הקפאת עוברים: יום 3, יום 4 או יום 5 – מה באמת קובע את ההצלחה? 

הקפאת עוברים היא אבן דרך מרכזית בעולם טיפולי הפוריות וההורות, המאפשרת לשמר עוברים שנוצרו בהפריה חוץ-גופית (IVF) לטובת החזרה עתידית, תוך סנכרון אופטימלי עם הרחם. אחת ההחלטות החשובות של הצוות הרפואי והאמבריולוגי היא בחירת המועד להקפאה, כאשר האפשרויות המרכזיות הן ביום ה-3, ביום ה-4 או ביום ה-5 להתפתחות העובר.
 

 מה קורה בכל שלב? ההבדל הביולוגי

ההבדלים בין ימי ההקפאה השונים נובעים מדרגת ההתפתחות וממורכבות החלוקה התאית של העובר:

עובר יום 3 (שלב חלוקת התאים)

בשלב זה העובר מונה בדרך כלל בין 6 ל-8 תאים נפרדים וסימטריים יחסית. המטען הגנטי האבהי מתחיל לבוא לידי ביטוי רק סביב יום זה, ולכן קשה עדיין לחזות אילו עוברים ימשיכו להתפתח בהצלחה.

עובר יום 4 (שלב המורולה – תותית)

זהו שלב ביניים קריטי שבו התאים עוברים תהליך הנקרא דחיסה (קומפקציה). התאים מתאחדים ומתלכדים לכדי צבר צפוף דמוי תות, והגבולות ביניהם מיטשטשים לקראת יצירת השכבות של הבלסטוציסט.

עובר יום 5 (בלסטוציסט)

בשלב מתקדם זה העובר כבר מורכב מכמאה תאים ויותר. התאים התחלקו לשתי שכבות נפרדות וברורות, כאשר האחת תיצור את העובר עצמו והשנייה תיצור את השליה.
 

השיקולים המרכזיים: השוואה בין ימי ההקפאה

הבחירה במועד ההקפאה תלויה בנתונים האישיים של כל מטופלת או זוג, בכמות העוברים שהופרו, בקצב ההתפתחות שלהם ובאילוצים לוגיסטיים או רפואיים:

1️⃣ הקפאה ביום 3 (שלב החלוקה)

יתרון מרכזי: שימור מקסימלי של עוברים קיימים, מתאים כשיש מעט הפריות.
סביבת הגידול: העובר מוחזר מוקדם לסביבה הטבעית של הרחם, שמיטיבה עם חלק מהעוברים.
הסיכון המרכזי: חלק מהעוברים לא היו שורדים עד יום 5 ממילא, מה שעלול להוביל להחזרות שלא יניבו הריון.
מניעת הריון מרובה עוברים: לעיתים שוקלים להחזיר יותר מעובר אחד, מה שמעלה סיכון לתאומים.

2️⃣ הקפאה ביום 4 (שלב המורולה)

יתרון מרכזי: שילוב בין השרשה טובה לבין החזרה מוקדמת יותר לרחם, לעיתים משיקולי תזמון מעבדה.
סביבת הגידול: מעניק יום נוסף של מעקב במעבדה, אך מחזיר את העובר לרחם רגע לפני שלב הבלסטוציסט.
הסיכון המרכזי: הערכת האיכות במיקרוסקופ מעט מאתגרת יותר בגלל צפיפות התאים המתלכדים.
מניעת הריון מרובה עוברים: מאפשר לרוב החזרת עובר בודד, בדומה ליום 5, בהתאם לאיכות המורולה.

3️⃣ הקפאה ביום 5 (שלב הבלסטוציסט)

יתרון מרכזי: מיון טבעי מדויק ביותר ובחירת העובר בעל סיכויי ההשרשה הגבוהים ביותר.
סביבת הגידול: תנאי המעבדה מאפשרים מעקב מלא ובדיקות גנטיות טרום-השרשה (PGT) במידת הצורך.
הסיכון המרכזי: חלק מהעוברים עלולים להיעצר במעבדה ולא להגיע לשלב הבלסטוציסט.
מניעת הריון מרובה עוברים: איכות העובר הגבוהה מאפשרת להחזיר עובר בודד בביטחון רב.
 

מדוע יום 5 נחשב לאידיאלי, ומה המשמעות של “ציון העובר”?

בעולם הרפואה המודרני, הקפאה ביום 5 נחשבת לסטנדרט המועדף כאשר יש כמות מספקת של עוברים איכותיים. הסיבה לכך פשוטה: ההגעה ליום החמישי מהווה מעין “מבחן סינון טבעי”. עובר שהצליח לעבור את המשוכה הביולוגית ולהפוך לבלסטוציסט מפגין חיוניות גבוהה, ותזמון ההחזרה שלו לרחם תואם בדיוק את הרגע שבו עובר טבעי מגיע מהחצוצרה אל חלל הרחם.
במקרים שבהם יש צורך להימנע מעבודה בשבת או בחג, או כאשר עובר מתקדם בקצב מעט שונה, הקפאה ביום 4 מהווה חלופה מצוינת עם שיעורי הצלחה קרובים מאוד ליום 5.
עם זאת, חשוב להבין את מגבלות הדירוג החיצוני. האמבריולוגים מעניקים לעוברים “ציונים” (מספרים ואותיות) המבוססים על המראה שלהם במיקרוסקופ, כמו סימטריית התאים ומידת השברים. המראה החיצוני אינו מספר את כל הסיפור:
 
פוטנציאל התפתחותי: גם עוברים שקיבלו ציון נמוך או בינוני עשויים לשאת מטען גנטי תקין לחלוטין ולהתפתח להריון תקין וללידת תינוק בריא.
הסביבה הרחמית: ישנם עוברים שאינם משגשגים בצלחת המעבדה אך מצליחים להתאושש ולהשתרש היטב ברגע שהם מוחזרים לסביבה הטבעית והתומכת של הרחם.
גמישות טיפולית: במקרים שבהם יש מעט עוברים, הקפאה ביום 3 או ביום 4 מונעת מצב שבו אף עובר לא שורד במעבדה עד יום 5, ומעניקה לעוברים הזדמנות אמיתית ברחם.
 

סיכום

אין גישה אחת שמתאימה לכולם. בעוד שבלסטוציסט של יום 5 מציע את סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר להחזרה בודדת, גם לעוברי יום 3 ויום 4 ולעוברים בעלי דירוג צנוע יש ערך רב ותרומה מוכחת להגשמת חלום ההורות. התאמת אסטרטגיית ההקפאה יחד עם הרופא המטפל היא המפתח למקסום הסיכויים.
 
הקפאת עוברים ביום 3, 4 או 5 בטיפולי IVF – השוואה בין שלב החלוקה, שלב המורולה ושלב הבלסטוציסט, כולל יתרונות ושיקולים בבחירת מועד ההקפאה.
 
שלכם,
עו”ד ונוטריון רחלי קלקנר


קהילת פונדקאות ישירה בחו״ל הצטרפו לקבוצת הפייסבוק