תביעה ייצוגית כנגד צ’מפיון מוטורס

תביעה ייצוגית נוספת שהוגשה על ידי משרדנו ב – 20/4/2017 

הפעם כנגד חברת צ’מפיון מוטורס בע”מ אשר שיווקה מכרה וסיפקה לציבור לקוחותיה רכבי ג’טה ורכבי גולף כאשר האבזור הפנימי של הרכב שסופק אינו תואם לאבזור הפנימי לה התחייבה צ’מפיון מוטורס בהסכם ובמפרט.

הנזק האישי 6,000 ₪.

הסעד המבוקש המוערך לכל חברי הקבוצה בשווי 50,175,000 ₪.

בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד צ’מפיון מוטורס כקובץ pdf.

לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין תביעה ייצוגית נא ליצור קשר כעת עם עו”ד רחלי קלקנר לצורך בחינת השאלה האם תביעתכם עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית.  

בטלפון 052-3444-212 או מלאו פרטים בטופס הבא:

 

בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית

המבקש, רוני איתן (להלן: “המבקש“) מתכבד בזאת להגיש לבית המשפט הנכבד בקשה לאישור התובענה המצורפת לבקשה זו כתובענה ייצוגית (להלן: “התובענה“), על פי חוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו-2006 (להלן: “חוק תובענות ייצוגיות” או “החוק“), בגדרה מתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את המשיבה לדין ולהורות, בין היתר, כדלקמן:

לאשר ולהכיר בתובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית בהתאם לפרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות.

לקבוע, בהתאם לסעיף 4(א) לחוק, כי למבקש קיימת עילה אישית בתובענה וכי הינה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכל חברי הקבוצה, בהתאם להגדרתם להלן.

לקבוע, בהתאם לסעיף 8(ע) לחוק, כי נתקיימו כל התנאים לאישור התובענה כייצוגית.

להגדיר את הקבוצה המיוצגת בשמה מוגשת התובענה בהתאם להגדרתה בבקשה זו או בכל דרך אחרת שבית המשפט הנכבד ימצא לנכון.

להגדיר את עילות התובענה ואת השאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה.  

בהתאם לסעיף 14(א)(4) לחוק, לאשר את הסעדים הנתבעים בבקשה זו. לחילופין ו/או במצטבר ליתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כפי שיימצא בית המשפט הנכבד לנכון לעשות זאת בנסיבות העניין.

ליתן צו המורה למשיבה להשיב על שאלונים ו/או לגלות בפני המבקש את כל הדו”חות הכספיים הנתונים והמסמכים ו/או החשבונות ו/או כל מידע מכל סוג ומין שהוא שיש בידו כדי להשלים את הנתונים החסרים בידי המבקש.

לקבוע את המבקש כתובע ייצוגי ואת באת כוחו, עו”ד רחלי קלקנר, כב”כ המייצגת את כל חברי הקבוצה.

להורות על פי סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות על פרסום הודעה על אישור התובענה כתובענה ייצוגית ולהורות כי המשיבה תישא בעלויות הפרסום;

לפסוק, על פי סעיף 22 לחוק התובענות הייצוגיות, כי המבקש נטל על עצמו טרחה וסיכון במידה משמעותית, כי התובענה הביאה תועלת לחברי הקבוצה וכי הינה בעלת חשיבות ציבורית רבה ובהתאם לכך לאשר למבקש גמול הולם וראוי על טרחתו בהגשת התובענה והוכחתה;

לפסוק, על פי סעיף 23 לחוק התובענות הייצוגיות, כי עסקינן בתובענה בעלת חשיבות ציבורית אשר הביאה תועלת רבה ומשמעותית לחברי הקבוצה המיוצגת, כי בהגשת ובניהול התובענה כייצוגית, באת כוח המבקש נטלה על עצמה הליך מורכב, טרחה רבה והוצאות רבות שהוציאה לשם כך, ועל כן בהתייחס לדרך ניהולה את התובענה הייצוגית, ראויה באת כוחו של המבקש לשכר טרחה הולם וראוי.

לחייב את המשיבה בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בצירוף מע”מ כדין.

כל הטענות הנטענות בבקשה זו ובכתב התביעה נשוא בקשה זו נטענות במצטבר ו/או לחלופין ו/או בהשלמה, הכל לפי הקשר הדברים והדבקם.

כל ההדגשות שלהלן אינן במקור, אלא אם צוין אחרת.

  • מבוא
    1. עניינה של בקשת האישור דנן הינו פשוט ביותר. המשיבה, חברת צ’מפיון מוטורוס בע”מ (להלן: “המשיבה” או “צ’מפיון מוטורס“) היא הנציגה הרשמית בישראל של קונצרן פולקסווגן העולמי ובמסגרת זו משווקת המשיבה לציבור הלקוחות בארץ רכבי פולקסווגן ג’טה ורכבי פולקסווגן גולף (כהגדרתם להלן).
    2. המשיבה מפרסמת הן באתר האינטרנט שלה, הן בעלונים והן אצל המשווקים המורשים מטעמה מפרט של רכבי הג’טה והגולף. לא זו אף זו, בעת ביצוע ההזמנה מוסרת המשיבה ללקוחותיה את המפרט של הרכב. מפרט זה מהווה חלק בלתי נפרד מההזמנה ומחוזה הרכישה והוא מחייב את המשיבה.
    3. על פי ההסכם ועל פי המפרט המשיבה התחייבה לספק למבקש, כמו גם ליתר חברי הקבוצה, רכב ג’טה עם תא כפפות שהוא גם ננעל וגם עם תאורה ורכב גולף עם תא כפפות שהוא ננעל.
    4. דא עקא, אין חולק, והמשיבה אף הודתה בכך כבר מפורשות בכל הקשור לרכב הג’טה, כי רכבי הג’טה ורכבי הגולף נשוא הבקשה דנן סופקו על ידי המשיבה ללקוחותיה ללא תא כפפות הכולל תאורה ו/או נעילה, , תוך הפרה גסה של התחייבויותיה במפרט ובהסכם.
    5. ויודגש. איכות השימוש בתא הכפפות נפגע בצורה משמעותית בשל העדר תאורה ו/או נעילה. אשר לתאורה, הרי אי קיומה של נקודת מאור בתא הכפפות מקשה מאד על המבקש, כמו גם על יתר חברי הקבוצה, לשלוף מהתא בנוחות ביעילות ובזריזות, למשל, מסמך מסוים המצוי שם בין ערימת המסמכים או אביזר אחר המצוי בתא בין כל יתר החפצים. גם העדרה של נעילה משמעותי ביותר שכן בדרך כלל בתא הכפפות מאוחסנים גם מסמכים חשובים ורגישים, כגון רישיונות רכב עם פרטיים אישיים ופוליסות ביטוח, אשר הצורך להגן עליהם באמצעות תא נעול ברורה מאליה. והמדובר בדוגמאות בלבד.
    6. לא זו אף זו, גם לאחר שהיצרן הודיע למשיבה מפורשות כי היא שיווקה וסיפקה את רכבי הג’טה, ובדומה לכך את רכבי הגולף, ללא האבזור הפנימי לו התחייבה בהסכם ובמפרט, המשיבה מילאה פיה מים ולא גילתה לציבור לקוחותיה על הפגמים שנפלו ברכבים נשוא הבקשה דנן ועל אי ההתאמה למפרט לו התחייבה, קל וחומר לא פעלה לתיקון ההפרה ופיצוי הלקוחות בגין נזקיהם, כפי שהיה מצופה כי תעשה.
    7. בנסיבות אלה, יטען המבקש, כי מתקיימים כל המבחנים לאישורה של התובענה המוגשת בד בבד עם הגשת בקשה זו כתובענה ייצוגית, כמפורט בהרחבה להלן.
  • הצדדים לבקשה
    1. המבקש, ה”ה רוני איתן (להלן: “המבקש” או “רוני“), הינו אזרח ותושב המדינה, נכה, וכן מורה לנהיגה במקצועו אשר רכש מהמשיבה ביום 22.11.16 רכב פולקסווגן jetta 4 TSI בסכום של 137,900 ₪ (להלן: הרכב“). יצוין כי בשל היותו נכה המבקש קיבל מהמוסד לביטוח לאומי הלוואה עומדת בגין המיסים החלים על הרכב עד לסכום של 55,854 ₪.

צילום נכון מההזמנה ומאישור על הלוואה עומדת מצורפים כנספח “1” לבקשה זו.

  1. המשיבה, חברת צ’מפיון מוטורוס בע”מ (להלן: “המשיבה” או “צ’מפיון מוטורס“) הינה חברה פרטית העוסקת בייבוא שיווק והפצה של כלי רכב ומוצריו. המשיבה היא, בין היתר, הנציגה הרשמית בישראל של קונצרן פולקסווגן העולמי וכן היבואנית ו/או המשווקת הבלעדית של רכבים המיוצרים על ידי פולקסווגן. במסגרת זו משווקת המשיבה לציבור הלקוחות בארץ רכבי פולקסווגן ג’טה 1.2 TSI טרנדליין, רכבי פולקסווגן ג’טה 1.4 TSI טרנדליין (להלן ביחד: “רכבי ג’טה“) וכן רכבי פולקסווגן גולף 1.4 ל’ TSI 125 כ”ס, פולקסווגן גולף 1.4 ל’ TSI 150 כ”ס ורכב גולף GTI (להלן ביחד: “רכבי גולף“).

צילום נכון מתדפיס רשם החברות וכן מידע אודות המשיבה מאתר הבית שלה מצורפים כנספח “2” לבקשה זו.

  1. הקבוצה בשמה מוגשת התובענה הייצוגית הינה “כל לקוח של המשיבה אשר רכש ממנה בשבע השנים האחרונות רכב פולקסווגן ג’טה או רכב פולקסווגן גולף כאשר במפרט התחייבה המשיבה לספק אבזור פנימי של “תא כפפות ננעל מקורר עם תאורה” ו/או “תא כפפות ננעל ומקורר” בעוד שבפועל רכב הג’טה או הגולף שסופק סופק עם תא כפפות ללא נעילה ו/או ללא תאורה”.
  • הרקע העובדתי הרלבנטי לבקשת האישור
    1. כאמור לעיל, המשיבה היא הנציגה הרשמית בישראל של קונצרן פולקסווגן העולמי ובמסגרת זו משווקת המשיבה לציבור הלקוחות בארץ רכבי פולקסווגן ג’טה ורכבי פולקסווגן גולף. המשיבה מפרסמת הן באתר האינטרנט שלה, הן בעלונים והן אצל המשווקים המורשים מטעמה מפרט של רכבי הג’טה והגולף. לא זו אף זו, בעת ביצוע ההזמנה מוסרת המשיבה ללקוח את המפרט של הרכב. מפרט זה מהווה חלק בלתי נפרד מההזמנה ומחוזה הרכישה והוא מחייב את המשיבה.
    2. על פי המפרט של רכבי ג’טה, אשר פורסם במועדים הרלבנטיים באתר האינטרנט של המשיבה ואף זה שנמסר ללקוח (המפרטים זהים), האבזור הפנימי של רכבי הג’טה כולל “תא כפפות ננעל ומקורר עם תאורה“. היינו על פי החוזה המחייב את המשיבה עליה לספק את רכב הג’טה עם תא כפפות שהוא גם ננעל וגם עם תאורה.

צילום נכון של מפרט האבזור הפנימי של רכב ג’טה 1.2 טרדליין מצורף כנספח “3” לבקשה זו.

צילום נכון של מפרט האבזור הפנימי של רכב ג’טה 1.4 טרדליין מצורף כנספח “4” לבקשה זו.

  1. בדומה לכך, על פי המפרט של רכבי פולקסווגן גולף 1.4 ל’ TSI 125 כ”ס ופולקסווגן גולף 1.4 ל’ TSI 150 כ”ס האבזור הפנימי של רכבי הגולף הללו כולל “תא כפפות ננעל ומקורר”. על פי המפרט הטכני של רכב הגולף GTI הרכב כולל “תא ככפות ננעל ומקורר עם תאורה“. מכאן שעל פי החוזה המחייב את המשיבה עליה לספק את רכב הגולף עם תא כפופות ננעל ואת רכב הגולף GTI עם תא כפפות שהוא גם ננעל וגם עם תאורה.

צילום נכון של מפרט האבזור הפנימי של רכבי גולף  1.4 ל’ TSI 125 כ”ס ופולקסווגן גולף 1.4 ל’ TSI 150 כ”ס מצורף כנספח “5” לבקשה זו.

צילום נכון של מפרט האבזור הפנימי של רכב גולף GTI מצורף כנספח “6” לבקשה זו.

  1. ביום 21.11.16 רכש המבקש מהמשיבה (סוכנות סיידון בע”מ) רכב פולקסווגן jetta 4 TSI בסכום של 137,900 ₪ (נספח “1”). גם במפרט אשר צורף להזמנה, בדומה למפרט המפורסם באתר האינטרנט של המשיבה, צוין שחור על גבי לבן כי מחיר הרכב כולל “תא ככפות ננעל ומקורר עם תאורה” (נספח 3″). ביום 21.12.16 המשיב שילם למשיבה את יתרת התמורה בגין הרכב והמשיבה סיפקה לו רכב פולקסווגן ג’טה מספר רישוי 5803338.

צילום נכון של רישיון הרכב מצורף כנספח “7” לבקשה זו.

