קניין רוחני: נכסי הקניין הרוחני וזכויות רשומות

מהו קניין רוחני

קניין רוחני (באנגלית (Intellectual Property הוא מונח משפטי כללי המתייחס לזכויות הקשורות ליצירות שנעשות על ידי בני האדם בטובין ובמשאבים שאינם מוחשיים. דוגמאות לקניין רוחני הם: מוזיקה וסרטים, ספרות ויצירות אמנות, צילומים, ציורים, המצאות, תכנות מחשב, סמלים או מילים שמזהים מוצר מסחרי, עיצובים גרפיים.

ענפי הקניין הרוחני

הקניין הרוחני מחולק לכמה ענפים מרכזיים: פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים, ועוד כמה ענפים ממוקדים יותר כגון: זני צמחים, זכויות שידור, הגנה על מעגלים מודפסים, וזכויות המכונות “זכויות שכנות”, כמו זכות ביצוע של מבצעים.

דיני הקניין הרוחני

בתחילה הקניין הרוחני הוסדר באמצעות פסיקת בתי המשפט בשיטת המשפט המקובל ורק בהמשך דיני הקניין הרוחני עוגנו בחקיקה. דיני הקניין הרוחני קובעים את הבעלות בכל אחד מענפי הקניין הרוחני, את תנאי ההגנה עליהם, את היקף הזכויות, החריגים והגנות, סעדים שונים, אכיפה ועניינים פרוצדורליים. חשוב לדעת! בניגוד לפטנטים מדגמים וסימני מסחר, זכויות יוצרים לא “רושמים”. ההגנה מוקנית באופן אינהרנטי לבעל זכות היוצרים ובלבד שהוא יכול להוכיח, בין היתר, את בעלותו על הזכות, כי מדובר ביצירה מקורית וייחודית, כי יש לה עותק פיזי מוחשי וכי היא לא הוקנתה לאחר. כמו כן, הפרת זכות יצורים היא הפרה אובייקטיבית, כך שבית המשפט יחייב את המפר לשלם פיצויים מבלי להתייחס כלל לאלמנטים הסובייקטיביים של “כוונה” “ידיעה”, “חרטה” “תום לב”  וכיוצ”ב של מפר הזכות. יש לזכור, כי לא בכל סיטואציה שימוש ביצירה תחשב כהפרה של זכות יוצרים המקנה זכות לפיצויים. כך, למשל, כאשר נעשה ביצירה שימוש אישי, שימוש במסגרת עבודה אקדמאית, כעותק בספרייה עירונית, בדיווח חדשותי, לכתיבת ביקורת או להבאת ציטוטים מתוך היצירה, בדרך כלל ייחשב הדבר כשימוש מותר. מכל מקום, יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו.

נכסי הקניין הרוחני

בדין הישראלי יצר המחוקק שורה ארוכה של נכסים רוחניים, שונים במטרתם, בתנאים להכרת הדין בהם, בדרכי הטיפול בהם, בתקופת ההגנה ועוד. מבחינה טכנית ניתן להבחין בין זכויות רשומות, שנדרש רישום הבעלות במרשם ייעודי, לבין זכויות שאינן רשומות, שלא נדרש מהיוצר רישום הזכויות: בזכויות הרשומות ניתן למנות את הפטנט, זכויות מטפחים, מדגם רשום, סימן מסחר וכינוי מקור. בזכויות הלא רשומות מצויים זכויות יוצרים, זכויות מבצעים, ציון גאוגרפי, מוניטין, וסוד מסחרי, או סימן מסחר מוכר היטב, שאינו טעון רישום.

זכויות רשומות

פטנט 

פטנט הוא המצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה (כלומר, לא פורסמה בשום מקום בעולם), מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ולייצור ויש בה התקדמות המצאתית, שנרשמה במשרד רשם הפטנטים.

זכויות מטפחים 

זכויות מטפחים הן זכויות מטפחים בזני צמחים. זכות מטפחים שנרשמה לפי החוק מעניקה לבעליה זכויות שהיקפן מפורט בחוק זכויות מטפחים של זני צמחים, התשל”ג – 1973.

מדגם רשום 

מדגם רשום הוא קניין רוחני בתחום העיצוב התעשייתי. המדגם הוא קווי דמות, קישוט, עיטור, אשר מיישמים אותם בהקשר למוצר מסוים – הפן העיצובי. לא מדובר במוצר אחד, אירוע חד פעמי, אלא מוצר המשולב בייצור תעשייתי, אשר תוצאותיו יהיו הרבה יחידות הנושאות אותו עיצוב – הפן התעשייתי. ההגנה על המדגם הרשום נועדה לעודד את פיתוח וריבוי העיצובים התעשייתיים. המדגם מגן אך ורק על הצורה האסתטית של המוצר, מדגם לא יגן על רכיבים פונקציונליים בו.

סימן מסחר 

סימן מסחר הוא סימן המשמש לזיהוי מוצר או שירות של יצרן או ספק מסוים. ההגנה על סימני מסחר באה להגן על הצרכן החשוף למוצרים רבים ומאפשר לו לרכוש את המוצר אותו הוא מזהה ומכיר. בכך, סימן המסחר מאפשר למנוע הטעייה של הצרכנים. בהמשך, הפך האמצעי נגד הטעיה לקניין עצמאי, שיש לו ערך כלכלי נפרד. כינוי מקור הוא סוג של זכות קניין רוחני, אשר מבוססת בארץ על חוק הגנת כינויי מקור ועל ציונים גאוגרפים, שמוגנים בדיני סימני מסחר. ההסדר בא להבטיח הגנה לכינויי מקור מפני חיקוי/גזלה, ללא קשר אם השימוש הבלתי מורשה בכינוי, כרוך בהטעיה (כך, לדוגמה, אך ורק יין אשר יוצר בחבל שמפיין בצרפת יזכה לכינוי ‘שמפניה’)

זכויות שאינן רשומות

זכויות יוצרים 

זכויות יוצרים הן ההגנה שניתנת לבעלי הזכות מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה. ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באה להגן על ביטוי מקורי, ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים. כאמור, אין צורך לרשום את זכויות היוצרים וכל אדם זכאי אוטומטית להגנת זכויות יוצרים ברגע בו סיים ליצור את היצירה המקורית, אפילו אם לא פרסם אותה.

זכויות מבצעים, מפיקים ומשדרים, המכונות לעתים גם “זכויות שכנות לזכויות יוצרים”

זכויות מבצעים, מפיקים ומשדרים הן זכויות המוקנות לגורמים הלוקחים חלק בהבאת היצירה אל הקהל. הכוונה היא לגורמים כגון זמרים, נגנים, עורכים, מפיקים, חברות שידור וכדומה.  

לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו”ד ונוטריון רחלי קלקנר צרו קשר כעת לתיאום פגישה בטלפון 052-3444-212 או מלאו פרטים בטופס הבא: