תביעה ייצוגית

מהי תביעה ייצוגית?

תביעה ייצוגית  או תובענה ייצוגית הינה תביעה המוגשת על ידי תובע ייצוגי אחד בשם ציבור מסוים של נפגעים, בגין נזק קטן באופן יחסי אשר נגרם לכל אחד מיחיד הקבוצה, כאשר במצטבר נזק זה מסתכם במיליוני שקלים ויכול להגיע למאות מיליוני שקלים.

בדרך זו מצליח אותו תובע ייצוגי לאכוף את זכויות הזולת אשר לא היו מתבררות בדרך אחרת מפאת היותו של הנזק שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה קטן באופן יחסי.

התביעות הייצוגיות מסייעות לצמצם את פערי הכוחות המובנים בין היחיד לבין תאגידים, רשויות וגופים גדולים. בנוסף כלי התובענה הייצוגית מסייע לקדם מטרות ציבוריות וחברתיות, לתקן עוולות בתחום הצרכנות ולהגביר את אכיפת הדין על ידי היחיד.

 

 

מהם המקרים להגשת תביעה ייצוגית?

1. אם נפגעתם על ידי גוף גדול כלשהו והנכם סבורים שיש בכך עוול לציבור מסוים?

2. אם גבו מכם עמלות או תשלומים ביתר?

3. אם שילמתם בעד שירות מסוים אבל לא קיבלתם תמורה ראויה?

4. אם קניתם מוצר ושמתם לב כי תכולתו אינה תואמת את מה שמוצג על גבי האריזה?

5. אם הבחנתם בקיומו של הסדר כובל הנוגד את הוראות חוק ההגבלים העסקיים?

6. אם יש לכם עילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או פרט מטעה בתשקיף וכדו?

7. אם סוכן הביטוח או חברת הביטוח גבו כספים ביתר או לא קיימו את הוראות הסכם הביטוח?

8. אם הבחנתם בקיומו של מפגע סביבתי כמשמעותו בחוק למניעת מפגעים סביבתיים?

9. אם יש לכם תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר?

10. אם קיימת לכם עילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים?

11. אם יש לכם  תביעה בעילה של הפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה?

12. אם יש לכם תביעה בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד?

13. אם יש לכם תביעה בעילה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות?

14. אם יש לכם תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, סעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות?

 

מהם התנאים לאישורה של התביעה הייצוגית:

המחוקק הציב שורה ארוכה של תנאים מקדמים אשר רק בהתקיימותם תאושר התובענה כתביעה ייצוגית. להלן רשימת תנאי הסף לאישורה של התביעה כייצוגית:

תנאי ראשון – תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תביעה ייצוגית

התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מפרטת רשימת תביעות אשר ניתן להגישם כתביעה ייצוגית כדלקמן:

⬅️  תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח.

⬅️  תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת.

⬅️  תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח.

⬅️  תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.

⬅️  תביעה בקשר לניהול זירת סוחר לרבות תביעה נגד נותן שירותים מטעמה של חברה בעלת רישיון זירה.

⬅️  תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה.

⬅️  תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לעניין זה, “גורם המפגע”, “מפגע סביבתי”.

⬅️  תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.

⬅️  תביעה בעילה של הפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

⬅️  תביעה בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד.

⬅️  תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה.

⬅️  תביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).

⬅️  תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית.

⬅️  תביעה של עובד בעילה לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום

⬅️  תביעה של עובד בעילה לפי סעיפים 2 ו-3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה.

⬅️  תביעה לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

⬅️  תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.

⬅️  תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת.

⬅️  תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזי

 

תנאי שני – קיומה של עילת תביעה אישית

סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי “אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א)…” רשאי לתבוע, באישור בית המשפט, בתובענה ייצוגית, “בשם אותה קבוצה“.

סעיף 4(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע שכאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק, די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק.

כלומר התנאי השני הוא קיום של עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה, שטובים סיכוייה להתקבל, בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהמעשה ו/או המחדל הנטען.

 

תנאי שלישי – התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה

סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי על המבקש להראות, כי “התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה“.

 

תנאי רביעי – יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה

על המבקשים לשכנע במידת הסבירות הראויה שיש להם עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה, וזאת הן במישור הטעוני והן במישור הראייתי, והן להוכיח גם את התנאי בדבר קיומה של עילת תביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה. בנסיבות אלה טובים סיכוייה של התביעה להתקבל.

 

תנאי חמישי – התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין

על המבקשים להראות כי מדובר בקבוצה גדולה של חברים, אשר סביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יגלו את קיומו של המעשה ו/או המחדל וגם אם יגלו זאת, הרי שהנזק שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה הוא קטן באופן יחסי, כך שסביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יטרחו להגיש לבית המשפט הליך אינדיבידואלי לשם קבלת הסעד, בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך. בנסיבות אלה מדובר במקרה מובהק וקיצוני המתאים מעצם טיבו לניהול במסגרת של תובענה ייצוגית.

המבקשים יכולים להראות גם כי המשיבה הינה גוף גדול חזק ומרתיע, ויש להניח כי לרוב חברי הקבוצה אין את היכולת  או האמצעים על מנת להתמודד עם המשיבה באופן אישי וישיר. התובענה הייצוגית נועדה להתגבר על הנחיתות בה מצויים ציבור הלקוחות ולהשוות את יחסי הכוחות בין המתדיינים. לכן, גם מטעם זה, קיימת הצדקה לאשר להגיש את התובענה הייצוגית.

 

תנאי שישי – גודלה והגדרתה של הקבוצה

בית המשפט כבר פסק, כי בשלב זה של הדיון בבקשת האישור אין כל צורך להראות את גודלה המדויק של הקבוצה, אלא רק להראות שקיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה, והדברים נכונים במיוחד, מקום שהנתונים לגבי הקבוצה מצויים בידי המשיבה עצמה.

 

תנאי שביעי – קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב

סעיף 8(א)(3) קובע כי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת”;

סעיף 8(א)(4) ממשיך וקובע וכי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינים של כלל הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב”.

 

סיכויי התביעה הייצוגית:

ככל הליך משפטי, מקל וחומר במסגרת תביעה ייצוגית, שהינה הליך מיוחד ומורכב לאין שיעור לא ניתן להתחייב בקשר עם סיכויי הצלחתו של ההליך. הפרחתן לחלל האוויר של התחייבויות כאילו בוודאות הבקשה לאישור תביעה ייצוגית תאושר אינה אחראית, לשון המעטה, יהיו הטענות טובות ככל שיהיו. יחד עם זאת, ברי כי ככל שהבקשה לאישור תביעה ייצוגית מבוססת יותר כך גדלים סיכויים להתקבל.

מכל מקום חשוב להבהיר כי משרדינו בוחר לקדם ולנהל הליך ייצוגי על כל הקשיים הכרוכים בכך אך ורק אם הוא מאמין בצדקת הטענות נשוא ההליך וכי אם לאחר בחינה מדוקדקת של מלוא הטוענות והראיות משרדינו סבור כי טובים סיכוייה של בקשת האישור להתקבל.

 

כמה תעלה לי התביעה הייצוגית?

החל מ – 8.5.2018 נכנסו לתוקף תקנות חדשות לפיהן תשולם אגרה לצורך הגשת תביעה ייצוגית. התקנות קובעות:

עדכון המחירים האחרון נעשה ב 1.1.2024

אם התביעה הייצוגית מוגשת לבית המשפט השלום (שגובהה עד 2.5 מיליון ₪) תשולם אגרה בסך 3,372 ₪ במועד הגשת הבקשה לאישור תביעה, כאשר היתרה בסך 5,620 ₪ תשולם בסיום ההליך על ידי הצד עליו יורה בית המשפט אשר ישקול את מהות ההליך, אופן ניהולו ותוצאותיו לצורך הטלת האגרה.

אם התביעה הייצוגית מוגשת לבית המשפט המחוזי (מעל 2.5 מיליון ₪) תשולם אגרה בסך של 6,182 ₪ במועד הגשת בקשת האישור, כאשר היתרה בסך 11,802 ₪ תשולם בסיום ההליך על ידי הצד עליו יורה בית המשפט אשר ישקול את מהות ההליך, אופן ניהולו ותוצאותיו לצורך הטלת האגרה.

אם התביעה הייצוגית מוגשת לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד רשות סכום האגרה הינו בסך של 2016 ₪ .

פטור מתשלום אגרה קיים בתביעות ייצוגיות בהם קיימת חשיבות ציבורית מיוחדת ושיעור ההגשה שלהן נמוך: 
איכות הסביבה, אפליה, יחסי עבודה, זכויות אנשים עם מוגבלות, שוויון לאנשים עם מוגבלות (כדוגמת נגישות).

 

שכר טרחת עורך דין תביעה ייצוגית:

החוק מסדיר את עניין שכר הטרחה של עורך הדין (של בא הכוח המייצג) בתביעה ייצוגית בסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו – 2006, כדלקמן:

23. (א)  בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית

 

מה יוצא לי? מה אני אקבל בתביעה ייצוגית?

סעיף 22 לחוק תובענות ייצוגיות קובע מפורשות כי התובע הייצוגי בנוסף לפיצוי שייפסק לכל הקבוצה יהיה זכאי לגמול מיוחד בגין היותו זה שהניע את ההליך וגרם לתיקון העוול בעבור כל הקבוצה. ובלשון הסעיף: גמול לתובע מייצג

22. (א)  הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות העניין.

(ב)  בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

• הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
• התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
• מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.

(ג) בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו –

1. לפסוק גמול למבקש או לתובע המייצג אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, לפי העניין, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב);
2. לפסוק גמול לארגון שהשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית לפי הוראות סעיף 15, אם מצא שהדבר מוצדק לאור הטרחה שטרח והתרומה שתרם בהשתתפותו בדיונים כאמור.

 

חוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006:

בשנת 2006 קבע המחוקק כללים אחידים לעניין הגשתה וניהולה של התביעה הייצוגית בחוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006. סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות מגדיר את מטרות החוק ומורה כדלקמן: מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:

(1)  מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

(2)  אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

(3)  מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

(4)  ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

הנה כי כן, גם המחוקק בחוקקו את חוק תובענות ייצוגיות היה ער לחשיבותה של תביעה ייצוגית וליכולתה לתקן עוול שנגרם לציבור גדול של נפגעים אשר אלמלא קיומה של התביעה הייצוגית לא היה באפשרותו של אותו ציבור נפגעים לתקן את עוול שנגרם להם, לקבל פיצוי בגין נזקיהם ואף לגרום לאותו גוף מעוול לחדול מביצוע אותו מעשה או מחדל.

 

פנקס תביעות ייצוגיות:

בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות ניתן להגיש את ההליך רק אם ההליך לא הוגש קודם לכן על ידי תובע ייצוגי אחר. בנוסף יש לבחון אם הוגש הליך אחר הכולל שאלות עובדתיות או משפטיות דומות כנגד נתבע אחר על מנת שבית המשפט ישקול לאחד את הדיון בהליכים. לשם כך הוקם פנקס תביעות ייצוגיות המאגד ומפרסם את כל התביעות הייצוגיות המוגשות ותוצאותיהן.