  1. בסמוך לאחר מכן הבחין המבקש כי התאורה בתא הכפפות ברכב “אינה פועלת”. בשלב זה סבר המבקש לתומו כי מדובר בתקלה טכנית פשוטה של החלפת נורה שרופה. ויודגש, המבקש הבחין בכך באופן כמעט מיידי שכן השימוש בתא הכפפות לא היה נוח ויעיל ללא התאורה כפי שהתחייבה המשיבה בהסכם ובמפרט.
  2. בהמשך לכך, ביום 19.1.17 הגיע המבקש למוסך מורשה של המשיבה, מוסך סיידון ברחוב היובלים 14 בהוד השרון, על מנת שהמשיבה תתקין ברכבו חיישני רברס בהתאם לתנאי החוזה ביניהם. בהזמנות זו עמד המבקש על כך שקיימת “תקלה” בתאורה של תא הכפפות וביקש כי תוחלף הנורה שככל הנראה שרופה. איש הדיאגנוסטיקה של המוסך, ה”ה חמדה שמו, בדק את התאורה בתא הכפפות והודיע למבקש, לתדהמתו המוחלטת, כי אין המדובר בנורה שרופה, כי אם ברכבו לא הותקנה כלל תאורה בתא הכפפות ואף אין כל הכנה וחיבור לנקודת מאור. בדומה לכך, גם ברכב ג’טה אחר מאותו הדגם אשר היה במוסך באותה העת נמצא כי תא הכפפות נעדר נקודות תאורה.
  3. בנסיבות אלה, הנושא הועבר לטיפולו והתייחסותו של מנהל המוסך, ה”ה יהודה סיידון, אשר פנה יחד עם המבקש אל סוכן המכירות שמכר למבקש את הרכב, ה”ה אפלבאום יונתן, על מנת שיבדוק מדוע בתא הכפפות ברכב הג’טה שרכש המבקש אין תאורה בתא הכפפות בניגוד להתחייבויות המשיבה בהסכם ובמפרט.
  4. לאחר כשבוע ימים בו פניית המבקש נותרה ללא מענה, ולאחר מספר ניסיונות רב, עלה בידי המבקש לשוחח פעם נוספת עם ה”ה אפלבאום יונתן. בהזדמנות זו המבקש ציין והדגיש כי תא הכפפות נעדר גם נעילה, בנוסף להעדר קיומה של תאורה, גם זאת בניגוד להתחייבויות המשיבה במפרט ובהסכם. באותה שיחה מסר ה”ה אפלבאום יונתן למבקש כי גם ברכבי הג’טה המצויים אצלהם בסוכנות תא הכפפות נעדר תאורה ונעילה וכי הוא יפנה ליצרן בחו”ל על מנת לקבל את התייחסותו לנושא.
  5. לאחר מספר ימים נוספים פנה המבקש מספר פעמים נוספות אל ה”ה אפלבאום יונתן על מנת לקבל את תשובת המשיבה. בסופו של יום הודיע ה”ה אפלבאום יונתן למבקש, כי אכן בניגוד להסכם ולמפרט רכב הג’טה ששווק וסופק לו לא כולל תאורה ונעילה בתא הכפפות וזאת מן הטעם שהיצרן בשלב כלשהו הפסיק להתקין תאורה ונעילה בתא הכפפות בכל דגמי הג’טה.
  6. פשיטא, שהמשיבה הודתה מפורשות כי טענות המבקש בדין יסודן, כי היא הפרה את התחייבויותיה בהסכם ובמפרט לספק אבזור פנימי הכולל תא כפפות עם תאורה ועם נעילה ברכבי הג’טה אשר שווקו וסופקו על ידה לציבור לקוחותיה.
  7. ויודגש. איכות השימוש בתא הכפפות נפגע בצורה משמעותית בשל העדר תאורה ו/או נעילה. אשר לתאורה, הרי אי קיומה של נקודת מאור בתא הכפפות מקשה מאד על המבקש, כמו גם על יתר חברי הקבוצה, לשלוף מהתא בנוחות ביעילות ובזריזות, למשל, מסמך מסוים המצוי שם בין ערימת המסמכים או אביזר אחר המצוי בתא בין כל יתר החפצים. גם העדרה של נעילה משמעותי ביותר שכן בדרך כלל בתא הכפפות מאוחסנים גם מסמכים חשובים ורגישים אשר הצורך להגן עליהם באמצעות תא נעול ברורה מאליה. והמדובר בדוגמאות בלבד.
  1. בהמשך לכך, המבקש החל לנהל מגעים עם המשיבה בקשר לפיצוי שהיא הציעה לו בשל הפרת התחייבויותיה במפרט ובהסכם להתקין תאורה ונעילה בתא הכפפות. בשלב הראשון הציעה המשיבה למבקש ליתן לו כפיצוי 2 טיפולי רכב ללא עלות, האחד כפיצוי בגין העדר תאורה והשני כפיצוי בגין העדר נעילה, בשווי של כ 1,000 ₪ לכל טיפול ובסך הכל בשווי של כ 2,000 ש”ח.
  2. המבקש לא נעתר להצעה זו וביקש פיצוי של 3 טיפולים לפחות. תחת זאת הציעה המשיבה למבקש כי היא תתקין לו תאורה בתא הכפפות ותיתן לא עוד טיפול אחד חינם כפיצוי על העדר הנעילה. המבקש נעתר להצעה זו בשים לב לכך כי לפחות כך יצליח לפתור את נושא התאורה בתא הכפפות אשר היה קריטי עבורו. המשיבה התחייבה כי תשלח הודעה למתקין המאפשרת את ביצוע התיקון והטיפול הנ”ל ותשלח לו העתק למייל.
  3. למרבה הצער, הודעה כאמור לא נשלחה למבקש עד למועד הגשת בקשה זו. המבקש פנה פעם נוספת למשיבה על מנת לבדוק מדוע לא נשלחה הודעה כאמור למתקין כפי שהתחייבה המשיבה בהסכם ביניהם. או אז העלתה המשיבה תנאי חדש כי המבקש יחתום על כתב סילוק וויתור אשר ינוסח במועד עתידי כלשהו על ידי יועציה המשפטיים וכי רק לאחר מכן הוא יהיה זכאי לפיצוי עליו הסכימו בגין הפרת התחייבויות המשיבה לספק לו תאורה ונעילה בתא הכפפות.
  4. במקביל לכך שוחח המבקש עם חבר, מורה נהיגה אף הוא, ה”ה אשקר אנתיגונה, אשר רכש מהמשיבה בחודש מאי 2016, או בסמוך לכך, רכב ג’טה מאותו הדגם כמו רכבו של המבקש (מספר רישוי 3565238). בשיחה זו אישר ה”ה אשקר כי גם ברכבו, בניגוד מוחלט להתחייבויות המשיבה במפרט ובהסכם, תא הכפפות אינו כולל תאורה ונעילה וכי הדבר מפריע לו מאד בשגרת היום יום.
  5. זאת ועוד, בביקור שערך המבקש באחת מסוכנויות המשנה של המשיבה הבחין המבקש כי בשלושת הדגמים של רכבי הגולף קיימת הפרה דומה, כך שבניגוד למפרט ולהתחייבויות המשיבה כפי שמוצגים בסוכנויות המשיבה כמו גם באתר האינטרנט שלה, גם ברכבי הגולף תא הכפפות אינו כולל נעילה. המבקש אף גילה כי בחודש נובמבר 2016, או בסמוך לכך, המשיבה החלה לשווק את רכבי הגולף לאחר שעברו מתיחת פנים, כאשר כבר בתמונות של רכבי הגולף מהדגם החדש עולה בבירור כי תא הכפפות אינו כולל נעילה. חרף זאת, נכון למועד כתיבת שורות אלה, המשיבה ממשיכה לשווק ולהתחייב במפרט ובהסכם כי תא הכפפות ברכבי הגולף כולל נעילה.

צילום נכון של כתבה עם תמונות של רכבי הגולף מהדגם החדש מיום 10.11.16 מצורף כנספח “8” לבקשה זו.

צילום נכון של תא הכפפות של רכב גולף המוצג באולם התצוגה של צ’מפיון מוטורס ברמת גן מצורף כנספח “9” לבקשה זו.

צילום נכון של תא הכפפות של רכב גולף GTI המוצג באולם התצוגה של צ’מפיון מוטורס ברמת גן מצולם כנספח “10” לבקשה זו.

  1. כאן המקום לציין, כי נכון למועד כתיבת שורות אלה, וחרף העובדה כי לכל המאוחר החל מחודש ינואר 2017 ידוע למשיבה אודות הפגמים שנפלו בהסכמים עליה חתמה עם ציבור לקוחותיה, המשיבה לא פעלה מיוזמתה על מנת לתקן את ההפרות ולפצות את לקוחותיה בגין מעשיה ו/או מחדליה. תחת זאת, כל שעשתה המשיבה, למיטב ידיעת המבקש, הוא לתקן, בחודש מרץ 2017 או בסמוך לכך, את המפרט הטכני של רכבי הג’טה בלבד(!) כך שמצוין שם, כי האבזור הפנימי כולל “תא כפפות מקורר ומואר“. ויודגש, אמנם המשיבה הסירה את התחייבותה לספק תא כפפות עם נעילה אך לגבי נושא התאורה המשיבה ניסחה את המפרט בצורה מטעה ומתחמקת תוך שימוש במילה “מואר”, על כל הנובע ומשתמע מכך.
  2. בנסיבות אלה, סבור המבקש כי הדרך היעילה, הנכונה והראויה לחיוב המשיבה לתקן את הפרותיה ולפצות את לקוחותיה בגין נזקיהם, כמו גם תיקון דרכה מכאן ולהבא, הינה הגשת הבקשה דנן לאישור התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית.
  • עילות התביעה
    1. המבקש יטען, כי על פי ההסכם ועל פי המפרט אשר צורף להסכם ואשר מפורסם על ידי המשיבה הן באתר האינטרנט שלה, הן בעלונים והן אצל המשווקים המורשים מטעמה, המשיבה התחייבה לספק למבקש, כמו גם ליתר חברי הקבוצה, רכב ג’טה עם תא כפופות שהוא גם ננעל וגם עם תאורה ורכב גולף עם תא כפפות שהוא ננעל.
    2. אין חולק, והמשיבה אף הודתה בכך כבר מפורשות בכל הקשור לרכב הג’טה, כי רכבי הג’טה ורכבי הגולף נשוא הבקשה דנן סופקו ללא תא כפפות הכולל תאורה ו/או נעילה. בכך הפרה המשיבה את התחייבויותיה החוזיות כלפי המבקש וכלפי יתר חברי הקבוצה באופן המקים למבקש, כמו גם ליתר לחברי הקבוצה, עילת תביעה חוזית בגין הפרת הסכם.
    3. זאת ועוד, בכך הפרה המשיבה גם את הוראת סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א – 1981 (להלן: “חוק הגנת הצרכן“) על סעיפי המשנה שבו, שעניינה איסור הטעיה בעניינים מהותיים בעסקה הקשורים, בין היתר, לטיב, למהות והסוג של המוצר אותו הם רכשו, המרכיבים של הנכס, כמו גם השימוש שניתן לעשות בנכס והתועלת שניתן להפיק מממנו.
    4. המבקש יוסיף ויטען, כי גם לאחר שהיצרן הודיע למשיבה מפורשות כי היא שיווקה וסיפקה את רכבי הג’טה, ובדומה לכך את רכבי הגולף, ללא האבזור הפנימי לו התחייבה בהסכם ובמפרט, המשיבה מילאה פיה מים ולא גילתה לציבור לקוחותיה על הפגמים שנפלו ברכבים נשוא הבקשה דנן ועל אי ההתאמה למפרט לו התחייבה, קל וחומר לא פעלה לתיקון ההפרה ופיצוי הלקוחות בגין נזקיהם, כפי שהיה מצופה כי תעשה.
    5. בנסיבות אלה יטען המבקש, כי המשיבה כשלה גם באי גילוי אודות הפגמים שנפלו ברכבי הג’טה והגולף ששיווקה ומכרה ואי התאמתם למפרט הטכני לו התחייבה כאמור בסעיף 4 לחוק הגנת הצרכן:

“(א) עוסק חייב לגלות לצרכן –

(1) כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס“.

  1. יתרה מכך, סעיף 11 לחוק המכר, תשכ”ח 1968, קובע כי “המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר – “(4)   נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה; (5)  נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים”. כמו כן, סעיף 2(ב) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), תשל”ט-1978 (להלן: “צו הפיקוח“) קובע כי, “לא יתן יבואן או מורשהו תיאור כוזב של רכב או של מוצר תעבורה ולא ימכור יבואן או מורשהו רכב או מוצר תעבורה שניתן עליו תיאור כוזב”.
  2. המבקש יטען, כי מקום בו המשיבה מכרה רכבים שאינם מתאימים למפרט הטכני לו התחייבה בהסכם פעלה המשיבה גם בניגוד להוראת סעיף 1 לחוק המכר, ומקום בו סיפקה תיאור כוזב של המפרט הטכני של הרכבים ששיווקה ומכרה בניגוד להוראת סעיף 2(ב) לצו הפיקוח, קמה למבקש ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: “פקודת הנזיקין“), שעניינו הפרת חובה חקוקה:

“(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

(ב) לעניין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני אדם בכלל או של בני אדם מסוג או הגדר שעמן נמנה פלוני.”

  1. בע”א 145/80 ועקנין נ’ המועצה המקומית בית שמש, פ”ד לז(1) 113, בעמ’ 139 (1982) עמד בית המשפט העליון על היסודות הדרושים לצורך קיום עוולת הפרת חובה חקוקה שהינם (1) קיום חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; (2) החיקוק נועד לטובתו של הניזוק; (3) המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; (4) ההפרה גרמה לניזוק נזק; (5) הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים אליו נתכוון החיקוק.
  2. המבקש יטען, כי כפי שפורט לעיל תנאים אלו מתקיימים בעניינו: (1) על המשיבה הוטלה חובה חוקית מכוח הוראת סעיף 1 לחוק המכר ומכוח הוראת סעיף 2 לצו הפיקוח; (2) הוראות אלה נועדו לטובת הניזוקים – המבקש וחברי הקבוצה; (3) כאמור לעיל, המשיבה הפרה באופן בוטה את חובותיה הנ”ל; (4) כתוצאה מההפרה נגרמו למבקש ולחברי הקבוצה נזקים ממוניים ובלתי ממוניים (כמפורט בהרחבה להלן); (5) אין חולק כי הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים אשר אליו נתכוונו החיקוקים.
  3. עוד יטען המבקש, כי קמה לו ולחברי הקבוצה עילת תביעה גם מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין, שכן המשיבה פעלה ברשלנות בדרך שעוסק סביר במעמדה לא היה נוהג בה בנסיבות העניין, מקום בו מכרה למבקש ולחברי הקבוצה רכבים על פי מפרט טכני שהיה עליה לדעת כי מפרט זה אינו תואם את תכונותיהם של הרכבים שסופקו על ידה.
  4. המבקש יוסיף ויטען, כי גם מכוח חובת תום הלב והגינות על המשיבה חובה לפצות את לקוחותיה בגין הפרת התחייבותה לספק את הרכבים בהתאם למפרט לו התחייבה בהסכם. משלא עשתה כן, הפרה המשיבה את החובה לפעול בתום לב, בהגינות ביושר ובסבירות כלפי המבקש וחברי הקבוצה.
  5. לבסוף יטען המבקש, כי המשיבה גבתה גם מהמבקש ומחברי הקבוצה מחיר מלא עבור הרכבים נשוא התובענה חרף העובדה כי לא התקינה את מלוא האבזור הפנימי לו התחייבה בהסכם ובמפרט. התנהגות זו של המשיבה עולה גם כדי עשיית עושר ולא במשפט.
  6. לפיכך, ולאור המקובץ לעיל, יטען המבקש, כי אין מנוס מלקבוע כי על המשיבה לפצות את המבקש וחברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך שהמשיבה לא סיפקה להם אבזור פנימי של תאורה ו/או נעילה בתא הכפפות כפי שהתחייבה בהסכם ובמפרט.
  • הנזק האישי שנגרם למבקש
    1. המבקש יטען, כי הנזקים שנגרמו לו, כמו גם לחברי הקבוצה, הינם נזקים ממוניים ונזקים שאינם ממוניים. הנזקים הממוניים הם עלות החלפת תא הכפפות הקיים בתא כפפות מקורי חדש הכולל נקודת תאורה ומנגנון נעילה מקורי ברכבי הג’טה ועלות החלפת תא הכפפות הקיים בתא כפפות מקורי חדש הכולל מנגנון נעילה מקורי ברכבי הגולף כפי שהיו צריכים להיות מותקנים מלכתחילה.
    2. ויודגש, עסקינן ברכבים חדשים שנרכשו ישירות מהמשיבה ולכן על המשיבה לספק למבקש ולחברי הקבוצה את האבזור הפנימי המקורי כפי שהתחייבה בהסכם ובמפרט. כמו כן המבקש ידגיש כי מנגנון הנעילה צריך להיפתח באמצעות מפתח הרכב כי שקיים, נהוג ומקובל ברכבים חדשים עם מנגנון נעילה מקורי בתא הכפפות כפי שהתחייבה לו המשיבה.
    3. בשיחת טלפון שקיים המבקש ביום 29.3.17 עם סוכנות משנה פליקס של המשיבה, נמסר למבקש כי עלות החלפת דלת תא כפפות מקורית לא כולל עבודה הינה בסך של 4,000 ₪ בתוספת מע”מ. בנוסף עלות החלפת החלק הפנימי של תא הכפפות כך שיכלול מנגנון תאורה מובנה הינה בסך 1,500 ₪ בתוספת מע”מ לא כולל עבודה.
    4. בנסיבות אלה, ולמען הזהירות בלבד, המבקש מעריך כי עלות התקנת נקודת תאורה בתא הכפפות הינה בסך של כ 1,500 ₪ וכי שווי החלפת דלת תא הכפפות לדלת הכוללת מנגנון נעילה מקורי הננעל באמצעות מפתח הרכב היא כ 4,000 ₪. מכאן שנזקו הממוני של המבקש הינו בסך של 5,500 ₪.
    5. בנוסף, יש להורות על פיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה ועוגמת הנפש אשר נגרמה למבקש ולחברי הקבוצה. המבקש מעריך את הנזק הבלתי ממוני, באופן שמרני, בסך של 500 ₪.
    6. מכאן שסך נזקיו של המבקש מסתכמים בסכום של 6,000 ₪.
  • התובענה דנן מקיימת את התנאים לאישורה הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות

ו.1     התובענה דנן באה בגדרו של פרט 1 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות

  1. סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי “לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית”.
  2. ס’ 1 לתוספת השניה לחוק קובע, כי תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, היא:

“תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינוי לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו “.

