רשלנות רפואית

רשלנות רפואית מוכרת ומושרשת היטב בפסיקתנו המשפטית והיא מצוייה בליבת דיני הנזיקין. לרשלנות הרפואית אין הגדרה משל עצמה בחוק הישראלי אלא היא יונקת חיותה מהגדרה הכללית של עוולת הרשלנות המופיעה בסעיפים 36 ו 36 לפוקדת הנזיקין (נוסח חדש)..

הרשלנות הרפואית מתייחסת לסיטואציה שבה נותן שירות רפואי כלשהו, בדרך כלל רופא, סטה מסטנדרט ההתנהגות הסביר במתן השירות או הטיפול הרפואי וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק גוף. בנסיבות אלה בית המשפט יפסוק פיצויים בגין הנזק שנגרם למטופל, וזאת גם כאשר לא הייתה כל כוונה לפגוע במטופל ו/או לגרום לו לנזק.

לצורך הוכחת קיומה של רשלנות רפואית יש לעמוד בנטל כפול:

רשלנות רפואית

ראשית, יש להראות כי יש בהתנהגותו של הרופא משום התרשלות;

שנית, יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות זו לבין הנזק שנגרם לו (ע”א 2084/08 מגן נ’ שירותי בריאות כללית, פס’ 4 (12.8.10)).

אשר לשאלת הרשלנות, השאלה תבחן על סמך התנהלותו של רופא סביר בשעת מעשה ולא על סמך חוכמה שלאחר מעשה. בית המשפט יבחן את פעולותיו ותפקודו של הרופא בהתחשב בנתונים שעמדו לפניו בשעת מעשה ובהתייחס למה היה מצופה מרופא סביר לפעול באותן הנסיבות. רק באם התנהלות הרופא אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות של רופא סביר כמצופה בנסיבות העניין הדבר ייחשב לרשלנות.

על מנת לבדוק האם הייתה סטייה מנורמת ההתנהגות המצופה מרופא סביר בנסיבות דומות וכי מדובר ברשלנות רפואית, יש לתמוך את התביעה בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלבנטי. גם התיק הרפואי המתעד את מהלך הטיפול בנסיבות המקרה מהווה ראיה מרכזית בתביעה לצורך בחינת קיומה של רשלנות רפואית.

אשר לשאלת הקשר הסיבתי, על המטופל להוכיח כי הנזק שנגרם לו נגרם כתוצאה מהתרשלות הגורם המטפל ושהיא הגורם שבלעדיו לא היה נגרם הנזק. חשוב להבין, גם כאשר נקבע שהרופא התרשל במתן הטיפול הרפואי אך המטופל לא הצליח להראות כי ההתרשלות היא זו שגרמה לנזקיו לא תוטל אחריות נזיקית. מכאן שהוכחות קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק שנגרם היא תנאי סף לקבלת פיצויים.

ניתן להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של רשלנות רפואית:

  1. רשלנות במסגרת הטיפול הרפואי עצמו.
  2. רשלנות בשל העדר הסכמה מדעת (על מנת שמטופל מן היישוב יכול לכלכל צעדיו ולהגיע להחלטות מושכלות בעניינו, מוטלת על הרופא חובה לספק למטופל מידע והסברים ברורים בשפה המובנת לו על מצבו הרפואי, האפשרוית העומדות בפניו על הסיכויים והסיכונים שבהם).
  3. פגיעה באוטונומיה.

שיעור הפיצויים

בקביעת שיעור הפיצויים בתביעות של רשלנות רפואית בית המשפט פועל בדרך כלל לפי העיקרון המנחה של “השבת המצב לקדמותו”, היינו מתן פיצויי לנפגע על מנת להעמידו במצב שהיה נתון אילולא ההליך הרפואי הרשלני.

במסגרת זו בית המשפט נותן דעתו על דרגת הנכות והיקף ההגבלה, טיפולים עתידיים, הפסד השכרות (לפי דוקטרינת השנים האבודות), גילו של המטופל, עוגמת נפש, כאב וסבל, הוצאות בגין התאמת דיור וכיוצ”ב.

ויודגש כל מקרה הוא ייחודי ועומד בפני עצמו ולכן לא ניתן להצביע על כלל אצבע אחיד בקשר לשיעור הנכות שייקבע כמו גם לסכום הפיצויים שייפסקו.

יחד עם זאת, לצורך הדוגמה בלבד, ניתן לציין כי בגין קטיעת אגודל שיעור הנכות עשוי לעמוד על 25%, בגין עקרות נקבע שיעור נכות של 30%, כריתת רחם עשויה לגרום לנכות בשיעור של 40% (כתלות בגיל), שיעור הנכות בגין שיתוק בגפיים עליונות נע בין 10% ל 50%, צלקות משמעותיות עקב ניתוח פלסטי עשויה להעיד על נכות בשיעור של 20%, פיגור שכלי קל  נע בין 20% ל 40% נכות. ומדובר בדוגמאות בלבד.

בין תביעות הרשלנות הרפואית הנפוצות המוגשות מידי שנה לבית המשפט, ניתן למצוא:

רשלנות במעקב אחר הריון ואבחון בעיות רפואיות בהתפתחות העובר, רשלנות בעת הלידה, רשלנות בשל העדר הסכמה מדעת, רשלנות בניתוחים פלסטיים, אי אבחון של גידולים ממאירים ואבחון מחלת הסרטן, העדר רשומה רפואית, ניתוח רשלני ועוד.

התיישנות

את תביעת הרשלנות הרפואית יש להגיש תוך 7 שנים ממועד גילוי האירוע הרשלני וקיומו של הנזק. יחד עם זאת, כאשר עסקינן בקטין חישוב ההתיישנות יחל רק במועד בו מלאו לקטין 18 כך שתביעת קטין לא תתיישן עד שימלאו לו 25 שנים. כמו כן כאשר נודע לנפגע אודות האירוע הרשלני והנזק אך הוא לא הגיש תביעתו בתוך 10 שנים ממועד האירוע עצמו (להבדיל ממועד גילוי הנזק) עשויה לעלות טענת התיישנות כנגדו. מכאן שחשוב מאד לפעול להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בהקדם האפשרי בו נודע על הנזק ועל האירוע הרשלני.

 

 דוגמאות לפסקי דין בנושא רשלנות רפואית:

  • רשלנות רפואית בטיפול שלאחר לידתו של פג שגרמה לשיתוק מוחין – בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי באיכילוב התרשל בוויסות רמת הפחמן הדו חמצני בדמו של פג וכתוצאה מכך גרם הדבר לשיתוק מוחין לתינוק ופסק פיצויים בשיעור של כ 9 מיליון ₪ (ת”א 1190/07).

 

  • רשלנות רפואית באבחון ליקוי מוחי בתאומים – בית המשפט העליון קבע כי בית חולים אשר לא הסביר כראוי את המשמעות של תוצאות הבדיקות הגנטיות להורי תאומים שנולדו עם מחלה מוחית קשה שמקורה בפגם גנטי התרשל וחייב בפיצויים בסך של כ 3 מיליון ₪. בנוסף נפסק כי מרגע שיגיעו התאומים לגיל 11 ישולם להורים סכום של 20 אלף ₪ בחודש לצורכי הטיפול בהם (ע”א 1355/11, ע”א 1576/11, ע”א 2842/13).

 

  • רשלנות רפואית במתן טיפול ומעקב לא מיטבי לצעיר בן 30 שנפל מסולם – בית המשפט פסק פיצויים בסך של כ 2 מיליון ₪ לצעיר אשר נפל מסולם והובהל לבית חולים כשהוא מונשם וסובל מפגיעה רב מערכתית קשה בקובעו כי טכניקת הניתוח שבוצע במטופל לא היתה השיטה המיטבית נוכח מצבו והיא הובילה למעשה להידרדרות במצבו הרפואי (ת”א 52964-02-11).

 

  • רשלנות רפואית עקב מוות לאחר ניתוח לקיצור קיבה – בית המשפט העליון קבע כי המטופלת לא קיבלה טיפול מתאים בהתייחס לכך שהיתה מצויה בקבוצת סיכון להיווצרות תסחיף ראייתי וכי התנהלות הגורמים הרפואיים עולה כדי רשלנות רפואית המזכה בפיצוי בשיעור של 66% מהנזק (ע”א 1693/09).

 

  • רשלנות רפואית עקב טעות באבחון רפואי שגרמה למותו של ילד בן 6 – נקבע כי בית החולים התרשל כאשר ביצע ניקור מותני לילד בן 6 שאובחן כסובל מדלקת קרום המוח בעוד שבבדיקת CT היה עולה שמדובר בבצקת במוח ואז אסור לבצע ניקור מותני שהביא למותו. בית המשפט פסק פיצויים בשיעור של כ 1.1 מיליון ₪ להורים.

 

  • רשלנות רפואית בניתוח להוצאת אבן מאוזנה הימנית של ילדה כבת 6 – בית המשפט פסק כי בית החולים התרשל בטיפול הרפואי ובניתוח להוצאת אבן חצץ מאוזנה הימנית של ילדה בת 6 וכי בעקבות רשלנות זו הפכה הילדה לחירשת באוזן אחת. בית המשפט פסק פיצויים בשיעור של כ 600,000 ₪ (ת”א 5910/07).

 

  • רשלנות רפואית בלידת ואקום שהובילה למותו של תינוק – בית משפט פסק כי הצוות הרפואי התרשל כאשר לא עקב אחר נתוני המוניטור והתעלם מהנתונים שהעידו על החמרה מתמשכת במצבו של התינוק וקיבל מאוחר מידי החלטה על לידת ואקום כאשר התינוק נולד שחבל הטבור כרוך סביב גופו ללא נשימה וללא דופק. בית המשפט העמיד את שיעור הפיצויים על למעלה מ 1.5 מיליון ₪ (ת”א 7046/01).

 

  • רשלנות רפואית בניתוח עקב כך שלא הוצאו מסמרים – בית משפט קבע כי מדובר ברשלנות רפואית כאשר טבח שנחתך בידו הדומיננטית נותח ובמהלך הניתוח קובעה עצם שורש כף היד בשני תילי קירשנר, אולם הרופאים שכחו לציין בטופס השחרור כי יש להוציא את המסמרים ופגעו בסיכויי ההחלמה. בית המשפט פסק פיצויים בסך של למעלה מ 200,000 ₪ (ת”א 1557-12-10).

 

  • רשלנות רפואית בהריון בשל כשל באבחון מום מולד בשלפוחית השתן – בית המשפט המחוזי קבע כי בת החולים ישלם פיצוי בגובה של כ 4 מיליון ₪ עקב כשל באבחון מום קשה בשלפוחית השתן ממנו סובל הצעיר אשר בעקבותם נאלץ הצעיר לעבור עשרות ניתוחים ומצבו נותר מורכב וקשה.

 

  • רשלנות רפואית בגין כריתת רחם רשלנית בטיפול בסרטן – בית המשפט קבע כי הרופאים התרשלו בטיפול בגידול הסרטני וכי כריתת הרחם לא היתה הכרחית ונבעה מהרשלנות. בית משפט קבע כי ההוצאות אשר נחוצות להשיב את מצבה של התובעת לקדמותו הינן הוצאות הפונדקאות בישראל וכי יש לפסוק פיצויי בגין שני ילדים ולכן העמיד את הפיצויים על סך של 600,000 ₪.

 

  • פיצויים בעקבות ניתוח לאחר המוות ללא הסכמה מדעת – בית המשפט חייב את המרכז לרפואה משפטית לשלם פיצויים בסך של כחצי מיליון ₪ לבני משפחה בגין ביצוע ניתוח לאחר המוות ללא קבלת הסכמה מדעת כדין. בית המשפט קבע כי הסכמת האלמנה ניתנה שלא כדין לאחר שהופעל עליה לחץ מסיבי ובלתי חוקי וכי כל אחת מקורבי המת זכאית לפיצויי בעקבות הפגיעה באוטונומיה וחילול כבוד המת.

עורך דין רשלנות רפואית

משרד עו”ד רחלי קלקנר, עורכי דין ומגשרים הינו משרד בוטיק אשר מתמחה ברשלנות רפואית. 

הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו עוד היום, ולתאם פגישה עם עו”ד רחלי קלקנר לקבלת פרטים נוספים והערכת הסיכויים והסיכונים הנלווים בניהול התיק

צרו קשר כעת לתיאום פגישה בטלפון 052-3444-212 או מלאו פרטים בטופס הבא:

 

אולי יעניין אותך גם