “גרם מעשה” בזו הלשון:

“כל מקום בחוק שמדובר בו על גרימת מעשה פלוני, רואים אדם כאילו גרם לאותו מעשה גם אם הוא נעשה במקום הנתון לשליטתו או לפיקוחו, או על ידי מי שנתון לשליטתו או לפיקוחו, והוא לא נקט כל האמצעים הסבירים למניעתו; הטוען כי נקט אמצעים כאמור – עליו הראיה”.

57. מתוקף חוק זה הותקנו תקנות הקובעות, בין היתר, את הפרמטרים לרעש בלתי סביר ואת עוצמת הרעש המותרת בהתייחס למקום הרעש, לזמן ביצועו ולמשכו. כך, תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש”ן-1990 (להלן: “תקנות רעש בלתי סביר“), מגדירות בסעיף 2 כי “רעש בלתי סביר” לענין החוק הוא כל אחד מאלה:

(1) רעש או משכו הכולל ביום הוא כמפורט בטור א’ בתוספת הראשונה, ומפלסו הנמדד כאמור בתקנה 5 עולה על הערך המפורט לגבי כל אחד מהמבנים בעמודה יום בטור ב’.

(2) רעש אשר משכו הכולל בלילה הוא כמפורט בטור א’ בתוספת הראשונה, ומפלסו הנמדד כאמור בתקנה 5 עולה על הערך המפורט לגבי כל אחד מהמבנים בעמודה לילה בטור ב’ באותה תוספת”.

58. על פי התוספת הראשונה לתקנות רעש בלתי סביר, חל איסור מוחלט להפעיל את מפגע הרעש בשעות הלילה החל מהשעה 23:01 ועד השעה 6:59; כאשר בשעות היום מהשעה 6:59 ועד השעה 23:01 אסור להפעיל מקור רעש במדדים של מעל:

50dB(A) – בטווח של זמן העולה על 9 שעות.

55dB(A) – בטווח של זמן העולה על 3 שעות אבל אינו עולה על 9 שעות.

60dB(A) – בטווח של זמן העולה על שעה אבל אינו עולה על 3 שעות.

65dB(A) – בטווח של זמן העולה על 15 דקות אבל אינו עולה על שעה.

59. להשלמת התמונה יצוין, כי המשרד להגנת הסביבה קבע כי רעש שמפלסו עולה ב 5 דציבלים ומעלה מעל רעש רקע עלול לגרום להפרעה או למטרד .

צילום נכון מאתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה מצורף כנספח “12” לבקשה זו.

60. בנוסף, גם תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ”ג – 1992 (להלן: “תקנות מניעת רעש“), קובעות בסעיף 3 כי:

“לא ישיר אדם, לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלויזיה ולא יקים רעש באמצעות פטיפון, רמקול, מגביר קול או מכשירי קול כיוצא באלה בין השעות 14:00 ל 16:00 ובין השעות 23:00 ל 7:00 למחרת, באזור מגורים …”

61. סעיף 15 לתקנות לגרימת רעש, שכותרתו “רעש הנשמע באור מגורים”, מורה כי:

“האיסורים המוטלים על פי תקנות אלה על גרימת רעש באזור מגורים, יחולו גם על גרימת רעש מחוץ לאזור מגורים, אם אותו רעש גורם הפרעה או מטרד באזור מגורים“.

62. הוראות דומות קיימות גם בחוק עזר לתל אביב יפו (מניעת רעש), התשמ”ג – 1982 (להלן: “חוק העזר“), בסעיפים 3 ו- 13 בהתאמה.
63. בע”פ 151/84 חברת החשמל לישראל בע”מ נ’ פנחס פרשט, פ”ד לט(3)1 (להלן: “עניין פרשט“), נדונה השאלה האם ניתן להוכיח רעש בניגוד לחוק למניעת מפגעים גם בצורה אחרת מזו שנקבעה בתקנות. במקרה שם, נקבע שלא הובאו ראיות על מנת להוכיח שהרעש שמקימה  תחנת חשמל הוא בלתי סביר על-פי המבחנים שבתקנות, והקובלים כנגד חברת חשמל ניסו להוכיח את היות הרעש חזק או בלתי סביר על-ידי עדים, ששמעו את הרעש, סבלו ממנו, ושמנוחתם הופרעה בגללו. בית המשפט השלום קבע כי לא ניתן להוכיח קיומו של “רעש חזק או בלתי סביר” שלא על-פי התקנות ולכן דחה את הקובלנה, אולם הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל. הדיון בבית המשפט העליון נסוב, בין השאר, על הסוגייה: האם ניתן להוכיח “רעש חזק או בלתי סביר” בצורה אחרת מזו שנקבעה בתקנות? כב’ השופטת (בדימוס) ט. שטרסברג-כהן, קבעה שם, בעמ’ 5:

“מכך שהחוק איננו מגדיר רעש חזק או בלתי סביר מהו ואיננו קובע כלים או אמצעים למדידת רעש כזה, ומכך שהתקנות עושות כן, אין מתבקשת המסקנה, שהתקנות ממלאות את הביטויים הנ”ל בתוכן שאין בלתו; אין לגרוס – כגירסת חברת החשמל – כי לא ניתן להוכיח את היות הרעש חזק או בלתי סביר, אלא באופן הקבוע בתקנות. ניתן לעשות זאת על-ידי הוכחת הקבוע בחוק בכל דרך הוכחה מקובלת בדין. “…העובדה שמלאכת השפיטה, ללא מידות ושיעורים קבועים מראש, עשויה להיות קשה וסבוכה יותר, אינה אומרת שהיא בלתי אפשרית” (השופט ח’ כהן (כתוארו אז) בבג”צ 295/65 [1], בעמ’ 322) [פורסם בנבו]”.

64. דברים דומים נפסקו על ידי בית המשפט העליון גם בע”פ (מחוזי י-ם) 25821-06-10  מדינת ישראל – המשרד להגנת הסביבה נ’ נחום לוי (פורסם ב”נבו”, מיום 6.10.2010, בפסקה 7 של פסק-הדין):

“באשר לעבירה על סעיף 4 לחוק, הפנתה המערערת לפסיקה אשר קבעה כי דרך הוכחת קיומו של המפגע אינה צריכה בהכרח להיעשות על פי המבחנים שנקבעו בתקנות. לעניין זה הפנתה המערערת לע”פ 151/84 חברת החשמל לישראל בע”מ נ’ פרשט פ”ד לט(3)1;  ע”פ (מרכז) 2146-09-07 אלומות חולון בע”מ נ’ המשרד לאיכות הסביבה [פורסם בנבו] (1.6.08); ת”פ (כ”ס) 3103/04  מדינת ישראל נ’ ניסים פרגון מסחר (1990) בע”מ [פורסם בנבו] (17.1.07).   עמדת המערערת מקובלת עלינו. על פי האמור בפסיקה שהוזכרה לעיל ניתן להוכיח את הזיהום בכל ראיה קבילה ובעלת משקל, גם כאשר בחקיקת המשנה הותוותה דרך הוכחה מסויימת. אותה דרך, אם ננקטה, עשויה להקל על מלאכת ההוכחה, שכן תקפותה הוכרה בדין, אך אין לשלול מראש את האפשרות להוכחת הזיהום בדרכים אחרות. מבחינה זו אין בכך שהמערערת לא הוכיחה כי זיהום האוויר נבדק בהתאם לקריטריונים ובעזרת המכשירים המפורטים בתקנות למניעת מפגעים, כדי לסתום את הגולל על הוכחת האישום המתבסס על הוראת סעיף 4 לחוק.”  

65. לעניין פירוש המונח “בלתי סביר” כתבה כב’ השופטת (בדימוס) שטרסברג-כהן בעניין פרשט, עמ’ 6:  

“הביטוי “בלתי סביר” איננו זר בחקיקה האזרחית ואף לא בחקיקה הפלילית. בית המשפט נדרש למלאו תוכן על-פי שיקולים ראויים לכל עניין ונושא. “…גם בענינים פליליים… נדרשים בתי-המשפט לפסוק מהי התנהגות ‘סבירה’ או ‘בלתי סבירה’, והסבירות היא שאלה מעורבת של משפט ועובדה התלויה, בדרך כלל, בנסיבות המיוחדות אשר בהן היא מתעוררת” (השופט ח’ כהן בבג”צ 295/65 [1] הנ”ל, בע’ 322). במישור האזרחי, בדונו ברעש בעילת מטרד, נדרש בית המשפט למלא ביטוי זה בתוכן לפי מבחן ה”אדם הסביר” ובהתחשב בנתונים הסביבתיים … ההתייחסות לפסיקה הנ”ל, הדנה בשאלת הרעש מהיבט היותו “מטרד”, מלמדת על התוכן שיצק בית המשפט למסגרת, התוחמת את גבולות סבירותו של רעש, אשר מעבר להם הופך הוא למטרד. יצוין, כי “רעש חזק או בלתי סביר” לפי החוק מהווה – מכוח סעיף 13 שבו – “מטרד” לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] …..הגבלת אמצעי ההוכחה לאלה שנקבעו בתקנות תביא למצבים בלתי רצויים, שבהם יעמוד האזרח חסר אונים וחסר הגנה, כשמטרת החוק היא להגן עליו, וכשלשון החוק רחבה דיה לעשות כן.”