 

עורך דין תביעה ייצוגית:

הצעד הראשון זה לפנות לעורך דין בעל ידע מומחיות וניסיון רב בהגשתן וניהולן של תביעות ייצוגיות על מנת שיבחן את עילת התביעה שבידיכן, סיכוייה והתאמתה להיות מוגשת כתביעה ייצוגית בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006. ויודגש, הגשתה וניהולה של תביעה ייצוגית או תובענה ייצוגית אינה עניין של מה בכך ונדרשת מומחיות גבוהה וספציפית לשם כך. בית המשפט אף נדרש לאשר את ניהולה של התביעה הייצוגית על ידי עורך הדין שהגיש את התביעה הייצוגית ולשם כך בית המשפט צריך להיווכח כי לאותו עורך דין שהגיש את ההליך יש את הידע הניסיון והמומחיות לנהל את התביעה הייצוגית.

 

למה לבחור בנו?

למה לבחור בנו להגשת תביעה ייצוגית?

✅ נצחונות מוכחים במסגרת פסק דין סופי. ראה תביעה ייצוגית כנגד בזק בינלאומי

✅ נצחונות מוכחים במסגרת הסדרי פשרה איכותיים. ראה תביעה ייצוגית כנגד בנק ירושלים

✅ ניהול של עשרות תביעות ייצוגיות מורכבות ומאתגרות

✅ ניסיון של כ 20 שנים בתחום הייצוגיות (משנת 2001 עוד לפני נחקק חוק תובענות ייצוגיות)

✅ מקצוענות ואיכות ללא פשרות

✅ השקעה בכל תיק את כל הזמן האנרגיות והמאמצים הדרושים ללא קיצורי דרך וללא עיגול פינות

✅ ייצוג במשך שנים ארוכות של נתבעים ושימוש בנסיון זה לצורך הגשת תביעות ייצוגיות איכותיות

✅ משרד מוביל בתביעות ייצוגיות

 

תביעות ייצוגיות של משרדנו:

תביעה ייצוגית כנגד בזק בינלאומי

ניצחון בתביעה הייצוגית 🙂.  עם מתן פסק הדין נכנסנו למועדון האקסקלוסיבי ביותר של עורכי דין אשר מצליחים לנצח בהליך ייצוגי ולקבל פסק דין לטובתם כ 0.02% בלבד מכל ההליכים הייצוגיים המוגשים.

הניצחון מרשים במיוחד וזאת הן לנוכח “מורכבות ותקדימיות ” העניין נשוא התובענה הייצוגית והן לאור העובדה כי הצלחנו לנהל הליך “לא פשוט” בלשון עדינה, כאשר בית המשפט אף מצא לנכון להדגיש בפסק דינו כי התנהלותה של בזק בינלאומי היתה “שלילית באופן חריג” (פס’ 25) והרחיב על כך באריכות.

כתבה שפורסמה בעיתון גלובס ב 11.7.19 על פסק הדין בתביעה הייצוגית כנגד בזק בינלאומי:

נמאס לכם שהאינטרנט לא מהיר כפי שהובטח לכם? מסתבר שיש מה לעשות עם זה. בית המשפט המחוזי מרכז חייב את בזק בינלאומי לשלם פיצוי בסך 9 מיליון שקל ללקוחות האינטרנט שלה, במסגרת תביעה ייצוגית, לאחר שלא סיפקה את מהירות הגלישה לה התחייבה בחוזים מולם.

השופט עופר גרוסקופף אף מתח ביקורת חריפה על התנהלות בזק בינלאומי במהלך ניהול ההליך נגדה, וציין בין היתר כי החברה השמידה את הנתונים שנדרשו לצורך בירור התביעה נגדה. “התרשמותי מהתנהלות הנתבעת בכל הקשור לשיתוף-פעולה בגילוי מידע במהלך ההליך הייתה שלילית באופן חריג. בצמתים שונים של הדיון מסרה הנתבעת כי אין ברשותה נתונים, אשר אין זה מתקבל על הדעת שאינם ברשותה, אלא אם כן השמידה אותם בכוונת מכוון”, כתב השופט והוסיף כי “כבר בשלב הדיון בבקשת האישור מסרה בזק בינלאומי כי עיקר הנתונים שהתבקשו על-ידי מומחי בית המשפט אינם ברשותה, וכי ככל שהיו, הם הושמדו. התנהלות זו אינה סבירה, במיוחד בשים לב לכך שהתביעה הוגשה סמוך מאד לאירועים שבהם מדובר, והשמדת הנתונים הנטענת נעשתה לאחר מכן”.

 

תביעה ייצוגית כנגד בנק ירושלים

עניינה של בקשת האישור הינו פשוט. החל משנת 2012 המשיב, בנק ירושלים בע”מ הציע לציבור הלקוחות הפרטיים מעל גיל 18 מסלול חשבון עו”ש ללא עמלות ללא תלות בהעברת משכורת ולא מוגבל בזמן. הן בפרסומים בתקשורת והן בעלוני פרסום מטעמו, התנוססה באותיות קידוש לבנה התחייבות המשיב להעניק את הפטור מעמלות עו”ש ללא הגבלה בזמן.

בית המשפט המחוזי מחוז מרכז אישר הסכם פשרה בתובענה ייצוגית שהגיש משרדה של עו”ד רחלי קלקנר כנגד בנק ירושלים בגין גביית עמלות עו”ש בניגוד להתחייבות הבנק חשבון עו”ש ללא עמלות וללא הגבלה בזמן.

במסגרת ההסכם הבנק התחייב כי כל העמלות שנגבו מחברי הקבוצה במשך 4 שנים יוחזרו בתשלום מזומן לחשבונות הלקוחות ובתוספת ריבית בשיעור 4.1%. בנק ירושלים יחזיר כ 4 מליון ש”ח ללקוחותיו בעבור עמלות שגבה מחשבונם.

עוד התחייב הבנק כי כל לקוח אשר יהיה מעוניין לסגור את חשבון העו”ש אצלו בשל הפרת התחייבות הבנק לא לגבות עמלות מהחשבון ללא הגבלה בזמן יהיה זכאי לפיצוי נוסף על כל הטרחה בשיעור של שנה זיכוי נוספת מעמלות כאשר הבנק גם יישא במלוא הוצאות סגירת החשבון.

אין ספק שמדובר בהסכם מרענן ואיכותי בנוף הסדרי הפשרה בתביעות ייצוגיות שכן הבנק נדרש לבצע זיכוי כספי בפועל ולא רק לתת הנחה או הטבה בקניית שירותים כלשהם מהבנק. הציבור רק יכול לקוות כי משרדים נוספים יעמדו על זכויות הציבור כפי שעשתה עו”ד רחלי קלקנר וגם בהסדרי פשרה יעמדו על כך כי חברי הקבוצה יקבלו פיצוי אמיתי ראוי והולם

 

תביעה ייצוגית כנגד מימון ישיר

משרדינו הגיש ביום 05.11.19 בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית כנגד חברת מימון ישיר על סך כ 55 מיליון ש”ח.

במועד פירעון ההלוואה מימון ישיר חייבה את המבקש בסך של 89 ₪ בעבור מה שכונה על ידה “עמלת הסרת שעבוד”. ואולם עמלה זו אינה מוזכרת במילה וחצי מילה בהסכם ובתעריפון. העדר גילוי של קיומה של עמלה זו כמו גם שיעורה גביית עמלה זו אינה מותרת למימון ישיר ועליה להשיבה לציבור הלקוחות.

2. גבייה שלא כדין של עמלה המשקפת את האגרה החלה בגין ביצוע פעולת רישום שעבוד ו/או שינוי שעבוד ו/או ביטול שעבוד אצל רשם המשכונות

במסגרת עמלת פתיחת תיק גבתה מימון ישיר מהמבקש “עמלה” בסך 170 ₪ בעבור “רישום שעבוד אצל רשם המשכונות”. דא עקא, המשיבה לא ביצעה פעולה כלשהי אצל רשם המשכונות ולא רשמה את השעבוד שם. תוצאת הדברים היא, כי מימון ישיר גבתה מהמבקש עמלה בעבור פעולה אשר כלל לא בוצעה על ידה, ותחת להחזיר את הכספים לידי המבקש הותירה את הכספים שלא כדין בכיסה.

לא זו אף זו. תעריפון העמלות מגדיר כי בעבור פעולות בקשר עם שעבוד הרכב אצל רשם המשכונות תגבה מימון ישיר עמלות שונות במחירים הנקובים שם, כאשר התעריפון מדגיש, ברחל ביתך הקטנה, כי “המחירים המפורטים משקפים את גובה האגרות שנגבות על ידי רשם המשכונות נכון להיום ולפיכך ייתכנו בהם שינויים בעתיד”. ואולם, עיון בתוספת השנייה לתקנות המשכון מעלה, כי העמלות שגבתה המשיבה מחברי הקבוצה בעבור ביצוע פעולות אלה גבוהות לעין שיעור מהאגרות שנגבות בפועל על ידי הרשם.

בנסיבות אלה , מימון ישיר הפרה באופן בוטה את התחייבויותיה וחובותיה מכוח ההסכם והדין,  מקום בו גבתה עמלות בעבור ביצוע פעולות אצל רשם המשכונות אשר כלל לא בוצעו על ידה, או, ככל שביצעה פעולות אצל רשם המשכונות, גבתה “עמלות” שהוצגו כ”אגרות” בסכומים עודפים ובשיעורים העולים על “גובה האגרות שנגבות על ידי רשם המשכונות” בפועל.

3. גבייה שלא כדין של עמלת בדיקת שעבוד רכב אצל רשם המשכונות

בתעריפון העמלות מציינת המשיבה כי במסגרת עמלת פתיחת תיק היא גבתה עמלת “בדיקת שעבוד רכב אצל רשם המשכונות” בסך 27 ₪. ואולם, המבקש רכש רכב חדש מהיבואן באמצעות חברת אלדן . מקום בו נרכש רכב חדש מהיבואן (בין במישרין ובין בעקיפין) אין כל חשש כי הוטל שיעבוד קודם על הרכב ולכן אין מקום לחייב את המבקש ואת חברי הקבוצה בעמלת “בדיקת שעבוד רכב אצל רשם המשכונות”.

4. גביית עמלת היוון שלא כדין בסכום לא פורפורציונאלי ולא סביר שאינו מגלם נזק כלשהו שנגרם למשיבה בשל הפירעון המקודם

ההצדקה העקרונית לקביעת זכותה של מימון ישיר לגבות עמלת פירעון מוקדם מלקוח הינה “ההפסד” שנגרם למימון ישיר כתוצאה מהפסד ריבית. הפסד זה מחושב לפי “הפרשי ריביות מהוונים” (סעיף 3.2 להסכם) כלומר ההפרש בין הריבית במועד העמדת כספי ההלוואה לבין הריבית שגובה המשיבה בעת פירעון ההלוואה. המשיבה לא טענה ולא הצביעה – ולא בכדי – כי בתקופה זו של 45 יום ירדה הריבית שהיא גובה מלקוחותיה בצורה כה קיצונית המסבה לה הפסד בשיעור של כ 3,000 ₪ או ירדה בכלל. מכאן, שאין כל הצדקה לחייב את המבקש, כמו גם את חברי הקבוצה, בתשלום פיצוי בגין הפירעון המקודם של ההלוואה, במקום בו כלל לא הוכח שנגרם נזק בר פיצוי.

 

לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין תביעה ייצוגית נא ליצור קשר כעת עם עו”ד ונוטריון רחלי קלקנר לצורך בחינת השאלה האם תביעתכם עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית.

צרו קשר כעת לתיאום פגישה בטלפון 052-3444-212 או מלאו פרטים בטופס הבא: