חוקי דיני עבודה – חוקי מגן

דיני העבודה או משפט עבודה עוסקים בהסדרתם המשפטית של העבודה ויחסי העבודה בתחומים הבאים:

 

מגן

  1. קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד.
  2. מערכת היחסים החוזית בין העובד לבין המעביד והסדרת היחסים לפי החוזה בין הצדדים.
  3. חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים לפי הדין החקוק, ובפרט לפי חקיקת המגן, אשר מעניקה לעובד הגנות הגוברות על ההסכמות החוזיות בין הצדדים.

משפט העבודה הקיבוצי

במסגרת משפט העבודה הקיבוצי מוסדרים היחסים שבין ארגון עובדים למעביד בתחומים כגון: חופש ההתאגדות, זכות השביתה והסכם קיבוצי. בנוסף, תחום זה מתייחס לצווי ההרחבה וליחסים שבין ארגוני עובדים לארגוני מעבידים.

חוזה העבודה האישי

בסיסם של יחסי עובד-מעביד הוא חוזה העבודה האישי. יסודו של החוזה הוא התחייבותו של העובד לעבוד והתחייבותו של המעסיק לשלם לעובד שכר בגין עבודה זו. בנוסף לקביעות המפורשות בחוזה העבודה האישי, חלות על העובד והמעביד הוראותיהם של חוקי המגן, והוראותיהם של צווי הרחבה והסכמים קיבוציים העוסקים באוכלוסייה שבמסגרתה נכללים מקום העבודה והעובד.

חוזה העבודה הוא חוזה יחס – חוזה שבא להסדיר יחסים ארוכי טווח ומורכבים. החוזה מסדיר יחסי שליטה וכפיפות – למעביד סמכות לנהל את מפעלו, ועל העובד לציית להוראותיו של המעביד.

חוקי מגן

חוקי מגן הם חוקים הנכללים בדיני העבודה ומטילים על מעביד את החובה להעניק לעובדיו תנאי עבודה מינימליים מסוימים. חוקי המגן נועדו להגן על זכויותיהם של עובדים הן מפני המעבידים והן מפני ויתור של העובד עצמו על זכויותיו. מרבית חוקי המגן קובעים זכויות קוגנטיות (זכויות שהעובד אינו יכול לוותר עליהן). עובד (או נציגות עובדים) לא יכול לוותר על זכות מהזכויות המוענקות לו בחוקים אלו, גם לא בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי. 

הסכמים יכולים לשפר את זכויותיו של העובד מעבר למינימום הקבוע בחוקי המגן. נושאים המוסדרים בחוקי המגן הם אורך יום העבודה ושבוע העבודה, הגנת השכר, זכות לחופשה, לדמי מחלה ולשכר מינימום, גיל עבודה מינימלי ועוד, וכן להטיל הגבלות כלליות על אופן העסקתם של עובדים, לשם שמירה על בריאותם וביטחונם האישי של עובדים.

חוקי המגן העיקריים

חוק שעות עבודה ומנוחה: 

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע אורך מרבי ליום העבודה ולשבוע העבודה, זמני מנוחה מעבודה, וגמול בעד עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה. החוק קובע את מספר שעות העבודה המקסימלי המותר, הסדרים הנוגעים למנוחה שבועית, ותשלומים עבור עבודה בשעות נוספות וביום המנוחה. החוק נועד להגן על העובד ולמנוע העסקה רצופה, מכבידה ומפרכת העלולה לפגוע בבריאותו הגופנית וברווחתו הנפשית.

החוק מגן גם על חופש הדת של העובד בכך שהוא קובע כי המנוחה השבועית של העובד תהיה לפחות 36 שעות רצופות ותכלול אצל יהודים את יום שבת ועבור בני דתות אחרות יום שישי או ראשון. אסור להעסיק עובד בשעות המנוחה אלא בהיתר מיוחד מטעם שר התעשייה המסחר והתעסוקה. החוק מעניק גם זכות להפסקות לתפילה. חוק חופשה שנתית: חוק חופשה שנתית  מסדיר את זכויות העובדים בכל הנוגע לחופשה שנתית.

החוק קובע את משך החופשה השנתית לעובד (בעיקר על-פי הוותק), את מועד ניצול זכות החופשה, ואת התשלום לעובד בעת היותו בחופשה. כל עובד זכאי לחופשה בתשלום שתינתן לפי הוראות החוק.

חוק דמי מחלה: 

חוק דמי מחלה  קובע את זכותו של העובד לתשלום כאשר הוא נעדר מעבודתו מחמת אי-כושר זמני או קבוע של העובד לבצע את עבודתו, הנובע ממצב בריאות לקוי. חוק שכר מינימום: חוק שכר מינימום קובע שכר מינימום לעובד, הן לעובדים לפי שעות והן לעובדים על בסיס חודשי.

חוק הגנת השכר: 

חוק הגנת השכר קובע את מועד תשלום השכר, ומעניק פיצוי גבוה על הלנת שכר. החוק עוסק גם בניכויים שמותר לנכות מהשכר והגבלות על עיקול שכר. החוק קובע חובה לתת תלוש שכר לעובד ואת תוכנו של תלוש השכר.

חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה):

על פי החוק המעסיק חייב למסור לעובד, תוך 30 יום מהיום שהתחיל העובד לעבוד אצל המעסיק, הודעה כתובה המפרטת את תנאי העבודה. מועד קצר יותר נקבע לגבי נערים עובדים. כן מוטלת חובת הודעה על שינויים בתנאים.

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות: 

החוק קובע כי על המעסיק לתת הודעה מוקדמת בכתב על פיטורי עובד. חובה דומה חלה על העובד המתפטר. את ההודעה יש לתת זמן מה קודם סיום יחסי עובד-מעביד. משך הזמן הנדרש להודעה המוקדמת תלוי בוותק של העובד, והוא מגיע עד לחודש.

חוק עבודת הנוער:

חוק עבודת נוער נועד להגן על עובדים שטרם הגיעו לגיל 18. החוק כולל התייחסות לגבי גיל העסקה, שעות ותנאי העסקה. לפי החוק אסור להעסיק ילד שטרם מלאו לו 14 שנה.

חוק החניכות: 

חניך הוא נער (לפני גיל 18) העובד כדי לרכוש מקצוע בעבודה מעשית מודרכת ובלימוד שיעורי מקצוע מאושרים לפי חוק.

חוק פיצויי פיטורים: 

חוק פיצויי פיטורים נועד לפצות את העובד על פיטורין ולהקל עליו במהלך התקופה בה הוא מחפש מקום עבודה חדש. החוק מקנה זכות פיצויים לעובד המפוטר ובמקרים מסוימים גם לעובד המתפטר.

חוק עבודת נשים: 

חוק עבודת נשים מקנה שלל הגנות לאישה העובדת, בפרט בכל הקשור להיריון ולידה. הגברת השוויון בין המינים הביאה להענקת חלק מזכויות אלה, הקשורות בהורות, גם לגברים.

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב-2011;

חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין),  התשנ”ז-1997;

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו-1996;

חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס”ז-2007;

חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס”ז-2007.

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש”ט-1951.

חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998;

חוק עובדים זרים, התשנ”א-1991;

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ”ח-1988;

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998;

חוק שירות התעסוקה, התשי”ט-1959;

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ”ו-1996.

 

לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו”ד רחלי קלקנר צרו קשר כעת לתיאום פגישה בטלפון 052-3444-212 או מלאו פרטים בטופס הבא:

 

 

אולי יעניין אותך גם