תביעה ייצוגית נגד הבנקים

חוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו – 2016 (להלן: “חוק תובענות ייצוגיות“ או “החוק”), מונה שורה של עילות משפטיות שניתן להגיש במסגרת ההליך של תביעה ייצוגית. אחת העילות המרכזיות והחשובות המצויות בחוק היא העילה בהתאם לפרט 3 לתוספת השניה – תביעה ייצוגית כנגד בנקים.

בהתאם להוראת פרט 3 לחוק תובענות ייצוגיות, ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בם אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו. ובמילים פשוטות ניתן להגיש תביעה ייצוגית כנגד בנקים בכל מקרה בו הבנק הפר את חובותיו כלפי הלקוחות בין אם מכוח ההסכם ובין אם מכוח החוק. כך, למשל, ניתן להגיש תביעה ייצוגית כנגד בנקים אם הבנק גבה עמלה בעד שירות שהוא התחייב שלא לגבות בגינו עמלה. בדומה לכך תביעה ייצוגית כנגד בנקים תהיה מוגשת גם כאשר הבנק גבה ריבית מהלקוחות בשיעור הגבוה מהשיעור המותר על פי חוק. גם במקרה שבו הבנק העלה את דמי הניהול או את גובה העמלה בנגידו להסכם ו/או לא בדרך הקבועה בחוק ניתן להגיש תביעה ייצוגית כנגד בנקים. דוגמה נוספת. כאשר הבנק מבצע הטעיה צרכנית וגורן ללקוחות לחשוב , למשל, כי שיעור העמלה היא אפס או סכום מסוים אך בפועל גובה סכום גבוה מכך גם אז תביעה ייצוגית כנגד בנקים היא ראויה.

ויודגש. כאשר קיימת עילה טובה תביעה ייצוגית כנגד בנקים היא הדרך היעילה ההוגנת להכרעה במחלוקת. הבנק הוא גוף גדול ומרתיע ויש להניח כי לרוב הלקוחות אין את היכולות ו/או התושיה ו/או האמצעים על מנת להתמודד עם הבנק באופן אישי וישיר. התובענה הייצוגית נועדה להתגבר על הנחיתות בה מצויים ציבור הלקוחות ולהשוות את יחסי הכוחות בין המתדיינים ולכן קיימת הצדקה להגיש תביעה ייצוגית כנגד בנקים. זאת ועוד. פעמים רבות הבנק פועל בדרך שהוא פועל מבלי שהוא חושש לתוצאות אופן התנהלותו. תובענה ייצוגית כנגד בנקים הינה בדיוק הכלי המתאים על מנת להחזיר את הבנק לדרך פעולה חוקית ולאלצו לפצות את לקוחותיו בגין הפרת התחייוביותיו.

בנוסף לכך, בדרך כלל מדובר במספר רב מאד של לקוחות שנפגעו מהתנהלותו של הבנק. ניהול עשרות אלפי תביעות אישיות יגרום לבזבוז זמן שיפוטי יקר, ואף עשוי  לפגוע באחידות השיפוטית, וגם מטעם זה קיימת הצדקה להגיש תביעה ייצוגית כנגד בנקים.

הנה כי כן, תביעה ייצוגית כנגד בנקים הינה אחד מהכלים המשפטיים החשובים ביותר הקיימים בידי ציבור הלקוחות המאפשרים לציבור לחייב את הבנק לפצות את הלקוחות על נזקיהם בשל הפרת התחייבות כלשהי של הבנק ולנהוג בדרך הראויה והחוקית. גם כאשר המפקח על הבנקים מורה לבנק לתקן את דרכיו אך באופן חלקי ו/או נקודתי הכלי של תביעה ייצוגית מאפשר ללקוחות להגן על זכויותיהם בצורה מלאה ומקיפה ביותר. 

אחת מהתביעות הייצוגיות כנגד בנקים שהגיש משרדנו

תביעה ייצוגית כנגד בנק ירושלים בגין גביית עמלות שלא בהתאם לפרסומיו והתחייבויותיו. שם בנק ירושלים הציע לציבור הלקוחות הפרטיים מעל גיל 18 מסלול חשבון עו”ש ללא עמלות ללא תלות בהעברת משכורת ולא מוגבל בזמן. הן בפרסומים בתקשורת והן בעלוני פרסום מטעמו, התנוססה באותיות קידוש לבנה התחייבות המשיב להעניק את הפטור מעמלות עו”ש ללא הגבלה בזמן.