  1. עוסק” מוגדר בסעיף 1 לחוק הגנת הצרכן, תשמ”א-1981, כדלקמן: ” מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן”.
  2. כאמור לעיל, המשיבה הינה חברה פרטית העוסקת בייבוא שיווק והפצה של כלי רכב ומוצריו. המשיבה היא, בין היתר, הנציגה הרשמית בישראל של קונצרן פולקסווגן העולמי וכן היבואנית ו/או המשווקת הבלעדית של רכבים המיוצרים על ידי פולקסווגן. מכאן שהמשיבה הינה עוסק כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת הצרכן.
  3. כמו כן, אין חולק כי המבקש הינו לקוח של המשיבה אשר התקשר עמה בעסקה לרכישת רכב פולקסווגן ג’טה כמפורט לעיל.
  4. כיוצא בזה, הבקשה דנן הינה תביעה כנגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוחותיו ולכן הינה תביעה אשר ניתן להגיש בה בקשה לאישור תביעה ייצוגית לפי פרט 1 לתוספת השניה לחוק התובענות הייצוגיות.

ו.2           קיומה של עילת תביעה אישית

  1. סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי “אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א)…” רשאי לתבוע, באישור בית המשפט, בתובענה ייצוגית, “בשם אותה קבוצה”. בנוסף, סעיף 4(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע שכאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק, די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק.
  2. כבר נפסק, כי המבקש להגיש תובענה ייצוגית נדרש להוכיח את עילת תביעתו באופן לכאורי, וכי בשלב האישור התובענה די בכך שהתובע יראה לכאורה , לעניין הנזק, את נזקו הוא (רע”א 8268/96 שמש נ’ רייכרט, פ”ד נה(5) 276, פסקה 11 (2001) (להלן: “עניין רייכרט“)).
  3. המבקש יטען, כי מן האמור לעיל עולה כי בידיו עילת תביעה מבוססת לכאורה, שטובים סיכוייה להתקבל, בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך שהמשיבה הפרה את התחייבויותיה בהסכם ובמפרט לספק לו רכב ג’טה עם אבזור פנימי הכולל תא כפפות עם תאורה ועם מנגנון נעילה. גם לאחר שהמשיבה למדה על ההפרה האמורה מהמבקש עצמו ואף התחייבה לפצות את המבקש בשל הפרות אלה, המשיבה לא קיימה התחייבות זו והחלה להערים קשיים ולהוסיף תנאים, כמו גם למשוך את הזמן, והגדלת נזקיו של המבקש כפועל יוצא מכך.
  4. לא זו אף זו, גם לאחר שהיצרן הודיע למשיבה מפורשות כי היא שיווקה וסיפקה את רכבי הג’טה, ובדומה לכך את רכבי הגולף, ללא האבזור הפנימי לו התחייבה בהסכם ובמפרט, המשיבה מילאה פיה מים ולא גילתה לציבור לקוחותיה על הפגמים שנפלו ברכבים נשוא הבקשה דנן ועל אי ההתאמה למפרט לו התחייבה, קל וחומר לא פעלה לתיקון ההפרה ופיצוי הלקוחות בגין נזקיהם, כפי שהיה מצופה כי תעשה.
  5. בנסיבות אלה, יטען המבקש, כי קמה לו עילת תביעה אישית בת קיימא בעניין נשוא התובענה הייצוגית כנגד המשיבה, הכל כמפורט בפרק ד’ לעיל.
  6. המבקש יוסיף ויטען, כי כתוצאה מכך שהמשיבה שיווקה וסיפקה את רכבי הג’טה, ובדומה לכך את רכבי הגולף, ללא האבזור הפנימי לו התחייבה בהסכם ובמפרט, נגרם להם נזקים ממוניים ובלתי ממוניים, כאשר סך נזקיו מסתכם בסך של 6,000 ₪, הכל כמפורט בפרק ה’ לעיל. ודוק. כאמור לעיל, בשלב זה של בקשת האישור די בכך כי המבקש יראה את הנזק הלכאורי אשר נגרם לו. אין ספק כי המבקש עמד בדרישה זו.
  7. מכאן שהמבקש הוכיח את התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיף 4(א)(1) ו- 4(ב)(1) לחוק.

ו.3      התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה

  1. סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי על המבקש להראות, כי “התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה”.
  2. כלל זה, הנוגע להומוגניות של הקבוצה התובעת מרוכך בסעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות הקובע:

(א) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה;…

(ב)           …

(ג)            בית המשפט רשאי להגדיר תת-קבוצה, אם מצא שלגבי חלק מחברי הקבוצה מתעוררות שאלות של עובדה או משפט, אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה;….

  1. הלכה פסוקה היא, כי “אין כל צורך שכל השאלות המתעוררות ביחס לקבוצה תהיינה משותפות. די בכך שהיסוד המשותף מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות. אם יש לאחד מהקבוצה עניין שהוא מיוחד לו – כגון נזק מיוחד – ניתן לבררו בשלב האינדיווידואלי, אשר יבוא לאחר סיום השלב הקבוצתי, ולאחר שנקבעה בו שאלת האחריות של הנתבעים” (דברי הנשיא (כתוארו אז א’ ברק ברע”א 4556/94 טצת נ’ זילברשץ ואח’, פ”ד מט(5) 774, עמ’ 788 (1996)). ובלשונה של כבוד השופטת ט’ שטרסברג כהן בעניין רייכרט, פס’ 15:

“אין לפרש את הדרישה לקיומן של שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה כדרישה לזהות מלאה בכל השאלות הטעונות הכרעה לגבי כל קבוצת התובעים. דרישה של זהות מוחלטת בכל השאלות הטעונות הכרעה, עובדתיות כמשפטיות, תסכל את תכלית התובענה הייצוגית ותהפוך את השימוש בה למשימה בלתי אפשרית. לפיכך יש לאמץ גישה ולפיה די בכך שהשאלות העיקריות העומדות במוקד הדיון תהיינה משותפות לחברי הקבוצה, ואין נפקא מנה אם מתקיים שוני בשאלה משנית זו או אחרת“.

  1. בעניינו, השאלות נשוא התובענה הייצוגית שאישורה מבוקש הינן, בין היתר –
    • האם המשיבה התחייבה לספק את רכבי הג’טה נשוא התובענה עם תא כפפות הכולל תאורה ונעילה ?
    • האם המשיבה התחייבה לספק את רכבי הגולף נשוא התובענה עם תא כפפות הכולל נעילה?
    • האם המשיבה הפרה את התחייבויותיה כלפי חברי הקבוצה כאשר סיפקה את רכבי הג’טה כאשר תא הכפפות אינו כולל תאורה ואינו כולל נעילה וכאשר סיפקה את רכבי הגולף ללא מנגנון נעילה בתא הכפפות?
    • האם לאחר שנודע למשיבה אודות קיומה של ההפרה היה עליה לפנות מיוזמתה לחברי הקבוצה על מנת ליידע אותם אודות ההפרה ולפצותם בגינה?
    • מה סכום הפיצוי לו זכאיים חברי הקבוצה בגין העדר מנגנון נעילה בתא הכפפות של רכבי הג’טה ושל רכבי הגולף
    • מה סכום הפיצוי לו זכאיים חברי הקבוצה בגין העדר תאורה בתא הכפפות של רכבי הג’טה?
    • מה סכום הפיצוי לו זכאיים חברי הקבוצה בגין הפגיעה באוטונומיה של הרצון ועוגמת הנפש?
    • בנוסף, לחברי הקבוצה עילות משפטיות זהות כלפי המשיבה, כמפורט בפרק ד’ לעיל.
  2. שאלות אלה הינן שאלות מהותית של עובדה ומשפט המשותפות למבקש ולכל חברי הקבוצה המיוצגת, ועל כן העילות שפורטו בבקשה זו כנגד המשיבה הינן משותפות וזהות לכלל חברי הקבוצה.
  3. בנסיבות אלה, ברור, כי התובענה דנן מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. נוכח האמור לעיל עולה בבירור, כי המבקש הצליח גם להראות כי התובענה הייצוגית דנן מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.

ו.4      יש אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות דלעיל תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה

  1. כאמור לעיל, סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות דורש גם כי בית המשפט ישתכנע כי “יש אפשרות סבירה” שאותן שאלות מהותיות של עובדה או משפט, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
  2. המבקש יטען, כי תנאי זה מתקיים בענייננו, וזאת הן לנוכח העבודה כי המבקש הצליח לשכנע במידת הסבירות הראויה שיש לו עילת תביעה אישית מבוססת לכאורה, וזאת הן במישור הטעוני והן במישור הראייתי (ולשם כך מצורף תצהיר על נספחיו), והן לנוכח העובדה כי המבקש הצליח לכאורה להוכיח גם את התנאי בדבר קיומה של עילת תביעה משותפת לכלל חברי הקבוצה.
  3. בנסיבות אלה, ברור, כי טובים סיכוייה של התביעה להתקבל.

ו.5           התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין

  1. סעיף 8(א)(2) ממשיך וקובע, כי על המבקש להראות, בין היתר, כי “התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין”.
  2. כבוד הנשיאה ד’ בייניש ברע”א 345/03 רייכרט נ’ יורשי המנוח משה שמש ז”ל (נבו, מיום 7.6.07), פסקה 9 (2007), קבעה כדקלמן:

“…התובענה הייצוגית נועדה לשרת את אינטרס הפרט על-ידי מתן תרופה לנזקו. היא נועדה להקנות סעד לחברי הקבוצה התובעת. הפיצוי הכספי נועד, בין השאר, למנוע התעשרות בלתי מוצדקת של גופים כלכליים גדולים על חשבון היחידים, שאלמלא מכשיר התובענה הייצוגית אינם טורחים לתבוע את זכויותיהם. יחד עם זאת, יש לזכור כי כלי התובענה הייצוגית נועד בראש וראשונה לאותם מקרים בהם הנזק שנגרם לפרט אינו מצדיק מבחינה כלכלית פנייה לבית המשפט בהליך אינדיבידואלי לשם קבלת סעד (י’ גרוס, חוק החברות החדש (מהדורה שלישית, 2003) 256; להלן – גרוס). מדובר לרוב במצב שבו נזקו של כל תובע יחיד קטן יחסית, ולכן ככלל לא הייתה כדאיות בהגשת תביעה אינדיבידואלית, בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך. במצבים אלה, מנקודת מבטו של התובע היחיד המיוצג בהליך, הסעד אינו משמעותי בהכרח. במצב דברים זה, משקלו של אינטרס הפרט בפיצוי על נזקו עשוי להיות נמוך בהשוואה למשקלו של אינטרס זה בתביעות אינדיבידואליות. מרכז הכובד הוא באינטרס הציבורי, החותר להרתיע גופים כלכליים מפני הפרת החוק והמבקש לקדם אכיפתן של נורמות התנהגות ראויות.

לבסוף, התובענה הייצוגית מבקשת לקדם יעילות והוגנות בהתדיינות המשפטית. היעילות מושגת בכך שהמחלוקת מוכרעת בהליך אחד. בכך יש חסכון במשאבים הן של בית המשפט והן של הצדדים. נמנע גם חוסר אחידות בפסיקת בתי המשפט בתביעות אישיות דומות. ההוגנות מושגת, בין היתר, בהשוואת יחסי הכוחות בין המתדיינים. שכן תובענה ייצוגית בניירות ערך נועדה להתגבר על הנחיתות של המשקיעים מן הציבור, ביחס לתאגידים העומדים מולם.”

  1. בהקשר זה לא למותר להפנות גם אל ספרם של גיל לוטן ואייל רז תובענות ייצוגיות, הוצאת תמר, תשנ”ו, עמ’ 30:

“מקרה ראשון בו קיים צורך בהליך ייצוגי הוא, כאשר הנסיבות הופכות הליך דיוני זה להליך היחיד למעשה אשר יאפשר לצדדים המעורבים להביא את עניינם להתדיינות משפטית. הכוונה היא למצבים בהם נגרם נזק קטן מבחינה כלכלית לכל אחד מחברי קבוצה גדולה של אנשים, בנסיבות המעוררות שאלות משותפות לכולם“.

  1. במקרה דנן, אין ספק כי עסקינן בקבוצה גדולה של חברים, אשר סביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יגלו את קיומה של ההפרה וגם אם יגלו זאת, הרי שהנזק שנגרם לכל אחד מיחידי הקבוצה הוא קטן באופן יחסי לעומת שווי הרכב, כך שסביר להניח כי רוב חברי הקבוצה לא יטרחו להגיש לבית המשפט הליך אינדיבידואלי לשם קבלת הסעד, בשל הטרחה וההוצאות הכרוכות בכך. משכך, ברי כי מדובר במקרה מובהק וקיצוני המתאים מעצם טיבו לניהול במסגרת של תובענה ייצוגית.
  2. לא זו אף זו, המשיבה הינו גוף גדול חזק ומרתיע ויש להניח כי לרוב חברי הקבוצה אין את היכולת ו/או התושיה ו/או האמצעים על מנת להתמודד עם המשיבה באופן אישי וישיר. התובענה הייצוגית נועדה להתגבר על הנחיתות בה מצויים ציבור הלקוחות ולהשוות את יחסי הכוחות בין המתדיינים. לכן, גם מטעם זה, קיימת הצדקה לאשר להגיש את התובענה הייצוגית דנן.
  3. זאת ועוד, המשיבה פועלת בדרך שבה היא פועלת מבלי שהיא חוששת לתוצאות אופן התנהלותה. אה הראיה גם לאחר שנודע למשיבה אודות קיומה של ההפרה המשיבה מילאה פיה מים ולא גילתה לציבור לקוחותיה על הפגמים שנפלו ברכבים נשוא הבקשה דנן ועל אי ההתאמה למפרט לו התחייבה, קל וחומר לא פעלה לתיקון ההפרה ופיצוי הלקוחות בגין נזקיהם, כפי שהיה מצופה כי תעשה. התובענה הייצוגית הינה בדיוק הכלי המתאים על מנת להחזיר את המשיבה לדרך פעולה חוקית ולאלצה לפצות את לקוחותיה בגין הפרת התחייבויותיה ולפעול עפ”י הסעדים המפורטים להלן. בנסיבות אלה גם האינטרס הציבורי מחייב את אישור התובענה הייצוגית.
  4. לכך יוסף, כי במקרה דנן כבר על פני הדברים ברור (וכמפורט בהרחבה להלן), כי מדובר במספר רב מאד של תובעים. ניהול עשרות אלפי תביעות אישיות יגרום לבזבוז זמן שיפוטי יקר, ואף עשוי לפגוע באחידות השיפוטית. גם מטעמים אלה קיימת הצדקה לאשר את הגשת התובענה הייצוגית דנן.
  5. ובלשונו של כבוד השופט נ’ ישעיה בת”א (ת”א) 2036/01 מנלה אברהם נ’ מפעל הפיס (נבו, 17.11.02), פס’ 7(ג) (להלן: “עניין מנלה“):

לאור גודלה הרב מאד של קבוצת הצרכנים – רוכשי כרטיסי חיש גד – יהא זה אך יעיל והוגן לאפשר ניהול התדיינות אחת בין מפעל הפיס לבין כל רוכשי הכרטיסים, שאם לא כן יאלצו עשרות אלפי רוכשי כרטיסים ואולי אף יותר, המבקשים להגיש תובענות נפרדות נגד מפעל הפיס, לנהל משפטים רביים בבתי משפט שונים ברחבי הארץ כאשר השאלה המשפטית והעובדתית שתתעורר בכל התביעות תהיה זהה.

ההגינות כלפי כל הצדדים, לרבות מפעל הפיס, ואף היעילות, מחייבים ואף מצדיקים, במקרה כזה, לאפשר את בירור כל עשרות אלפי התביעות האישיות הצפויות תחת מטריה, או קורת גג אחת של תובענה ייצוגית ובכל יחסכו הן מהתובעים הפוטנציאליים והן ממפעל הפיס, שיאלץ לשלוח נציגים רבים מאד מטעמו על מנת להתגונן מפני עשרות אלפי תביעות שיוגשו נגדו, זמן יקר וטרחה מיותרת.

זאת ועוד: שיקולי היעילות והמדיניות המשפטית מצדיקים ניהול תביעה מעין זו כייצוגית, גם על מנת להימנע מהחלטות או פסקי דין סותרים של בתי המשפט השונים ועל מנת לחסוך מזמנם היקר.

במקרה שבפניי מתקיימים איפוא, התנאי שדרש המחוקק בסעיף 35(ב)(3) לשם אישור התביעה כייצוגית.”

  1. אשר על כן, התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בעניין העומד בבסיסה של הבקשה ושל התובענה נשוא ההליך דנן.

ו.6           גודלה והגדרתה של הקבוצה

  1. כאמור לעיל, הקבוצה המיוצגת בשמה מוגשת התובענה היא:

“כל לקוח של המשיבה אשר רכש ממנה בשבע השנים האחרונות רכב פולקסווגן ג’טה או רכב פולקסווגן גולף כאשר במפרט התחייבה המשיבה לספק אבזור פנימי של “תא כפפות ננעל מקורר עם תאורה” ו/או “תא כפפות ננעל ומקורר” בעוד שבפועל רכב הג’טה או הגולף שסופק סופק עם תא כפפות ללא נעילה ו/או ללא תאורה”.

  1. כבר בפתח הדברים יצוין, כי בידי המשיבה מצויים כל הנתונים כדבעי על מנת לאתר את כל חברי הקבוצה הנ”ל ולחשב את שיעור הנזק הכולל וסכום ההשבה המצרפי.
  2. כבר נפסק, כי בשלב זה של הדיון בבקשת האישור אין כל צורך להראות את גודלה המדויק של הקבוצה, אלא רק להראות שקיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה. יפים לעניין זה דברי בית המשפט הנכבד בעניין מנלה, פס’ 7(ב):

“אין ספק, והמשיבה אינו חולק על כך, כי קבוצת הצרכנים הפוטנציאלית אשר אותה ייצג המבקש, אם וכאשר, תאושר תביעתו כתובענה ייצוגית, היא גדולה למדי. מדובר במספר רב מאד של רוכשי כרטיסי “חיש גד” (עשרות אלפים בכל רחבי הארץ ואולי אף יותר). עילות התביעה המקימות למבקש זכות תביעה נגד מפעל הפיס, זהות לעילות תביעה העומדות לשאר רוכשי כרטיסים אלה מהמשיבה. על כן קיימת הצדקה לאפשר את ניהול תביעת המבקש כתובענה ייצוגית, בשמם של כל רוכשי הכרטיסים. די בכך שבית המשפט ישתכנע כי מדובר בקבוצה גדולה למדי של תובעים. אין צורך, בשלב זה לפחות, בזיהויים או באיתורם על מנת לאפשר הגשת תביעה בשמם.”

  1. וראו גם בבש”א (ת”א) 57254/99 סבו תמר נ’ רשות שדות התעופה בישראל, (נבו, 30.7.02), עמ’ 11 לתדפיס (2002):

“לכאורה גודל הקבוצה מצדיק את אישור התביעה הייצוגית. המשיבהות טוענות כי המבקשת לא הוכיחה את גודל הקבוצה ועל כן לא עמדה בתנאי המקדים. ברם, בשלב הבדיקה המקדמית לא חלה חובה על המבקשת להגדיר במדויק את גודל הקבוצה וחבריה, מה עוד שהנתונים המדויקים בענין זה, נמצאים ברשות המשיבהות אשר סרבו לגלותם עד כה.”

  1. המבקש יטען, כי בעניינו אין צל של ספק כי קיימת קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באופן דומה. די כבר בכך שהמשיבה עצמה הודתה ואישרה כי מדובר במקרה בו היצרן מחו”ל הפסיק לספק את כל הרכבים נשוא התובענה עם האביזרים הפנימיים להם התחייבה המשיבה על מנת להעיד כי עסקינן בהפרה רחבת היקף המונה אלפי לקוחות.
  2. מידע מדוייק ביחס למספר הלקוחות אשר נפגעו כתוצאה מכך שהמשיבה סיפקה להם רכבי ג’טה או רכבי גולף ללא האבזור הפנימי בתא הכפפות לו התחייבה מצוי בידי המשיבה עצמה, והמבקש שומר לעצמו את הזכות לתקן בקשה זו, כמו גם את כתב התביעה, ולערוך תחשיב מחודש לאחר שהמשיבה תחשוף את הנתונים המצויים בידה במסגרת בירור הבקשה דנן.
  3. יחד עם זאת, עד לגילוי מלוא המידע על ידי המשיבה כפי שמתבקש להלן, ולמען הזהירות המופלגת, המבקש ינסה לאמוד נתונים אלה ולהעריך את גודלה של הקבוצה והיקף התביעה הקבוצתית.
  4. על פי כתבה מיום 30.12.2010 בעיתון גלובס בשנת 2010 נמכרו 3,227 רכבי ג’טה ב 11 החודשים הראשונים של שנת 2010 בלבד. למעט כתבה זו לא עלה בידי המבקש לאתר ולו מאמר או דו”ח אחר נוסף המתייחס בצורה מפורשת להיקף מכירות הג’טה בישראל. בנסיבות אלה ולמען הזהירות המופלגת יניח המבקש במסגרת בקשה זו כי בכל שנה נמכרות כ 2,500 – 3,000 מכוניות ג’טה.

צילום נכון של הכתבה מיום 30.10.12 מצורף כנספח “11” לבקשה זו.

  1. בנוסף על פי כתבות מחודש אפריל 2014, רכב הג’טה עבר שורה של עדכונים ושדרוגים והחל משנת 2015 המשיבה החלה למכור ולשווק את הדגם החדש והמשודרג של רכבי הג’טה. בהנחה כי רק ברכבי הג’טה בגרסה המשודרגת שהחלה להיות משווקת בינואר 2015 האבזור הפנימי של תא הכפפות לא תואם את התחייבויות המשיבה, המבקש יעריך כי מדובר בתקופה בת שנתיים ו 3 חודשים.

צילום נכון של כתבה מעיתון ynet  מיום 17.4.14 מצורף כנספח “12” לבקשה זו.

  1. נוכח נתונים אלה, המבקש יעריך כי במשך כשנתיים ושלושה חודשים נמכרו על ידי המשיבה כ 7,500 רכבי ג’טה (3,000 * 2.5) אשר האבזור הפנימי של תא הכפפות לא תאם לאבזור לו התחייבה המשיבה בהסכם ובפרט ובפירוט לא כלל תאורה ומנגנון נעילה.
  2. אשר לרכבי הגולף, ובהנחה המקלה עם המשיבה, לפיה רק החל מחודש נובמבר 2016, מועד יציאת הדגם האחרון של רכבי הגולף (נספח “8”), שווקו רכבי הגולף ללא האבזור הפנימי לו התחייבה המשיבה כך שתא הכפפות לא כולל מנגנון נעילה, הרי שעסקינן בכחצי שנה לפחות.
  3. על פי דירוג מסירות מכירות פרטיות לפי דגמים לחודשים ינואר ספטמבר 2016, מספר רכבי הגולף שנמכרו בתשעת החודשים הראשונים של 2016 לפני הדגם המשודרג הינו 2,292 ₪. מכאן שהמבקש מעריך כי במהלך כחצי השנה שלאחר מכן נמכרו לכל הפחות כ 1,150 רכבי גולף. כך שמספר חברי הקבוצה בעלי רכבי הגולף הינו לפחות 1,150 לקוחות.

צילום נכון של דירוג מסירות מכוניות פרטיות לחודשים 9-1 2016 מצורף כנספח “13” לבקשה זו.

  1. אשר לשיעור הנזק, הרי שלחברי הקבוצה שני ראשי נזק. הנזק הממוני ברכבי הג’טה הוא עלות התקנת נקודת תאורה בתא הכפפות וכן שווי החלפת דלת תא הכפפות לדלת הכוללת מנגנון נעילה אשר מוערך על ידי המבקש בסך כולל של 5,500 ₪, הכל כמפורט לעיל. בדומה לכך, הנזק הממוני ברכבי הגולף הוא עלות התקנת דלת תא הכפפות לדלת הכוללת מנגנון נעילה המוערך על ידי המבקש בסכום של כ 4,000 ₪
  2. בנוסף, יש להורות על פיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה ועוגמת הנפש אשר נגרמה למבקש ולחברי הקבוצה. המבקש מעריך את הנזק הבלתי ממוני, באופן שמרני, בסך של 500 ₪.
  3. מכאן שסך הנזק של כל אחד מחברי הקבוצה בעלי רכב הג’טה הינו בסך של 6,000 ₪ וסך הנזק של כל אחד מחברי הקבוצה בעלי רכבי הגולף הינו בסך של 4,500 ₪. כפועל יוצא מכך, הנזק המצרפי המוערך על ידי המבקש בעבור 7,500 בעלי רכבי הג’טה הינו בסכום כולל של 45,000,000 ₪, והנזק המצרפי המוערך על ידי המבקש בעבור 1,150 בעלי רכבי הגוף הינו בסכום שולל של 5,175,000 ₪.
  4. כיוצא בזה סך הנזק המצרפי לחברי הקבוצה המוערך על ידי המבקש הינו בסך כולל של 50,175,000 ₪. ויודגש, המבקש שומר על זכותו לתקן את האומדן בקשר לגודלה של הקבוצה ואת סכום התביעה האישי והמצרפי על פי הנתונים אשר יתקבלו מהמשיבה.
  5. לפני סיום יצויין גם, כי סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, מורה כדלקמן:

מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין.