66. המסקנה העולה מפסיקתוֹ של בית המשפט העליון היא, כי בית המשפט יכול לקבוע מהו “רעש בלתי סביר” או “רעש חזק” גם על סמך הראיות שמובאות בפניו ולפי מבחן ה”אדם הסביר” ולא רק בהתאם לאמצעי ההוכחה שנקבעו בתקנות.
67. בנוסף, ביום 12.1.15 אישרה הועדה המחוזית לתכנון ובניה את תוכנית מספר 599-0176073 “כניסה צפונית לפארק אריאל שרון – תוכנית מפורטת חוות שלם” (להלן: “התב”ע“). סעיף 6.3.1 לתוכנית שכותרתו “מניעת רעש בעת קיום מופעים או אירועים”, קובע כדלקמן:

א. רעש בעת קיום מופעים ו/או אירועים הנגרם על ידי הפעלת מערכות הגברה, מערכות כריזה או מקורות אחרים לא יחרוג מהערכים שנקבעו בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) תש”ן – 1990 ומהתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ”ג – 1992.

ב. תנאי לקיום מופע ו/או אירוע ראשון מרובה קהל בתחום התוכנית, יהיה הכנת נוהל, לכלל שטח התוכנית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, למניעת מטרדי רעש כתוצאה מקיום המופע ו/או האירועים בתחומי התוכנית”.

צילום נכון של העמודים הרלבנטיים של התב”ע מצורף כנספח “13” לבקשה זו.  

68. יתרה מכך. סעיף 1 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ”ב – 1992 (להלן: “חוק מפגעים סביבתיים“) קובע כי “רעש” עשוי להיכנס להגדרת “מפגע סביבתי” כאשר הוא “בניגוד לחיקוק, לצו, לתוכנית, לרישיון עסק או לכל היתר או רישיון אחר, או שיש בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשי לאדם“.
69. פשיטא שאין הכרח שהרעש יהא בניגוד לחוק דווקא (הגם שבמקרה שבפנינו הוא ממילא בניגוד לחוק), אלא די שהוא עשוי לגרום סבל ממשי לאדם, כאשר במקרה שבפנינו, אין צל של ספק כי למבקשים ולחברי הקבוצה נגרם סבל ממשי ממפגעי הרעש הנדונים.
70. המבקשים יטענו, כי על המשיבה 1, חברת פארק אריאל שרון, שבשליטתה ותחת פיקוחה מצוי הפארק ובכלל זה מתחם חוות שלם שבפארק, מוטלת החובה לוודא ולפקח כי כל מי שהיא מעניקה לו הרשאה וזכות לעשות שימוש במתחמי הפארק, ובמתחם חוות שלם בפרט, ובכלל זה המשיבות 2-3, יעמוד במגבלות הקבועות בדין על הקמת רעש ולא יפר אותן, כמו גם ימנע מהפעלת רעש חזק או רעש בלתי סביר אשר גורם או עלול לגרום להפרעה ו/או מטרד ו/או סבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה.
71. חובה זו של המשיבה מתקיימת ביתר שאת כאשר היא מעניקה הרשאה לעשות שימוש במתחם חוות שלם המצויה בסמוך לשכונות מגורים של המבקשים וחברי הקבוצה וכאשר ידוע וברור לה כי נעשה באירועים ומופעים אלה שימוש באמצעים מרעישים במיוחד ובמערכות הגברת קול שהינם אמצעי רעש קיצוניים. לא בכדי כבר בתוכנית נקבע ברחל ביתך הקטנה כי רעש בעת קיום מופעים ו/או אירועים בחוות שלם שבפארק לא יחרוג מהערכים שנקבעו בדין.
72. עוד יטענו המבקשים, כי גם על המשיבות 2-3, החברות שהפיקו את אירועי המוסיקה במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון, חלה החובה על פי דין ועל פי תנאי רישיון העסק שהוענק להן לצורך קיום המופעים ו/או האירועים האמורים, לעמוד בכל המגבלות הקבועות בדין על הקמת רעש ולהימנע מהפעלת רעש חזק או רעש בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה אשר גרם או עלול לגרום להפרעה ו/או מטרד ו/או סבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה.
73. המבקשים יטענו, כי המשיבות הפרו בשתי ידיים את החובות המוטלות עליהן. כאמור לעיל, המשיבה 1 העניקה למשיבות 3-2 את ההרשאה והזכות לקיים אירועים במתחם חוות שלם. בכל אחד מהאירועים טווח זמן הפעולה של מפגעי הרעש שנגרמו בשל מעשיהן ו/או מחדליהן של המשיבות היה מעל 3 שעות, כך שחל איסור מוחלט להפעיל מקור רעש בשעות היום במדד של מעל 55 דציבלים. בנוסף, חל איסור מוחלט להפעיל את מפגע הרעש בשעות הלילה החל מהשעה 23:01 ועד השעה 6:59.
74. על פי חוות הדעת (נספח “10”) רעש המקור הנמדד בכל אחד מהאירועים שהתקיימו בימים 12.11.21 ו- 13.11.21 היה 5dB(A), היינו כ 10 דציבלים מעל מפלס הרעש המקסימאלי הקבוע בתקנות, באופן שהסב למבקשים ולחברי הקבוצה להפרעה ו/או מטרד ו/או לסבל ממשי.
75. כיוצא בזה, אין צל של ספק כי בשני האירועים שהתקיימו בימים 12.11.21 וה 13.11.21 ואשר נמדדו בהתאם לקבוע בתקנות רעש בלתי סביר, הופעל על ידי המשיבות במעשה ו/או במחדל רעש חזק או בלתי סביר אשר חזקה שהוא גרם ו/או עשוי לגרום להפרעה ו/או למטרד ו/או לסבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה.
76. אשר לאירוע שהתקיים ביום 6.10.21 במתחם חוות שלם שבפארק, המבקשים יטענו, כי כפי שעולה מהאמור לעיל ומעדותם, כמו גם מיתר הראיות והמסמכים שצורפו בתיק זה, המשיבה 1 והמשיבה 3 כשלו מקום בו לא פיקחו ו/או לא מנעו ו/או הפעילו במעשה או במחדל את הרעש החזק או הרעש הבלתי סביר שבקע ממערכות הקול וההגברה אשר גרם ו/או עלול לגרום להפרעה ו/או למטרד ו/או לסבל של ממש למנוחתם וחייהם הרגילים של המבקשים וחברי הקבוצה.
77. לא זו אף זו, כאמור לעיל, האירוע שהתקיים ביום 6.10.21 במתחם חוות שלם שבפארק גרם למפגע רעש בלתי סביר או חזק אשר אף נמשך לאחר השעה 23:00 (עד לשעה 2 לפנות בוקר לערך), כאשר המבקשים וחברי הקבוצה הגישו תלונות למשטרה ואף צילמו בווידאו את מפגע הרעש אשר נמשך עד לשעות הקטנות של הלילה. אין ספק כי גם בכך הפרו המשיבות 1 ו-3 את חובותן כלפי המבקשים וחברי הקבוצה והסבו להם נזקים בשל הפרעה ו/או מטרד ו/או סבל ממשי ממפגע הרעש.

צילום נכון של תמלול של סרטון הוידאו וכן של קובץ הוידאו עצמו מצורף כנספח “14” לבקשה זו.

78. המבקשים יטענו, כי הרעש שנגרם בשל מעשיהן ו/או מחדליהן של המשיבות עומד בהגדרה של מפגע סביבתי כקבוע בחוק מפגעים סביבתיים, וכי המשיבות הינן גורם מפגע.
79. המבקשים יטענו, כי מקום בו המשיבה 1, חברת פארק אריאל שרון, הפרה באופן בוטה את הוראת סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, הוראת סעיף 2 לתקנות רעש בלתי סביר, הוראת סעיף 3 לתקנות מניעת רעש הוראת סעיף 3 לחוק העזר ואף את הוראות התב”ע, כמפורט לעיל ולהלן, קמה למבקשים ולחברי הקבוצה עילת תביעה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: “פקודת הנזיקין“), שעניינו הפרת חובה חקוקה:

“(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

(ב) לעניין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני אדם בכלל או של בני אדם מסוג או הגדר שעמן נמנה פלוני.”

80. בע”א 145/80 ועקנין נ’ המועצה המקומית בית שמש, פ”ד לז(1) 113, בעמ’ 139 (1982) עמד בית המשפט העליון על היסודות הדרושים לצורך קיום עוולת הפרת חובה חקוקה שהינם (1) קיום חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; (2) החיקוק נועד לטובתו של הניזוק; (3) המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; (4) ההפרה גרמה לניזוק נזק; (5) הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים אליו נתכוון החיקוק.
81. המבקשים יטענו, כי כפי שפורט לעיל תנאים אלו מתקיימים בעניינו: (1) על המשיבה 1, חברת פארק אריאל שרון, הוטלה חובה חוקית מכוח התב”ע, מכוח הוראת סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, סעיף 2 לתקנות רעש בלתי סביר, סעיף 3 לתקנות מניעת רעש וסעיף 3 לחוק העזר לוודא ולפקח כי כל מי שהיא מעניקה לו הרשאה וזכות לעשות שימוש במתחמי הפארק, ובמתחם חוות שלם בפרט, יעמוד במגבלות הקבועות בדין על הקמת רעש ולא יפר אותן, כמו גם ימנע מכל הפרעה ו/או הטרדה ו/או גרימת סבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה; (2) הוראות אלה נועדו לטובת הניזוקים – המבקשים וחברי הקבוצה, על מנת למנוע נזקים אשר נגרמו להם בשל היחשפותם בעל כורחם לרעש חזק או רעש בלתי סביר; (3) כאמור לעיל, המשיבה 1, חברת פארק אריאל שרון, הפרה באופן בוטה את חובותיה הנ”ל מקום בו לא ווידאה ולא פיקחה כי הגורמים שהיא העניקה להם הרשאה לעשות שימוש בשטחה לא יגרמו למפגע רעש אשר יגרום להפרעה ו/או מטרד ו/או סבל ממשי למבקשים וחברי הקבוצה וזאת בשל הפעלת רעש חזק או רעש בלתי סביר בשעות היום, כמו גם הפעלת מקור הרעש בשעות הלילה; (4) כתוצאה מההפרה נגרמו למבקשים ולחברי הקבוצה נזקים כבדים מסוג של חוסר נוחות, מטרד, הפרעה, סבל של ממש וכיוצ”ב; (5) אין חולק כי הנזק אשר נגרם למבקשים ולחברי הקבוצה הוא מסוג הנזקים אשר אליו נתכוונו החיקוקים והתקנות.
82. המבקשים יוסיפו ויטענו, כי בדומה לכך, מקום בו המשיבות 2-3 הפרו באופן בוטה את הוראות החוק למניעת מפגעים והוראת תקנות רעש בלתי סביר, כמו גם את רישיון העסק שניתן להן לקיום האירועים, כמפורט לעיל ולהלן, קמה למבקשים ולחברי הקבוצה עילת תביעה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין.
83. המבקשים יטענו, כי כפי שפורט לעיל תנאים אלו מתקיימים בעניינו: (1) על המשיבות 2-3 חלה החובה על פי סעיף 2 חוק למניעת מפגעים, סעיף 2 לתקנות רעש בלתי סביר ועל פי תנאי רישיון העסק שהוענק להן לצורך קיום האירועים האמורים, לעמוד בכל המגבלות הקבועות בדין על הקמת רעש ולהימנע מכל הפרה של הוראות אלה, מפגיעה במבקשים ובחברי הקבוצה, הפרעה והטרדה למנוחתם, כמו גם מגרימת סבל ממשי להם בשל מפגעי הרעש; (2) הוראות אלה נועדו לטובת הניזוקים – המבקשים וחברי הקבוצה, על מנת למנוע נזקים אשר נגרמו להם בשל היחשפותם בעל כורחם לרעש חזק או רעש בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה; (3) כאמור לעיל, המשיבות 3-2 הפרו באופן בוטה את חובותיהן הנ”ל מקום הפעילו באירועים אשר קוימו על ידן רעש חזק או בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה אשר חזקה שהוא גרם ו/או עשוי לגרום להפרעה ו/או למטרד ו/או לסבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה; (4) כתוצאה מההפרה נגרמו למבקשים ולחברי הקבוצה נזקים כבדים מסוג של חוסר נוחות, מטרד, הפרעה, סבל של ממש וכיוצ”ב; (5) אין חולק כי הנזק אשר נגרם למבקשים ולחברי הקבוצה הוא מסוג הנזקים אשר אליו נתכוונו החיקוקים והתקנות.
84. עוד יטענו המבקשים, כי קמה להם ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח עוולת מטרד ליחיד הקבועה בסעיף 44(א) לפקודת הנזיקין, שזו לשונה:

“מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או  להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק.”

85. כיוצא בזה, שימוש במקרקעין אשר עלול להפריע הפרעה של ממש לשימוש סביר או להנאה סבירה, עולה כדי “מטרד” כהגדרתו בחוק. מידתה של ההפרעה, כממשית או כקלת-ערך, נמדדת על פי אמת המידה של זכות הנפגע לשימוש סביר במקרקעין ושל ההנאה הסבירה מהם, בהתחשב עם מקומם וטיבם.
86. תנאי הסף לפסיקת פיצויים בגין מטרד ליחיד, מכוח סעיף 44 לפקודת הנזיקין, הוא גרימת נזק, כפי הגדרתו בסעיף 2 לפקודת הנזיקין. הפרשנות שניתנה להגדרה זו היא רחבה והיא כוללת את כל סוגי הנזק, בין פיסי ובין שאינו פיסי, בין ממוני ובין שאינו ממוני. ביסוד ההגדרה עומדת המציאות המוחשית. היא משתרעת הן על נזק פיסי והן על נזק כספי ; הן על פגיעה בתחושות גופניות ונוחות, שיש להן ביטוי פיסי, והן על פגיעה בתחושות גופניות ונוחות, שאין להן ביטוי פיסי.
87. ודוק. על פי סעיף 13 לחוק למניעת מפגעים, דין כל הפרה של הוראות חוק זה כדין מטרד היחיד.
88. המבקשים יטענו כי בעניינו, נוכח העובדה כי המשיבות היו אחראיות בין במעשה ובין במחדל להפעלת רעש חזק או בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה אשר חזקה שהוא גרם ו/או עשוי לגרום להפרעה ו/או למטרד ו/או לסבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה נגרמו להם נזקים אשר מזכים אותם בפיצויים גם מכוח עוולת מטרד ליחיד.
89. עוד יטענו המבקשים, כי קמה להם ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין, שכן המשיבות פעלו ברשלנות בדרך שחברה סבירה במעמדן לא היתה נוהגת בה בנסיבות העניין, מקום בו המשיבה 1 לא פיקחה ולא וידאה כי כל מי שהיא מעניקה לו הרשאה וזכות לעשות שימוש במתחמי הפארק, ובמתחם חוות שלם בפרט, יעמוד במגבלות הקבועות בדין על הקמת רעש ולא יפר אותן, כמו גם ימנע מכל הפרעה ו/או הטרדה ו/או גרימת סבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה; ומקום בו המשיבות 3-2 הפעילו באירועים אשר קוימו על ידן במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון רעש חזק ו/או בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה אשר חזקה שהוא גרם ו/או עשוי לגרום להפרעה ו/או למטרד ו/או לסבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה. מסקנה זו מתבקשת ביתר שאת נוכח העובדה כי ידוע וברור היה למשיבות כי נעשה באירועים ומופעים אלה שימוש באמצעים מרעישים במיוחד ובמערכות הגברת קול שהינם אמצעי רעש קיצוניים.
90. לפיכך, ולאור המקובץ לעיל, יטענו המבקשים, כי אין מנוס מלקבוע כי על המשיבות לפצות את המבקשים וחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך שהמשיבות בניגוד לדין הפעילו ו/או לא פיקחו ומנעו את הפעלתו של רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה אשר חזקה שהוא גרם ו/או עשוי לגרום להפרעה ו/או למטרד ו/או לסבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה.

• הנזקים שנגרמו בשל מפגע הרעש
  91. המבקשים יטענו, כי אנשים המתגוררים באזור מגורים זכאיים להנות משקט שלא יופרע על ידי רעש בלתי רגיל אף אם במוסיקה מקורו. מוסיקה, על אף היותה מרוממת וגורמת הנאה לעיתים, בהתחשב כמובן באופייה, עלולה להיות מבוצעת זמן כה רב ובעוצמות כה חזקות עד כדי היותה הטרדה לאלה המוכרחים להישאר בקרבתה בעל כורחם.
  92. לא זו אף זו. התגובות הנפשיות עקב רעש הן תחושות של פחד, פגיעה בכושר ריכוז עד כדי התמוטטות עצבים, חרדה, שינויים במצבי הרוח, דיכאון קליני ופגיעה בתפקוד האינטלקטואלי. התגובות לרעש הן סובייקטיביות, ולרגישים לרעש עלול להיגרם נזק פיזי ונפשי חמור בהרבה מלאחרים (מרכז המידע והמחקר של הכנסת, “מפגעי רעש בחיי היום יום – סקירה השוואתית“, מיום 11.2008, בעמ’ 4; נספח “7” לבקשה זו).
  93. המבקשים יטענו, כי הרעש נשוא הבקשה דנן שהופעל ממתחם הפארק הטריד אותם באופן בלתי רגיל, גרם להם חוסר נוחות קיצונית, פלש לביתם שלא כדין, הפריע באופן משמעותי ביותר לשגרת חייהם, מנע מהם מנוחה ואף שלל מהם כל אפשרות להנות מחיים רגילים ושקטים ולבצע פעולות פשוטות יומיומית בביתם, קל וחומר כאלה הדורשות ריכוז כגון קריאה, למידה וכיוצ”ב.
  94. זאת ועוד. לנוכח העובדה כי אירועים אלה וכפועל יוצא מכך מפגע הרעש נמשך זמן ארוך (כל אירוע נמשך בדרך כלל שעות אורכות) יש בכך כדי להשפיע לרעה על עצביהם של המבקשים וחברי הקבוצה לגרום לעייפות, למתח, לחוסר שקט, לעצבנות וכפועל יוצא מכך, לפגיעה משמעותית וממשית בנוחיותם ובחייהם הרגילים.
  95. לכך יוסף כי רעש זה היה כה חריג ועוצמתי שאפילו סגירת החלונות לא מנעה את חדירתו של הרעש לדירות, תוך גרימת מטרד רב למבקשים וחברי הקבוצה.
  96. ויודגש. נזק מסוג חוסר נוחות מוגדר בסעיף 2 לפקודת הנזיקין כנזק בר פיצוי. בעניינו נוכח האמור לעיל ולהלן אין ספק כי בעקבות מפגעי הרעש בכל אחד מהאירועים, גרמו המשיבות במעשה ו/או במחדל למבקשים ולחברי הקבוצה, נזקים משמעותיים גם מסוג חוסר נוחות.
  97. מסקנה זאת מתבקשת ביתר שאת, בשים לב לכך כי חלק גדול של התושבים שנחשפו למפגע הרעש הינם אנשים מסורתיים שומרי שבת. עצם העובדה כי שני האירועים שקוימו על ידי המשיבה 2 התקיימו במהלך השישי והשבת, הפריעה למבקשים ולחברי הקבוצה באופן מיוחד ושללה מהם את האפשרות לשמור באופן מלא ורגיל את השבת לפי אמונתם ודתם.
  98. באם בכך לא די, הרי שהמבקשים וחברי הקבוצה הם גם אנשים עובדים ברובם המשכימים קום לנסוע לעבודה. ברי כי אחרי החשיפה הממושכת לרעש החזק ו/או הרעש הבלתי סביר ו/או הרעש בשעות הלילה הדבר גם פגע ביכולות שלהם לתפקד באופן רגיל ומלא בעיסוקם ביום שלמחרת והעייפות שהצטברה בשל החשיפה לרעש אף מנעה מחלק מהם לקיים יום עבודה שגרתי ומלא.
  99. הנה כי כן, מפגע הרעש שהופעל על ידי המשיבות אשר הפריע לשנת הלילה ו/או לימי המנוחה של המבקשים וחברי הקבוצה פגע גם אנושות בתפקוד היומי התקין, באיכות חייהם, בנוחותם ואף עורר תחושות של פחד ובהלה בעיקר אצל ילדים ותושבים בגיל השלישי. גם בעלי החיים שברשות המבקשים וחברי הקבוצה נחשפו למפגע הרעש והושפעו ממנו לרעה, תוך שהם מגלים סימנים ברורים של חוסר נוחות ו/או מצוקה.
  100. כיוצא בזה, המבקשים יטענו, כי הנזקים שנגרמו להם, כמו גם לחברי הקבוצה, הינם נזקים בלתי ממוניים אשר נובעים מהפעלת הרעש החזק ו/או הרעש הבלתי סביר ו/או הרעש בשעות הלילה שבקע ממערכות הקול וההגברה שמותקנות במתחמי הפארק, ובפרט במתחם חוות שלם בפארק, גרם להפרעה ו/או למטרד ו/או לסבל של ממש ו/או לחוסר נוחות למנוחתם וחייהם הרגילים של המבקשים וחברי הקבוצה.
  101. אשר להערכת סכום הנזק שנגרם למבקשים ולחברי הקבוצה, יפים לכאן באנלוגיה דברי בית המשפט העליון (כבוד השופט א’ רובינשטיין) ברע”א 9615/05 אירית שמש נ’ פוקצ’טה בע”מ[נבו 5.7.06] פס’ 6  (להלן: “עניין שמש“).שם פסק בית המשפט העליון פיצויים נוספים בסך של 1,000 ₪ בגין חשיפה קצרת מועד של דקות אחדות בלבד לעשן סיגריות מסיגריה בודדת שעישן הסועד שישב בסמוך לשולחן התובעת, כאשר בידי התובעת היתה הברירה לעבור ולשבת במקום מרוחק כפי שהוצע לה או לעזוב את המסעדה אך היא בחרה שלא לעשות כן, בהדגישו כי משהופרה חובה יש ליתן ביטוי חזק יותר לנזק לשם הרתעת רבים:

“… את גרימת הנזק – כנדרש בסעיף 63(א) לפקודת הנזיקין –  ניתן רק לשער על דרך “הסתברות מצטברת”. ברי הוא, כי המבקשת ובא כוחה באים בתביעה בעלת אופי ציבורי יותר מאשר אישי. נתתי אל לבי גם את הקריטריונים שמנה בא כוחה המלומד של המבקשת לפיצוי, כגון מאמצי המחזיק במקום הציבורי למניעת הנזק, מידת הרווח שהופק, דרגת ההפרה, וכדומה. אף כי כאמור דומני ש”הכדור העיקרי” מצוי בתחומו של המחוקק, נראה לי שמשהופרה חובה חקוקה, ומשהמדובר במשפחה ובה ילדים ואשה בהריון, יש מקום ליתן ביטוי חזק יותר – ולו גם עדיין במישור הסמלי – לנזק, לשם הרתעת הרבים“.

102. בת”א (מחוזי ת”א) 1412/95 בצלאל אהובה נ’ התחנה המרכזית החדשה בת”א בע”מ(נבו 10.08.2004)‏‏ פסק בית המשפט פיצויים בסך של 10,000 ₪ לנפש בגין כל שנת מגורים בסביבת מפגע רעש. ויודגש. שם, העמיד בית המשפט את זכות התושבים אל מול האינטרס הציבורי של גורמי המפגע להקים את התחנה המרכזית בתל אביב. ברם בעניינו מול זכותם של המבקשים וחברי הקבוצה לא עומד כל אינטרס ציבורי הראוי להגנה, וכי האינטרסים בקיום האירועים והמופעים הם אינטרסים כלכליים צרים של המשיבות.
103. בעניינו, כאמור לעיל, המשיבות הפרו באופן בוטה חובות חקוקות ומפורשות;; בכל אירוע מפגע הרעש נמשך שעות ארוכות, ברציפות ובעוצמות חזקות; מפגע הרעש מיום 6.10.21 נמשך לתוך הלילה עד לשעה 2 בלילה; מפגעי הרעש מהימים 12.11.21 וה- 13.11.21 נמשכו עד השעה חצות והופעלו במהלך ערב שישי ויום השבת; למבקשים ולחברי הקבוצה אין כל דרך להימנע מהחשיפה למפגע הרעש, שהרי זה חדר לתוך ביתם הפרטי ונכפה עליהם; המשיבה 1 אף קיבלה התראה על נזקי הרעש שנגרמים למבקשים וחברי הקבוצה לפני קיומם של האירועים שהופקו על ידי המשיבה 2 אך לא עשתה דיו כדי למנעם; המשיבות הפיקו רווחים מקיום האירועים האמורים; ומדובר באירועים עסקיים לכל דבר ועניין אשר נעשו על חשבון נוחותם, איכות חייהם, וסבלם הממשי של המבקשים וחברי הקבוצה.
104. בנסיבות אלה, המבקשים יעריכו, באופן זהיר ושמרני, כי הנזק שנגרם לכל אחד מהם בשל מפגעי הרעש הינו בסך של 1,000 ₪ לכל אירוע, ובסך הכל בסך של 3,000 ₪ בגין שלושת האירועים המתוארים בתובענה זה.
105. מכאן שסך נזקם של המבקשים מוערך בסך כולל של 9,000 ₪.

106. אשר לקבוצה, מידע מבוסס לגבי מספר התושבים המתגוררים בשכונות המגורים הסמוכות למתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון ואשר נפגעו כתוצאה מכך שהמשיבות הפרו את חובותיהן כלפיהם, מקום בו הפעילו במעשה ו/או במחדל רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה אשר חזקה שהוא גרם ו/או עשוי לגרום להפרעה ו/או למטרד ו/או לסבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה, אינו בידי המבקשים בשלב זה, והמבקשים שומרים לעצמם את הזכות לתקן בקשה זו, כמו גם את כתב התביעה, ולערוך תחשיב מחודש לאחר שיהיו בידיהן נתונים מדויקים.
107. יחד עם זאת, למען הזהירות המופלגת, המבקשים ינסו לאמוד נתונים אלה ולהעריך את גודלה של הקבוצה והיקף התביעה הקבוצתית.
108. בחוות דעת “חיזוי אקוסטי עבור רעש החודר למבני מגורים ממערכות שמע” (להלן: “חוות דעת חיזוי אקוסטי“), קובע המומחה, במטרה להעריך את טווח הנפגעים ממפגעי הרעש, כי “לאחר שביקרתי במקום המוטרד וברחובות המקיפים את מפגע הרעש, אני מעיד כי רעש המוזיקה באזורים המקיפים את המפגע – יוצר הרעש פארק אריאל שרון, הוא רעש חזק ובלתי סביר באזורים הקרובים, ובאזורים המרוחקים יותר הוא נשמע בתדרים הנמוכים (בס) והוא מציק ומטריד את השומע” (סעיף 6.2 לחוות דעת חיזוי אקוסטי).

צילום נכון של חוות הדעת חיזוי האקוסטי מצורף כנספח “15” לבקשה זו.

109. לסיכום קובע המומחה, כי “בתאריכי מפגע הרעש הנדונים חלה עבירה על התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש”ן 1990, כאשר בוצעה חריגה של מפלס הרעש מעל ל dB(A)60 באזור המסומן במפה” והמתייחס לתחום הרחובות דרך לוד/חיים בר לב ודרומה, הרב עובדיה בידאני ומזרחה, על הסמוכים לנחל כופר עד לאזור רחבת האירוע (סעיף 6.8(1) בעמ’ 14 לחוות דעת חיזוי אקוסטי).
110. עוד קובע המומחה שם, כי “על פי הערכתי בתאריכי מפגעי הרעש הנדונים חלה עבירה של החוק למניעת מפגעים תשכ”א 1961, כאשר בוצעה חריגה של מפלס הרעש בהפרש של dB(A)5 מעל לרעש הרקע, באזור המסומן במפה” והמתייחס לתחום הרחובות דרך לוד/חיים בר לב וצפונה, כל הסמוכים לדרך הטייסים עד לנקודת הציון, רחוב נ”ה, כל הסמוכים לנחל כופר באיזור הפארק עד רחוב אחד העם (סעיף 6.8(2) בעמ’ 15 לחוות דעת חיזוי אקוסטי).
111. המבקש 1, ה”ה חבני אייל, עבר בין כל בתי המגורים באזורים שנקבעו בחוות הדעת חיזוי אקוסטי כאלה שנפגעו ממפגעי הרעש שבנדון וביצע הערכה של מספר חברי הקבוצה לפי חישוב זהיר ושמרני של מספר דירות כפול 3 דיירים בלבד בכל בית אב. על פי בדיקתו של המבקש 1, מספר חברי הקבוצה בכל אזור מוערך כדלקמן:
     • בתחום הרחובות הקבוע בסעיף 6.8(1) לחוות דעת חיזוי אקוסטי – 969 חברי קבוצה.
     • בתחום הרחובות הקבוע בסעיף 6.8(2) לחוות דעת חיזוי אקוסטי – 1,981 חברי קבוצה.
112. המבקשים יעריכו, באופן זהיר ושמרני, כי הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה המתגוררים בתחום הרחובות הקבוע בסעיף 6.8(1) לחוות דעת חיזוי אקוסטי הינו בסך של 1,000 ₪ לכל אירוע, ובסך הכל בסך של 3,000 ₪ בגין שלושת האירועים המתוארים בתובענה זה. מכאן שסך הנזק המצרפי של חברי הקבוצה המתגוררים בתחום הרחובות המפורט בסעיף 6.8(1) לחוות דעת חיזוי אקוסטי הוא 2,907,000 ש”ח.
113. המבקשים יעריכו, באופן זהיר ושמרני, כי הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה המתגוררים בתחום הרחובות הקבוע בסעיף 6.8(2) לחוות דע חיזוי אקוסטי הינו בסך של 500 ₪ לכל אירוע, ובסך הכל בסך של 1,500 ₪ בגין שלושת האירועים המתוארים בתובענה זה. מכאן שסך הנזק המצרפי של חברי הקבוצה המתגוררים בתחום הרחובות המפורט בסעיף 6.8(2) לחוות דעת חיזוי אקוסטי הוא 2,971,500 ש”ח.
114. תוצאת הדברים היא, כי נזקם הבלתי ממוני הכולל של חברי הקבוצה אשר נפגעו מהפעלת הרעש החזק ו/או הרעש הבלתי סביר ו/או הרעש המציק והמטריד ו/או בשעות הלילה במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון מוערך בסכום כולל מצרפי בסך של 5,878,500 ₪. 

115. מכאן שסך הנזק המצרפי לחברי הקבוצה מוערך על ידי המבקשים בסכום כולל של 5,878,500 ₪.

116. למען הזהירות יצוין, כי המבקשים לא כללו בחישובם את הנזק שנגרם לבעלי החיים, לרבות לבעלי החיים המתגוררים בספארי ברמת גן, בשל מפגעי הרעש נשוא הבקשה דנן. המבקשים מותירים נושא זה לשיקול דעתו של בית המשפט הנכבד, כאשר יש ליתן את הדעת לכך כי בעלי החיים רגישים מאד לרעש כך שנזקם בשל מפגעי הרעש הינו משמעותי.
117. ויודגש, המבקשים שומרים על זכותם לתקן את האומדן בקשר לגודלה של הקבוצה ואת סכום התביעה האישי והמצרפי.

• התובענה דנן מקיימת את התנאים לאישורה הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות

.1     התובענה דנן באה בגדרו של פרט 1 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות

118. סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי “לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית”.
119. ס’ 6 לתוספת השניה לחוק קובע, כי תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, היא:

“תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה ‘גורם המפגע’, ‘מפגע סביבתי’ – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים”.

120. סעיף 1 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים קובע כי “רעש” יוגדר כ”מפגע סביבתי” כאשר הוא “בניגוד לחיקוק, לצו, לתוכנית, לרישיון עסק או לכל היתר או רישיון אחר, או שיש בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשי לאדם“.
121. כאמור לעיל, בעניינו המשיבות במעשה ו/או במחדל הפעילו רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה שהינו מפגע סביבתי כמשמעו בחוק למניעת מפגעים סביבתיים. כמו כן המשיבות הינן גורם מפגע.
122. כיוצא בזה, הבקשה דנן הינה תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע ולכן הינה תביעה אשר ניתן להגיש בה בקשה לאישור תביעה ייצוגית לפי פרט 6 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות.

ו.2     קיומה של עילת תביעה אישית

123. סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי “אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א)…” רשאי לתבוע, באישור בית המשפט, בתובענה ייצוגית, “בשם אותה קבוצה”. בנוסף, סעיף 4(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע שכאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק, די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק.
124. כבר נפסק, כי על המבקש להגיש תובענה ייצוגית נדרש להוכיח את עילת תביעתו באופן לכאורי, וכי בשלב האישור התובענה די בכך שהתובע יראה לכאורה , לעניין הנזק, את נזקו הוא (רע”א 8268/96 שמש נ’ רייכרט, פ”ד נה(5) 276, פסקה 11 (2001) (להלן: “עניין רייכרט“)).
125. המבקשים יטענו, כי מן האמור לעיל עולה כי בידיהם עילת תביעה מבוססת לכאורה, שטובים סיכוייה להתקבל, בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך שהמשיבות הפרו ברגל גסה את חובותיהן על פי הדין ועל פי רישיון העסק שניתן להן, וזאת, בין היתר, בשל כך שהמשיבה 1 לא פיקחה ולא וידאה כי כל מי שהיא מעניקה לו הרשאה וזכות לעשות שימוש במתחמי הפארק, ובמתחם חוות שלם בפרט, יעמוד במגבלות הקבועות בדין על הקמת רעש ולא יפר אותן, כמו גם ימנע מכל הפרעה ו/או הטרדה ו/או גרימת סבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה; ומקום בו המשיבות 3-2 הפעילו באירועים אשר קוימו על ידן במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון רעש חזק ו/או בלתי סביר ו/ו רעש בשעות הלילה אשר חזקה שהוא גרם ו/או עשוי לגרום להפרעה ו/או למטרד ו/או לסבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה.
126. בנסיבות אלה, יטענו המבקשים, כי קמה להם עילת תביעה אישית בת קיימא בעניין נשוא התובענה הייצוגית כנגד המשיבות, הכל כמפורט בפרק ד’ לעיל.
127. המבקשים יוסיפו ויטענו, כי כתוצאה מכך שהמשיבות הפרו את חובותיהן כמפורט לעיל נגרמו להם ולחברי הקבוצה נזקים בלתי ממוניים, כאשר סך נזקיהם של המבקשים מסתכם בסכום של 9,000 ש”ח, הכל כמפורט בפרק ה’ לעיל.
128. ודוק. כאמור לעיל, בשלב זה של בקשת האישור די בכך כי המבקשים יראו את הנזק הלכאורי אשר נגרם להם. אין ספק כי המבקשים עמדו בדרישה זו.
129. מכאן שהמבקשים הוכיחו את התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 4(א)(1) ו- 4(ב)(1) לחוק.

ו.3     התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה

130. סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי על המבקשים להראות, כי “התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה”.
131. כלל זה, הנוגע להומוגניות של הקבוצה התובעת מרוכך בסעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות הקובע:

(א) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה;…

(ב)             …

(ג)              בית המשפט רשאי להגדיר תת-קבוצה, אם מצא שלגבי חלק מחברי הקבוצה מתעוררות שאלות של עובדה או משפט, אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה;….

132. הלכה פסוקה היא, כי “אין כל צורך שכל השאלות המתעוררות ביחס לקבוצה תהיינה משותפות. די בכך שהיסוד המשותף מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות. אם יש לאחד מהקבוצה עניין שהוא מיוחד לו – כגון נזק מיוחד – ניתן לבררו בשלב האינדיווידואלי, אשר יבוא לאחר סיום השלב הקבוצתי, ולאחר שנקבעה בו שאלת האחריות של הנתבעים” (דברי הנשיא (כתוארו אז א’ ברק ברע”א 4556/94 טצת נ’ זילברשץ ואח’, פ”ד מט(5) 774, עמ’ 788 (1996)). ובלשונה של כבוד השופטת ט’ שטרסברג כהן בעניין רייכרט, פס’ 15:

“אין לפרש את הדרישה לקיומן של שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה כדרישה לזהות מלאה בכל השאלות הטעונות הכרעה לגבי כל קבוצת התובעים. דרישה של זהות מוחלטת בכל השאלות הטעונות הכרעה, עובדתיות כמשפטיות, תסכל את תכלית התובענה הייצוגית ותהפוך את השימוש בה למשימה בלתי אפשרית. לפיכך יש לאמץ גישה ולפיה די בכך שהשאלות העיקריות העומדות במוקד הדיון תהיינה משותפות לחברי הקבוצה, ואין נפקא מנה אם מתקיים שוני בשאלה משנית זו או אחרת“.

133. בעניינו, השאלות נשוא התובענה הייצוגית שאישורה מבוקש הינן, בין היתר –
     • האם קיימת חובה על המשיבה 1 לפקח ולוודא כי מי שהיא מעניקה לו הרשאה לעשות שימוש במתחמי הפארק יעמוד במגבלות הקבועות בדין על הקמת רעש ולא יפר אותן?
     • האם קיימת חובה על המשיבות 3-2 להימנע מהפעלת רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה אשר מגיע לאיזור מגורים?
     • האם המשיבות הפרו את חובתן בשל הפעלת רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה באירועים נשוא בקשת האישור?
     • מהם הנזקים שנגרמו למבקשים ולחברי הקבוצה כתוצאה ממפגע הרעש?
     • מה סכום הפיצוי לו זכאיים המבקשים וחברי הקבוצה בגין הפרת חובותיהן של המשיבות על פי הדין ?
     • בנוסף, לחברי הקבוצה עילות משפטיות זהות כלפי המשיבות, כמפורט בפרק ד’ לעיל.
134. שאלות אלה הינן שאלות מהותית של עובדה ומשפט המשותפות למבקשים ולכל חברי הקבוצה המיוצגת, ועל כן העילות שפורטו בבקשה זו כנגד המשיבות הינן משותפות וזהות לכלל חברי הקבוצה.
135. בנסיבות אלה, ברור, כי התובענה דנן מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.
136. נוכח האמור לעיל עולה בבירור, כי המבקשים הצליחו גם להראות כי התובענה הייצוגית דנן מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.

ו.4     יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות דלעיל תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה

137. כאמור לעיל, סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות דורש גם כי בית המשפט ישתכנע כי “יש אפשרות סבירה” שאותן שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
138. המבקשים יטענו, כי תנאי זה מתקיים בענייננו, וזאת הן לנוכח העבודה כי המבקשים הצליחו לשכנע במידת הסבירות הראויה שיש להם עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה, וזאת הן במישור הטעוני והן במישור הראייתי (ולשם כך מצורף תצהירים על נספחיהם), והן לנוכח העובדה כי המבקשים הצליחו לכאורה להוכיח גם את התנאי בדבר קיומה של עילת תביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה.
139. בנסיבות אלה, ברור, כי טובים סיכוייה של התביעה להתקבל.

ו.5     התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין

140. סעיף 8(א)(2) ממשיך וקובע, כי על המבקשים להראות, בין היתר, כי “התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין”.
141. כבוד הנשיאה ד’ בייניש ברע”א 345/03 רייכרט נ’ יורשי המנוח משה שמש ז”ל (נבו, מיום 7.6.07), פסקה 9 (2007), קבעה כדקלמן:

“…התובענה הייצוגית נועדה לשרת את אינטרס הפרט על-ידי מתן תרופה לנזקו. היא נועדה להקנות סעד לחברי הקבוצה התובעת. הפיצוי הכספי נועד, בין השאר, למנוע התעשרות בלתי מוצדקת של גופים כלכליים גדולים על חשבון היחידים, שאלמלא מכשיר התובענה הייצוגית אינם טורחים לתבוע את זכויותיהם. יחד עם זאת, יש לזכור כי כלי התובענה הייצוגית נועד בראש וראשונה לאותם מקרים בהם הנזק שנגרם לפרט אינו מצדיק מבחינה כלכלית פנייה לבית המשפט בהליך אינדיבידואלי לשם קבלת סעד (י’ גרוס, חוק החברות החדש (מהדורה שלישית, 2003) 256; להלן – גרוס). מדובר לרוב במצב שבו נזקו של כל תובע יחיד קטן יחסית, ולכן ככלל לא הייתה כדאיות בהגשת תביעה אינדיבידואלית, בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך. במצבים אלה, מנקודת מבטו של התובע היחיד המיוצג בהליך, הסעד אינו משמעותי בהכרח. במצב דברים זה, משקלו של אינטרס הפרט בפיצוי על נזקו עשוי להיות נמוך בהשוואה למשקלו של אינטרס זה בתביעות אינדיבידואליות. מרכז הכובד הוא באינטרס הציבורי, החותר להרתיע גופים כלכליים מפני הפרת החוק והמבקשים לקדם אכיפתן של נורמות התנהגות ראויות.

לבסוף, התובענה הייצוגית מבקשיםת לקדם יעילות והוגנות בהתדיינות המשפטית. היעילות מושגת בכך שהמחלוקת מוכרעת בהליך אחד. בכך יש חסכון במשאבים הן של בית המשפט והן של הצדדים. נמנע גם חוסר אחידות בפסיקת בתי המשפט בתביעות אישיות דומות. ההוגנות מושגת, בין היתר, בהשוואת יחסי הכוחות בין המתדיינים. שכן תובענה ייצוגית בניירות ערך נועדה להתגבר על הנחיתות של המשקיעים מן הציבור, ביחס לתאגידים העומדים מולם.”

142. בהקשר זה לא למותר להפנות גם אל ספרם של גיל לוטן ואייל רז תובענות ייצוגיות, הוצאת תמר, תשנ”ו, עמ’ 30:

“מקרה ראשון בו קיים צורך בהליך ייצוגי הוא, כאשר הנסיבות הופכות הליך דיוני זה להליך היחיד למעשה אשר יאפשר לצדדים המעורבים להביא את עניינם להתדיינות משפטית. הכוונה היא למצבים בהם נגרם נזק קטן מבחינה כלכלית לכל אחד מחברי קבוצה גדולה של אנשים, בנסיבות המעוררות שאלות משותפות לכולם“.

143. במקרה דנן, אין ספק כי עסקינן בקבוצה גדולה של חברים, אשר סביר להניח כי רוב חברי הקבוצה על אף ששמעו בבירור את ממפגע הרעש וניזוקו בשל כך, הרי שהנזק שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה הוא קטן באופן יחסי, כך שסביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יטרחו להגיש לבית המשפט הליך אינדיבידואלי לשם קבלת הסעד, בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך. משכך, ברי כי מדובר במקרה מובהק וקיצוני המתאים מעצם טיבו לניהול במסגרת של תובענה ייצוגית.
144. לא זו אף זו, המשיבות הינה גוף גדול חזק ומרתיע ויש להניח כי לרוב חברי הקבוצה אין את היכולת ו/או התושיה ו/או האמצעים על מנת להתמודד עם המשיבות באופן אישי וישיר. התובענה הייצוגית נועדה להתגבר על הנחיתות בה מצויים ציבור הלקוחות, ולהשוות את יחסי הכוחות בין המתדיינים. לכן, גם מטעם זה, קיימת הצדקה לאשר להגיש את התובענה הייצוגית דנן.
145. זאת ועוד, המשיבות פועלות בדרך שבהן הן פועלת מבלי שהן חוששת לתוצאות אופן התנהלותן. אה הראיה גם לאחר שהמבקשים פנו מבעוד מועד אל המשיבה 1 על מנת שתמנע את המפגע הסביבתי אשר היה צפוי להגרם באירועים שקוימו על ידי המשיבה 2 בימים 12.11.21 וה- 13.11.21, המשיבה 1 התעלמה כליל מפנייתם. התובענה הייצוגית הינה בדיוק הכלי המתאים על מנת להחזיר את המשיבות לדרך פעולה חוקית ולאלצן לפצות את המבקשים וחברי הקבוצה בגין הפרת חובתיהן ולפעול עפ”י הסעדים המפורטים להלן. בנסיבות אלה גם האינטרס הציבורי מחייב את אישור התובענה הייצוגית, קל וחומר כשעסקינן במפגע סביבתי רחב היקף ועוצמתי אשר הופעל לאורך שעות ארוכות גם במהלך השבת וגם בשעות הלילה המאוחרות, ואף צפוי לחזור על עצמו עוד פעמים רבות.
146. לכך יוסף, כי במקרה דנן כבר על פני הדברים ברור (וכמפורט בהרחבה להלן), כי מדובר במספר רב מאד של תובעים. ניהול מאות ואפילו אלפי תביעות אישיות יגרום לבזבוז זמן שיפוטי יקר, ואף עשוי לפגוע באחידות השיפוטית. גם מטעמים אלה קיימת הצדקה לאשר את הגשת התובענה הייצוגית דנן.
147. ובלשונו של כבוד השופט נ’ ישעיה בת”א (ת”א) 2036/01 מנלה אברהם נ’ מפעל הפיס (נבו, 17.11.02), פס’ 7(ג) (להלן: “עניין מנלה“):

“לאור גודלה הרב מאד של קבוצת הצרכנים – רוכשי כרטיסי חיש גד – יהא זה אך יעיל והוגן לאפשר ניהול התדיינות אחת בין מפעל הפיס לבין כל רוכשי הכרטיסים, שאם לא כן יאלצו עשרות אלפי רוכשי כרטיסים ואולי אף יותר, המבקשיםים להגיש תובענות נפרדות נגד מפעל הפיס, לנהל משפטים רביים בבתי משפט שונים ברחבי הארץ כאשר השאלה המשפטית והעובדתית שתתעורר בכל התביעות תהיה זהה.

ההגינות כלפי כל הצדדים, לרבות מפעל הפיס, ואף היעילות, מחייבים ואף מצדיקים, במקרה כזה, לאפשר את בירור כל עשרות אלפי התביעות האישיות הצפויות תחת מטריה, או קורת גג אחת של תובענה ייצוגית ובכל יחסכו הן מהתובעים הפוטנציאליים והן ממפעל הפיס, שיאלץ לשלוח נציגים רבים מאד מטעמו על מנת להתגונן מפני עשרות אלפי תביעות שיוגשו נגדו, זמן יקר וטרחה מיותרת.

זאת ועוד: שיקולי היעילות והמדיניות המשפטית מצדיקים ניהול תביעה מעין זו כייצוגית, גם על מנת להימנע מהחלטות או פסקי דין סותרים של בתי המשפט השונים ועל מנת לחסוך מזמנם היקר.

במקרה שבפניי מתקיימים איפוא, התנאי שדרש המחוקק בסעיף 35(ב)(3) לשם אישור התביעה כייצוגית.”

148. אשר על כן, התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בעניין העומד בבסיסה של הבקשה ושל התובענה נשוא ההליך דנן.

ו.6     גודלה והגדרתה של הקבוצה

149. כאמור לעיל, הקבוצה המיוצגת בשמה מוגשת התובענה היא:

“כל תושבי שכונות המגורים אשר נפגעו ו/או ייפגעו לאחר מועד הגשת בקשה זו ועד למועד אישור התובענה בתיק זה כייצוגית מרעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או מרעש בשעות הלילה אשר הופעל על ידי המשיבות ו/או מי מטעמן במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון, אשר גרם ו/או חזקה שעשוי היה לגרום להם להפרעה ו/או מטרד ו/או סבל ממשי”.

150. כבר נפסק, כי בשלב זה של הדיון בבקשת האישור אין כל צורך להראות את גודלה המדויק של הקבוצה, אלא רק להראות שקיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה. יפים לעניין זה דברי בית המשפט הנכבד בעניין מנלה, פס’ 7(ב):

“אין ספק, והמשיבות אינו חולק על כך, כי קבוצת הצרכנים הפוטנציאלית אשר אותה ייצג המבקשים, אם וכאשר, תאושר תביעתו כתובענה ייצוגית, היא גדולה למדי. מדובר במספר רב מאד של רוכשי כרטיסי “חיש גד” (עשרות אלפים בכל רחבי הארץ ואולי אף יותר). עילות התביעה המקימות למבקשים זכות תביעה נגד מפעל הפיס, זהות לעילות תביעה העומדות לשאר רוכשי כרטיסים אלה מהמשיבות. על כן קיימת הצדקה לאפשר את ניהול תביעת המבקשים כתובענה ייצוגית, בשמם של כל רוכשי הכרטיסים. די בכך שבית המשפט ישתכנע כי מדובר בקבוצה גדולה למדי של תובעים. אין צורך, בשלב זה לפחות, בזיהויים או באיתורם על מנת לאפשר הגשת תביעה בשמם.”

151. וראו גם בבש”א (ת”א) 57254/99 סבו תמר נ’ רשות שדות התעופה בישראל, (נבו, 30.7.02), עמ’ 11 לתדפיס (2002):

“לכאורה גודל הקבוצה מצדיק את אישור התביעה הייצוגית. המשיבותות טוענות כי המבקשיםת לא הוכיחה את גודל הקבוצה ועל כן לא עמדה בתנאי המקדים. ברם, בשלב הבדיקה המקדמית לא חלה חובה על המבקשיםת להגדיר במדויק את גודל הקבוצה וחבריה, מה עוד שהנתונים המדויקים בענין זה, נמצאים ברשות המשיבותות אשר סרבו לגלותם עד כה.”

152. המבקשים יטענו, כי בעניינו אין צל של ספק כי קיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה. די כבר בנסיבות המקרה דנן, כמו גם בעדויות והראיות, על מנת להעיד כי עסקינן בהפרה רחבת היקף המונה אלפי לקוחות.
153. מידע מבוסס לגבי מספר התושבים המתגוררים בשכונות המגורים הסמוכות למתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון ואשר נפגעו כתוצאה מכך שהמשיבות הפרו את חובותיהן כלפיהם על, מקום בו הפעילו במעשה ו/או במחדל רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה אשר גרם ו/או חזקה שהוא עשוי לגרום להפרעה ו/או למטרד ו/או לסבל ממשי למבקשים ולחברי הקבוצה, אינו בידי המבקשים בשלב זה, והמבקשים שומרים לעצמם את הזכות לתקן בקשה זו, כמו גם את כתב התביעה, ולערוך תחשיב מחודש לאחר שיהיו בידיהן נתונים מדויקים.
154. יחד עם זאת, למען הזהירות המופלגת, המבקשים ינסו לאמוד נתונים אלה ולהעריך את גודלה של הקבוצה והיקף התביעה הקבוצתית.
155. בחוות דעת “חיזוי אקוסטי עבור רעש החודר למבני מגורים ממערכות שמע” (להלן: “חוות דעת חיזוי אקוסטי“), קובע המומחה, במטרה להעריך את טווח הנפגעים ממפגעי הרעש, כי “לאחר שביקרתי במקום המוטרד וברחובות המקיפים את מפגע הרעש, אני מעיד כי רעש המוזיקה באזורים המקיפים את המפגע – יוצר הרעש פארק אריאל שרון, הוא רעש חזק ובלתי סביר באזורים הקרובים, ובאזורים המרוחקים יותר הוא נשמע בתדרים הנמוכים (בס) והוא מציק ומטריד את השומע” (סעיף 6.2 לחוות דעת חיזוי אקוסטי; נספח “15”).
156. לסיכום קובע המומחה, כי “בתאריכי מפגע הרעש הנדונים חלה עבירה על התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש”ן 1990, כאשר בוצעה חריגה של מפלס הרעש מעל ל dB(A)60 באזור המסומן במפה” והמתייחס לתחום הרחובות דרך לוד/חיים בר לב ודרומה, הרב עובדיה בידאני ומזרחה, על הסמוכים לנחל כופר עד לאזור רחבת האירוע (סעיף 6.8(1) בעמ’ 14 לחוות דעת חיזוי אקוסטי).
157. עוד קובע המומחה שם, כי “על פי הערכתי בתאריכי מפגעי הרעש הנדונים חלה עבירה של החוק למניעת מפגעים תשכ”א 1961, כאשר בוצעה חריגה של מפלס הרעש בהפרש של dB(A)5 מעל לרעש הרקע, באזור המסומן במפה” והמתייחס לתחום הרחובות דרך לוד/חיים בר לב וצפונה, כל הסמוכים לדרך הטייסים עד לנקודת הציון, רחוב נ”ה, כל הסמוכים לנחל כופר באיזור הפארק עד רחוב אחד העם (סעיף 6.8(2) בעמ’ 15 לחוות דעת חיזוי אקוסטי; נספח “15”).
158. המבקש 1, ה”ה חבני אייל, עבר בין כל בתי המגורים באזורים שנקבעו בחוות הדעת חיזוי אקוסטי כאלה שנפגעו ממפגעי הרעש שבנדון וביצע הערכה של מספר חברי הקבוצה לפי חישוב זהיר ושמרני של מספר דירות כפול 3 דיירים בלבד בכל בית אב. על פי בדיקתו של המבקש 1, מספר חברי הקבוצה בכל אזור מוערך כדלקמן (נספח “16”):
     • בתחום הרחובות הקבוע בסעיף 6.8(1) לחוות דעת חיזוי אקוסטי – 969 חברי קבוצה.
     • בתחום הרחובות הקבוע בסעיף 6.8(2) לחוות דעת חיזוי אקוסטי – 1,981 חברי קבוצה.
159. ויודגש, המבקשים שומרים על זכותם לתקן את האומדן בקשר לגודלה של הקבוצה ואת סכום התביעה האישי והמצרפי.

7     קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתו”ל

160. סעיף 8(א)(3) קובע כי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת”; סעיף 8(א)(4) ממשיך וקובע וכי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינים של כלל הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב”.
161. מבחינת התובע המייצג, תנאי זה נבחן בראש ובראשונה בכך שיש לו אינטרס אמיתי ועניין ממשי בתביעה והבנה מסוימת בתביעה אותה הוא מבקשים להוביל (עניין רייכרט). בענייננו, המבקשים ניזוקו בשל מעשיהן ו/או מחדליהן של המשיבות. בנסיבות אלה, ברור, כי יש למבקשים אינטרס אמיתי בתביעה ובתוצאותיה והם מעוניינים בפיצוי בגין נזקיהם.
162. זאת ועוד, המבקשים מאמינים מאד בצדקת התובענה ובהכרח הציבורי לתקן את דרכי התנהלותן של המשיבות, והם פעלו ויפעלו במידת המרץ הראויה ויקדישו את כל המשאבים הנדרשים לניהולה של התובענה ולזכייה בה.
163. בנוסף, למבקשים אין כל ניגוד אינטרסים עם מי מחברי קבוצת התובעים. בין המבקשים לבין כל חברי הקבוצה קיימת זהות אינטרסים של מניעת הישנות המפגע הסביבתי וקבלת פיצוי בגין נזקיהם.
164. אשר לתנאי תום הלב יטענו המבקשים, כי עסקינן בתביעה סבירה והגונה אשר הוגשה על ידם רק לאחר שהמשיבה 1 התעלמה כליל מפנייתם, כמו גם מהפגיעה בהם. בנסיבות אלה, ברור, כי גם תנאי תום הלב מתקיים ביתר שאת בנסיבות המקרה דנן.
165. אשר לבאת כוחה של המבקשים והתובעים הייצוגים, לח”מ ניסיון עשיר ומצטבר בייצוג צדדים בעשרות תובענות ייצוגיות, כמו גם ניהול תביעות אזרחיות ומסחריות מורכבות ורחבות היקף ואף תביעות גדולות מרכזיות ומשמעותיות כנגד גופים גדולים. משכך, אין להטיל ספק בכך שהח”מ תייצג את עניינים של חברי הקבוצה באופן ראוי והולם ובתום לב.
166. אשר על כן, המבקשים, כמו גם באת כוחם, הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם להראות כי ייצגו בדרך הולמת ובתום לב את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה.

ו.8     לסיכום פרק זה

167. נוכח האמור לעיל עולה בבירור, כי המבקשים הוכיחו, לפחות במידת ההוכחה הלכאורית הנדרשת בשלב זה, כי מתקיימים כל התנאים לאישורה של התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית.

 

הסעדים המבוקשים

1. 168. בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת כדלקמן:
        • לאשר ולהכיר בתובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית בהתאם לפרט 6 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, בכל שינוי ו/או תוספת אשר בית המשפט הנכבד יורה עליה.
        • לקבוע, בהתאם לסעיף 4(א) לחוק, כי למבקשים קיימת עילה אישית בתובענה וכי הינה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכל חברי הקבוצה, בהתאם להגדרתם להלן.
        • לקבוע, בהתאם לסעיף 8(א) לחוק, כי נתקיימו כל התנאים לאישור התובענה כייצוגית.
        • להגדיר את הקבוצה המיוצגת בשמה מוגשת התובענה בהתאם להגדרתה בבקשה זו או בכל דרך אחרת שבית המשפט הנכבד ימצא לנכון:

“כל תושבי שכונות המגורים אשר נפגעו ו/או ייפגעו לאחר מועד הגשת בקשה זו ועד למועד אישור התובענה בתיק זה כייצוגית מרעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או מרעש בשעות הלילה אשר הופעל על ידי המשיבות ו/או מי מטעמן במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון, אשר גרם ו/או חזקה שעשוי היה לגרום להם להפרעה ו/או מטרד ו/או סבל ממשי”.

• להגדיר את עילות התובענה ואת השאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה.
• לקבוע לפי סעיף 14(א)(3) לחוק, כי עילות התובענה הן כדלקמן:
  • הפרת חובה חקוקה מכוח הוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: “פקודת הנזיקין“) בשל הפרת התב”ע, סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים תשכ”א-1961, סעיף 2 לתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש”ן-1990, סעיף 3 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ”ג-1992 וסעיף 3 לחוק עזר לתל אביב (מניעת רעש), תשמ”ג -1982.
  • עוולת מטרד ליחיד מכוח הוראת סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין;
  • עוולת הרשלנות מכוח הוראת סעיף 35 לפקודת הנזיקין;
• בהתאם לסעיף 14(א)(4) לחוק, לאשר את הסעדים הנתבעים בבקשה זו, כדלקמן:
  • צו עשה המחייב את המשיבה 1 לפקח ולוודא כי באירועים אשר מתקיימים במתחמי פארק אריאל שרון לא יופעל רעש חזק או רעש בלתי סביר או רעש בשעות הלילה, וזאת, בין היתר, בדרך של מינוי מפקח מטעמה אשר תפקידו לערוך ביקורות לגורמים אשר קיבלו מאת המשיבה הרשאה לקיים אירוע במתחמי הפארק ולמנוע מאותם גורמים כל הפעלה של רעש כאמור.
  • צו עשה המחייב את המשיבה 1 לקבוע במסגרת התקשרויות עתידיות להענקת הרשאה לשימוש במתחמי הפארק, כי הפרת האיסור על הפעלת רעש חזק או רעש בלתי סביר או רעש בשעות הלילה ייחשב כהפרה יסודית של תנאי החוזה עמם, ולמשיבה תעמוד הזכות להפסיק את ההתקשרות עמם לאלתר ולהפסיק את המשך קיומו של האירוע או המופע נשוא ההרשאה, כמו גם המורה על קנס כספי משמעותי בגין גרימת רעש כאמור.
  • צו עשה המחייב את המשיבה 1 לקבוע במסגרת התקשרויות עתידיות להענקת הרשאה לשימוש במתחמי הפארק, כי תנאי מתלה להענקת ההרשאה הוא קבלת חוות דעת של יועץ אקוסטי אשר יוודא כי מערכות הקול וההגברה אשר מותקנות במתחם הפארק לא יופעלו באופן אשר עשוי לגרום לרעש חזק או לרעש בלתי סביר למבקשים ולחברי הקבוצה.
  • צו עשה המחייב את המשיבה 1 להפעיל אמצעי אכיפה יעילים כנגד מפירי האיסור החוקי של הפעלת רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש בשעות הלילה.
  • צו עשה המחייב את המשיבה 1 להתקין במתחמי פארק אריאל שרון, ובפרט במתחם חוות שלם שבפארק, ו/או בשכונות המגורים שחשופים למפגעי הרעש מהפארק, אמצעים טכנולוגיים ואקוסטיים שמטרתם למנוע את מפגע הרעש נשוא התובענה דנן.
  • לחייב את המשיבה 1 לפצות, ביחד ולחוד, את המבקשים וכל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו ו/או יגרמו להם עד למועד מתן פסק הדין בתובענה זו בשל הפעלת רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש מטריד ומציק ו/או רעש בשעות הלילה במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון בסכום המוערך בסך כולל של 5,878,500 ₪.
  • לחייב את המשיבה 2 לפצות, ביחד ולחוד, את המבקשים וכל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם בשל הפעלת רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש מטריד ומציק במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון בימים 12.11.21 וה- 13.11.21 בסכום המוערך בסך של 3,919,000 ₪.
  • לחייב את המשיבה 3 לפצות, ביחד ולחוד, את המבקשים וכל אחד מחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם בשל הפעלת רעש חזק ו/או רעש בלתי סביר ו/או רעש מטריד ומציק ו/או רעש בשעות הלילה במתחם חוות שלם שבפארק אריאל שרון באירוע שהתקיים ביום 6.10.21 בסכום המוערך בסך של 1,959,500 ₪.
  • לחילופין ו/או במצטבר ליתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כפי שיימצא בית המשפט הנכבד לנכון לעשות זאת בנסיבות העניין.
• לקבוע את המבקשים כתובעים ייצוגים ואת באת כוחם, עו”ד רחלי קלקנר, כב”כ המייצגת את הקבוצה.
• להורות על פי סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות על פרסום הודעה על אישור התובענה כתובענה ייצוגית ולהורות כי המשיבות תישאנה בעלויות הפרסום;
• לפסוק, על פי סעיף 22 לחוק התובענות הייצוגיות, כי המבקשים נטלו על עצמם טרחה וסיכון במידה משמעותית, כי התובענה הביאה תועלת לחברי הקבוצה וכי הינה בעלת חשיבות ציבורית רבה ובהתאם לכך לאשר למבקשים גמול הולם וראוי על טרחתם בהגשת התובענה והוכחתה בשיעור שלא יפחת משיעור של 5% משווי ההטבה לה תהא זכאית הקבוצה.

לפסוק, על פי סעיף 23 לחוק התובענות הייצוגיות, כי עסקינן בתובענה בעלת חשיבות ציבורית אשר הביאה תועלת רבה ומשמעותית לחברי הקבוצה המיוצגת.