פרסומים נוספים של הבנק אף כללו את המילים “עו”ש ללא עמלות ובלי מלכודות” תוך הדגשה כי הפטור הגורף מעמלות “לא קצב בזמן”. בפרסומיו הבנק אף קרא לציבור הלקוחות להחליף את הבנק שלהם במשיב, תחת השאלה האם “לא נמאס מהמלוכדות של הבנק שלכם?” והזמין אותם לפתוח אצלו חשבון עו”ש ללא עמלות ובלי מלכודות “לא קצוב בזמן”.באם בכך לא די, הרי שהבנק אף הגדיל עשות והתייחס בצורה בולטת ומפורשת על גבי עלוני הפרסום ל- “מלכודת הזמן – בנקים אחרים מעניקים הטבות נפלאות…אבל לשלוש שנים בלבד”, תוך שהוא מציע לציבור הלקוחות חשבון עו”ש ללא עמלות וללא מלכודות לא קצוב בזמן. במסגרת ההליך ההיצוגי הודה הבנק כי אכן הציע “חשבון עו”ש ללא עמלות” “לא מוגבל בזמן”.

בעקבות ההליך הייצוגי נחתם הסכם פשרה במסגרתו הבנק פיצה את כל הלקוחות בגין העמלות שגבה מחשבונם שלא כדין בדרך של זיכוי כספי של העמלות בחשבון הבנק.

משרדינו בעיתונות:

לחץ לדוגמאות נוספות של תביעות יצוגיות נגד בנקים 🙂

לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו”ד ונוטריון רחלי קלקנר ובחינת השאלה האם תביעתכם עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית, צרו קשר כעת לתיאום פגישה בטלפון 052-3444-212 

או מלאו פרטים בטופס הבא:או מלאו פרטים בטופס הבא:

דוגמאות לתביעות ייצוגיות כנגד הבנקים:

⬅️ תביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט לישראל

תצ (ת”א) 22236-07-11 שלומי שרייר נ’ בנק דיסקונט לישראל בעמ
נושא התובענה: בנקאות והלוואות – עמלות: עניינה של הבקשה בעמלות משיכת מזומנים ממכשירי בנק אוטומטיים. תובענה ייצוגית לפי חוק הבנקאות.
קבוצה מיוצגת: כלל הלקוחות אשר עשו שימוש במכשירי בנק אוטומטיים המופעלים בידי המשיבה 1, ואשר חויבו בידי המשיבות 2-5 (או בידי כל בנק אחר) בעמלת שורה בגין ביצוע המשיכה, נוסף על העמלה המשולמת למשיבה 1 בגין המשיכה. חברי הקבוצה לפי הסדר הפשרה – כל מי שעשה שימוש במכשירי בנק אוטומטיים (ATM) המופעלים על ידי שב”א לביצוע פעולות משיכת מזומנים ואשר חויב בידי הבנקים ו/או מי מהם בעמלה ו/או תשלום אחר בגין ביצוע פעולת המשיכה כאמור, נוסף על העמלה אשר שולמה לשב”א בגין פעולת המשיכה וכן עיזבון של כל אחד מאלו, וזאת עד מועד אישור בקשת האישור כתובענה ייצוגית כאמור בסעיף 3.1 להלן, ולמעט מי שהותר לו לצאת מן הקבוצה כאמור בסעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות.
סעד מבוקש: סכום תביעה אישי: 10.20 ש”ח , סכום תביעה קבוצתי: 153,300,000 ש”ח

תוצאה משפטית: הסדר פשרה: ביהמ”ש אישר את הסדר הפשרה בין הצדדים לפיו משיבה 1 שינתה את ההודעה במכשירים האוטומטיים שלה. כמו כן, המשיבה תשלם סך של 5,787,500 ש”ח כפיצוי לטובת הציבור.
שכ”ט לעו”ד: 678,500 ש”ח , גמול לתובעים: 575,000 ש”ח

⬅️ תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי לישראל

תצ (ת”א) 38449-01-15 חיים גולדנר נ’ בנק לאומי לישראל בעמ
נושא התובענה: חברות – תביעת בעלי מניות: עניינה של הבקשה בטענה לנזקים כספיים שנגרמו לבעלי המניות במשיב כתוצאה מקנסות כבדים שהוטלו על הבנק בגין התנהלות לא ראויה, שבאה לידי ביטוי בהפרת הוראות דין מפורשות בארה”ב.
עילת התביעה: תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה
קבוצה מיוצגת: בעלי המניות במשיב – בנק לאומי לישראל.
הקבוצה ע”פ הסדר הפשרה – כל מי שהחזיק במניות הבנק במועד כלשהו בין יום 4.3.2013 לבין ליום 22.1.2015, לרבות בעלי מניות שמכרו מניותיהם במהלך תקופה זו ובעלי מניות המחזיקים במניותיהם גם כיום.
סעד מבוקש: סכום תביעה קבוצתי: 474,540,000 ש”ח

תוצאה משפטית: הסדר פשרה: ביהמ”ש אישר את שני הסכמי הפשרה שהשיגו הצדדים בתיקים תנ”ג 815-09-13 (בקשת לנואל) ות”צ 38449-01-15 (בקשת גולדנר), בכפוף לתיקונים שערך, לפיהם הפחית את הסכומים המוסכמים של גמול למבקשים ושכה”ט לבאי כוחם וכן קבע מועד להשבת המענקים שהתחייבו משיבים 1-3 בבקשת לנואל להשיב לבנק.

במסגרת ההסדר בבקשת לנואל הוסכם, כי המשיבים 1-15 ישלמו לחברות הבנק פיצוי בסך 92 מיליון דולר, באמצעות המבטחים בביטוח נושאי משרה שרכש הבנק, וכי שלושה נושאי משרה בכירים בבנק בתקופת הפרשה (משיבים 1-3) ישיבו לבנק חלק ממענקים אישיים שקיבלו מהבנק בתקופה הרלוונטית לפרשה, בסכום כולל של 5.1 מיליון ש”ח. כן נקבע, כי הגמול למבקש ושכה”ט לב”כ ינוכו מסכום הפשרה.
במסגרת ההסדר בבקשת גולדנר (המותנה באישור ההסכם בבקשת לנואל) הוסכם, כי הבנק ישלם לחברי הקבוצה (בעלי המניות המוכרים) פיצוי בסך כולל של 10,080,000 ₪, וזאת מתוך סכום הפשרה שיקבל הבנק במסגרת אישור הסכם הפשרה בבקשת לנואל. כן נקבע, כי שכר הנאמן לחלוקת סכום הפשרה, כמו גם הגמול למבקש ושכה”ט לב”כ, ינוכו מסכום הפשרה.

לעניין הגמול ושכר הטרחה פסק ביהמ”ש, כי גובה הגמול למבקש בבקשת לנואל יהיה 180,000 ₪ וגובה שכה”ט לב”כ יהיה 6.25 מיליון ₪ בתוספת מע”מ (במקום הסכום המומלץ של 12.5 מיליון ₪), כאשר בבקשת גולדנר פסק כי
גובה הגמול למבקש יהיה 100,000 ₪ (במקום הסכום המומלץ של 180,000 ₪) ואילו גובה שכה”ט לב”כ יהיה 812,500 ₪ בתוספת מע”מ (במקום הסכום המומלץ של 1,623,000 ₪) (וכן שכר לנאמן עד לסכום של 35,000 ₪).
שכ”ט לעו”ד: 812,500 ש”ח , גמול לתובעים: 100,000 ש”ח

⬅️ תביעה ייצוגית נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל

תצ (ת”א) 11783-10-12 זייש-אורן אמסלם נ’ הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע”מ
נושא התובענה: בנקאות והלוואות – הוצאה לפועל: עניינה של הבקשה בהליכי הוצל”פ אותם נוקט הבנק כנגד חייבים. ע”פ הנטען, תשלומים אשר שולמו למשיבים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל נרשמו בחשבון הבנק של הלקוח\חייב שלא במועד התשלום בהוצאה לפועל אלא במועד מאוחר יותר וביום ערך שונה. 
קבוצה מיוצגת: כלל הלקוחות/חייבים כנגדם מנהלים המשיבים הליכי הוצאה לפועל, מקום בו תשלומים אשר שולמו למשיבים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל נרשמו בחשבון הבנק של הלקוח\חייב שלא במועד התשלום בהוצאה לפועל אלא במועד מאוחר יותר וביום ערך שונה.
סעד מבוקש: סכום תביעה אישי: 44.81 ש”ח , סכום תביעה קבוצתי: 5,000,000 ש”ח