  1. המבקש יטען, כי אם וככל שבית המשפט הנכבד יקבע, כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין, וזאת בין מן הטעם של קושי באיתור וזיהוי חברי הקבוצה ובין מן הטעם של קושי בקביעת שיעור הנזק המדויק, הרי שבית המשפט הנכבד יכול לפסוק סעד לטובת הקבוצה.

ו.7           קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב

  1. סעיף 8(א)(3) קובע כי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת”; סעיף 8(א)(4) ממשיך וקובע וכי “קיים יסוד סביר להניח כי עניינים של כלל הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב”.
  2. מבחינת התובע המייצג, תנאי זה נבחן בראש ובראשונה בכך שיש לו אינטרס אמיתי ועניין ממשי בתביעה והבנה מסוימת בתביעה אותה הוא מבקש להוביל (עניין רייכרט). בענייננו, המבקש ניזוק כספית בשל מעשיהו/או מחדליה של המשיבה. בנסיבות אלה, ברור, כי יש למבקש אינטרס אמיתי בתביעה ובתוצאותיה והוא מעוניין בפיצוי בגין נזקיו.
  3. זאת ועוד, המבקש מאמין מאד בצדקת התובענה ובהכרח הציבורי לתקן את דרכי התנהלותה של המשיבה, והוא פעל ויפעל במידת המרץ הראויה ויקדיש את כל המשאבים הנדרשים לניהולה של התובענה ולזכייה בה.
  4. בנוסף, למבקש אין כל ניגוד אינטרסים עם מי מחברי קבוצת התובעים. בין המבקש לבין כל חברי הקבוצה קיימת זהות אינטרסים של קבלת פיצוי בגין נזקיהם.
  5. אשר לתנאי תום הלב יטען המבקש, כי עסקינן בתביעה סבירה והגונה אשר הוגשה על ידו רק לאחר שהוא נוכח להבין כי המשיבה שיווקה וסיפקה לו, כמו גם לחברי הקבוצה, רכב אשר אינו תואם מבחינת האבזור הפנימי את האבזור לו התחייבה במפרט ובהסכם. המבקש אף פנה במישרין אל המשיבה על מנת שתתקן דרכיה אך זו בחרה להוסיף תנאים גם לאחר שהודתה והתחייבה לפצותו בגין נזקיו. בנסיבות אלה, ברור, כי גם תנאי תום הלב מתקיים ביתר שאת בנסיבות המקרה דנן.
  6. אשר לבאת כוחו של המבקש והתובע הייצוגי, לח”מ ניסיון עשיר ומצטבר בייצוג צדדים בעשרות תובענות ייצוגיות, כמו גם ניהול תביעות אזרחיות ומסחריות מורכבות ורחבות היקף ואף תביעות גדולות מרכזיות ומשמעותיות כנגד גופים גדולים. הח”מ אף מנהלת תביעה ייצוגית שאושרה זה מכבר על ידי בית משפט נכבד זה (כבוד השופט פרופ’ ע’ גרוסקופף) כנגד בזק בינלאומי בסכום שהוערך במאות מיליוני שקלים. משכך, אין להטיל ספק בכך שהח”מ תייצג את עניינים של חברי הקבוצה באופן ראוי והולם ובתום לב.
  7. אשר על כן, המבקש, כמו גם באת כוחו, הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם להראות כי ייצגו בדרך הולמת ובתום לב את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה.

ו.8           לסיכום פרק זה

  1. נוכח האמור לעיל עולה בבירור, כי המבקש הוכיח, לפחות במידת ההוכחה הלכאורית הנדרשת בשלב זה, כי מתקיימים כל התנאים לאישורה של התובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית.
  • הסעדים המבוקשים
    1. בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת כדלקמן:
      • הנתונים שבידי המבקש אינם מאפשרים לו לדעת מה גודלה של הקבוצה ושיעור הנזק שנגרם לה. אשר על כן, ביהמ”ש הנכבד מתבקש:
        • ליתן צו המורה למשיבה להשיב על שאלונים ו/או לגלות בפני המבקש את כל המסמכים ו/או החשבונות ו/או כל מידע מכל סוג ומין שהוא שיש בידו להשלים את הנתונים החסרים.
        • להתיר למבקש לתקן את כתב התובענה הייצוגית באופן של עדכון הנתונים המספרים והסכומים המתאימים כפי שיגולו ע”י המשיבה עפ”י הוראות ביהמ”ש.
      • לפסוק לטובת חברי הקבוצה פיצוי כולל בסך של 50,175,000 (או כל סכום אחר אותו ימצא בית המשפט הנכבד לנכון לפסוק בנסיבות העניין) מכוח סמכותו לפי סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות ולחילופין להורות למשיבה להחליף לכל אחד מחברי הקבוצה את האביזרים הפנימיים של תא הכפפות כמפורט לעיל בשווי עלות של 50,175,000 .
      • ליתן צו עשה המחייב את המשיבה לשנות את הדרך בה היא נוהגת.
      • לחילופין ו/או במצטבר ליתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה כפי שיימצא בית המשפט הנכבד לנכון לעשות זאת בנסיבות העניין.
      • גמול למבקש: בית המשפט הנכבד מתבקש לחייב את המשיבה לשלם למבקש, אשר יזם את הגשת התביעה הייצוגית וטרח בהכנתה, גמול הולם וראוי בשיעור המרבי האפשרי וזאת בהתאם לשיקולים המוזכרים בסעיף 22 לחוק ובפסיקה, לרבות התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, שווי ההטבה לה זכו חברי הקבוצה, מורכבות ההליך, הטרחה שטרח, הסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה וניהולה, מידת החשיבות הציבורית וכיו”ב.
      • תשלום שכר טרחה לבאת הכוח: בית המשפט הנכבד מתבקש לפסוק שכר טרחה הולם וראוי בשיעור המקסימאלי האפשרי, ובצירוף מע”מ כדין, לבאת כוחו של המבקש וזאת בהתאם לשיקולים המוזכרים בסעיף 23 לחוק ובפסיקה, לרבות התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, שווי ההטבה לה זכו חברי הקבוצה, מורכבות ההליך, רמת השקידה והטרחה שטרחה באת הכוח, הסיכון שנטלה על עצמה בהגשת התובענה וניהולה, מידת החשיבות הציבורית וכיו”ב.
      • לחייב את המשיבה בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בצירוף מע”מ כדין.

 

  • סוף דבר
    1. לאור הנימוקים המפורטים בבקשה זו, מתבקש בית המשפט הנכבד לאשר ולהכיר בתובענה המוגשת בד בבד עם בקשה זו כתובענה ייצוגית בהתאם לפרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, ולהורות כמבוקש ברישא.
    2. לבית משפט נכבד זה הסמכות העניינית והמקומית לדון בבקשה ובתובענה דנן מכוח הוראת סעיף 5ב(1) לחוק תובענות ייצוגיות.
    3. בבדיקה שערכה הח”מ בפנקס התובענות הייצוגיות המפורסם באתר בתי המשפט, נמצא כי נכון למועד הגשת בקשה זו, לא הוגשה תובענה ייצוגית נגד המשיבה בעניין דומה.
    4. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.

אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כאמור בכותרת בקשה זו.

 

לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו”ד רחלי קלקנר ובחינת השאלה האם תביעתכם עונה לתנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של התביעה הייצוגית, צרו קשר כעת לתיאום פגישה בטלפון 052-3444-212 או מלאו פרטים בטופס הבא:

אולי יעניין אותך גם