תוצאה משפטית: בקשת הסתלקות – גמול למבקש ושכ”ט עו”ד: ביהמ”ש אישר את בקשת הסתלקות הצדדים לפיה הבנקים מצהירים, כי גבייה מלקוחות שנפתח נגדם תיק הוצאה לפועל תעשה בהסתמך על תיק ההוצאה לפועל. כנגזרת מכך, כאשר חייב יפרע את החוב הרשום בתיק ההוצאה לפועל, הרי שחובו לבנק שבגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל יראה כנפרע במלואו, אף אם בספרי הבנק רשום סכום גבוה יותר. על אף האמור, אם החוב בספרי הבנק, שבגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל, נמוך יותר מהחוב בתיק ההוצאה לפועל, יהיה הבנק רשאי, לפי שיקול דעתו הבלעדי, לגבות את החוב בהסתמך על ספרי הבנק. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הבנקים מאשררים את סמכותה של רשות האכיפה והגביה לפעול בהתאם לסעיף 126(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, תש”מ-1979, לפיה “אם שולם החוב בתיק ונותרה יתרה לתשלום של פחות מ- 100 שקלים חדשים ייסגר התיק”. הבנקים יביאו דברים אלה לידיעת לקוחות שנפתח או שיפתח נגדם תיק הוצאה לפועל. נקבע, כי כל אחד מהבנקים ישלם לב”כ המבקשים שכ”ט עו”ד של 35,000 ₪, וכי כל בנק ישלם למבקש הרלבנטי גמול בסך 6,000 ₪ אשר יופחת מחובו, למעט בנק הפועלים אשר ישלם למבקש בעניינו, שחובו נסגר, גמול בסך 1,500 ₪.
שכ”ט לעו”ד: 140,000 ש”ח , גמול לתובעים: 24,000 ש”ח

⬅️ תביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים

תצ (ת”א) 3179-09-10 ירחמיאל אגרט נ’ בנק הפועלים בע”מ
נושא התובענה: בנקאות והלוואות – עמלות: עניינה של התובענה בטענה לפיה הבנק גבה שלא כדין, החל מכניסתם לתוקף של כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס”ח-2008 עד ליום 1.1.2013, עמלת ניהול פיקדון לניירות ערך, לאור זאת שבמקרה שבו חלק מניירות הערך נמכרו או נפרעו במהלך הרבעון, נגבתה עמלת מינימום במהלך הרבעון, בנוסף לעמלת מינימום בתום הרבעון.
קבוצה מיוצגת: הקבוצה כפי שאושרה ע”י ביהמ”ש – לקוחות המשיב אשר נגבו מהם סכומים ביתר על ניהול פיקדונות ניירות ערך (לנייר), וזאת בגין אותו נייר ויותר מפעם אחת במהלך רבעון, מקום שנמכרו או נפרעו או הועברו או נמשכו חלק מניירות הערך במהלך הרבעון ונגבתה עמלת מינימום לנייר בעת ביצוע הפעולה.
הקבוצה ע”פ הסדר הפשרה – לקוחות הבנק אשר נגבו מהם סכומים ביתר על ניהול פיקדונות ניירות ערך (לנייר), וזאת בגין אותו נייר, ויותר מפעם אחת במהלך רבעון, מקום שנמכרו או נפרעו או הועברו או נמשכו חלק מניירות הערך במהלך הרבעון ונגבתה עמלת מינימום לנייר בעת ביצוע הפעולה.
סעד מבוקש: סכום תביעה אישי: 68 ש”ח, סכום תביעה קבוצתי: 9,600,000 ש”ח

תוצאה משפטית: הסדר פשרה: ביהמ”ש אישר את הסדר הפשרה בין הצדדים לפיו הבנק יעניק הטבה שסכומה הכולל 5,516,435 ₪ לכל לקוחותיו אשר על דמי הניהול שלהם חל תעריפון “לקוח יחיד” או “עסק קטן” מכוח כללי הבנקאות, ואשר אינם פועלים על-ידי מנהל תיקים או באמצעות חשבונות נאמנות. ההטבה תינתן לזכאים כאמור כפטור מעמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך ישראליים באמצעות המרשתת, הטלפון הסלולרי ומחשבים ניידים עד שתגיע לסכומה הכולל. הבנק ישלם גמול לתובע בסך 275,000 ₪ (מס ערך מוסף כלול, אם חל) ושכר טרחה לפרקליט המייצג בסך 825,000 ₪, בתוספת מע”מ.
שכ”ט לעו”ד: 825,000 ש”ח, גמול לתובעים: 275,000 ש”ח

⬅️ תביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט לישראל

תצ (ת”א) 52000-04-13 שרון לובלינר-גלברד נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ
נושא התובענה: עניינה של בקשת לובלינר בטענה כי הבנק גבה מלקוחותיו הזכאים לתנאים הקבועים בתעריפון עובדי המדינה, גביית יתר בגין עמלת המרת מטבע בשל עסקאות באמצעות כרטיס אשראי במטבע חוץ ובשל משיכות מזומן באמצעות כרטיס אשראי ממכשיר אוטומאטי במטבע חוץ (להלן:”עמלת ההמרה”), באירופה ומחוץ לאירופה. ויובהר, תעריפון עובדי המדינה (להלן: “התעריפון” או “תעריפון עובדי המדינה”) מפרט את התעריפים המוזלים להם היו זכאים לקוחות הבנק שהם עובדי מדינה (ונספחיהם), בעקבות זכייתו של הבנק במכרז החשב הכללי למתן שירותי בנקאות לעובדי המדינה בשנת 2008. זכאות זו עמדה ללקוחות הבנק שהם עובדי המדינה (ונספחיהם) מיום 1.7.2008 ועד ליום 31.8.2015 (וזאת לאור סיום ההתקשרות האמורה).
קבוצה מיוצגת: בעלי חשבון עובד מדינה בבנק- המשיב (לרבות גמלאים), ולרבות בעלי חשבון מקבוצות הלקוחות שתנאיהן סופחו לעובדי מדינה, שעשו ו/או יעשו עסקה במטבע חוץ או משכו/ ימשכו מזומן במטבע חוץ, באמצעות כרטיס אשראי שהנפיק/ ינפיק הבנק המשיב או שהונפק/ יונפק בקשר עם חשבון הבנק אצל הבנק המשיב (לרבות ויזה, דיינרס, מאסטרקארד ויורופאי), ונגבתה/ תיגבה מהם עמלת המרה שהייתה/ תהיה גבוהה מהעמלה לפי תעריפון העמלות של הבנק לעובדי המדינה שהוצג/ מוצג באתר האינטרנט של הבנק לעובדי מדינה (כלומר, גבוהה יותר מ- 1.015% באירופה ומ- 1.75% שלא באירופה- מסכום העסקה או סכום המזומן שנמשך). זאת בגין עסקאות או משיכות מיום 1.7.2008 ועד ליום מתן פסק הדין בתובענה הייצוגית. הקבוצה ע”פ הסדר הפשרה – “כל לקוחות הבנק שהשתייכו למועדון “עובדי מדינה” או שהיו זכאים לתנאים דומים לאלה של עובדי המדינה החל מיום 1.7.08 ועד ליום 30.6.15.
סעד מבוקש: סכום תביעה אישי: 192.19 ש”ח, סכום תביעה קבוצתי: 3,000,000 ש”ח

תוצאה משפטית: הסדר פשרה: ביהמ”ש אישר את הסדר הפשרה שהושג בתיק. בהתאם נקבע כי המשיב יבצע החזרים לחברי הקבוצה הזכאים ויעדכן את ביהמ”ש בקשר לכך. כן בהתאם למוסכם, המשיב ישלם גמול למבקשת בסך 531,000 ₪ בתוספת מע”מ ולב”כ שכ”ט בסך 1,159,000 ₪ בתוספת מע”מ, כאשר 10% משכ”ט ב”כ ישולמו לאחר מתן החלטה בדבר השלמת ביצוע ההסדר. עוד קבע ביהמ”ש כי הצדדים יפרסמו הודעה בעתונות בדבר ההסדר, בנוסח שיאשר.
שכ”ט לעו”ד: 1,159,000 ש”ח, גמול לתובעים: 531,000 ש”ח

⬅️ תביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים

תצ (ת”א) 1207-10-14 שרנוע מכונות ממוחשבות תל אביב בע”מ נ’ בנק הפועלים בע”מ
נושא התובענה: ביום 12.9.2006 הגישה שרנוע מכונות ממוחשבות תל אביב בע״מ (להלן: “שרנוע״), לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד בנק הפועלים בע״מ, בנק לאומי לישראל בע״מ ובנק דיסקונט לישראל בע״מ (להלן: ״הבנקים״).הטענה המרכזית בבקשת האישור היא, כי בין הבנקים התקיים הסדר כובל אסור, אשר במסגרתו תיאמו את מחירי הריביות שגבה כל אחד מהם מלקוחותיו בגין אשראי שלקחו במסגרת חשבונות עו״ש וחח״ד (ולהוציא הלוואות ספציפיות והלוואות לדיור), ובכלל זה תיאמו את ריבית הפריים, תוספת הסיכון, תוספת הריבית לחריגה ממסגרת האשראי, עמלת הקצאת אשראי ודמי ניהול קבועים.
לטענת שרנוע, התנהלות זו של הבנקים מקימה לה ולחברי הקבוצה עילה מכוח חוק ההגבלים העסקיים, התשמ”ד-1988 (להלן: ״חוק ההגבלים העסקיים״), וכן מכוח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א-1981 (להלן: ״חוק הבנקאות״).
הסעד שנתבקש על יסוד הנטען בבקשת האישור הוא התאמת שערי הריבית לשערים ראויים שפורטו בבקשת האישור, ופיצוי הקבוצה בהפרש שבין הריביות שנגבו מהם, לבין הריביות המתוקנות; לחלופין, התבקש בית המשפט להורות על מתן סעד לטובת כלל חברי הקבוצה או לטובת הציבור כפי שימצא לנכון בנסיבות העניין.
קבוצה מיוצגת: כל אדם (לרבות תאגיד) אשר החזיק בחשבון עו”ש ו/או חח”ד ו/או חש”ק אצל מי מהבנקים, במהלך התקופה שבין 12.9.1999, לבין 23.11.2006.

תוצאה משפטית: הסדר פשרה: ביהמ”ש אישר את הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים. בהתאם להסדר, סכום התשלום הכולל לחברי הקבוצה יעמוד על 47,000,000 ש״ח, המורכב מהסכומים הבאים: סך של 35,000,000 (שלושים וחמישה מיליון) ש״ח, שישולם מתוך סך כל הסכומים שהופקדו אצל הנאמן במסגרת הצו המוסכם; סך נוסף של 12,000,000 ש״ח, שישולם על ידי הבנקים לפי החלוקה הבאה: בנק הפועלים – סך של 4,500,000 ש״ח; בנק לאומי – סך של 4,500,000 ש״ח; בנק דיסקונט – סך של 3,000,000 ש״ח.

ההסדר מגדיר את חברי הקבוצה שיהיו זכאים לתשלום על פיו, בהתאם למנגנון המפורט בהסדר, ככל אחד מחברי הקבוצה אשר במהלך התקופה הקובעת היה לקוח של אחד מהבנקים ובמועד הקובע (כמוגדר בהסדר הפשרה) הוא עדיין לקוח שלו; וכן כל אחד מחברי הקבוצה אשר במועד הקובע הוא אינו לקוח של אותו משיב, שהיה לקוח שלו במהלך התקופה הקובעת ובתנאי שהוא הגיש הצהרה או תצהיר לנאמן כאמור בסעיף 13(א) להסכם הפשרה.

סכום התשלום הכולל יחולק בין מספר חברי הקבוצה שהם לקוחות הווה או לקוחות עבר כאמור, כך שכל אחד מהם יהיה זכאי לקבל, כמפורט בהסדר, את הסכום המתקבל מחלוקת סכום התשלום הכולל בסך לקוחות ההווה והעבר גם יחד. כל לקוח הווה של מי מן הבנקים יהיה זכאי לקבל מאותו בנק סכום זכאות אחד בגין כל חשבונות העו״ש ו/או החח״ד ו/או החש״ק שהחזיק כלקוח אצל אותו בנק בכל מהלך התקופה הקובעת.
שכ”ט לעו”ד: 1,150,000 ש”ח, גמול לתובעים: 1,150,000 ש”ח

⬅️ תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי לישראל

תצ (ת”א) 1039-05-08 יפית סילורה נ’ בנק לאומי לישראל בע”מ
נושא התובענה: בנקאות והלוואות – ריביות: עניינה של הבקשה בטענה, כי המשיב מחייב את לקוחותיו בהוצאות משפטיות שלא אושרו ע”י ערכאה שיפוטית, וכן מבצע חיוב ריבית ביתר בגין הוצאות משפטיות שאושרו ע”י ערכאה שיפוטית.
קבוצה מיוצגת:כל לקוחות המשיב אשר חשבונם חויב בהוצאות משפטיות במהלך שבע השנים שלפני הגשת הבקשה. הקבוצה כפי שאושרה ע”י ביהמ”ש – כל הלקוחות של המשיב אשר חשבונם חויב בהוצאות משפטיות, לרבות שכר טרחת עו”ד, במהלך שבע השנים שלפני הגשת בקשה זו.
הקבוצה ע”פ הסדר הפשרה – כל לקוחות הבנק, שהבנק מנהל או ניהל נגדם בתקופה שמיום 6.5.2001 ועד מועד מתן פסק דין זה הליך משפטי בגין חובותיהם כלפי הבנק ואשר החשבונות המתנהלים על שמם חויבו בהוצאות משפטיות.

תוצאה משפטית: הסדר פשרה: ביהמ”ש קיבל את הסדר הפשרה שהציגו הצדדים, בכפוף למספר שינויים קלים ותוך השלמת נקודות שהושארו להכרעת ביהמ”ש, בקבעו כי ההסדר ראוי והוגן ותואם במהותו את המלצות הבודק. ע”פ עיקרי ההסדר, יצר המשיב מנגנון למניעת חיובים עתידיים שגויים מהסוג הנדון בתיק זה והחל ליישמו, תוך שהתחייב לפעול מעתה בהתאם לדין.

באשר לחיובי עבר שגויים שביצע המשיב, נקבע בהסדר, כי המשיב יזכה אוטומטית חשבונות פתוחים של לקוחות שסביר ביותר שהם משתייכים לקבוצה, בסכום שקבע ביהמ”ש בסך 2,500 ש”ח, כאשר לקוחות אחרים יוכלו לטעון לעניין השתייכותם לקבוצה. באשר לבעלי חשבונות סגורים המשתייכים לקבוצה, נקבע כי יפוצו ע”י המשיב כל אחד בסכום שקבע ביהמ”ש בסך 2,500 ש”ח. כהמלצת הצדדים, ביהמ”ש פסק למבקשת גמול בסך 500,000 ש”ח (כולל מע”מ) ולב”כ שכ”ט מקסימלי בסך 5,000,000 ש”ח בתוספת מע”מ, חרף היות הסכומים גבוהים, לנוכח היקף העבודה ומורכבות ההליך והתמשכותו, איכות עבודתם של הב”כ וכן התועלת לקבוצה מהתובענה, בשים לב להיקף העצום של הזיכוי הכולל לחברי הקבוצה.

כן פסק, כי תשלום שכה”ט לב”כ יבוצע כך: 1,000,000 ש”ח ישולם בתוך 30 יום; 2.5 מיליון נוספים ישולמו כך – 25,000 ש”ח ישולמו עבור כל 1 מיליון ש”ח בהם יזוכו החשבונות הפתוחים; 500,000 ש”ח נוספים ישולמו כך – 250,000 ש”ח ישולמו בגין כל 1 מיליון ש”ח עבור זיכוי בעלי חשבונות הבנק הסגורים; 1 מיליון ש”ח ישולמו 30 יום לאחר הגשת הדו”ח הסופי של הממונה על ביצוע ההסדר. בהסכמת הצדדים, ביהמ”ש מינה רו”ח לביצוע ההסדר. כן הורה ביהמ”ש בנוגע לפרסום ההסדר, בנוסח שקבע, ועל העברת פסה”ד למנהל בתיהמ”ש.
שכ”ט לעו”ד: 5,000,000 ש”ח, גמול לתובעים: 500,000 ש”ח

לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין תביעה ייצוגית נא ליצור קשר כעת עם עו”ד ונוטריון רחלי קלקנר לצורך בחינת השאלה האם תביעתכם עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית.  

בטלפון 052-3444-212 או מלאו פרטים בטופס הבא: